סמי סגול / צילום: מירי דוידוביץ'
לפני חודשיים התקיים בסין אירוע שלא יכול להתקיים בעולם האמיתי. 15 מדינות וגופים ממדינות ערב והמזה"ת - בהם לבנון, סוריה, אירן, עיראק, טוניס, בחריין, מרוקו, טורקיה, קטאר, הרשות הפלסטינית וישראל - השתתפו בסמינר ספורטיבי-חברתי משותף. את הפעילות הפיקה וניהלה העמותה הישראלית "מפעלות חינוך וחברה בע"מ". את המימון המלא (הטסה של כל המשלחות, בתי מלון, הוצאות, הדרכות, טיולים), בעלות של מאות אלפי דולרים, קיבלה על עצמה הקרן הסינית החברתית CAFPD.
"לכל המשלחות שהגיעו לשם, כולל האיראנים, הסורים והקטארים, היה ברור ש'מפעלות' מישראל היא זו שמארגנת ומפיקה ואת האירוע, ולאף אחד לא הייתה בעיה עם זה", אומר ד"ר מאיר אורנשטיין, מנכ"ל העמותה.
מפעלות, עמותה ללא מטרות רווח, נמצאת מתחת לרדאר, למרות שבשנה וחצי האחרונות הפכה לזרוע הלא רשמית של משרדי הממשלה - דבר שניכר במכרזים שמנים שהיא זוכה בהם להפקת פעילות ספורטיבית ברחבי הארץ. מאז תחילת 2016 חתמה העמותה עם משרדי הממשלה השונים על הסכמים בסכום כולל של 166 מיליון שקל, מחצית מהכסף מגיע ממפעלות וחצי מהמשרדים. העיקריים בהם - הסכם עם משרד הבינוי והשיכון בסך 75 מיליון שקל להפעלת פעילות ספורטיבית-חינוכית עד שנת 2021 ב-41 מרכזי נוער; 20.6 מיליון שקל עם משרד הבריאות לפרויקט ספורט לאוכלוסיית המתמודדים בבריאות הנפש; התקשרות עם המשרד לשוויון חברתי בהיקף 34 מיליון שקל לקידום ספורט ברשויות הבדואיות, אזרחים ותיקים, ילדים ונוער במזרח ירושלים; התקשרות עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל בהיקף 30.6 מיליון שקל, ועוד.
איך נהייתה עמותה כזאת לגוף ששואב כסף לספורט בישראל בהיקפים אדירים, במדינה שבהגדרה לא מוכנה להוציא מכיסה כסף למימון ספורט?
"לפני שנתיים נפל לנו האסימון", אומר המנכ"ל אורנשטיין. "הגענו למסקנה שעם כל הרצון שלנו לגייס כספים, בסוף למשרדי ממשלה יש הכסף הכי גדול".
- ועדיין, אתם נדרשים לשים שקל שלכם על כל שקל שאתם מגייסים.
"נכון, כשאני הולך למשרד ממשלתי ומציע פעילות - החוק של מיזם משותף אומר שהמדינה משלימה 49% בלבד. אבל אנחנו לא מחויבים לכסף נזיל, אלא רק 10% במימון כספי אמיתי והיתר בשווה כסף. אנחנו לא משלמים על השימוש במגרשים, על כיתות לימוד, לא משלמים מים ולא ארנונה - אנחנו מציעים לרשות מקומית פעילות והיא מצדה נותנת לנו את המתקנים. אנחנו באים לתת אימון כדורגל פעמיים בשבוע - מאמן, ציוד, לבוש, מאמן פרטי ללימודים לילדים, הדרכות. מתוך תקציב הפעילות של העמותה בשנת 2016, שעמד על 93 מיליון שקל, הבאנו כסף נזיל בסך 16 מיליון שקל".
- ובכל זאת, מי שם את הכסף המזומן?
"הגיוס נעשה בזכות הכוח שיש למייסדים, במיוחד סמי סגול, והוא גם זה ששם את הכסף מכיסו".
- אנשים פה לא בדיוק שמחים לתת כסף לספורט. מה מפעלות עושה שמאפשר לה להגיע לתקציבים כאלו?
"מפעלות נוסדה ב-1997 כארגון חברתי שנועד לתת מענה חינוכי, חברתי ושיקומי באמצעות הספורט. המייסדים הם סמי סגול, מוישיק תאומים ומוטי אורנשטיין, שהוא אבא שלי. העמותה התחילה בממדים קטנים, עם מאות ילדים, ומי שנרתמה בשנים הראשונות היא קרן קנדית - קרן כהנוף של שירה הרצוג, אחייניתו של חיים הרצוג הנשיא, שנתנה תרומות גדולות מאוד. עד היום היא תורמת הרבה (6.28 מיליון שקל ב-2016). היא ראתה את מפעלות כפלטפורמה לשינוי חברתי בתחום שעסקה בו - של ערבים יהודים. ביום הראשון שהוקמה, המייסדים קיבלו החלטה שהעמותה תשמור על יחס שווה של פעילות בשני המגזרים. אנחנו הארגון הלא-פורמלי הגדול בישראל, יותר מהצופים שעומדים על 70,000 ילדים. אני מדבר על פעילות ספורטיבית באום אל פאחם, כסייפה, פעילות ללקויי ראייה, לקויי שמיעה, לקויות קשות. פעילות עם מערכת בריאות הנפש. יש לנו ליגת קטרגל לילדים עם פיגור קל או פיגור קשה. פעילות בינלאומית, פעילת עם הרשות הפלסטינית. יש לנו היום פעילות ל-2,000 ילדים ברשות הפלסטינית שמתרכזת בג'נין, טול כרם, בית לחם יריחו, דרום הר חברון, תרקומיה".
- עזה?
"בעזה אין לנו. ניסינו להיכנס אבל יש לנו בעיה טכנית - ערבי-ישראלי יכול להיכנס כמדריך מטעמנו לעבוד בתרקומיה, אבל לעזה אי אפשר להיכנס מחשש ביטחוני. יש לנו מדריכים שעובדים בירדן עם 1,000 ילדים ומקבלים מאיתנו שכר".
- מי מהצדדים שם מקושר איתכם?
"בירדן הנסיך הירדני מודע לפעילות שלנו ונתן לה אור ירוק. ג'יבריל רג'וב יודע על הפעילות שלנו ברשות הפלסטינית - רק שהם לא ייתנו לזה תמיכה כתובה. אבל הם מודעים ויודעים בדיוק מה קורה. השבוע הסתיים קורס של שבועיים בגבעת חביבה - 6 מדריכים פלסטינים, 6 מדריכים ירדנים, ו-12 ישראלים, כולל לינה, שבסיומם הם מקבלים תעודת מדריך כדורגל".
- עכשיו קצת הסתבכו העניינים עם ירדן.
"יכול להיות שנצטרך לדחות את הסמינר הבא שתכננו לעשות שם בנובמבר".
בורג, ורמוס, סמי סגול
בין הדירקטורים של מפעלות אפשר למצוא כמה מהאנשים היותר מוכרים בקהילה העסקית או הפוליטית - אברום בורג היו יו"ר הדירקטוריון. רועי ורמוס (מנכ"ל פסגות לשעבר), מוקי אברמוביץ' (לשעבר יו"ר הראל בית השקעות), סמי סגול, חברת הכנסת לשעבר (יש עתיד) פנינה תמאנו, זיוה פתיר (מנכ"לית מכון התקנים לשעבר). העמותה פועלת ב-30 מדינות בעולם, כולל מדינות עולם שלישי - רואנדה, בנין, ליבריה, קמרון, אנגולה, האיטי, נפאל, גאנה.
- מצד אחד אתם מבקשים תקציבים ממשרדי הממשלה, מצד שני אתם לא בדיוק מתיישרים עם המדיניות של הממשלה בפעילות שלכם.
"אין לנו הדילמה הזאת. אנחנו גוף שהאידיאולוגיה שלו הייתה ידועה מהיום הראשון. עוד לא אמר מישהו אחד, 'בגלל שאתם עובדים עם הרשות הפלסטינית אנחנו לא ניתן לכם כסף'. מצד שני, ברור שהדעות הפוליטיות של אביגדור ליברמן הן לא ה-DNA של מפעלות, אז כשהוא היה שר החוץ פחדנו לעשות רעש כי היינו יכולים להיות שרופים שם".
- מה על הפרק הלאה מבחינת משרדי הממשלה? מה עם משרד החינוך, אתם גוף חינוכי, לא?
"את ההסכמים והפעילות עם משרדי ממשלה כרגע די מיצינו. משרד החינוך הוא גוף מאוד קשה, מאוד ביורוקרטי. עד המנכ"ל החדש אי אפשר היה לעשות איתם שום שיתופי פעולה. למה? אני פשוט לא יודע".
- היו גופים שניסו לרכוב עליכם, אפילו גופים ביטחוניים כאלו ואחרים, לנצל את הפעילות שלכם במדינות לא הכי אהודות לצורכיהם?
"היה לנו סיפור עם ישראלי שמתעסק עם נשק, שרצה לתרום 150 אלף דולר לטובת פעילות שלנו בליבריה. הייתה פגישה איתו וברגע שהבנו שהוא רוצה לנקות דרכנו את המצפון שלו או לנכות משהו אחר, החלטנו שלא. אנחנו באמת צריכים את הכסף, אבל מצד שני לא ניתן לאף אחד לרכוב על מפעלות".
- אתם פועלים הרבה בחו"ל, אבל מלבד משרדי ממשלה איך לכם תמיכה ממקורות חיצוניים. למה?
"נכון, הכסף שקיבלנו מהאיחוד האירופי היה לטובת פעילות עם הפלסטינים - לא עבור פעילות בינלאומית. היום גם הפעילות הבינלאומית ממומנת על ידי סמי סגול באופן אישי. אני לא יודע למה אנחנו לא מצליחים שם, זה ברמה של פה 3,000 דולר, כאן 5,000 דולר. כסף קטן. הקמנו לפני שנתיים עמותה קנדית, מפעלות קנדה, ומחזיקים שם עובדת שאמורה לתת לנו מענה לגיוס עבור הפעילות הבינלאומית. אפילו דולר עוד לא גייסנו שם. למה? לא יודע. יש לנו בחור בסן פרנסיסקו שמנסה לגייס, גם שם כרגע ללא הצלחה".
- עד כמה סגול מעורב בפעילות שלכם, באילו מדינות לפעול או לא?
"הוא לא יותר מדי מעורב בדברים האלו. הוא היה פה במשרדים החדשים ברמלה - שהוא הקים בכספו שלו - לפני חודש בפעם הראשונה, עם אשתו טובה. סמי תרם למפעלות מאז הקמתה עשרות מיליוני שקלים. אני יושב איתו במקרה הטוב פעם בשנה. הוא אולי לא מגיע הרבה, אבל הקשרים שלו הם מכריעים - הוא הביא את ג'יבובה העולמית, שנותנת לנו ביגוד בהיקף של כמעט 9 מיליון שקל בשנה. ואם לא סמי - לא נקבל את הכסף והביגוד הזה".
הפועל ת"א? לא תודה
אתם מזוהים עם הפועל ת"א, התחלתם משם, אפילו הסמל של הפועל ת"א על החולצה שלכם והצבע האדום, אבל לאט לאט התנתקתם מהם.
"אבא שלי היה בעלים בהפועל ת"א, אני הייתי יו"ר מחלקת הנוער של הפועל ת"א. ברגע שסמי סגול, מוישיק תאומים ואבא שלי עזבו רשמית את הפועל ת"א ב-2008, הקשר בין הפועל ת"א למפעלות הלך ודעך. כשנכנס אמיר כבירי להפועל ת"א במקום לחבק את מפעלות ולקחת אותה כגוף הפילנתרופי-קהילתי של הפועל - כמו שהיה עם חיים רמון שאני נותן לו ציון מאה ממאה - אז כבירי רצה מאיתנו חצי מיליון שקל בשנה על זה שישבנו במשרדים של 60 מ"ר בוולפסון. עשינו סוויץ' ועזבנו לרמלה. סמי סגול השקיע מיליון וחצי שקל במתחם החדש שלנו ברמלה. בעונה הקרובה גם את הסמל של הפועל נוריד מהבגדים, בלוגו החדש שלנו אין שום סממן אדום, וגם הבגדים יהיו כחולים ולא אדומים".
- וזה טוב לכם?
"זה טוב. כשאתה מגיע למשרד ממשלתי, אז הזיהוי עם הפועל ת"א פוגע. אתה לא יכול לברוח מהשייכות למה שהפועל מייצגת. אז בנינו קונספט נייטרלי. סמי סגול יודע מזה והוא בסדר גמור עם זה, למוישיק תאומים היה יותר קשה הניתוק מהפועל. אבל אי אפשר בכוח - הצד השני לא רוצה, והקשר הזה פוגע בנו".
