גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צפיפות ערי ישראל: להסתכל לשכנים בלבן של העיניים

בגל הבנייה המאסיבית וציפוף הערים, גם הרווח בין הבניינים מצטמצם ■ האם זו פגיעה ממשית במראה העיר, בעצים שנותנים צל ובזרימת המים והאוויר, או שממילא אין צורך בהם?

שני בניינים בבת ים/ צילום: איל יצהר
שני בניינים בבת ים/ צילום: איל יצהר

תנופת הבנייה הגדולה שהמדינה עוברת בשנים האחרונות, הכוללת גם את תמ"א 38 ככלי תכנוני מרכזי לעיבוי וציפוף הערים במסגרת התחדשות עירונית, גורמת לשינויים ניכרים בנוף הערים הוותיקות.

מי שמשוטט ברחובות הקטנים של שיאניות התמ"א, למשל בערים רמת גן או רעננה, יכול לראות שלא מעט בתי דירות ישנים, שהיו מוקפים בגדר חיה וגינה קטנה, התנפחו כלפי מעלה וגם לצדדים. המבנים הכפילו את גודלם, והרווח שבין הבניינים הפך לסוג של שארית. את מקום הגינות הירוקות מחליפים משטחי בטון, מרבדי דשא מלאכותי ועצי תפוז סיני בכדי בטון דמוי חרס.

הכפר האירופאי

על רקע השינויים המפליגים בנוף העירוני עולה מדי פעם השאלה האם יש בכלל יש צורך ברווח הזה, או שפשוט מדובר בהרגל, או בדפוס תרבות, שנשתרש. מי יעז לוותר על עוד כיוון אוויר?

הרעיון של מבנה שמוקף חצר מלווה את ההתיישבות היהודית בארץ מאז ראשיתה, בתחילת המאה ה-20. ספר התקנות של שכונת אחוזת בית, שהייתה פרבר של יפו, כלל הנחיה מפורשת שקבעה ששטח הבניין יהיה שלוש עשיריות משטח המגרש ויהיה מרחק של מטר אחד בין המבנה לגדר הצידית, שני מטר מהגדר האחורית ושלושה מטרים מהחזית הקדמית.

ד"ר עדה סגרה, שערכה מחקר על חצרות העיר הלבנה עבור מחלקת השימור במנהל ההנדסה של עיריית תל-אביב-יפו, טוענת שהמקור לרעיון של חצרות בהיקף המבנה היה הכפר האירופאי. בארץ ניתן למצוא דוגמאות מוקדמות לבנייה כזו במושבות הברון ובמושבות הטמפלריות. בפתח תקווה, בגדרה וגם בשרונה ובבית לחם הגלילית. בכל היישובים האלה, החצר הקדמית ייצוגית והאחורית היא חצר משק.

בשנות העשרים והשלושים התפתחה תל-אביב לפי תכנונו של פטריק גדס, שהביא לכאן את הרעיון של "עיר גנים". האדריכל ירמי הופמן, ראש מחלקת שימור במנהל ההנדסה, מציין ש"זה התחיל מסיבה בריאותית, ולא אסתטית. גדס, שעבד שנים במומבאי בהודו, האמין שנדרש שינוי בתכנון העיר כדי למנוע תמותה וכדי לייצר איכות חיים. החצרות האחוריות הן מקום שבו אפשר לגדל פירות וירקות. זו הייתה אמורה להיות עיר הפוכה מהעיר התעשייתית".

מעניין לגלות שלמרות המעבר מבתים צמודי קרקע, שבהם חיה משפחה אחת, לבנייה רוויה, ואף שתל-אביב הפכה משכונה לעיר, התבנית הנופית שנתקבעה בימי אחוזת בית נשמרה: בית עם גינה קדמית קטנה, חצר אחורית ופסי גינה בצדדים. הדפוס הזה חזר על עצמו גם בשכונות יהודיות בערים אחרות שהתפתחו באותן שנים: הדר הכרמל ואחוזה בחיפה, מרכז פתח תקווה וגם בשכונת אגרובנק בחולון. כולם רצו 'לגור בעיר ולהרגיש בכפר'.

