זיידלר גרנות. "גם בבנייני מגורים אנחנו לא מאפשרים יותר מחניה אחת לדירה" / צילום: איל יצהר
בפאזה השלטונית הקודמת, רמת-גן נודעה כגן עדן ליזמים. כזכור, ראש העירייה צבי בר נאלץ לפרוש מתפקידו עקב שורה של מעשי שחיתות בענייני נדל"ן (והוא מרצה כעת שלוש שנות מאסר), וקשה לומר שהבלגן בתחום התכנון לא ניכר לעין: ציר ז'בוטינסקי הוא רחוב קשה ומוזנח ואינו מאפשר הליכה, אין ברמת-גן שבילי אופניים, ובאמצע המרקם הוותיק של מרכז העיר תקועים מגדלי ענק. המחיר של העידוד חסר הרסן של מיזמי תמ"א 38 הוא שהנוף העירוני נראה תזזיתי ולא מנוהל.
מהנדסת העיר, עליזה זיידלר גרנות, מאמינה בהתחדשות אבל גם בתכנון מסודר. בשבוע שעבר היא הציגה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מסמכי תוכניות המדיניות לשכונות העיר, שאותם היא מקדמת עם יו"ר הוועדה המקומית, עו"ד אביבית מאור נמרודי. זו הזדמנות מצוינת לשוחח איתה על החזון התכנוני החדש לעיר.
"יותר מעניין מלתכנן עוד בניין או עוד וילה"
זיידלר גרנות היא אדריכלית. למגזר הציבורי הגיעה כי הרגישה "שזה יותר מעניין מאשר לתכנן עוד בניין או עוד וילה". לפני כשלוש שנים היא התמנתה לתפקיד מהנדסת עיריית רמת-גן, לאחר שהחליפה את חיים כהן שפרש לגמלאות.
- רמת-גן עברה הרבה טלטלות מאז שהגעת לעבוד פה, בשלוש השנים האחרונות.
"שינינו את צורת העבודה. רמת-גן למשל ממשיכה לעודד התחדשות עירונית, אבל אם בעבר עשו את זה בדרך של יוזמות פרטיות, שהגיעו מהשטח, היום אנחנו, הדרג המקצועי והנהלת העיר, יוזמים ומתכננים באופן שההתחדשות נעשית בצורה מבוקרת. התכנון פעם היה נקודתי, ללא הבנה מה הן ההשלכות של זה".
- מהו החזון לרמת-גן? היא תמשיך להיות פרבר, או שתתחרה בתל-אביב?
"הכנו, בסיוע ד"ר רונית מרטון דווידוביץ', תוכנית אסטרטגית שכוללת את החזון העירוני. זו בעצם התורה של מה שמלווה אותנו בכל העשייה שנעשית בעיר, ולא רק בתחומי התכנון. זו עיר מאוד מגוונת שיש בה מאפיינים שונים לכל אזור ואזור. זה לא ת"א ולא גבעתיים. אנחנו מתכננים את מסמכי המדיניות לשכונות (לעת עתה, רק 14 מתוך 25 שכונות. כרגע מאושרות ע"י הוועדה המקומית, רמת שקמה, שיכון ותיקים ורמת עמידר), וברור לנו שלכל שכונה יש מאפיינים מובהקים, כולל חיי קהילה. יש שונות רבה בין השכונות ואנחנו ניסינו לחזק את המאפיינים הייחודיים לכל שכונה".
- מה המשמעות של מסמכי המדיניות לשכונות?
"מסמכי המדיניות הוא אמצעי ללימוד אזור או שכונה ולהגדרת כלים תכנוניים לתכנון עתידי. בשיכון ותיקים, שממוקם בצפון רמת-גן, שכונה אמידה שברובה מאופיינת בבנייה צמודת קרקע, עשינו כמה וכמה מפגשי תושבים עם קבוצות מיקוד שונות והבנו שהתושבים מעוניינים להישאר בבתיהם ושיש חשש מהשינויים. בסופו של דבר התכנון שומר על שלד השכונה והמרקם הקיים: רחוב רוקח מתוכנן לגובה בינוני של 6, 5 או 7 קומות ולאורך רחוב אבא הלל איפשרנו בנייה גבוהה יותר, אבל לא מגדלים, כדי שלא ייצרו עודף צל על השכונה. בכניסות לשכונה יצרנו מעין שערים, כלומר מבנים יותר גבוהים. כמובן שדאגנו לשיפור התשתיות. אפשרנו להתחדש, אבל לא מעבר למה שנדרש.
