אביחי מנדלבליט / צילום: אבי אוחיון - לע``מ
אתמול כתבתי כאן על התנהלותו של היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט בנושא תאגיד השידור. מה הדחיפות לכתוב על אותו נושא יום אחרי יום? הנושא חשוב, יש בו כדי להשפיע על אינטרסים ציבוריים חיוניים - ומחובתנו לעשות זאת. נושאים אחרים, כאלה יש תמיד, והעניין בנושא המקורי, החשוב יותר, הולך ונמוג.
שלטון החוק זה לא רק לתפוש גנבים ומושחתים. זה גם עניין של ממשל תקין, של שמירה על ערכי הדמוקרטיה, של ניקיון-כפיים. על כל אלה מופקד אצלנו היועץ המשפטי לממשלה. על כן הוא חייב להיות האינטגריטי בהתגלמותה. ועל כן, כאשר הוא מוכיח בהתנהגותו שאינו כזה - צריך לעשות הכול כדי שיפנה את מקומו. כולל העלאת הדרישה הזאת בהתמדה, עד שתתממש.
נתניהו אינו העיקר
קראתי היום (ג') כמה מאמרים של עמיתי בנושא הסכם התאגיד מבית היוצר של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון. הם מבקרים בעיקר את נתניהו. אבל ראש הממשלה אינו העיקר, כולנו כבר יודעים מזמן מי הוא ומה הוא. העיקר הוא בעל התפקיד שמאפשר לנתניהו לממש את האובססיות שלו, כלומר היועץ המשפטי. חבריי העיתונאים, עזבו עכשיו את נתניהו, הוא מטרה קלה, התרכזו באדם שהוא כרגע, ובעתיד, הגורם החשוב ביותר להתנהלותה הדמוקרטית של המדינה.
ישמור על נתניהו
"מתוקף תפקידו, רשאי ראש הממשלה לעסוק בעניינים הנוגעים למשרדי הממשלה השונים, והעובדה שהוא אינו מכהן עוד כשר התקשורת אינה שוללת את מעורבותו בתחום התקשורת בכובעו כראש הממשלה". אתם מבינים? זה פשוט מאוד. מה שצריך להבין מדברים אלה, שקיים חשש שהיועץ המשפטי מנדלבליט ימצא דרך להוציא את נתניהו מכל פרשיותיו ללא כתב אישום.
אי-אפשר לסמוך על מנדלבליט
עוד מעט יהיה צורך לקבל החלטה בעניין החשדות נגד ראש הממשלה. אחרי התנהלותו בעניין התאגיד, אי-אפשר לסמוך על מנדלבליט שיחליט לגופו של עניין או חוק. נאמר זאת בצורה יותר ברורה: אי-אפשר לסמוך על מנדלבליט שיפסוק נגד האינטרסים של משפחת ראש הממשלה, שנתן לו את תפקיד היועץ.