עו"ד רו"ח משה אשר / צילום: איל יצהר
מחזיקים חשבון בנק בגרמניה? התכוננו לדפיקה בדלת מרשות המסים. ל"גלובס" נודע, כי במסגרת מלחמתה בהון השחור השיגה לאחרונה רשות המסים רשימה הכוללת פרטים בנוגע למאות חשבונות בנק של ישראלים בבנקים בגרמניה. כעת מעבדת את הרשות המידע על-מנת לאתר את בעלי החשבונות שלא דיווחו על הכספים ועל הכנסותיהם מהחשבונות.
עוד נודע ל"גלובס" כי רשימת הישראלים שהתקבלה, כוללת מידע אישי, דפי ומספרי חשבון, היקף הכספים שמחזיק כל בעל חשבון ופרטים נוספים. ברשימה נכללים חשבונות בהיקפים כספיים שונים, החל ממאות מיליוני אירו ועד חשבונות "קטנים" לכאורה של מיליוני אירו בודדים. על בסיס היקפים אלה ניתן להניח, כי הרשימה תחשוף שמות של כמה מאנשי העסקים הבולטים והעשירים במשק. בנוסף, בחלק מהחשבונות ייתכן שמדובר בכספי ירושות ובכספים שהתקבלו מהרשויות בגרמניה כרנטה או פיצוי בגין השואה.
רשות המסים בוחנת בימים אלה את החומרים המצויים ב"רשימה הגרמנית", על-מנת לאתר מעלימי מס. בשלב הראשון תבחן הרשות ותמיין את החומר, ותשווה אותו לדיווחים של אותם ישראלים לרשויות המס ולמידע המצוי במאגריה. בתהליך מיון המסמכים יזוהו אלה מבין הלקוחות שבהתנהלותם השוטפת מול הרשות כללו דווח על החשבונות בגרמניה, וכן אלה שדווחו על קיום החשבון במסגרת הליך הגילוי מרצון שאפשרה הרשות עד סוף שנת 2016 (הליך הצהרה וולנטרית על נכסים לא-מדווחים, ללא הליך פלילי).
עצם החזקת חשבון בנק בחו"ל, אינו מהווה עבירת מס או עבירה בכלל, אך קיימת חובת דיווח על החזקה כזאת, ולא כל הישראלים הפועלים בחו"ל, מקיימים אותה. לפי החוק, אזרח ישראלי רשאי לנהל חשבון בנק בחו"ל, אך עליו לדווח לרשות המסים על קיום החשבון ועל ההכנסות שהופקו בו, בהן מריבית, מדיבידנד ומרווחי הון.
חילופי מידע
"הרשימה הגרמנית" מצטרפת לשלל רשימות של ישראלים המנהלים חשבונות בנק בחו"ל, עליהן הצליחה רשות המסים לשים את ידה בשנים האחרונות. הידועה בהן היא רשימת לקוחות בנק UBS-שווייץ, שחשיפתה הביאה לחקירתם של עשרות לקוחות לא-מדווחים, ולהגשת מספר כתבי אישום בפרשה. רשימות נוספות שהתקבלו בידי הרשות הן רשימת החשבונות הסודיים בבנק HSBC-שווייץ ומסמכי פנמה.
הרשימות הפתיעו רבים בשל זהותם של הלקוחות. בין היתר התברר, כי מחזיקי חשבונות סודיים בחו"ל אינם רק אנשי עסקים אמידים אלא גם שכירים.
"הרשימה הגרמנית" הושגה במסגרת שיתוף פעולה וחילופי מידע בין רשות המסים בישראל לרשויות בגרמניה. מדובר בהמשך המדיניות המוצהרת של מנהל רשות המסים, משה אשר, שלפיה במסגרת מאבק הרשות בהון השחור מאתרת הרשות רשימות של ישראלים המחזיקים כספים לא-מדווחים בחו"ל, הן באמצעות השגת רשימות "לא רשמיות", המודלפות על-די עובדים באותם בנקים בחו"ל, והן במסגרת חילופי המידע הרשמיים עם המדינות.