"מנגד, בשכונת רמת השקמה, בדרום העיר, יש מאפיינים אחרים לגמרי. זו השכונה הכי מגוונת מבחינת הכלים שבהם השתמשנו להתחדשות עירונית. יש כאן מקומות שמצאנו שראוי להרוס ולבנות במקומם מגדלים של 20 קומות, לעומת זאת יש מקומות (מבני השמיניות) שהדירות גן-גג מקסימות ומתחדשות מעצמן, והאנשים רוצים להישאר בהם, ולכן החלטנו להשאיר אותם. לעומת זאת למבנים של 3 קומות איפשרנו להתחדש עם תמ"א 38 ולהגיע לגובה של 9 קומות".
זיידלר גרנות מבקשת להדגיש שהעירייה מתנגדת ליוזמה טוטאלית של פינוי-בינוי: "אנחנו רואים שערכי הקרקע, עקב הרצון שלנו לעשות תכנון מושכל בשכונה, רק עלו. כבר עכשיו מכפילי הבנייה יותר נמוכים ממה שהיה בעבר".
"זה חלק מחוסר מדיניות תכנונית"
- ומה קורה עם מרכז העיר?
"הבניינים שאתה רואה ברחוב ביאליק (מגדל אורדע-שולי, סביון טאוור ברחוב מבוא נתן) במרכז העיר הם חלק מחוסר מדיניות תכנונית. היום זה לא קיים. הכנו תוכנית מדיניות של בנייה לגובה. את מרכז העיר אנחנו תופסים כמרכז האזרחי של רמת-גן. כאן יש את שירותי הציבור, מבנה העירייה, קופות חולים ועוד. המרקם הקיים חייב להישאר. השטחה של אזורים ומגדלים לא יהיה כאן. הרחובות ביאליק והרצל הם מהרחובות הטובים ביותר בארץ ואנחנו רוצים לשמור עליהם".
- את העיר רמת-גן חוצים רחובות שהם צירים מטרופוליניים, בהם ז'בוטינסקי ואבא הלל. מי שעובר בהם כיום מתרשם שהעיר מוזנחת מאוד. מה אתם מתכננים לעשות לאזורים האלה?
"אנחנו מכירים בכך שרמת-גן נמצאת במרכז המטרופולין והיא עיר מעבר. הרבה אנשים מזהים את רמת-גן עם ציר ז'בוטינסקי, למרות שהוא לא מאפיין שלה. אנחנו חושבים שהצירים האלה הם דפנות אינטנסיביות של שכונות אינטימיות וקהילתיות. מבחינתנו אנחנו מחזקים את האינטנסיביות הזאת, מעודדים בנייה גבוהה בשוליים ע"י איחוד מגרשים. בקומות הקרקע יש מסחר ומשרדים ובקומות העליונות מגורים. רק לאחרונה אישרנו לפי סעיף 77-78 את מתחם הדר (תוכנית שמקודמת על ידי אדריכל אילן פיבקו, במתחם שממוקם צפון-מזרחית לרחוב ביאליק) שמאפשר התחדשות עירונית למבנים הישנים ולרחוב. המבנים החדשים מציעים תוספת של מסחר ותעסוקה".
זיידלר-גרנות מבקשת להדגיש שבמסגרת התכנון של הקו האדום של הרכבת הקלה, העובר בתת הקרקע, יש נסיון להפוך את ציר ז'בוטינסקי לרחוב ע"י הסדרת שבילי אופניים, מדרכות, נטיעת עצים וריהוט רחוב.
- איך אתם מתמודדים עם מתחם הבורסה, שהוא כעין מובלעת, לא ממש סימפטית ומנותקת מהעיר?
"כנראה שלא היית שם מזמן. לבורסה יש מינהלת חדשה, כי הבנו שבמקום הזה נדרשת התייחסות נפרדת. אנחנו רוצים להוסיף ל-700 אלף המטרים הרבועים הבנויים עוד מליון מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר. אנחנו רואים הרבה תוספות על מבנים קיימים, כך בית גיבור ספורט, ומגדל הראל. ב-2014 הוקם באמצע מתחם הבורסה מלון אינדיגו, מקום שהיה מלטשה, הוסיפו לו קומות והפך למלון מקסים. התוכנית שלנו היא להכניס לשוליים של מתחם הבורסה מגורים בהיקף מינימלי, כך שברחובות יהיו חיים במשך כל שעות היממה. אישרנו לאחרונה מבנה חדש של מגורי סטודנטים, קידמנו לאחרונה תוכנית של דירה להשכיר, שכוללת תוספת מבני תעסוקה ומגורים וסטודנטים.