אולם, בפועל, המרווחים הצרים שבין המבנים הם מפגע: למקומות האלה בדרך כלל לא מגיע אור שמש וממילא גם הצמחייה בהם, כמו בשדרות העירוניות, נראית עלובה. במקומות הללו ממוקמים שעוני המים, שנוזלים על פי רוב, ועל הקירות תלויים מנועי המזגנים שמייצרים רעש רקע אינסופי ואוויר חם במשך עשרה חודשים בשנה. בערוגה הצרה שבין שביל הכניסה לגדר משתינים חסרי הבית והחתולים, והיא תמיד מטונפת.

מעבר לכך, למרות הדרישה הישראלית לכמה שיותר כיווני אוויר בדירה וכיו"ב, אף אחד לא באמת פותח את החלונות בחזיתות הצד, משום שהבניינים קרובים והכל חשוף. אף אחד לא פותח את התריס או את הווילון כשהשכן ממש יכול להציץ ממול.

הנושא של חצרות הבתים עלה בחודש אוגוסט האחרון לכותרות, בהקשר של עתירה שהוגשה על ידי איגוד אדריכלי הנוף לבית המשפט העליון ונדחתה. לטענת העותרים, תמ"א 38, שנועדה במקור לסייע בחיזוק המבנים לקראת רעידות אדמה, שינתה עם הזמן את ייעודה והפכה למכשיר להתחדשות עירונית. אדריכלי הנוף מציינים את תמ"א 38 כגורם מרכזי לחיסול "היער העירוני". לדבריהם, עיבוי המבנים גורם לחיסול הגינות, התכסית הנרחבת של מרתפי החניה מחבלת בשורשי העצים הוותיקים במגרש וגם בסביבתו, ומונעת חלחול מי נגר - החיוני במיוחד למניעת הצפות. בנוסף, הם ציינו כי המבנים המוגבהים מייצרים הצללה שמחלישה מאוד את הצמחייה.

לא לקדש את השאריות

הקריאה לציפוף העיר וגל ההתחדשות העירונית הם הזדמנות מצויינת לבחון את עניין הרווח שבין הבניינים מחדש. זה ממש לא משנה אם מקור המוטיבציה הוא לחזק את המבנים מרעידות אדמה, להגדיל קצת את הדירות במימון של מישהו אחר, או תשוקה של אי אלו יזמים להתעשר.

עם כל הכבוד לסר אבנעזר הווארד, שהגה את רעיון עיר הגנים בסוף המאה ה-19, הגיע הזמן שנסתכל על הדברים נכוחה. אז מרכז תל-אביב יהפוך לשמורת "העיר הלבנה", אבל אין שום סיבה לחגוג את האנכרוניזציה גם במרכזי הערים הוותיקות האחרות. לא בטוח שחייבים לאמץ את הטיפוס של ברצלונה, אבל אין ספק שאם כבר בונים מחדש אז אין שום היגיון להמשיך ולקדש את שאריות הגן.

עובדה היא, שמאותן שנים שבהן נבנתה "העיר הלבנה" של תל-אביב, ניתן למצוא ביפו, שהייתה עיר הנמל ולכן המרכז התרבותי של האוכלוסיה הערבית בארץ, דוגמאות לבנייה אירופאית המאופיינת בהיעדר חצר קדמית (קו בניין אפס) ורצף של מבנים. כך למשל בנו ברחובות יהודה הימית ודרור. דוגמאות נוספות ניתן למצוא גם ברחובות יפו, בן יהודה והלל בירושלים, וברחוב העצמאות בחיפה.

ד"ר יודן רופא, אדריכל ומרצה באוניברסיטת בן גוריון, אינו חושש להכריז שהדפוס של מבנה מוקף בחצר התאים אולי פעם, אך יתכן שאיבד את הרלוונטיות שלו. הוא סבור שבישראל דבקו בדפוס של הבניין מוקף החצר בעיקר בגלל שמרנות: "בקרב הציבור נתקבעה התפיסה של שלושה כיווני אוויר, כאילו שככה יש יותר אוויר ואור".

בעיניו, דווקא למבנה של בנייה המקיפה חצרות פנימיות ומוקפת על ידי רחובות, יש יתרונות ברורים: "זה מבנה קומפקטי וחסכני, שיוצר הפרדה בין ציבורי לפרטי. החדרים האחוריים שקטים מאוד, אפילו אם הבניין נמצא על רחוב ראשי. אם לוקחים את המבנים הקיימים, ומעלים אותם ליותר גובה, מגיעים לצפיפויות גבוהות יותר, אבל אז לא ניתן לספק אור ואוורור טבעיים לקומות הנמוכות, והרחובות הופכים לקניונים חשוכים".

