גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל פרוטרום: "יש לי צוות 'קומנדו רכישות'"

אורי יהודאי, מנכ"ל חברת חומרי הטעם והריח הישראלית, מסביר כיצד הגיעה פרוטרום להיקף מכירות אדיר של יותר מ-1.3 מיליארד דולר בשנה ■ ראיון מיוחד

אורי יהודאי / צילום:שלומי יוסף
אורי יהודאי / צילום:שלומי יוסף

אורי יהודאי, המנכ"ל האנרגטי של חברת פרוטרום  , לא נח לרגע. בגיל 62, ולאחר יותר מ-30 שנה בפרוטרום, מתוכן כ-21 שנים בתפקיד המנכ"ל, נדמה שלא רק שאינו מאט, אלא הוא אף מאיץ את הפעילות בשנתיים האחרונות.

פרוטרום (המכונה בקרב פעילים בשוק ההון "פאקמן", בשל הקצב המהיר שבו היא "בולעת" חברות בשנים האחרונות) פועלת בתחום של פיתוח, ייצור ושיווק של חומרי גלם ותמציות טעמים לתעשיית המזון והמשקאות העולמית. האסטרטגיה שמוביל יהודאי - קצב רכישות מהיר לצד צמיחה אורגנית גבוהה והשקעה מהותית במחקר ופיתוח - מוכיחה את עצמה בינתיים. שווי השוק של פרוטרום גדל ביותר מ-40% בשנה האחרונה, ובקרוב ל-700% בחמש שנים - והגיע ליותר מ-16 מיליארד שקל.

יותר מ-20% עובדים אקדמאים

רוב המשקיעים הנהנים כיום מהתשואה המדהימה שהניבה להם מניית פרוטרום, הנכללת במדד ת"א 35, אינם יודעים שהחברה החלה למעשה לפעול כבר בשנת 1933 בתחום של מיצוי טעמים מהדרים, וזהו הבסיס לפעילותה גם כיום. פרוטרום נתפסת כחברת "לואו טק", אבל יהודאי לגמרי לא מסכים עם התפיסה הזאת. "פרוטרום עומדת בצורה מעולה בתקנות שמגדירות חברות היי-טק בישראל. שיעור האקדמאים העובדים בפרוטרום גבוה הרבה יותר מ-20%, וגם שיעורי ההשקעה שלנו במו"פ גבוהים בהרבה ממה שנדרש לצורך ההגדרה כחברת היי-טק", הוא אומר בראיון ל"גלובס".

- במשך שנים רבות פרוטרום היתה מתחת לרדאר של המשקיעים. מתי זה השתנה?

"ב-1986 הגעתי לחברה קטנה, עם מחזור של כ-3.5 מיליון דולר, חברה 'ישנונית' שלא האמינה בעצמה. אחרי כמה שנים, הבנתי שאם רוצים למכור תמציות בהיקפים הרבה יותר גדולים, צריך להיות קרובים יותר ללקוח".

- מה זה אומר?

"תמצית טעם היא ערבוב של חומרי גלם שונים במינונים שונים - בדרך כלל כמה עשרות חומרים, מתוך כ-6,000 חומרי גלם שיושבים במעבדה של איש הפיתוח. ואז יוצא טעם של תות, ביסלי גריל, תה ארל-גריי או כל מוצר אחר שאתה מכיר. 95% ויותר מהתמציות שנמכרות בעולם הם 'טיילור מייד סולושנס' - כלומר, אני פיתחתי מוצר מסוים ספציפית עבור לקוח מסוים, ואין עוד ספק לאותה תמצית. כך שנוצרת מעין חתונה קתולית בינינו לבין יצרן המזון. אתה חייב להיות קרוב מאוד ללקוח ולספק לו שירות אמין בלי תקלות. אגב, עלות התמצית היא פחות מ-1% מעלות המוצר הסופית, בזמן שחשיבות הטעם היא קריטית. אנשים קונים מוצר מזון, קודם כל, אם הוא טעים להם.

