אנגלה מרקל / צילום: רויטרס
עשר שנים עברו מתחילת המשבר בשנת 2008, שהוביל את הכלכלות בעולם, וביניהן כלכלת ארה"ב וכלכלת אירופה, למיתון כבד. בארה"ב, החל הפד לאחר המשבר בניסיון להוציא את המשק האמריקאי ממצבו הקשה, על-ידי הזרמת כספים לכלכלה, באמצעות הרחבה כמותית ותמריצים כלכליים.
באירופה, לעומת זאת, הכריז הבנק המרכזי על תוכנית מוגבלת לרכישת אג"ח ממשלתיות. התגובה המתונה יותר באירופה למשבר נבעה בעיקר מההתנגדות של גרמניה, בעלת ההשפעה הפוליטית והכלכלית הגדולה ביותר ביבשת, להזרים נזילות לשווקים. המשבר הפיננסי פגע יותר בכלכלות החלשות באירופה (יוון, אירלנד, איטליה וספרד) בשל גירעונות ממשלתיים ורמות חוב גבוהות, טרום המשבר, שהובילו להתפתחות משבר חובות באירופה.
התגובה המהירה והחריפה יותר של הבנק המרכזי האמריקאי, והשונות בין מדינות אירופה, יצרו הבדל משמעותי בהתאוששות הכלכלית של ארה"ב בהשוואה לאירופה. כלכלת ארה"ב התאוששה מהר יותר מהמשבר מאשר הכלכלה האירופית, מה שהוביל לחוסר אמון גובר במערכת הכלכלית והפוליטית באירופה.
באירופה, הוריד הבנק המרכזי (ECB) בשנת 2014 את הריבית על פיקדונות לרמה שלילית - לראשונה בתולדות גוש האירו - וכן הכריז על חבילת תמריצים לבנקים, במטרה להגדיל את הנזילות במשק האירופי, ובכך לעודד השקעות וצריכה. נוסף על כך, בשנת 2015 החל יו"ר הבנק המרכזי באירופה בתוכנית הרחבה כמותית, אשר כללה רכישות של אג"ח ממשלתיות בסכום של 60 מיליארד אירו מדי חודש, מהלך שתרם משמעותית לשיפור מצבה של כלכלת גוש האירו.
גרמניה נותנת את הטון
למרות הסביבה הכלכלית המאתגרת בתוך האיחוד האירופי, ממשיכה גרמניה להיות אחת הכלכלות החזקות והיציבות ביותר בעולם. גרמניה כמעט לא נפגעה כלל מהמשבר הכלכלי ששרר באירופה, בזכות המדיניות השמרנית של הממשלה טרום המשבר. שיעור האבטלה במדינה היה במגמת ירידה, והגיע לרמה נמוכה של 7.7% בסוף 2008, ושיעור חוב-תוצר היה נמוך (יחסית ליתר מדינות אירופה), ועמד על 63.7%.
חולשת האירו, עקב חולשתן הכלכלית של חברות הגוש האחרות, תרמה לא מעט לגרמניה. המדינה היא היצואנית השנייה בגודלה בעולם (לאחר סין), היא מייצאת יותר משליש מהתוצר הלאומי (86%) והדבר מהווה מנוע עיקרי לצמיחת הכלכלה בשנים האחרונות.
כמדינה מוטת יצוא, גרמניה ירדה מעט בתחום זה, עקב האטה בביקושים של הכלכלות המקיפות אותה. בשנת 2009 ירד היצוא בגרמניה ב-8.5%, אך החל משנת 2009 הוא חזר לעלות, ואף הגיע לרמות גבוהות יותר מאלו שלפני המשבר.
לאורך שנים מתאפיינת גרמניה בעודפים הגדולים ביותר באירופה במאזן הסחר. המדינה שמרה בחודש יוני על עודף גבוה בחשבון השוטף, של 19.4 מיליארד אירו, המהווה כ-8% מהתוצר הגרמני, עודף שנבע בעיקר משיפור בשוק העבודה ומהצמיחה ביצוא. חובות משקי הבית יורדים בהתמדה לאורך השנים, והם הגיעו לרמה נמוכה, של 53% מהתמ"ג, לעומת 70% בארה"ב ו-88% בבריטניה.
מדיניות אחראית שומרת על כלכלת גרמניה חזקה, אך יוצרת פער גדול בינה לבין המדינות שסביבה. מדינות הפריפריה האירופית עדיין סובלות מנטל החובות, וכלכלות חלשות כמו יוון ואיטליה נשענות על הכוח הכלכלי של האיחוד, בהובלת גרמניה, שנותנת חבילות סיוע גדולות למדינות החלשות. גרמניה צריכה מדינות פחות חזקות בגוש האירו, גם כדי לשמור על הביקוש למוצריה וגם כדי לשמור על המטבע חלש יחסית.
ב-24 בספטמבר יתקיימו בגרמניה הבחירות הכלליות. לתוצאות הבחירות תהיה השפעה משמעותית על כלכלת אירופה וגרמניה, למרות שעל פי הסקרים נראה שאנגלה מרקל (ימין-מרכז) מובילה בפער של כ-15% מעל המפלגה היריבה משמאל, בראשות מרטין שולץ.
ב-12 שנות השלטון האחרונות של מרקל, היא הצליחה לשמור על כלכלת גרמניה חזקה (למרות המשבר הפיננסי) עם שיעור אבטלה הולך וקטן. התוצר המקומי הגולמי בגרמניה צמח ב-0.8% ברבעון השני (מחושב שנתי), ושיעור האבטלה ירד ל-5.7% באוגוסט 2017, בהשוואה לגוש האירו, שבו שיעור האבטלה עומד על 9%.
האתגר הדמוגרפי של גרמניה נובע משיעור ילודה נמוך. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בגרמניה, שיעור הילודה במדינה, שבה כ-81 מיליון תושבים, הוא 1.5 ילדים בלבד לאישה - מהנמוכים בעולם, ומתחת לממוצע של האיחוד האירופי. לפי האו"ם, למרות גל המהגרים הגדול במדינה, האוכלוסייה צפויה לרדת ל-74.5 מיליון תושבים עד שנת 2050. שיעור הגרמנים מתחת לגיל 15 נמצא מתחת ל-13%, בין הנמוכים בעולם. חלקה של האוכלוסייה המבוגרת יותר, מעל גיל 65, צפוי לעלות מ-22% ל-39%.
כלכלת גרמניה, הכלכלה הגדולה והמשפיעה מבין מדינות אירופה, ממשיכה להוביל את היבשת, וצפויה להמשיך כך גם בשנים הקרובות. המדד המרכזי בגרמניה הוא מדד דאקס 30, הכולל את 30 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסת פרנקפורט בגרמניה.
המדד מפוזר בין הסקטורים השונים, והסקטור הגדול, צריכה מחזורית, מהווה כ-18% מהמדד, ולאחריו סקטור הפיננסים, עם חשיפה של כ-16% מהמדד. המכפיל הנוכחי של המדד עומד על 17.25, עם תשואת דיבידנד יציבה של כ-2.7%.
הכותבת היא אנליסטית באינפיניטי. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתוניםובצרכים המיוחדים של כל אדם
