העימות החריף שפרץ ב-2015 בין עו"ד שלמה כהן לבין יד-ימינו לשעבר, עו"ד ליעד וטשטיין, לאחר שהאחרון פתח פרקטיקה עצמאית, מסרב לשכוך. בית המשפט העליון קבע הבוקר (ב'), במסגרת התביעות ההדדיות שהגישו האחד נגד השני, כי עו"ד וטשטיין אינו חייב לחשוף בפני עו"ד שלמה כהן את תעריפי שכר-הטרחה שהוצעו ללקוחותיו, עת עזב את משרדו של כהן.
עם זאת, נקבע כי הגם שביחס לחלק מן התעריפים קיים "חיסיון", אין מדובר בחיסיון סופי וגורף, ועו"ד כהן רשאי לבקש בהמשך מבית המשפט את חשיפתם של התעריפים, שלטענתו רלוונטיים לפתרון הסכסוך בין השניים.
עו"ד ד"ר שלמה כהן נחשב לאחד המומחים הגדולים בארץ לדיני קניין רוחני, והוא הבעלים של פירמת עורכי הדין "שלמה כהן". כהן גם שימש בעבר כראש לשכת עורכי הדין.
בין כהן לבין וטשטיין, שהיה יד-ימינו במשך כשני עשורים, נתגלע ב-2015 עימות חריף, במסגרתו עזב וטשטיין את הפירמה בטריקת דלת, עם עוד 5 עורכי דין שכירים. משרד עורכי הדין שהקים וטשטיין התברג במהרה אל תוך המשרדים המובילים בתחום הקניין הרוחני והטכנולוגיה.
הסכסוך בין שני עורכי הדין מתנהל זה מספר שנים במסגרת תביעות הדדיות שהגישו האחד נגד השני, חלקן בבית הדין לעבודה וחלקן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, וכולל טענות קשות מצד שני הצדדים.
כהן מצדו טוען כי וטשטיין פעל יחד עם הפורשים האחרים כדי לגזול ולעשוק את המשרד שבו עבדו, תוך פגיעות חמורות במשרד ובלקוחותיו. מנגד, העלו וטשטיין ועורכי הדין האחרים טענות, שלפיהן ספגו מסכת ההשפלות מצד כהן, נחשפו לנוהלי עבודה דרקוניים ונטולי היגיון והתנהלות גסה, טורדנית וטוטליטרית.
וטשטיין אף טען ל"תקרית אלימה" שאירעה בינו לבין עו"ד כהן, שבמהלכה לכאורה דחף אותו כהן וצווח עליו בנוכחות עובדים במשרד. מנגד, טען כהן, בין היתר, כי וטשטיין היה זה שנהג באלימות, כשדחף עובדת ניקיון שהייתה בהריון, מאחר שרעש שואב האבק ליד דלת חדרו הפריע לו.
ההכרעה שהגיעה לפתחו של העליון הפעם נוגעת לתביעה שהגיש עו"ד שלמה כהן נגד וטשטיין, בטענה של "גזילת לקוחות". כהן הגיש לבית המשפט העליון בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שניתנה במסגרת הליכי גילוי ועיון במסמכים, ולפיה רשאי וטשטיין להשחיר תעריפי מחירים שהוצעו ללקוחות עבור שירותים משפטיים שונים. הנימוק למתן ההחלטה היה שהמחירים עצמם אינם רלוונטיים לשם ההכרעה במחלוקות בין הצדדים.
במסגרת הערעור טען עו"ד כהן כי התעריפים שהוצעו ללקוחות רלוונטיים, שכן באמצעותם ניתן יהיה לבסס את הטענה בדבר גזל לקוחות. לפי קו זה, הצעת מחיר נמוכה יכולה להעיד על שידול הלקוחות לעבור ממשרדו של כהן למשרדו של וטשטיין. כן נטענו טענות בדבר הענקת חיסיון ביחס לחלק מהתעריפים באופן שאינו מבוסס; ועוד נטען כי בהחלטה קודמת קבע בית המשפט המחוזי כי חיסיון עורך דין-לקוח אינו חל על המסמכים שבהם הושחרו התעריפים, וכי המסמכים עצמם רלוונטיים.
השופט ניל הנדל דחה את הערעור. הנדל ציין כי "כלל גדול בהליכים אזרחיים כי הליכי הגילוי והעיון נועדו לקדם את הגינות ההליך, באמצעות התמודדות של בעלי הדין ב'קלפים פתוחים'", כאשר כל מקרה נבחן לגופו ועל בסיס "מבחן הרלוונטיות".
בהקשר זה ציין הנדל כי הגם שכהן טוען כי שידול הלקוחות נלמד גם מהמחיר, "עיון בחלקים שכן גולו במסמכים מעיד על פניית וטשטיין ללקוחות והצעת מחיר 'תחרותי'". כך, למשל, בהתכתובת עם חברת שאנל, שהייתה לקוחה של משרד כהן, לצד השחרת המחיר עצמו, ניתן לראות בחלק שגולה על-ידי וטשטיין כי ללקוחה הוצע "competitive flat fixed fees for many services".
לגישת הנדל, פרטי המחיר עצמם אינם מוסיפים, על פני הדברים, נדבך נוסף ועצמאי להצעת המחיר. "די בכך שגולה כי הוצע ללקוחות מחיר תחרותי, לצורך ביסוס הטענה העובדתית של המבקשים בדבר הצעת מחיר כזו", נכתב בהחלטה.
עוד ציין הנדל כי במקרה של כהן-וטשטיין קבע בית המשפט המחוזי כי התעריפים המוצעים אינם רלוונטיים "בעת הזאת" לצורך יישוב הסכסוך. עולה מכך כי ככל שתוצג בשלב כלשהו הרלוונטיות של מחיר כזה או אחר דווקא, להבדיל מעצם העובדה שהוצג מחיר תחרותי - אין מניעה כי בית המשפט המחוזי יורה על גילויו.
עוד ציין השופט הנדל כי המחוזי קבע אמנם ביחס לחלק מן התעריפים כי קיים "חיסיון", אולם דומה כי כוונת הדברים היא למבחן של רלוונטיות גרידא, לפחות בשלב ראשוני, ולא נקבע חיסיון סופי וגורף ביחס לתעריף. "ככל שתוצג בהמשך הדברים רלוונטיות למחיר המדויק דווקא - אין מניעה כי בית המשפט יידרש בשנית לנושא זה", נקבע.
עו"ד ליעד וטשטיין מסר בתגובה: "הסכסוך המשפטי בין עו"ד וטשטיין לעו"ד כהן הוא על רקע סכסוך כספי שהוביל להתפרקות השותפות ביניהם ותביעות הדדיות. בעוד עו"ד כהן מקדיש את עיקר מאמציו להגשת שלל בקשות-סרק, כגון הבקשה האחרונה שדחה בית המשפט העליון, עו"ד וטשטיין מתמקד בהמשך פיתוח הפרקטיקה המצליחה בה הוא עוסק כבר למעלה מ-25 שנה".
כהן מסר: "החלטה זו הנה אחרונה בשרשרת החלטות של המחוזי והעליון. החלטות אלה אילצו את וטשטיין לגלות שורה של מסמכים, שחשפו את מעשי השידול של הלקוחות. בהחלטה האחרונה קבע בית המשפט שיש להסתפק בהודאתו של וטשטיין, כי הוא הציע ללקוחות משרדינו 'תעריפים תחרותיים', ומכאן ברור שיש פה הודאה בשימוש בסוד מסחרי".