"הביזנס זה, למעשה, לפתח מוצר ללקוח בטעם שאופייני לאזור, לפי החוקים שקיימים במדינה שלו וכדומה. הבנתי שאני חייב להיות עם נוכחות מקומית משמעותית, אם אני רוצה לצמוח. אם אתה לא נמצא במדינה, אף לקוח לא יקנה ממך, כי אם הוא לא יודע שאני אספק לו את אותה תמצית בתוך כמה ימים בלי עיכובים ותירוצים, הוא לא יקנה ממני, גם אם המחיר שלי יהיה נמוך ב-20% מהמתחרים. זה תחום שמרני מאוד".

- למה הכוונה ב"שמרני"?

"במשך 31 השנים שאני בפרוטרום, לא הוקם מפעל תמציות טעם חדש בעולם המערבי. אי-אפשר להיכנס לתחום הזה בתור מפעל חדש. למה שמישהו ינטוש את הספק הקיים שלו, ויעבור לספק חדש?"

- אולי אם מישהו ימציא טעם מדהים חדש, כמו קוקה קולה.

"אז אני יכול לספק לך את זה. לא צריך להמציא את הגלגל מחדש. במבחן טעימה עיוור, אני אספק לך חמש דוגמאות דומות לקוקה קולה, ואתה לא תדע להבדיל בטעם".

פרוטרום, שהוקמה על ידי שני מדענים יהודיים מהולנד שעלו לישראל והגיעו למכון ויצמן, היתה עד 1996 חטיבה קטנה, עם מחזור של 3-4 מיליון דולר בשנה, בתוך חברת תעשיות אלקטרוכימיות, שנסגרה ב-2003. יהודאי שימש סמנכ"ל שיווק של החטיבה הזאת במשך עשר שנים, ומאז הוא מכהן בתפקיד המנכ"ל. הרכישות הראשונות ואלה שהגיעו לאחר מכן, העלו את פרוטרום על מסלול של צמיחה מהירה.

"בשנת 2000 הגענו לקצב מכירות שנתי של כ-80 מיליון דולר, וב-2010 לקצב מכירות של 450 מיליון דולר, בעקבות רכישות שעשינו בעשור הקודם. כיום אנחנו בקצב מכירות של יותר מ-1.3 מיליארד דולר בשנה. זה נעשה בשילוב של הרבה מאוד רכישות וסטארט-אפים שהקמנו במדינות מתפתחות בעיקר, יחד עם צמיחה פנימית בקצב כפול מקצב צמיחת השוק באזורי הפעילות שלנו. בסך הכל, הכפלנו את היקף הפעילות כל ארבע שנים בערך. אני חושב שזה נתון די מדהים".

- כשאתה קטן, קל לך יותר לצמוח, אבל כיום אתם כבר גדולים.

"זה נכון, אבל אני חושב שיש לנו עוד הרבה מאוד מקום לצמוח. בסך הכל, המטרה של החברה תמיד היתה להגיע לקצב צמיחה כפול או יותר מהקצב של שוק המזון העולמי - ואנחנו משיגים את זה בגדול גם בשנים האחרונות. צריך לזכור שבהרבה מדינות בעולם, שוק המזון לא צומח בכלל. בעולם התמציות יש קונסולידציה נמשכת, וכיום אנחנו במקום חמישי-שישי בעולם".

יהודאי נותר עם 0.8% מההון

על רקע התשואה הפנומנלית שהניבה מניית פרוטרום בשנים האחרונות, המשקיעים בחברה אמורים להיות מרוצים מאוד מהביצועים של יהודאי וצוות ההנהלה. השליטה בחברה (36%) נמצאת בידי ג'ון פרבר (בן 92), רעייתו מיה (80) ובתם סנדרה (60), באמצעות חברת ICC שבבעלותם. קבוצת פידליטי מחזיקה בעוד 8% ממניות החברה, ויהודאי נותר עם כ-0.8% מההון, לאחר שמימש במהלך השנים מניות בעשרות מיליוני שקלים. שאר המניות (כ-55%) נמצאות בידי הציבור.

- מי המתחרות הגדולות שלכם?