מנהל רשות המסים אמר לאחרונה כי "הרשות עוסקת הרבה מאוד באיסוף מידע על כסף ישראלי בעולם, באמצעות הרשימות שמגיעות אלינו... התחלנו בהחלפת מידע עם ארה"ב, והחל מהשנה הבאה נחליף מידע עם למעלה מ-90 מדינות. העולם נסגר, זו המגמה. נגיע אל כולם".
במקביל, פועלת הרשות בחודשים האחרונים לחידוש נוהל גילוי מרצון המאפשר לנישום ל"הלבין" הון שחור, תוך תשלום מס, אך מבלי שחרב הפלילים מונחת על הצוואר.
במסגרת הנוהל שהסתיים ב-31 בדצמבר 2016, נחשפו כ-25 מיליארד שקל בכ-7,400 בקשות לגילוי מרצון, וגביית המס בגינו עומדת על כ-3 מיליארד שקל. מאז פקיעת הנוהל, לא עומדת למעלימי הכספים האפשרות להצהיר על הונם ללא חשש מהדין הפלילי, ועל כן בעלי החשבונות ב"רשימה הגרמנית" שלא דיווחו על הכנסותיהם חשופים גם למעצר ולהליך פלילי.
מרשות המסים נמסר: "בהמשך למאמצים לקבל רשימות של ישראלים המחזיקים חשבונות בנק וכספים בחו"ל, בהן רשימת UBS, HSBC ומסמכי פנמה, פעלה הרשות להשיג גם רשימה בנקאית מגרמניה. הרשימה אכן בידינו, והטיפול בה יחל בחודשים הקרובים".
מסמכי פנמה: מידע על 1,500 חברות של ישראלים במקלטי מס
פרשה מפורסמת נוספת שנחשפה במסגרת מלחמתה של רשות המסים בהון הישראלי השחור, היא פרשת "מסמכי פנמה", שהובילה אף היא למעצרם של ישראלים החשודים בהעלמת הכנסות בהיקף מיליוני שקלים. "מסמכי פנמה" הם אוסף של 11.5 מיליון מסמכים חסויים של חברת עורכי-דין מפנמה, שהודלפו בידי אלמוני ומכילים מידע על יותר מ-200 אלף חברות מכל העולם, ועל בעלי מניותיהן, וכן ראיות לפעילות פיננסית ענפה של פוליטיקאים מרחבי העולם.
ברשות המסים ממשיכים כל העת לבחון את רשימת השמות של הישראלים הנמנים ב"מסמכי פנמה", כדי לאתר כאלה שלא דיווחו על הכנסותיהם. הרשות אף הרחיבה את פעילותה נגד חברות לא-מדווחות שפתחו ישראלים במקלטי מס. בין היתר, פשטו חוקרי מס הכנסה על משרדיהן של חברות בארץ המספקות שירותי הקמת חברות "אוף-שור" לישראלים, וכן על משרדי עורכי-דין המעניקים שירותי פתיחת חברות בחו"ל ומלווים לקוחות בהליך. בעקבות זאת, מחזיקה הרשות במידע מקיף על ישראלים שפתחו כ-1,500 חברות בפנמה ובמקלטי מס נוספים.
העצורים הראשונים בפרשה היו אנשי העסקים חיים טולדנו מתל-אביב וסער פילוסוף מחיפה, שנעצרו לפני ראש השנה אשתקד על-ידי רשות המסים, בחשד להעלמת הכנסות בהיקף מיליוני שקלים, שמקורן בחברות הרשומות במקלטי מס בחו"ל. זאת, במסגרת חקירה המכונה "עיר מקלט", המתנהלת בפקיד שומה-חקירות-מרכז ברשות המסים בעקבות חשיפת "מסמכי פנמה".
רשימת HSBC-שווייץ: 8,000 ישראלים שהחזיקו במצטבר 10 מיליארד דולר
רשימה נוספת המספקת לרשות המסים חשודים בהעלמת מס הושגה במסגרת פרשת החשבונות הסודיים בבנק HSBC-שווייץ.
חקירת הפרשה החלה בעקבות מידע שהגיע ליחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים, ובמסגרתו הועברה לרשות באוגוסט אשתקד רשימה של יותר 8,000 ישראלים שהחזיקו חשבונות בבנק השווייצרי HSBC הון מצטבר של כ-10 מיליארד דולר. חשבון הבנק הגדול ביותר שהחזיק ישראלי בבנק השווייצרי, היה בהיקף של 1.5 מיליארד דולר.
בין היתר נחשף, כי בין בעלי החשבונות של הבנק בשווייץ נמנים גם יו"ר בנק הפועלים לשעבר, יאיר סרוסי, ואיש העסקים בני שטיינמץ ואחיו דניאל שטיינמץ. חלק מבעלי החשבונות דיווחו עליהם ועל ההכנסות הנובעות מהכספים בתוכם כחוק, בהם חלק מאנשי העסקים הבכירים ששמם עלה במסגרת הרשימה. אולם, אחרים - כפי שהתברר לרשות - לא פעלו באופן דומה.
זמן קצר לאחר חשיפת הרשימה של הבנק, בוצע גל המעצרים הראשון בפרשה, במסגרתו נעצרו ארבעה אחים יהלומנים בחשד להחזקת חשבונות בנק בסכומים של עשרות מיליוני שקלים. בהמשך, בנובמבר אשתקד, נעצר יהלומן נוסף בפרשה, לאחר שרשות הסמים חשפה חשבונות שלו בבנק השווייצרי בהיקף של למעלה מ-16 מיליון שקל. חלק מהחשבונות היו בבעלותו הבלעדית וחלקם בבעלות משותפת עם ילדיו ורעייתו.
רשימת UBS-שווייץ: פגישות במלון פאר בתל-אביב להשגת לקוחות לבנק
פרשת בנק "UBS-שווייץ" שהתפוצצה ביוני 2014 הובילה למעצרים של עשרות ישראלים החשודים בהעלמת מס, באמצעות החזקת חשבונות סודיים בבנק השווייצרי. לידי רשות המסים הגיעו רשימות חשבונות של לקוחות ישראלים של בנק UBS-שווייץ, לגביהם קיים חשד שלא דווחו כחוק. הודות לרשימה כבר הוגשו מספר כתבי אישום.
העצור הראשון בפרשה היה רוני אליאס, יועץ השקעות בבנק UBS השווייצרי, שנעצר בסיומה של פגישה עם לקוחות שנערכה במלון פאר בתל-אביב, שהתנהלה תחת עינם הפקוחה של חוקרי רשות המסים. אליאס נהג לגייס לקוחות עבור הבנק השווייצרי בישראל, באופן דיסקרטי וללא תיעוד. בחיפושים שנערכו בחדר המלון של אליאס נמצאו רשימות של מאות ישראלים המחזיקים בחשבונות בנק בלתי-מדווחים בשווייץ, שהוא היה אחראי ישירות על הטיפול בהם.
ביוני 2016 הוגש כתב אישום ראשון בפרשה, בחשד כי בעלי "קליניקה און" לשעבר העלימו הכנסות ביותר מ-763 מיליון שקל, בין היתר באמצעות חברות-קש בפנמה ובאיי הבתולה ומלביני כספים בבתי קזינו ברומניה. ביולי האחרון הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה לשמונה חשודים בשבעה תיקים, כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע, בגין העלמת הכנסות פיננסיות מהשקעותיהם בבנק השווייצרי. בין החשודים: אנשי עסקים, עו"ד ושכירים, הנחשדים בהעלמת הכנסות פיננסיות בגובה הנע בין מאות אלפי שקלים ועד כ-5 מיליון שקל.
העולם נסגר: מקלטי המס החדשים - דובאי, שנחאי וסינגפור
בשם המאבק בהון השחור התעצמה בשנים האחרונות המגמה לשיתוף-פעולה גלובלי ולהעברת מידע בין המדינות. בין היתר, נכנס לתוקפו גם הסכם ה-FATCA, שבמסגרתו החלה רשות המסים להעביר מידע למקבילתה האמריקאית (IRS) על נכסים פיננסיים של אזרחים בעלי זיקה לארה"ב; ובתמורה - לקבל מידע על ישראלים בעלי חשבונות בארה"ב. בנוסף, עתידה הרשות לקבל מידע ממדינות רבות נוספות במסגרת הסכם ה-CRS - שיזם ארגון ה-OECD, הקובע חילופי מידע אוטומטיים בנוגע לחשבונות פיננסיים של תושבים זרים באירופה.
אולם, נכון להיום, רוב הרשימות המדוברות שנבחנות על-ידי הרשות אינן רשימות רשמיות המועברות ממדינות אחרות לידי רשות המסים. מדובר בעיקר בפרטים ורשימות שמודלפות על-ידי גורמים לא- רשמיים. התוצאה של קבלת המידע: הכספים הלא-מדווחים ברחבי העולם, מחפשים "בתים" חדשים - מקלטי מס חדשים.
לדברי עו"ד ליאור נוימן, ראש תחום מסים במשרד ש. הורוביץ, "בעבר הוסתרו עיקר הכספים של ישראלים בחשבונות בנק בשווייץ וחלקם בחשבונות בנק במזרח הרחוק, בהונג-קונג ובסינגפור. היום המערכת הבנקאית בשווייץ מתייגת אנשים לפי המדינות שאליהן הם שייכים ובעצם לוחצת עליהם לדווח על הכספים שלהם במדינות המוצא, כדי לא להיות חשופה לסנקציות כמי שמשמשת מקלט מס. חלק מהבנקים הגדולים כבר סגרו חשבונות לישראלים וללקוחות זרים נוספים. הבנקים הקטנים מפעילים לחץ על אנשים לסגור את החשבון ולקחת את הכסף, או להעביר לידיהם אישור שהם עשו גילוי מרצון במדינות המוצא, או שמלכתחילה הכסף דווח לצרכי תשלום מס כדין". לאן העבירו כל הישראלים את הכסף שהיה בשווייץ?
עו"ד נוימן: "חלק גדול מהאנשים האלה נכנסו להליך של גילוי מרצון שהסתיים בדצמבר 2016. אני עצמי טיפלתי בלקוחות שדיווחו על 3 מיליארד שקל שהחזיקו בחשבונות בחו"ל. אלפי משפחות שלא כולן חייבות במס על הכסף הזה, כיוון שמקורו בירושות או מקורות אחרים. אחרים עזבו את הארץ, או הציגו מצג, בפני הבנק בחו"ל, כאילו הם תושבי מדינה אחרת, ואז המדינה שבה יש להם חשבון בנק, כבר לא תעביר עליהם מידע לישראל. למשל, מי שפתח חשבון באמצעות פספורט רוסי או אחר, לא יועבר בגינו מידע לישראל".
מקלטים נוספים לכסף הישראלי השחור נמצאו במקומות פחות ידידותיים לישראל. לדברי עו"ד נוימן, "ישראלים שלא יכלו להיכנס להליך גילוי מרצון, מצאו דרכים להעביר כספים או להחזיק אותם במקומות שעדיין ניתן להחזיק, למשל דובאי, הונג קונג וכמה מקלטי מס בקריביים. אני לא ממליץ על החזקת כספים שם, אבל הם עדיין לא מעבירים מידע לישראל".
לדברי עו"ד אורי גולדמן, המתמחה באיסור הלבנת הון ועבירות כלכליות, "בעקבות פריצת החיסיון הבנקאי בשווייץ, ניתן לצפות בתזוזה של מאות מיליוני דולרים למדינות בהן הרגולציה עדין לא הגיעה: למשל סינגפור, בליז, סין (שנחאי, שנזן); הונג קונג, ולבנקים במקלטי מס ("אוף שור") שייקח עוד זמן עד שהרגולציה תגיע אליהן, בהם איי הבתולה הבריטיים, ג'רסי, לוקסמבורג, סיישל ועוד.
"אלא שמעבירי הכספים צריכים לדעת שבמדינות פחות מפותחות, הסיכון לקרן גדל, ושבכל מקרה, חלק מהמדינות הללו, במוקדם או במאוחר, יצטרפו למדינות הנאורות והמשתפות מידע.לאט-לאט העולם נסגר ל'הזזת' כספים".