דירה ברמת גן / צילום: שלומי יוסף

נצמדים: הבניינים שחוברו להם יחדיו

בעשר השנים האחרונות צצות במרכז תל-אביב מוטציות של מבנים לשימור שחוברו יחד אחד לשני, או שהודבקו למבנה חדש.

החלוץ והמוביל בתחום הוא האדריכל גידי בר אוריין שחיבר שני מבנים ישנים משנות ה-30, בשדרות רוטשילד 79 ו-81, למבנה אחד. בפועל, מדובר בתוספת של אגף אחורי, תוספת קומות ומרתף חניה משותף. מבחינה אדריכלית, החיבור בין מסות שני המבנים נעשה בנסיגה ובאמצעות שימוש בחומר שונה - חלון. גישה דומה ניתן למצוא ברחוב נחמני מס' 13 ו-15, שם חבר האדריכל אלישע רובין לאדריכל אסף גוטסמן לתכנון מבנה אחד חדש, שבו שני טיפוסי בניינים. האדריכל משה צור אחראי לחיבור של המגדל בשדרות רוטשילד 22 (מגדל אביב רוטשילד סנטר), עם "בית בכר", בניין ישן משנות ה-30, שממוקם ברחוב לילינבלום מס' 35. במקרה הזה מה שמחבר את הישן והחדש הוא אטריום שגובהו כגובה הבניין הישן - 17 מטר.

אדריכל ירמי הופמן, ראש מחלקת שימור במנהל ההנדסה בעיר, מתנגד בצורה נחרצת לביטול הרווח ולחיבור של מבנים: "הרווח שבין הבניינים, גם הקדמי וגם האחורי וגם הצדדיים, הוא ה-DNA של העיר, הערך הכי גבוה של הריקמה העירונית. זה מה שמאפשר לזהות את תל-אביב. זה ערך תרבותי נורא גבוה, מהותי. כל מה שסותר את הרעיון הזה, כמו חיבור בין בניינים, הוא פגיעה בערך הזה. העיר צריכה לשמור על הערך הזה".

הופמן מסביר שהתב"ע (תוכנית בניין עיר) שאיפשרה חיבור בין בניינים במרכז תל-אביב היא ירושה משנות ה-80' וה-90', ובמנהל ההנדסה לא רואים בה דבר חיובי למרקם העירוני של לב העיר.

פרופ' אמנון בר אור, מרצה באוניברסיטת תל-אביב ואדריכל שימור פעיל, לא מתרגש מנסיונות חיבור הבניינים: "זה בטל בשישים. אין יותר מדי בניינים שמחברים אותם כי העירייה לא מאשרת. אתה פוגע בתב"ע הבסיסית של תל-אביב, זו שעליה מושתת התכנון בעיר. כשבעלי שני מגרשים רוצים לחבר אותם, זה סיפור מאוד מורכב וארוך של שינוי תב"ע והכמות של האנשים שעשו את זה מועטה. אי אפשר לדבר על מגמה".

שני בניינים שחוברו ברחוב רוטשילד/ צילום: שלומי יוסף

"כל אחד עושה מה שהוא רוצה"

"שינוי תוכנית בנין עיר לא תמיד כולל הגדרה או הנחייה למרחק בין הבניינים שנוצרים משינוי התוכנית", מדגיש יוסי שלו, סמנכ"ל שותף בחברת ניהול הפרויקטים וקסמן גוברין גבע. שלו מציין כדוגמה את תכנון מגדל עלית ברמת גן על ידי חברת אזורים, שבמקור תוכנן להיות מגדל בן 100 קומות, אולם בהמשך התוכנית שונתה להקמת שני מגדלים נמוכים יותר, אחד בייעוד של משרדים והשני בייעוד למגורים, "ואף אחד לא נתן הנחיה לחברה בנוגע למרחק בין הבניינים, וניתן למעשה דרור לאדריכל להחליט איך יהיה התכנון".

לדברי שלו, "בעיריית תל-אביב למשל זה לא כך, וגם אם התב"ע (תוכנית בניין עיר) לא קבעה הנחייה למרחק בין בניינים, ישנה תוכנית עיצוב שכן קובעת, ועוצרת השתוללות של צפיפות בין בניינים. אבל ברשויות שבהן אין תוכנית עיצוב, כל אחד עושה מה שהוא רוצה".

