משה כחלון בכנס לשכת רואי החשבון / יוד צילומים יהודה בן יתח
בשבועות האחרונים נפתח מאבק מיוחד במינו בין ראשי הערים, לבין מטה הדיור של שר האוצר משה כחלון.
מדובר ב-25 ערים גדולות ומועצות אזוריות, שיוצאות נגד תוכניות הבנייה הגדולות של כחלון, ולצידם אירגונים חברתיים וירוקים כמו החברה להגנת הטבע.
הטענה המרכזית ראויה להתייחסות רצינית, וזוהי תמציתה:
כחלון ומטה הדיור כל כך להוטים לבנות דירות לפרויקט מחיר למשתכן ולייצר את הגרלות ההמונים, עד שהם לא מקדמים בקצב הנכון את כל מה שנחוץ סביב מגדלי המגורים של מחיר למשתכן: לא תשתיות ביוב, לא כבישים ולא תחבורה ציבורית, לא מבני ציבור, לא גני ילדים ולא בתי ספר, אפילו לא בתי כנסת.
כדי לזרז ולקדם את ההגרלות, המציאו את הוועדה המיוחדת לתכנון מתחמים מועדפים לדיור, ובשמה המקוצר הותמ"ל, שם אנשי מטה הדיור של כחלון בנו מנגנונים מהירים לעקיפת המהלכים התכנוניים המקובלים.
כבר היינו בסיבוב קודם של הגישה הזו, כאשר אריק שרון ז"ל לקח על עצמו את קליטת העולים מברית המועצות בתחילת שנות ה-90, על פי אותו עיקרון. לוועדה של שרון קראו ול"ל, על פי אותו עיקרון כמו הותמ"ל.
רוכשי דירות בשיכונים של אריק שרון והול"ל נתקעו לשנים ארוכות בשכונות ללא שירותים ציבוריים, ללא תשתיות וללא מבני חינוך, ולקח עשר שנים לסגור את הפערים.
זה יהיה גם המצב בחלק מהשכונות שיקומו במסגרת מחיר למשתכן, אלא שאז הצפיפות תהיה עוד יותר גדולה והבעיות חמורות עוד יותר.
בתחום הבנייה למגורים יש לראשי הערים בעיה נוספת, לא פחות קשה. כאשר בונים רק דירות, בלי לבנות מתחמי עסקים, משרדים ומסחר, שהם יצרני ארנונה גבוהה, הדירות החדשות, כפי שאומרים במפורש לא מעט ראשי ערים, הם נטל על קופת העיריה. ראשי הערים לא ישתפו פעולה עם כחלון, וצריך לזכור שראשי הערים הם אלה שבסופו של דבר חותמים על היתרי הבנייה.
אם זוהי העמדה של כל כך הרבה ראשי ערים, סימן שהסכמי הגג של כחלון, כולל הצילומים המשותפים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, כנראה שאינם נותנים פתרון לבעיה. לחץ הזמן שכחלון הכניס את עצמו אליו - עלול לעלות ביוקר לזוגות הצעירים, שימצאו את עצמם בשכונות ללא תשתיות ראויות.