איילת שקד בכנס לשכת עוה"ד / צילום: ערן דולב
בדצמבר 2010 חלה מהפכה במערכת המשפט הישראלית עם הקמתו של בית משפט ייעודי לעניינים כלכליים בישראל. בטקס החגיגי, שבו הושק בית המשפט הכלכלי, נכחו שר המשפטים, יעקב נאמן ז"ל; נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש; ופרופ' זוהר גושן, יו"ר רשות ניירות ערך, שיזמה את המהלך.
בית המשפט הכלכלי דן בכתבי אישום בגין עבירות על חוק ניירות ערך, וכמו גם במרבית התיקים האזרחיים בתחום דיני חברות ודיני ניירות ערך, לרבות תביעות נגזרות וייצוגיות. הוא הוקם בהשראת בית המשפט לחברות ולניירות ערך הפועל מזה שנים רבות במדינת דלאוור בארה"ב.
בית המשפט הכלכלי פועל מאז הקמתו בהצלחה רבה. נראה כי יש כיום תמימות-דעים בקרב משפטנים ואנשי עסקים, על כך שבית המשפט הכלכלי בתל-אביב הצליח לשכלל את האכיפה הכלכלית בארץ. הוא הביא להתמקצעות וניהול יעיל של ההליכים והגביר את הוודאות בתחום.
השופטים שמכהנים וכיהנו בו, חאלד כבוב, דניה קרת-מאיר, רות רונן ומגן אלטוביה (שמונה לאחרונה במקום קרת-מאיר), גם הצליחו להעשיר מאוד את עולם הדינים הכלכליים בפסיקות חדשניות ופורצות דרך.
על הרקע הזה הודיעה לפני כחצי שנה שרת המשפטים, איילת שקד, על הקמתה של מחלקה כלכלית דומה גם בבית המשפט המחוזי בחיפה. למחלקה זו מייעדות שרת המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון שני שופטים (ולא שלושה, כפי שמונו בתל-אביב), היות שהצורך בשופטים כלכליים בחיפה, הוא פחות מזה שבתל-אביב.
הסיבות המרכזיות ליוזמה החדשה שנחשפת היום ב"גלובס", להקים בית משפט להגבלים עסקיים בירושלים, כמעט זהות לאלה שהביאו להקמת בתי המשפט הכלכליים: הצורך בהתמקצעות של השופטים שידונו בתחום המורכב ובריכוז הנושא תחת גג אחד.
הקמתו הצפויה של בית המשפט להגבלים עסקיים גם מסמנת את קצה של התפיסה המסורתית, או המיושנת, של מערכת המשפט באשר להתמקצעות השופטים. התפיסה בעבר הייתה שכל שופט מסוגל לדון במגוון רחב של תיקים בנושאים משפטיים שונים. וכך, שופט אחד יכול היה לקיים באולמו בבוקר דיון במשפט פלילי, בצהריים דיון בדיני מסים ולמחרת דיון בהגבלים עסקיים.
התפיסה השלטת היום, שבה מאמינה שרת המשפטים איילת שקד ומאמינים אחרים, היא שיש צורך שהשופטים יתמקצעו בתחומים משפטיים מסוימים - אולי בדומה למה שקרה לעולם הרפואה. בהתאם, יש לשער שבית המשפט להגבלים עסקיים הוא לא בית המשפט המקצועי האחרון שיוקם בישראל.