"יש ארבע חברות גדולות בעולם, עם מכירות של 2.5 מיליארד דולר בשנה או יותר. רובן מפתחות ומוכרות גם תמציות וגם בשמים. אחריהן יש שמונה חברות בינוניות, עם מכירות של 400 מיליון דולר עד 1.2 מיליארד דולר בשנה - כלומר, אנחנו הכי גדולים בין הבינוניים. אחריהן יש כ-800 חברות קטנות, רובן הגדול חברות משפחתיות עם דור שלישי ורביעי בניהול ובבעלות, עם מכירות של מיליוני דולרים עד עשרות מיליוני דולרים בשנה".

- כשאתה קונה חברה כזו, אתה רוכש בעיקר את הקשרים בשוק המקומי?

"נכון. אתה קונה גם את הטכנולוגיה, אבל זה קודם כל הקשרים עם הלקוחות. זה אחד הדברים היפים בפרוטרום ומנוע צמיחה מרכזי בחברה - החיבור בין מוצרים חדשים ולקוחות חדשים, שמהווה פלטפורמה שתומכת בצמיחה הרבה יותר מהירה מהשוק. עולם המזון, בשונה מעולמות אחרים, הוא עולם ענקי, אבל מאוד מבוזר. לכן, פרוטרום יכולה לקחת לקוחות מהיצרנים הגדולים".

- העלייה של המותגים הפרטיים בעולם תומכת באסטרטגיה שלכם?

"בוודאי. התפתחות המותג הפרטי, שצומח בקצב גבוה גם במדינות המפותחות באירופה ובארה"ב וגם בשווקים המתפתחים, כמו הודו ומדינות מזרח אירופה, מאפשרת לנו להמשיך את הצמיחה המהירה יחסית. 70% מהביזנס של פרוטרום ממוקד בלקוחות קטנים ובינוניים ו-30% ממוקד בתחום המותג הפרטי, שצומח בקצב הרבה יותר גבוה מהמותגים המסורתיים הגדולים. החיבור של המוצרים והרכישות שעשינו בשנים האחרונות תומך בזה".

- עד כמה החדשנות חשובה באסטרטגיה שלכם?

"חשובה מאוד. הלקוחות הגדולים בעולם, כמו יוניליבר, לא יסתכלו עלינו, אם לא נוכל לספק להם פתרונות חדשניים. 74% מהמוצרים שלנו הם בתחום הטעמים. אנחנו רוצים להיות שחקן שנותן פתרונות חדשניים ללקוחות, ולא טעמים פשוטים - לספק ערך מוסף".

"יש לי צוות 'קומנדו רכישות'"

- איך אתה מאתר חברה לרכישה?

"יש כ-1,200 חברות בעולם שהן מועמדות לרכישה, מתוכן 400 חברות שפועלות בתחום הנחשב בריאותי, כמו טעמים טבעיים. מתוך ה-1,200 חברות, יש לנו רשימה קצרה, ויש לי כאן צוות 'קומנדו רכישות', שיחד אתי עובד עליה כל הזמן. מדובר ברשימה של 200-250 חברות, שאנחנו עובדים עליה הרבה שנים ומעדכנים אותה, ואני מכיר אותן היטב. בדרך כלל מדובר בבעלים מבוגר, אין דור המשך, ויש עוד סיבות שמביאות לכך שיש סיכוי סביר שבתוך שנה-שנתיים הם יירצו למכור. אלה אנשים שאני מכיר כבר 15-20 שנה, ונפגש אתם לארוחות".

- למה שבעל חברה כזאת ימכור אותה דווקא לך?

"ברור שאם מישהו יציע לו מחיר הרבה יותר גבוה, הוא ימכור לו, אבל הוא מכיר אותי ואני לחצתי לו יד וביקשתי שאם הוא ירצה למכור, אני אהיה הראשון שהוא יטלפן אליו. לאחר מכן, יש תהליך שיכול להסתיים בעסקה או לא. אגב, חלק מאסטרטגיית הרכישות שלנו, שעובדת מצוין, זה שותפות לכמה שנים עם הבעלים הקיים, גם לאחר העסקה".

- איך עובדת השותפות הזאת?

"אם הבעלים הקיים נשאר, למשל, עם 30% מהחברה, ומקבל בעקבות העסקה את כל העוצמות והיתרונות של פרוטרום, והחברה שלו צומחת בתוך כמה שנים בקצב הרבה יותר גבוה מבעבר, אז ה-30% שלו יהיו שווים בעוד כמה שנים הרבה יותר ממה שהם שווים עכשיו - כך שזה מאוד כדאי לו. גם לנו זה כדאי מאוד, כי הקשרים והמומחיות של הבעלים והמנהלים הקיימים מאוד חשובים. אם אתה מצליח לשמור על אנשי המפתח והלקוחות, אז סיכוי ההצלחה של הרכישה הרבה יותר גבוה.

"אגב, מתוך ה'שורט ליסט' יש רשימה עוד יותר קצרה, של כ-20 חברות, שאנחנו עובדים על עסקת רכישה אתן בכל רגע נתון - שזה אומר עדכון נתונים על החברה, בדיקת נאותות, הצעת מחיר ועוד. אני משקיע בכך 50% מהזמן שלי".

- אתה לא רץ מהר מדי ברכישות של חברות?

"לפרוטרום יש כיום הנהלה הרבה יותר חזקה מבעבר, ויש לה יכולות ניהוליות, בקרה ושליטה הרבה יותר טובות מאשר בעבר. בחלק מהרכישות הבעלים נשאר ונוצרת שותפות, כך שיש להם אינטרס להמשיך להצליח ולהצעיד את החברה שלהם קדימה, וזה כמובן מפחית בצורה דרמטית את הסיכון. כל הרכישות שעשינו בשנים האחרונות, נקלטו בצורה טובה מאוד - כל אחת בקצב שלה, ורואים את זה בדוחות. אני צופה את המשך מגמת השיפור והגעה ליעדים שהצבנו ל-2020".

- אתה לא חושש מכישלון, שעלול להביא להידרדרות בעסקי החברה?

"אנחנו מבצעים רכישות בעסקים שאנחנו מכירים טוב מאוד. את הבעלים של החברות האלה אני מכיר הרבה מאוד שנים. בזכות השיטה שלנו, של המשך שותפויות של הבעלים, אנחנו יכולים להמשיך לבצע רכישות במחירים סבירים מאוד, ולא 'לקפוץ מעל הפופיק' - מה שנותן הרגשה נוחה יחסית להמשך. אנחנו מאוד ממושמעים ומאוד אחראיים, ולא מונעים מאגו, רגישות או הכרח לעשות רכישות כלשהן בכל מחיר".

- ויש מספיק כסף בקופה?

"את כל הצמיחה שלנו בעשר השנים האחרונות עשינו בשילוב של תזרים מזומנים חזק יחד עם גיבוי בנקאי מצד בנקים מובילים בעולם, שכיום הוא הרבה יותר חזק ממה שהיה בעבר. רמת המינוף של החברה מאוד שמרנית, ותזרים המזומנים שלה חזק מאוד, כך שאין בעיה".

- הצהרת כמה פעמים בעבר שהמטרה של פרוטרום היא להגיע למכירות של 2 מיליארד דולר עד 2020. לא הגזמת?

"זאת מטרה קלה יחסית, ואני אסביר. כדי להגיע לשם, צריך לקנות הכנסות מצרפיות של כ-150 מיליון דולר בשנה, יחד עם צמיחה פנימית שנתית של 4%, בזמן שאנחנו צומחים ב-6% -7%. ב-2015 ו-2016 קנינו בכל שנה חברות עם הכנסות מצרפיות של כ-240 מיליון דולר - כך שאנחנו מרגישים מאוד בנוח עם היעד הזה".

בדרך ליעד הזה, הוא מוסיף, "עשינו כמה שינויים אסטרטגיים בשנים האחרונות - למשל, להניע את הרכישות ממערב אירופה, שזה שוק שבקושי צומח, לצפון אמריקה ולשווקים המתפתחים. כיום 14%-15% מהמכירות שלנו הן בצפון אמריקה. החלק של מערב אירופה במכירות ירד בחמש השנים האחרונות מ-51% ל-37%, והשווקים המתפתחים עלו מ-27% ל-43%.

"במקביל, הרכישות אפשרו לנו להעמיק ולחדש בתחום הטעמים והצבעים הטבעיים והתמציות הנחשבות לבריאות יותר".

- כמה לקוחות יש לפרוטרום כיום?

"40 אלף לקוחות, שמחוברים אליהם כ-1,000 אנשי מכירות באופן קבוע. 10,000 לקוחות חדשים נולדו לנו בחמש השנים האחרונות כתוצאה מהרכישות. אנחנו מציעים להם צבעים טבעיים, נוגדי חמצון טבעיים ומגוון שלם של מוצרי בריאות, שאין להם כיום".

- כמה אתם משקיעים במחקר ופיתוח?

"המון. קרוב ל-75% מהמוצרים שלנו כיום הם טבעיים ובריאים. אנשים לא רוצים לראות ולקנות כימיקלים וצבעי מאכל שנחשבים מזיקים לגוף. יש גם מגמה של הפחתה בכמות הסוכר והמלח במוצרי המזון".

- הצרכן כיום הרבה יותר סלקטיבי ובררן מאשר בעבר.

"בהחלט. אחרי המון מחשבות והרבה לילות ללא שינה, הבנתי שצבע סינטטי, למשל, לא עובד יותר. כמעט כל הצרכנים רוצים צבע טבעי. חתמנו חוזים למשך 5-10 שנים עם חקלאים מסביב לעולם, שישתלו את הזרעים שנספק להם, לאחר שפיתחנו כאן בישראל זנים עם כמות תכולה הרבה יותר גבוהה, ויספקו לנו את הצמחים. זאת, לאחר שחתמנו אתם על הסכם שמבטיח להם קונה גדול לכל היבול במשך הרבה שנים. כך אנחנו מבטיחים אספקה של חומרי הגלם הטבעיים שלנו בעלות נמוכה יחסית, וזה מאפשר לנו להוריד דרמטית את העלויות".

- ככה אתם יכולים לעשות את המעבר למוצר הטבעי בלי להעלות את המחיר לצרכן?

"בדיוק. מחירי המזון בעולם לא עולים יותר. נקודה. אי-אפשר להעלות מחירים. ומנגד, העלות של הרכיב הטבעי במוצר, שמחליף את הרכיב הסינטטי, יכולה להיות יקרה הרבה יותר. אז לפני כמה שנים קיבלנו החלטה להתחיל במיזם החקלאי הענקי הזה, שמתחיל להניב פירות בימים אלה ממש. אגב, הכל תחת פטנטים רשומים וחדשנות פנימית שלנו, בשיתוף פעולה עם גופים שונים בישראל, כמו הפקולטה לחקלאות, מכון ויצמן ואחרים. לדעתי, אנחנו עושים מיני-מהפכה בעולם חומרי הגלם הטבעיים למזון, כשלנו נוצר יתרון פנימי מובנה, כי אנחנו שולטים על כל התהליך, החל ברמת פיתוח הזרעים, דרך הגידול ועד למוצר הסופי".

תמציות טעם של פרוטרום/ צילום: רפי קוץ

- מן הסתם, גם המתחרים שלכם עובדים על פיתוחים דומים.

"בתחום המיצוי מצמחים, יש לנו הרבה מתחרים קטנים בכל העולם. החברות הגדולות קונות מאתנו ומאחרים את חומרי הגלם. לדעתי, אנחנו הכי גדולים בתחום של מחקר ופיתוח של זנים חדשים, שיוכלו להניב כמויות גדולות הרבה יותר לתמציות וטעמים טבעיים".

כפי שעולה מהדוחות הכספיים של החברה, פרוטרום עדיין לא נתקלה במהמורה רצינית בדרך, והיא מצליחה לשלב בתוכה את החברות שהיא רוכשת, בצורה חלקה. החברה הפכה בשנתיים האחרונות לחברת המזון הכי גדולה בישראל מבחינת שוויה, בפער גדול מקבוצת שטראוס הציבורית, וגם מתנובה ומאסם, שאינן ציבוריות.

"בנינו כאן חברה מדהימה, שנמצאת כיום בפוזיציה הכי מעניינת בעולמות הטעם והבריאות, שנמצאים במעבר הדרגתי למוצרים בריאים יותר", אומר יהודאי. "יש לנו עבודה עם הלקוחות שאין למתחרים שלנו. זה בידול ויתרון יחסי משמעותי, שאנחנו בונים אותו כבר זמן רב, ובחודשים האחרונים הוא רק מתחיל להגיע להבשלה. כל שדה כזה שנוטעים עם גידולים חקלאיים חדשניים, מתחיל להניב יבולים רק אחרי שנתיים, ורק עכשיו אנחנו מגיעים למסה הרצויה. עד היום לא דיברתי על זה, ושמרנו את זה בסוד, כי לא רציתי שהמתחרים יידעו על זה".

- איפה יש לכם גידולים?

"בישראל, באירופה, בדרום אמריקה ובעוד מקומות. במקביל לשיתופי הפעולה עם החקלאים, השקענו משמעותית בהגדלת יכולת המיצוי במפעלים שלנו, כך שכשהיבולים יבשילו, נוכל לנצל אותם ולספק ללקוחות את חומרי הגלם החדשים, הטבעיים ואלה שנחשבים בריאים יותר.

"אמרנו שבתוך שנתיים, 50% מעשרת חומרי הגלם הכי גדולים שאנחנו משתמשים בהם, יגיעו משיתופי הפעולה בתחום החקלאות - וזה יקרה, ויביא להפחתת עלויות דרמטית".

"חרד למצב התעשייה בישראל"

למרות המצב הכלכלי החזק של המשק הישראלי, כפי שהוא משתקף מנתוני המאקרו, יהודאי מביע חשש כבד בנוגע לעתיד התעשייה בארץ בטווח הארוך. "המצב אולי נראה טוב, אבל אני חרד מהמגמה לטווח הארוך", הוא אומר.

"כלכלה חזקה בנויה על תעשייה חזקה, ותעשייה חזקה בנויה על יצוא, שבונה את החוסן הכלכלי של ישראל. אם לפני עשור בנו כאן 60 מפעלים בשנה, כיום בונים שניים-שלושה מפעלים מקסימום בשנה, ולא נראה שזה הולך להשתפר. אני רואה יותר ויותר חברות תעשייתיות נרכשות על ידי זרים, והופכות להיות סניף של חברות זרות, והן יכולות לשנות מדיניות מהר ובהתאם לצרכים שלהן, כמו שאנחנו עושים בפרוטרום כשאנחנו מקבלים החלטות היכן להשקיע יותר והיכן לצמצם ייצור או להפסיק לגמרי. העובדה שלא מוקמת כאן תעשייה - מאוד מדאיגה".

- העולם נעשה בשנים האחרונות יותר ויותר פתוח, הגלובליזציה מתחזקת. זה לא טוב?

"לדעתי, כשמסתכלים על התעשייה הישראלית, זה לא טוב. באים לכאן בעיקר לקנות את 'המוח היהודי', ולא את התשתית של העסק. לא משקיעים בייצור - ואז בהחלט ייתכן שלא ימשיכו להשקיע כאן בעוד 10 או 20 שנה במפעלים ובחברות, ויעבירו את הפעילות אל מחוץ לישראל".

את מי העליב יהודאי "ללא כל הצדקה"

באחרונה מוביל אורי יהודאי את פרוטרום למהלך יוצא דופן של השתלטות על חברת אנזימוטק הישראלית (בשוק ההון יש האומרים כי מדובר בהשתלטות עוינת, אבל יהודאי מתעקש שלא כך הדבר). פרוטרום רכשה ביולי ואוגוסט כ-7.6% ממניות אנזימוטק, שפועלת בתחום הרכיבים התזונתיים ותוספי התזונה, ומניותיה נסחרות בנאסד"ק. בהמשך, פרוטרום הגדילה את החזקתה באמצעות חתימת הסכם עם קרן הגידור של המיליארדר היהודי ג'ון פולסון, שהחזיקה 18.4% ממניות אנזימוטק.

פרוטרום רכשה מפולסון 9.2% ממניות אנזימוטק והגיעה להחזקה של יותר מ-19% מההון של אנזימוטק, בהשקעה של כ-42 מיליון דולר (מחיר ממוצע של 9.61 דולרים למניה). במקביל הודיעה פרוטרום כי בכוונתה לפרסם בהקדם הצעת רכש מלאה ליתרת המניות של אנזימוטק במחיר של 11.5 דולר למניה (המשקף שווי חברה של כ-260 מיליון דולר). על רקע המהלך האגרסיבי, זינקה מניית אנזימוטק בכ-70% בתקופה זו.

בראיון ל"גלובס" אמר באחרונה יהודאי, בין השאר, כי "לא ברור אם הדירקטוריון שקיים כיום יוכל להניע את החברה לכיוון אחר". עוד אמר כי "לאחר שנחליף את הדירקטוריון, החברה תתחיל לזוז בכיוון שונה. בכל מקרה, המהלך שלנו יביא אותנו להיות בעל המניות הגדול בחברה, ותהיה לנו השפעה משמעותית בחברה וכנראה שליטה, אם כל בעלי המניות ייענו להצעה".

בדירקטוריון אנזימוטק לא נשארו חייבים, ושיגרו מכתב ליהודאי שבו נאמר, בין השאר: "התאכזבנו לגלות מהודעותיך הציבוריות על הכוונה האופורטוניסטית של פרוטרום להגיש הצעת רכש במחיר של 11.5 דולר למניית אנזימוטק. ההצהרות האלה לא לוו בכל ניסיון ליצור דיאלוג עם החברה והנהלתה. הריאיון שנערך עמך ב'גלובס' היה לא מדויק ומעליב ללא כל הצדקה. עם זאת, אנחנו מסכימים עם הצהרתך כי החברה היא בעלת פוטנציאל גדול, שאותו אנחנו ממצים באסטרטגיה החדשה שלנו. אנחנו זמינים לדון אתך בעתיד".

במקביל פרסם הדירקטוריון מכתב למשקיעים, שבו נאמר כי "אנזימוטק מציעה לבעלי המניות שלה לא לנקוט צעדים כלשהם בתגובה להצעתה של פרוטרום, ואף אם תוגש הצעה, עליהם לדחות את ההחלטה אם לקבל ההצעה או לסרב לה עד שהדירקטוריון יחשוף את עמדתו".

פרוטרום עדיין לא פרסמה את הצעת הרכש, אבל נראה כי דרכה להשתלטות סלולה, לאחר שבמסגרת ההסכם עם קרן הגידור של פולסון, שבידיה נותרו 9.2% מההון של אנזימוטק, סוכם שהקרן תיענה להצעת הרכש כאשר זו תוגש.

אורי יהודאי

גיל: 62

מצב משפחתי: גרוש 2

תפקיד: מנכ"ל פרוטרום

ותק בתפקיד: 21 שנים

תפקידים קודמים: סמנכ"ל מכירות בפרוטרום, סמנכ"ל בחברת כמיכלל

השכלה: תואר ראשון בכלכלה, תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב

מניית פרוטרום

עוד כתבות

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

אייפון 17e החדש / צילום: אתר החברה

אפל חושפת דגם אייפון מוזל ומשדרגת את האייפד אייר

החברה חורגת מאירועי ההשקה המסורתיים שלה ומציגה אייפון 17e מוזל עם יכולות Apple Intelligence והבטחות לחיי סוללה ארוכים, ואייפד אייר עם תמיכה ב-Wi-Fi 7 ● השבבים במכשירים פותחו בין היתר גם במרכז הפיתוח הישראלי ● המחיר ההתחלתי: 599 דולר

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה