גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרווח בסלולר שלא מייצג את המגזר

מה ההבדל בין רווח מגזרי לרווח תפעולי - ומה הקשר לדוחות אלקטרה צריכה?

 הכנת דוחות כספיים תקופתיים /  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הכנת דוחות כספיים תקופתיים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בהמשך לטור מלפני שבועיים על הרווח התפעולי המנופח של גולן טלקום, ובעקבות פניות ושאלות של קוראים וגולשים, חזרתי לדוחות של אלקטרה צריכה  שרכשה את גולן טלקום, ואשתף אתכם בכמה אנקדוטות נוספות משם.

תמצית הפרק הקודם: גולן טלקום הפתיעה את השוק ודיווחה על רווח תפעולי של 21 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, אבל זה לא באמת הרווח שלה. הרווח הזה נובע מההסדר והסכם השותפות מול סלקום (שמספקת תשתית לגולן) והחלפתו מהסכם מארח (גולן התארחה על תשתית סלקום) להסכם שותפות (גולן שותפה בחלק מהתשתית של סלקום). ברגע שמדובר בשותפות ולא באירוח, הרי שיש כאן השקעה ולא הוצאה, ואז מדובר על יצירת נכס במאזן (השקעה היא נכס מאזני), לא על הוצאה, וההשפעה על השורה התחתונה היא פשוטה - יותר רווחים.

מדובר על הסכם קריטי שמשנה את הדוחות באופן משמעותי, אבל יש עוד השפעות על הרווח. נתחיל בסוגיה לכאורה ברורה - שבפועל היא לא ממש כזו: כשאלקטרה צריכה תדווח על הרווח המגזרי שלה בתחום הסלולר (אספקת שירותים) האם זה יבטא את הרווח התפעולי של גולן?

קודם כל, חשוב להבהיר ש"מגזר" זו הגדרה ניהולית (שכפופה למבחנים איכותיים). הנהלת החברה מגדירה מגזר ואז היא מדווחת עליו (במסגרת ביאור מיוחד, ולרוב גם במסגרת דוח הדירקטוריון). הרווח המגזרי הוא התוצאה של ההכנסות מהמגזר פחות ההוצאות המיוחסות באופן ישיר למגזר.

הוצאות שאינן ניתנות לייחוס לא יתבטאו ברווח המגזרי, וזו סוגיה חשובה. כי חברה שיש לה מגזרי פעילות יכולה לדווח לדוגמה על רווחי מגזרי כולל של 50 מיליון שקל, ובפועל הרווח התפעולי שלה יהיה 30 מיליון שקל - יש לה פשוט עוד 20 מיליון שקל של הוצאות תפעוליות שלא ניתן לייחסן למגזרים. בביאור על המגזרים מקבלים את הרווח המגזרי של כל תחום, את סך כל הרווח המגזרי, ואז יש שורה של הוצאות שלא ניתנות לייחוס, ורק אחר כך - הרווח התפעולי.

ולמה זה חשוב? כי הרווח המגזרי של אלקטרה מוצרי צריכה מתחום הסלולר הוא לא בהכרח הרווח התפעולי שלה. נניח לצורך הדוגמה שגולן טלקום היא מגזר נפרד לחלוטין, והיא תישאר כך בעתיד, ונניח שברבעון הבא אלקטרה צריכה מדווחת כי רווחי המגזר מסתכמים ב-25 מיליון שקל. מה המשמעות של נתון זה? ובכן, זה הרווח המגזרי שרואה אלקטרה צריכה, ולמרות שלצורך הדוגמה המגזר הוא רק גולן טלקום, יכול להיות שיש לה הוצאות נוספות שניתן לייחס אותן למגזר (עובדים באלקטרה צריכה שאחראית על הפעילות של גולן), אבל זה יחסית סכום קטן.

ההתחייבות הופכת להכנסה

השוני הגדול בין הרווח המגזרי לרווח התפעולי לא נמצא בהוצאות האלו, וגם לא בהגדרה השונה של רווח מגזרי לעומת תפעולי (כלומר, לא בהוצאות הלא מיוחסות). הפער נמצא בחשבונאות הרכישה, ובהכנסות והוצאות עתידיות שוטפות כתוצאה מהרכישה. זה עובד כך - כשאלקטרה צריכה רכשה את גולן היא הקצתה את סכום התמורה לנכסים ולהתחייבויות של החברה. התברר שיש נכסים לא מוחשיים ומוניטין, וכן יש התחייבויות כביכול לא מוחשיות שנובעות מהסכם מכביד ומהתחייבות בגין חוב העבר לסלקום. ולמה הכוונה? לגולן היה הסכם לרכישה ושימוש בתשתיות תקשורת, ההסכם הזה הוא לשנים רבות, אבל מה קורה כאשר החברה מפסיקה את ההסכם או שמגדירה אותו כהסכם שמכביד עליה (כלומר יוצר לה הוצאות)? יש לה בעצם התחייבות עתידית.

