בג"ץ קבע בהרכב מורחב של 9 שופטים כי אין לבטל את תושבות הקבע של ארבעה מתושבי מזרח ירושלים שהם חברי פרלמנט פלסטיני מטעם רשימה המזוהה עם החמאס, וביניהם שר בממשלה הפלסטינית מטעם הרשימה.
נפסק כי החלטת שר הפנים מ-2006, רוני בר-און, ששללה את רישיון ישיבת הקבע "מחמת הפרת חובת אמונים למדינה", ניתנה בחוסר סמכות, ודינה להתבטל, כיון שאין הוראה המסמיכה אותו לעשות כן בחוק הכניסה לישראל.
נוסח החוק הוא כי "שר הפנים רשאי , לפי שיקול-דעתו, לבטל רישיון ישיבה שניתן לפי חוק זה" , ונוסח זה, קבע בדעת הרוב השופט עוזי פוגלמן, אינו כולל את הסמכות לבטל רישיון בגלל "הפרת חובת אמונים".
עם זאת, בית המשפט סבר כי במקרה הזה יש להשהות לפרק זמן של 7 חודשים את ביטול החלטת שר הפנים, על מנת לאפשר לכנסת, ככל שתראה זאת לנכון, לחוקק חוק מתאים בעניין זה) "הסדר ראשוני" היה המונח בו נקטה השופטת חיות, כשכוונתה להסדר של נושאים מהותיים שאמור להיות מסור לסמכות הכנסת).
מכוח אותו חוק, קבעה דעת הרוב, ניתן יהיה לקבל החלטה חדשה ועדכנית בעניינם של העותרים במקרה הזה.
שותפים לדעת הרוב של השופט פוגלמן היו הנשיאה מרים נאור, המשנה לנשיאה בדימוס סלים ג ' ובראן והשופטים אסתר חיות, יורם דנציגר ודפנה ברק-ארז.
המשנה לנשיאה (בדימוס) אליקים רובינשטיין והשופטים חנן מלצר וניל הנדל , בדעת מיעוט, סברו כי החלטת שר הפנים ניתנה בסמכות, ויש להותירה על כנה.