סוגייה נוספת אליה מתייחס שלו היא הגבהת בניינים קיימים: "כשמתאשרת תוכנית להגבהת בניין קיים, לפעמים מ-10 ל-30 קומות, קווי הבניין לא משתנים, ולא תמיד נותנים לכך תשומת לב. אחרי הביצוע מגלים שמרחק של 12 מטרים בין שני בניינים בני 10 קומות, הוא לא כמו מרחק של 12 מטרים בין שני בניינים של 30 קומות".

לדברי חבר מועצת עיריית בת ים אלי יריב, במקומות רבים בבת ים הוקמו בניינים, חלקם מגדלים גבוהים, שהמרחק ביניהם הוא אכן מינימלי. יריב: "כל הרעיון באישור תוכניות למגדלים, במקום לבניינים נמוכים יותר, היא פינוי של שטחים ציבוריים. אבל כשנבנים מגדלים לצד מגדלים ולא נותר שטח פתוח, כל המטרה שלשמה עולים לגובה לא מיושמת".

במקרה מסוים בבת ים, למשל, גילו לפני מספר שנים דיירים בבניין בשכונה דתית ברחוב הרב צבי יהודה 5, כי בניין חדש שהוקם בעורף שלהם נבנה צמוד אליהם בצורה קיצונית. מרפסות הבניין החדש נמצאות לטענתם במרחק של 1.70 מטרים בלבד מהבניין הקיים (הסיפור נחשף לראשונה ב"ידיעות בת ים").

לטענת הדיירים שמתגוררים בדירות העורפיות של הבניין, הבניין שהוקם קרוב מדי לבתיהם מונע כניסת אור ואוויר לדירותיהם במשך רוב שעות היממה, והדירות הפכו חשוכות. עם זאת, הדיירים שביקשו לבחון את האפשרויות שעומדות בפניהם משפטית, קיבלו הוראה מרב להימנע מעימותים עם שכניהם, "למען שלום בית".

מנגד טוענים בעיריית בת ים כי התוכנית אושרה בוועדה המחוזית כדין. היזם הסביר כי במקור הייתה התוכנית אמורה לכלול שני בניינים מחוברים לגמרי ביניהם, כלשבסוף אושרה הקמת שני בניינים נפרדים, שקווי הבניין שהוקצו להם כוללים מרחק של חמישה מטרים. לא מדדנו, אבל בשטח זה אכן נראה קרוב מאוד.

במקרה אחר, הגישו שכנים התנגדות לבקשה של בעל דירה ברחוב הרקפות 36 ברמת השרון להיתר בנייה לעבודות שהוא ביצע בשנים 2008-2009 ללא היתר בנייה, שכללו תוספת בנייה בקומה ראשונה ובקומת הגג. בסוף 2009 הגיש בעל הדירה בקשה להיתר להכשרת הבנייה הלא חוקית שביצע באמצעות הקלות. הוועדה המקומית הגישה נגד המבקש כתב אישום, אך גם החליטה לאשר לו את הבקשה להיתר.

השכנים טענו כי מדובר בהיתר שאושר בניגוד לדין, מאחר שההקלה כוללת חריגה של מטר אחד מקווי בניין, בניגוד לתוכנית שקובעת מרחק של 3 מטר בין קווי בניין. הוועדה המקומית הורתה למבקש ההיתר להרוס את הבנייה הלא חוקית בקומת הגג, על מנת שתתאם את קווי הבניין ותגיש בקשה מתוקנת להיתר בנייה.

בהמשך הגיעה הפרשה גם לבית המשפט, שם הודתה הוועדה המקומית כי כל הבניין נבנה בחריגה מקווי הבניין. יחד עם זאת, בוועדה גם הדגישו כי מדובר בבנייה שבוצעה לפני שנים רבות, הרבה לפני שנכנסה לתוקף תוכנית רש/900 המגדירה קו בניין של 3 מטרים.

בסופו של דבר, בית המשפט החליט שלא להתערב בהחלטה להנפיק היתר בנייה לבעל הדירה. בין היתר, מאחר שגם השכנים המתנגדים ביצעו עבודות ללא היתר, שהוכשרו על ידי הוועדה המקומית.

עוד כתבות

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● 9 הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי היום במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר