גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משרד החקלאות פועל לביטול התכנון במשק החלב

מנכ"ל משרד החקלאות ממליץ לשר לשנות את המכסות הקיימות במשק החלב ■ המטרה: לקדם את ביטול התכנון והמכסות ולהפוך את שוק החלב לחופשי ■ בקיבוצים ובמושבים חוששים מהתחרות

רפת / צלם: תמר מצפי
רפת / צלם: תמר מצפי

קריאת כיוון ראשונה בדרך לביטול התכנון בשוק החלב? מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו, צפוי להמליץ לשר החקלאות, אורי אריאל, לשנות את המכסות הקיימות היום בענף החלב באמצעות שינוי הגדרתן - כך עולה ממכתב שכתב בן אליהו ואשר הגיע לידי "גלובס".

המשרד גיבש שורה של המלצות שמטרתן הראשונית היא לשנות את חלוקת המכסות בשנת 2018, אולם מה שעומד מאחוריהן הוא ניסיון להכין את הקרקע לקראת סיומו של מתווה לוקר בשנת 2019 - אז ינסו במשרד לקדם את ביטול התכנון והמכסות והפיכת השוק לשוק חופשי. במשרד החקלאות מקווים שבתום מתווה לוקר ייעשה ניסיון לפתוח את ענף הרפתות לתחרות על בסיס יעילות.

הרקע למכתבו של בן אליהו הוא מכתב שהועבר לו מטעם פורום קהלת למדיניות, הדורש לקבל את התשתית העובדתית שהובילה לעיצוב החוק הקיים כיום לקראת השינויים הצפויים בתכנון משק החלב. לדבריהם, ההצדקות למדיניות זו קלושות, והם תוקפים את חלוקת המכסות בין שני המגזרים היצרניים - הקיבוצים והמושבים.

ראשית, ממליץ בן אליהו במכתבו, כי חלוקת המכסות תהיה גם לבני המושב והקיבוץ הגרים בהרחבות הקהילתיות, כך שגם הם יוכלו לבקש מכסות. הכוונה בכך היא להכניס שחקנים חדשים לשוק. כיום יש כללים איך לקבוע כניסה של שחקנים חדשים לשוק, וצעד כזה יכול לשמוט לחלוטין את הקרקע מתחת למערכת המתוכננת.

נקודה נוספת שאותה מעלה בן אליהו במכתבו, היא כי חלוקת המכסות בשנת 2018 תהיה רק למשק המשפחתי, על מנת להביא את הרפתות הקטנות לכדאיות כלכלית גבוהה יותר על ידי הגדלתן או איחודן. מי שצפוי להתנגד למהלך כזה הוא התנועה הקיבוצית, בנימוק שרשת החלב הקיבוצית שייכת לסך חברי הקיבוץ, לעומת המושבים שבהם היא שייכת ליצרן בודד, ומהלך כזה ייתן עדיפות ליצרן הבודד על פני הכלל. כלומר, הוא מאפשר לרפת קטנה לגדול באמצעות רכישת מכסה של יצרן מושבי אחר שהפסיק ליצר.

בנוסף, בן אליהו ממליץ על חלוקה שווה של 50:50 בין המשק השיתופי לאחרים, בניגוד למה שקיים בחוק החלב שנחקק ב-2011 וקובע כי הקיבוצים מקבלים מכסה של 58% ואילו המושבים, של 42%. גם להחלטה הזו צפויים הקיבוצים להתנגד. המושבים טוענים כי צריך למצוא פתרון לחזק את הרפתות הקטנות, אולם בקיבוצים חושבים כי יש דרכים לתמרץ רפתות קטנות להתייעל, וכי אין בסיס לשינוי כזה.

החשש: פגיעה ביכולת הייצור

בימים אלה נערכים במשרד החקלאות לחלוקת מכסות חלב לשנת 2018 כך שיהלמו את חוק החלב והתקנות הנלוות אליו. לקראת ההחלטה העבירה מועצת החלב המלצה לחלק תוספת מכסה של 60 מיליון ליטר ליצרנים הקיימים, כדי לעמוד בתחזית צריכת החלב לשנה הבאה.

חוק החלב, שנחקק ב-2011, מעגן את הקריטריונים לקביעת מחיר המטרה, כלומר, הנוסחה שלפיה משלמות המחלבות את התמורה ליצרני החלב, ובדרך זו מבטיח החוק את רווחיות היצרנים. כמו כן, מעגן החוק את ניהול הענף באמצעות מועצת החלב המורכבת מנציגי היצרנים, המחלבות והממשלה. לשר יש סמכות בחוק לקבוע את גובה המכסות בהיבט של חלוקת מכסות לרפתות חדשות.

ב-2019 אמור להסתיים מתווה לוקר באופן רשמי. חוק החלב מגדיר את 2019 כשנה שבה צריך לדון במנגנון מחיר המטרה. בממשלה כמובן ירצו להוריד את מחיר המטרה, והחקלאים ייאבקו כדי להעלות אותו.

אביתר דותן, מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר, ומי שאחראי על מכסות החלב אומר היום ל"גלובס", מביע התנגדות למהלך: "את המכסות של 2018 מחלקים על פי החוק והתקנות הקיימות, ואם רוצים לדבר על שינוי בנושא המכסות, זה יהיה במועד ההסכם החדש. כל שינוי, כמו להעביר לרפתות קטנות חלב באופן גורף, עלול לפגוע ביכולת הייצור של הענף. התכנון הוא דבר מקצועי ולא פוליטי, מחלקים למי שיכול לייצר חלב ואסור לנו לפגוע בזה. בהסכם חדש אנחנו יכולים להגיע ליכולת ייצור יותר גבוהה. אנחנו בהחלט מנסים ליזום מהלך יחד עם המדינה כדי שיהיה הסכם כמה שיותר מוקדם, שגם ימנע אי ודאות בענף".

גורם בענף אמר היום, כי "שינויים כאלה יפגעו ביכולת הייצור. אתה צריך שתהיה לך יכולת לייצר ולהביא עוד פרות". אגף התקציבים במשרד האוצר, משרד החקלאות ומשרד הכלכלה, התעשיינים והמערכת החקלאית מנהלים מו"מ מאחורי הקלעים. כולם נמצאים במירוץ להגיע להסכם כבר עכשיו, כדי שתקופת אי הוודאות תהיה קצרה יותר כדי למנוע פגיעה בענף. כרגע עדיין אין הסכמות בין הצדדים להתחיל תהליך של הידברות, ומנסים לבנות היתכנות מבוססת מקצועית. אם הענף לא יטופל, יכולת הייצור עשויה להיפגע בעוד כמה שנים.

אבו וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, השיב לבן אליהו במכתב שבו הוא תוקף את הניסיון להעביר החלטות שלא תואמות את ההסכמים הקיימים כיום. "באם המשרד חפץ בדיון מעמיק על האפשרות לשנות סדרי עולם בניהול הענף עד כדי סטייה מחוק החלב ותקנותיו, יש לקיים על כך דיון מקצועי סדור, לא בחליפת מכתבים ולא תחת לחץ של לוחות הזמנים הנדרשים לחלוקת תוספת המכסות לשנה הבאה", כתב.

במשרד החקלאות מתבססים על התפיסה של ה-OECD, שמתווה במסגרת מערכת ההסכמים שלה עם ישראל מחויבות להפסיק את מה שהיא מגדירה כתמיכה מעוותת בתחומי החקלאות, והמדיניות שקיימת היום בישראל בענף החלב.

סופו של מחיר המטרה ההיסטורי

המחלוקת המרכזית בסוגיה היא השאיפה של משרדי הממשלה לבטל את התכנון בענף החלב. בשלב זה הקיבוצים אינם מוכנים לגשת לשולחן הדיונים בלי לקבל הסכמה עקרונית שהתכנון ומחיר המטרה לא יבוטלו. כדי להבין את המשמעות של שינויים בענף הרגיש הזה, מספיק להתבונן על תנובה: העלייה של מחיר המטרה בשנה האחרונה גרמה להוצאה של תנובה לגדול ב-80 מיליון שקל.

כלומר, התכנון והמכסות לא תואמים את המדיניות הזו. באירופה התקבלה החלטה לפני כ-8 שנים, להביא לביטול המכסות. לפני כשנתיים הגיע הרגע שבו בוטלו המכסות. כל המשק החקלאי קרס, למרות התמיכה הישירה, והגיע למצב שחקלאים הפסיקו לייצר חלב בגלל חוסר כדאיות בשל מחירי ההפסד.

לקראת מה אנחנו הולכים? ביום שאחרי מתווה לוקר, התוצאה הסופית תהיה שהחקלאים יצטרכו להתגמש, והמדינה תצטרך להסכים להמשיך קיומו של ענף מתוכנן בשוק החלב. גם המקטע החקלאי יצטרך להתייעל ולעשות צעדים שיורידו את המחיר של החלב שהוא מוכר למחלבות. הוויכוח יהיה באיזה קצב זה יקרה והאם המדינה תתמוך בתהליך ההתייעלות באמצעות המענקים כפי שכבר עשתה בעבר. מצד החקלאים יש ציפייה שהם יזכו למענקים גם הפעם.

ריכוזיות על חשבון הקטנים

ומה יהיו ההשלכות של התוכנית שמציג מנכ"ל משרד החקלאות? בהיבט של התועלת הציבורית - עד היום העמדה של המדינה, שתאמה את האינטרס של הקיבוצים, הייתה כי החקלאות היא לא רק כלכלה, אלא צריכים לעמוד לנגד עיניה גם אינטרסים לאומיים נוספים כמו תפוקות מדיניות, פיזור של האוכלוסייה, ייצור עצמי של המזון גם מסיבות ביטחוניות. המדינה צידדה בטענות הללו, שמתפרשות כסתירה לשוק החופשי.

כיום החלב הוא שוק מתוכנן הבנוי על מכסות. הקיבוצים מאמינים כי התוצאות של ביטול השוק המתוכנן ייצרו שוק חופשי שיגרום לאחת מהחוליות בשרשרת להשתלט עליו, וברור שחלק מצוואר הבקבוק יהיה בתעשייה, כלומר בחברות השולטות בשוק החלב.

במצב של שוק חופשי, התוצאה עשויה להיות ריכוזיות חדשה שתיווצר במשק, בין אם במקטע של הספקים, או בין אם במקטע הקמעונאי, כפי שרק השבוע חשפו נתוני בדיקת משרד האוצר והחקלאות לגבי הריכוזיות בתחום הפירות והירקות. אולם בניגוד לפירות וירקות, החלב הוא מוצר חקלאי שמחייב עיבוד תעשייתי ויש לו תאריך תפוגה, שכן מדובר בתוצרת טרייה. ריכוזית כזו בהכרח תביא לאי-תחרות, ובהתאם לעליית מחירים.

כל מחלבה צריכה להיפטר מהתוצרת, ויהיה לה אינטרס להיפטר ממנה מהר ככל האפשר. פתיחת השוק המתוכנן תיצור שיווי משקל שונה מהקיים היום, כשלמעשה יהיה גורם ריכוזי שינהל את התהליך - רק שהגורם הזה לא יהיה המדינה.

בהיבט החקלאי, זה יגרום להיעלמות הרפתות הקטנות, כלומר המשק המשפחתי, וחלק מהרפתות הקיבוציות, ותיווצר מוטיבציה מאוד גדולה לביסוס מערכות ייצור גדולות ומרוכזות, מה שסותר את התפיסה של פיזור.

מי שלוחץ לקיומה של ההפרדה הזו הוא המשק המושבי, שחושש מהתהליך של ביטול "החומה הסינית" - כפי שמכונה החלוקה של 58% לקיבוצים ו-42% למושבים. אם יבטלו את החומה הסינית, החברות הקטנות יעברו לידי הגדולים והמושבים לא רוצים בכך.

עלייה בצריכת מוצרי החלב

עוד כתבות

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם