רפת / צלם: תמר מצפי
בתגובה לפרסום "גלובס" כי משרד החקלאות פועל לשינוי המכסות במשק החלב, טוען היום (ה') יאיר דותן, מנכ"ל התאחדות מגדלי בקר לחלב, כי הרפתנים ומשרד החקלאות נמצאים בתהליך עבודה על מנת להגיע להסכמות, ובימים אלה מנסים הרפתנים מנסים לרתום את האוצר לפעול לשמירה על תכנון משק החלב. "אנחנו נמצאים בהליך הסכמות על העקרונות שהצבנו, שכוללים משטר תכנון, מנגנון מחיר מטרה, הסכם ארוך-טווח ורגולציה. מהבוקר אנו עסוקים בלשכנע את האוצר לקבל הסכם יזום של משרד החקלאות ושלנו בעת הנוכחית".
היום שבה ארצה מאירופה משלחת עבודה של הגורמים המעורבים, בהם מנכ"ל משרד החקלאות ונציגי הרפתנים, מועצת החלב והאוצר, כחלק מלימוד השוק האירופי לאחר ביטול התכנון של משק החלב שם. הרפתנים מקדמים ניסיון להגיע להבנות שייתנו ודאות לרפתנים ולמעגלים הנושקים להם, מחשש לפגיעה אפשרית בענף אם ייכנס למצב של חוסר ודאות.
חוק החלב, שנחקק ב-2011, מעגן את הקריטריונים לקביעת מחיר המטרה, כלומר הנוסחה שלפיה משלמות המחלבות ליצרני החלב, כדי להבטיח את רווחיות היצרנים. בנוסף, מעגן החוק את ניהול הענף באמצעות מועצת החלב המורכבת מנציגי היצרנים, המחלבות והממשלה. לשר יש סמכות בחוק לקבוע את חלוקת מכסות לרפתות חדשות.
ב-2019 אמור להסתיים מתווה לוקר באופן רשמי, וחוק החלב מגדיר את 2019 כשנה שבה צריך לדון במנגנון מחיר המטרה. בממשלה ירצו כמובן להוריד את מחיר המטרה ובכך להוריד גם את המחיר לצרכן, והחקלאים צפויים להיאבק להעלות אותו כדי לא להגיע למצב של מכירה במחיר הפסד, כפי שלדבריו קרה באירופה.
המטרה המרכזית של הנסיעה הייתה לשקף למשרדים השונים את השלכות ביטול תכנון שוק החלב באירופה, ולדברי דותן להיווכח "במשבר חסר התקדים שהם נמצאים בו, שהביא למחיר חלב גולמי נמוך, שגרם לרפתנים למכור במחיר הפסד, ולסגירת אלפי רפתות של משקים משפחתיים מול המחיר לצרכן שעומד במקומו". לדברי דותן, בסיכום הסיור הביעו נציגי משרד החקלאות נכונות להסכים על העקרונות המרכזיים שהציגו הרפתנים, והם מקווים לשכנע בהסכמות הללות גם את משרד האוצר.
הנסיעה הייתה פרק מסכם של עבודה של משרד החקלאות וענף החלב לבדיקת הרפתות באירופה לאחר ביטול התכנון. עוד קודם לכן נעשתה עבודה כלכלית על ידי יאיר סבן, מומחה לכלכלה חקלאית, על הרפתות בצרפת. בנסיעה הנוכחית התקיימו פגישות עם גורמים בבנקים צרפתיים, ספקים מקומיים של ענף החלב, בחינה של רפתות גדולות ורפתות קטנות, וניתוח סוגיית הסובסידיות לביטול התכנון.
"אנחנו רואים בתכנון כלי לאומי שמחזק התיישבות, וגם כלי כלכלי לשמירת ענף החלב", אומר דותן. "המטרה הייתה לראות את הרפתות ולבחון את הסוביסידיות לביטול התכנון. הרבה רפתות נסגרו. הענף באירופה נמצא במשבר, והמצב הוא שמאוד קשה לקבל הלוואות ולקיים משקים משפחתיים. ההוכחה בצרפת היא שזה מחסל את הענף".
"אין במנגנון היגיון הכלכלי"
עו"ד אריאל ארליך ממכון המחקר פורום קהלת, שמתנגד לתכנון, מבקש לערער על החלוקה בין סוגי ההתאגדות השונים, הקיבוצי והמושבי, ולהבין מה ההיגיון הכלכלי שלה. לדבריו, "כל נושא התכנון הוא נושא שמחייב בחינה מעמיקה לאור הביקורת שישראל סופגת מה-OECD על מנגנונים מעוותי סחר שיש במשק החקלאי בישראל לאור המגמות בעולם של הפסקת מדיניות התכנון".
הוא מוסיף כי "אין במנגנון הנוכחי היגיון הכלכלי. מתברר שהמנגנון הנוכחי משקף בסך הכול פשרות פוליטיות בין גופים פוליטיים שמייצגים מגזרים שונים בחקלאות, וברור שמצב כזה פוגע בצרכן הישראלי".
המכתב של פורום קהלת למנכ"ל משרד החקלאות עורר סימני שאלה סביב המשך קיום התכנון במשק. שינוי בחלוקת המכסות ב-2018 עשוי להיות שלב ראשון בדרך לביטול התכנון במשק החלב.
אם בשנים קודמות השרים והמנכ"לים של המשרד החקלאות היו שייכים לתנועה הקיבוצית או לתנועת המושבים, בקדנציה הקודמת והנוכחית ההנהגה לא הגיעה מהמגזר החקלאי והיא מאפשרת לשחוט פרות קדושות שפוגעות בחקלאות ובאזרחי ישראל. גורמים בענף נוהגים להגדיר את המשרד כפי שהיה אז 'משרד החקלאים', ואת הקדנציות הנוכחיות כ'משרד החקלאות', שמעדיף הסתכלות שאינה מעמידה בראש ובראשונה את הטובה של הקיבוצים והמושבים, אלא מנסה לקדם מהלכים להוזלת החלב לאזרחי ישראל.
"הממשלה תצטרך לדאוג לחוסרים"
מיכל אלשיך, אנליסטית בכירה באקסלנס ברוקראז', התייחסה אף היא לפרסום ב"גלובס" בניתוח שערכה. לדבריה, "ביטול התכנון במשק החלב יכול להביא להוזלת החלב הגולמי עקב יציאה של רפתות לא יעילות וגידול בתחרות.
עם זאת, בהמשך תיתכן קונסולידציה בין מחלבות קטנות ויותר ריכוזיות. לפיכך - אם המהלך ייצא לדרך הממשלה תצטרך לדאוג במקביל לכך שלא יהיו חוסרים בענף (שבו קיימות מכסות על יבוא, כולל יבוא אבקת חלב), שבטווח הארוך המהלך לא יביא לעליית מחירים (בעקבות ריכוזיות) וכן שמאות הרפתות שאינן יעילות ימצאו לעובדיהם מקומות עבודה חלופיים".
אלשיך מוסיפה כי "בינתיים הממשלה מדברת על ביטול מכסות ופיקוח, אך המהלך לא מדבר עדיין על פתיחת השוק ליבוא. נזכיר כי שוק החלב הוא אחד השווקים הבודדים בישראל שעדיין סגורים ליבוא במרבית המוצרים.
"בשנים האחרונות נפתחו מכסות בהיקפים נמוכים במוצרים ספציפיים, לדוגמה בגבינות קשות, דבר שלהערכתנו הוביל לירידה במחירים עבור הצרכן במוצרים אלו".
אלשיך מעריכה כי "סביר שהמהלך לא ייצא לדרך בשלמותו עקב התנגדות צפויה מצד הרפתנים והלובי החקלאי, שיטענו לפרנסת הרפתנים וכן לביטחון המדינה בכל הקשור למזון".
ביחס לחברת שטראוס, אלשיך מעריכה כי "ההשפעה של המהלך של משרד החקלאות עליה בינתיים נמוכה. עבור המחלבות, ובהן שטראוס, המהלך עשוי ליצור תנודתיות גבוהה יותר ברכישת חומרי גלם, עקב תנודתיות גבוהה יותר במחירים.
"עם זאת, כל עוד השוק נותר סגור ברובו ליבוא אנו לא צופים פגיעה מהותית בתוצאות, שכן חלב גולמי הוא חומר הגלם של המחלבות.
"אם המהלך יגרור בעתיד בשלב השני גם פתיחה מלאה של משק החלב ליבוא עשויה להיות פגיעה, אך אנו רואים תרחיש זה בינתיים בסבירות מאוד נמוכה בשל כוחות השוק. אנו ממשיכים להמליץ על שטראוס בתשואת שוק במחיר יעד של 66 שקל, בדומה למחיר המניה בשוק", מסכמת אלשיך.
ההמלצות
■ הכנסת שחקנים חדשים לחלוקת המכסות
■ שינוי החומה הסינית בחלוקת המכסות לפי 50% לקיבוצים ו-50% למושבים
■ חלוקת המכסות ב-2018 תהיה רק למשק המשפחתי כדי לחזק את הרפתות הקטנות ולהעדיף את החקלאי הבודד על פני הכלל