שקלים / צילום: תמר מצפי
למען האמת כבר מזמן הרמתי ידיים והפסקתי לנסות להבין מה עובר במוחם הקודח של מקבלי ההחלטות בירושלים כשהם מפרסמים בזחיחות דעת נתונים והערכות שאם להשתמש בלשון עדינה, הקשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט. רצון למצוא חן בעיני הקברניטים? חוסר הבנה? חוסר רצון ואולי גם יכולת להתמודד עם המציאות? אתם תבחרו.
בשורה התחתונה שוב ראינו בשבוע שעבר עד כמה מנותקות ההערכות מהמציאות ועד כמה המציאות כפי שבאה לידי ביטוי בנתונים הכלכליים והחברתיים הולכת ונהית עגומה מיום ליום. זה התחיל בנתוני האינפלציה, המשיך בהאטה המשמעותית בקצב הצמיחה והסתיים בנתונים המדאיגים של החינוך והירידה מהארץ.
זוכרים את מפגשי הכלכלנים והחזאים שנערכו בבנק ישראל אך לא מזמן? "האינפלציה חוזרת לטווח הרצוי" הייתה הכותרת הראשית וכולם נשמו לרווחה אחרי שלוש שנים בהן ישראל מגמגמת בין אינפלציה אפסית לשלילית. אל תבינו לא נכון. דפלציה איננה בהכרח דבר רע. אנחנו כצרכנים וכנוטלי אשראי דווקא נהנים ממנה. אולם כשדפלציה נמשכת לאורך זמן רב והפעילות במשק מאטה, במיוחד על רקע ההתאוששות העולמית, צריכה כבר להידלק נורה אדומה בירושלים. בשבוע שעבר שוב הופתעו הכלכלנים מהמדד השלילי והאינפלציה בישראל היא עתה הנמוכה בעולם!
ומה לגבי הצמיחה? בנק ישראל והאוצר היו אופטימיים כל כך וצפו צמיחה חזקה השנה. כולם חגגו וקרנו מאושר כשהתפרסמו הנתונים מוטי תעשיית הרכב. גם כשהמציאות העגומה טפחה על פניהם מיהרו בירושלים להסביר שבנטרול נתוני הרכב אנחנו עדיין בצמיחה חזקה מעל 3%. לא חזקה ולא נעליים. כבר מזמן הזהרתי מעל כל במה אפשרית כי השקל החזק יהרוס כל חלקה טובה. באומדן הראשוני לרבעון השני ניתן כבר לראות ניצנים ראשונים של השפעה. 2.7% זו כבר האטה. וכשברבעון השני מראה יצוא הסחורות והשירותים ירידה מדאיגה של כמעט 9% במונחים שנתיים (וחשוב לזכור כי השפעת השקל החזק תבוא לידי ביטוי רק בהמשך), היבוא בירידה וההשקעה בנכסים קבועים בירידה, זו כבר לא נורה אדומה - זה זרקור ! אבל היי, אל דאגה. הצריכה הפרטית בעלייה. חגיגת האשראי נמשכת והבנקים חוגגים וזה מה שחשוב. פשוט עצוב.
ושוב אני חוזר לתחזיתו האופטימית של הכלכלן הראשי באוצר. אף מילה על שער החליפין שיש לשינויים חדים בו השפעה מכרעת על הצמיחה. זכרו כי הגידול באוכלוסייה מהווה כ-2% בצמיחה ועל כן הצמיחה לנפש מתאפסת. למה זה חשוב? כי את זה לא מספרים לכם בכותרות. אבל המדד המשולב לבחינת הפעילות במשק ממשיך לעלות ואת זה רצים לפרסם בכותרות. למרות שכל רכיבי המדד ירדו, הוא עלה. מופע קסמים? כמעט. בחישוב המדד הזה לוקחים בחשבון את הגידול באוכלוסייה ולכן הוקוס פוקוס - המדד הופך חיובי למרות שרכיביו שליליים!
ואם זה לא מספיק מגיעים הנתונים שמציבים אותנו בתחתית הדירוג בחינוך ושנת שיא בירידה מהארץ. אמנם לא בדקתי לעומק אולם תחושת הבטן שלי אומרת שחלק לא קטן מהיורדים הם צעירים שהתייאשו מפיתויי האשראי ובעלי השכלה גבוהה שיצאו לרילוקיישן.
אי אפשר לתקן מחלות שנמשכות כבר שנים ביום אחד. אי אפשר לעשות קסם ולהפוך את הנתונים. דבר אחד שכן אפשר לעשות מהיום למחר הוא להחליט שאת העיוות בשערי החליפין אפשר לתקן על ידי מעורבות אגרסיבית יותר. החזרת השקל לשיווי משקלו הרצוי תסייע בחזרה לתוואי האינפלציה וחשוב מכך, תסייע לשמר את התעשייה המקומית ותעודד את היצוא. זה מנוע הצמיחה העיקרי במשק ולא בועות האשראי והנדל"ן. לתשומת לבכם שם בירושלים.
יוסי פרנק, יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים. yf@energyfinance.co.il ,www.energyfinance.co.il
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי
*** החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.