רק שכאן המצב מסתבך - אלקטרה צריכה רכשה את גולן עם ההסכמים המכבידים ולכן היא הגדירה אותם כהתחייבות. ההתחייבות הזו תקטן על פני השנים (בהתאם לאורך חיי ההסכמים). בפועל, אדגיש שמדובר על הסכם מכביד והסכם עם סלקום שמסדיר את חובות העבר (בהינתן צפי השימוש גם בעתיד). בהחלט סוגיה מורכבת, אבל מה שחשוב מבחינתנו הוא שיש כאן התחייבות שיש להכיר בה באופן שוטף. אבל מה זאת בעצם התחייבות שמכירים בה באופן שוטף? זו הכנסה. ברגע שמורידים/מפחיתים התחייבות, נרשמת בדוחות של אלקטרה צריכה הכנסה, וזו לא הכנסה שולית.

ההתחייבויות שנוצרו במסגרת הרכישה ושיש להפחיתן מסתכמות בכ-660 מיליון שקל, ונראה שההכנסה שהן ייצרו על פני תקופת ההפחתה (10 עד 15 שנה) תסתכם בכ-40-50 מיליון שקל בשנה. כלומר, הסעיף הקצת מוזר הזה יתרום רווח מגזרי רבעוני של 10 מיליון שקל ויותר.

ההוצאה הופכת לרווח

מנגד, יש גם נכסים שיש להפחית, וזה המצב הטבעי. הכוונה לנכסים לא מוחשיים כמו שם המותג, קשרי לקוחות, עלויות הרכשת לקוחות. מדובר על סכום קטן משמעותית מההתחייבויות - 150 מיליון שקל, אבל תקופת ההפחתה שלו קצרה יותר, כך שבשנה וחצי הראשונות ההפחתה צפויה להגיע לכ-40 מיליון שקל (בהערכה גסה). אבל בהמשך, זה יירד משמעותית לכיוון ה-20 מיליון שקל (ואחרי 4 שנים יפחת ל-5 מיליון שקל).

ומכאן, שבשנה הקרובה, הפחתת הנכסים הלא מוחשיים היא הוצאה שמאזנת את ההכנסה מהקטנת ההתחייבויות, אבל מהר מאוד אלקטרה צריכה תרשום רווח מעין טכני של 15-20 מיליון שקל בשנה ויותר (אחרי 4 שנים הוא עשוי לעלות על 40 מיליון שקל). הרווח הזה הוא חלק מהרווח המגזרי העתידי של תחום שירותי הסלולר, אבל הוא לא באמת רווח תפעולי של גולן. זו תוספת (ענקית) לרווח שלה.

ובכלל, את הרווח התפעולי של גולן אנחנו לא אמורים לראות - גולן היא חברה מאוחדת, וככזאת אין חובה לפרסם את הדוחות שלה. מה שכן מדווח זה הרווח המגזרי של אלקטרה צריכה, והרווח הזה יהיה גבוה במיוחד, אבל הוא ממש לא ייצג את הרווח והרווחיות של התחום.

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו

רווח

עוד כתבות

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

בורסת דרום קוריאה, סיאול / צילום: Shutterstock, Ki young

ירידות חדות באסיה; מחירי הנפט ממשיכים לטפס

בורסת סיאול נפלה במעל 7% ● מחירי הנפט ממשיכים לעלות אחרי הודעת איראן על חסימת מיצרי הורמוז ● וול סטריט הגיבה יחסית במתינות למבצע הצבאי נגד איראן, מניות הטכנולוגיה התאוששו ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב קפצו, בעוד המשקיעים מעריכים כי הורדת ריבית נוספת מתרחקת לטווח הזמן הקרוב ● הביטקוין התאושש ונסחר הבוקר סביב 68 אלף דולר

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

ענקיות הטכנולוגיה העדיפו את מדינות המפרץ על פני ישראל - עכשיו המציאות מתפוצצת להן בפנים

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"