"מחשבות על שאטלים לשכונות"
"מצד שני, חשוב לנו שכמות המגורים בבורסה תהיה מבוקרת. אנחנו לא רוצים לבנות בבורסה בתי ספר וגני ילדים. אנחנו חושבים שזה מקום שצריך להיות בעל מאפיינים אחרים מאשר עוד שכונה.
- רמת-גן פקוקה כולה, איך אתם מתכוננים להתמודד עם זה?
"רמת-גן היא עיר מעבר, ולכן אין שליטה על התנועה העוברת. עידן הוויז משבש את הנתיבים המסורתיים וזה מקטין את יכולת השליטה שלנו על העיר ועל הפקקים. ברור לי שאנחנו צריכים לשנות כיוון ולחשוב יותר על עידוד התחבורה הציבורית. אנחנו מקטינים את תקני החניה. כך למשל, במגדלי התעסוקה לאורך ז'בוטינסקי תקני החניה הם חניה אחת ל-250 מ"ר.
"רוב העובדים יגיעו בתחבורה ציבורית. גם בבנייני מגורים אנחנו לא מאפשרים יותר מחניה אחת לדירה אחת. באזור הבורסה יש מגדלים שנבנים ללא תוספת חניות בכלל. יעברו כאן הקו האדום והקו הסגול ויש לנו מחשבות על שאטלים לשכונות. אנחנו מקדמים מגוון שבילי אופניים מטרופוליניים ונופיים ושכונתיים. בנוסף, העירייה מקדמת תוספת חניונים ציבוריים במרכז העיר בכיכר רמב"ם ורחוב שועלי שמשון".
- לעיר רמת-גן יש מוניטין בעייתי עם ענייני שחיתות הנוגעת לקידום תהליכי תכנון ובנייה. באיזה אופן זה נוגע בכם כעת?
"ההאשמות כלפי ראש העיר הנוכחי אינן נוגעות לענייני תכנון ובנייה. עו"ד אביבית מאור נמרודי, סגנית ראש העיר, היא זאת האחראית על מענה לבקשות ופגישות עם יזמים".
שימור הגנים הוותיקים: איך הם נראים ומה רואים מהם
"בסקר השימור של רמת-גן הוכרזו 600 מבנים ומתחמים לשימור, ועכשיו אנחנו מכינים תוכנית סטטוטורית", מספרת זיידלר גרנות.
"הכנת התוכנית הזו ממושכת משום שאנחנו לומדים כל מתחם ומתחם בפינצטה. המבנים מובאים לוועדת שימור, שבה יושבים נציגי המועצה לשימור אתרים. בפאזה הקודמת לא שמרו ברמת-גן כלום. מחלוקות על מבנים לשימור הגיעו לוועדה המחוזית".
- מה קורה עם הגנים ההיסטוריים שהיוו את השלד הירוק של העיר? בזמנו הייתה טענה שעיריית רמת-גן לא יודעת לשמור עליהם.
"אנו עובדים על הכנת תוכניות לשיקום הגנים - גן אברהם, גן שאול (הקופים) וגן הבנים. הכנת תוכנית של כל גן כזה עוברת בוועדת שימור ומלווה באדריכל שימור ובמפקח שבקי בנושא ומומחה בתחום.
"אנחנו מדברים על הנראות שלהם ועל הנראות מהם. במסמכי ההתחדשות של השכונות, למשל שכונת הר אבטליון, אנחנו קובעים את גבהי הבניינים לפי קונוס הנראות של הפארק על ההר, כך גם בהר הבנים. כל בקשה להיתר באזורים האלה נבחנת לפי הנצפות מהגנים ואליהם".
עליזה זיידלר גרנות
גיל: 51 (נשואה+2)
תפקיד: מהנדסת העיר רמת-גן
לימודים: אדריכלות בטכניון
מגורים: נס-ציונה
תפקידי עבר: התחילה בעיריית יבנה כמנהלת רישוי ופיתוח, עברה לעיריית רמת-גן באותו תפקיד, משם עברה לוועדה המרחבית זמורה, שם הייתה מהנדסת הוועדה, אח"כ עבדה כמהנדסת העיר הוד השרון, ואז חזרה לרמת-גן