קריירה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מדברים הרבה על השינוי בשוק העבודה העולמי, על צמצום הצורך במשרות שכירים בארגונים גדולים ועל התחזקות כוחם של עובדים עצמאים שיעניקו שירותים מגוונים על פי כישוריהם. אפשר להתווכח בשאלה עד כמה קרוב או רחוק החזון הזה, אבל דבר אחד ברור: בישראל של היום לא תמיד קל להיות פרילאנסר. גם אם נניח לרגע את שאלת הזכויות הסוציאליות וההטבות, בעל עסק עצמאי נדרש להתמודד עם ביורוקרטיה ומפגשים עם רשויות המס. מבחינת רבים מדובר בכאב ראש לא קטן.
ה"תיק" הזה הוא הרקע להקמתן של "חברות צינור", המציעות לעובדים - בין שהם עצמאים באופן מלא ובין שהם שכירים המבצעים עבודות נוספות כפרילאנסרים - להוציא עבורם את החשבוניות. למען הגילוי הנאות, גם כותבת שורות אלה השתמשה בעבר בשירותיה של חברה כזאת. תשאלו מה הקאץ'? לכאורה הוא לא נורא. אותן חברות מעסיקות את העובד כשכיר אצלן, יוציאו לו תלוש שכר מסודר ובמקביל ינפיקו את החשבוניות ללקוח. עם התשלום, יקבל הלקוח את שכרו, בקיזוז עמלת טיפול של כ-5% וחיסכון במפגש ישיר עם מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי. לפעמים זה גם חוסך את שירותיו של רואה חשבון.
האם פעילות החברות האלה היא חוקית? כאן אנו נכנסים לתחום אפרפר מבחינת רשויות המס, מאחר שמוציא החשבונית הוא לא מי שעשה את העבודה בפועל, דבר שהופך אותה לכאורה לפיקטיבית.
"שעטנז לכל דבר"
"במקרים רבים פונות אלינו החברות עצמן שלא רוצות להעסיק עובדים כשכירים", אומרים בחברת "עצמאי שכיר", הפועלת בישראל יותר מעשור. לדבריהם, השירות חוקי ומוסדר מול המוסד לביטוח לאומי. "פונות אלינו חברות שאין להן תקנים, לדוגמה אוניברסיטאות או חברות גדולות, או חברות שבאמת יש להן צורך חד-פעמי בעובדים לפרויקט. לקוחות רבים אחרים שמגיעים אלינו הם מבצעי העבודה - פרילאנסרים. יש להם הזמנה חד-פעמית כעצמאים, או כמה עבודות בסכומים קטנים שלא כדאי בגינן לפתוח תיק".
- או סתם מישהו שרוצה לחסוך את הביורוקרטיה.
"בהחלט. רבים חוששים מזה. חשוב לציין שאנחנו שונים מחברות צינור אחרות, כי הגענו להסכם עם ביטוח לאומי. בשלב מסוים בביטוח לאומי אמרו לנו שהעובדים האלה לא יכולים להיות שכירים ולכן אי אפשר לשלם להם קצבאות על פי חוק. הם אמרו שהעובדים שלנו צריכים להיות עצמאים מול הביטוח הלאומי ולא שכירים. הפתרון הוא שנפתח להם תיק בנפרד בביטוח לאומי כעצמאים, ואנחנו מיופי כוח. אבל מול מס הכנסה - שכירים. זה שעטנז לכל דבר, אבל עדיין לאנשים קל לעבוד ככה יותר מאשר לפתוח תיק".
החברה אמנם הגיעה להסדר עם ביטוח לאומי אבל אנשיה טוענים שרשויות המס לא לגמרי מעודכנות לצרכים של שנת 2017. "פעם עובד היה או שכיר בלבד או עצמאי בלבד. היום כבר אין שוק עבודה שבו שכיר רק יוצא לעבודה וחוזר הביתה. זה לא או עצמאי או שכיר. היום צריך למצוא פתרון למי שבאמצע, פתרון שייושם ויעוגן בחוק".
- אז אתם מוגדרים מבחינתם כחברת צינור?
"מס הכנסה מתייחס אלינו כאל חברת כוח אדם, אף שלא קיבלנו אסמכתא לזה. זה הרושם שקיבלנו".
- מי שעובד אצלכם לאורך זמן זכאי לזכויות סוציאליות?
"ההפרשה לפנסיה היא כמו של עצמאי, כיוון שהעובד עצמאי מול ביטוח לאומי. הם עמדו על שתי הרגליים האחוריות כדי להשאיר את זה ככה".
- אפשר להניח שהקיום שלכם גם קצת מקל על רשות המסים ולא רק על העובדים.
"מאוד מקל עליה. לדעתי לרשויות אין המשאבים לטפל בכל מי שמרוויחים עשרת אלפים שקל בשנה. 'הקטנים האלה' פועלים תחתינו. אנחנו גם מייעצים לאנשים במחזורים גבוהים כן לפתוח תיק. 80% מהמועסקים דרכינו הם בעלי הכנסה קטנה יחסית".
זהירות מכפל מס
שי בן דוד, רו"ח ומשפטן שותף בפירמה RSM שיף הזנפרץ ושות', מבהיר את המצב המשפטי. "ב-2013 המוסד לביטוח לאומי פירט את עמדתו שלפיה כל ההתארגנויות האלו הן של עצמאים ולא של שכירים.
"אם, לדוגמה, אני רוצה לתת שירות ללקוח, עומדות בפניי שתי אפשרויות. הראשונה היא להתקשר בהסכם, להוציא תמורה ולהוציא חשבונית. האפשרות השנייה, שנועדה לעזור לפרילאנסרים 'קטנים' להתגבר על הקטע הטכני, הוא להירשם כשכיר בחברה כזאת, והיא שמתקשרת מול הלקוח שמקבל את השירותים ממני. כלומר, אני שכיר של חברה שמתקשרת עם לקוח הקצה והחברה היא שמוציאה לי תלוש משכורת. כשבתי המשפט והמוסד לביטוח לאומי בחנו זאת, הם ראו שאין יחסי עובד מעביד בין החברה לשכירים לכאורה. מבחינת המוסד לביטוח לאומי, החברה לא קיימת".
- אבל היא כן קיימת.
"נכון. כשהמוסד לביטוח לאומי אומר ליחיד, 'לא מעניין אותי שהחברה כבר שילמה לי דמי ביטוח לאומי ואתה שילמת כבר בתלוש - כך יכול להיווצר כפל מס'. לכן בשנת 2013 הגיעו ארגון לשכת העצמאיים, שבה חבר גם רו"ח שוקי מניביצקי ממשרדנו, והמוסד לביטוח לאומי להסדר שלפיו המוסד יזכה את השכירים לכאורה בסכומים ששילמו דרך תלושי השכר, כדי שלא ייווצר כפל מס של תשלומים. כיום, לביטוח לאומי יש חוזר מקצועי שקובע את הכללים במקרים כאלה. מי שמבצע את פעילותו היום דרך סוג כזה של חברות חשוף לכפל מס".
לדברי בן דוד, חברות הצינור הללו הן באמת פתרון פרקטי לפרילאנסרים קטנים. "זה משהו שיכול לעזור, והייתי רוצה לראות חקיקה שקובעת שלא יראו בהם עצמאיים. אני מברך על חקיקה כזו. המקום שיותר חשוב להסדיר זאת הוא במע"מ. שם יש מקרים ומגבלות של חשבוניות פיקטיביות, כלומר כשחשבונית הוצאה שלא ע"י נותן השירות. אני מאמין שרשות המסים מבינה את היתרון שיש בשירות הזה, ואולי משום כך לא מציפה את זה".
"צריכה להידלק נורה אדומה"
גם עו"ד רועי כהן, נשיא לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל (להב), סבור שיש צורך בחברות כאלו, ויותר מכך בחקיקה עדכנית. "בשנת 2030, שליש מכוח העבודה יהיה של פרילאנסרים וישראל לא יודעת להכין את עצמה לזה", הוא אומר. "בעולם יודעים את זה ונשיא צרפת, עמנואל מקרון, נותן להם הגנות. חברות הצינור צצו כי את הקידמה אי אפשר לעצור. השוק הולך להעסקת אנשים שמוכרים את השירותים שלהם לכמה מקומות".
- מה יחסך לחברת צינור?
"הייתי מעדיף העסקה ישירה של פרילאנסרים, כך שאדם יקבל את מלוא שכרו על עבודתו ולא ישלם עמלה זו או אחרת. אם אנשים מעדיפים שירות שיגרע משכרם, זה צריך להדליק נורה אדומה אצל מקבלי ההחלטות. החברות האלו הן צורך, כי אנשים לא רוצים לעשות הצהרת הון ולהתמודד עם ביורוקרטיה ורגולציה. חוסר הרצון מביע למעשה אי-אמון. במדינה מתוקנת זה לא אמור לקרות".
פנינו לרשות המסים בבקשה להבהיר את יחסה לחברות צינור, וזו הייתה התשובה: "למרות המאמצים, לא מצאנו מישהו שיכול להתייחס לעניין".
כדאי לבדוק
■ ודאו שהחברה מוכרת ברשויות המס, ובעיקר בביטוח הלאומי
■ הסדירו את מעמדכם בביטוח לאומי, כדי שתהיו זכאים לדמי אבטלה וזכויות סוציאליות בעתיד. אף שיש בידכם תלוש שכר ובמס הכנסה אתם מוגדרים שכירים, מבחינת הביטוח הלאומי אתם מוגדרים עצמאים
■ דאגו לפתוח קרן פנסיה משלכם, כמקובל בקרב עצמאים
■ בדקו מה מחזור הכנסותיכם דרך חברת הצינור. אם מדובר בהכנסות קבועות ובסכומים גבוהים יחסית, שיקלו לפתוח תיק עוסק פטור או עוסק מורשה