פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
בית המשפט לתביעות קטנות בבאר-שבע פסק כי חברת אריאל מדיקל תשלם לתובעת, אליה שיגרה הודעות ספאם בניגוד לחוק, פיצוי של 10,500 שקל.
התביעה הוגשה בגין משלוח של 20 הודעות ספאם, כשלטענת התובעת, היא לא נתנה מעולם כל הסכמה לשלוח אליה דברי פרסומת מהחברה.
מנגד, החברה טענה כי התובעת דווקא השאירה את מספר הטלפון שלה, וכי היא יכלה להסיר את שמה מרשימת התפוצה עם קבלת המסרון הראשון - דבר שלטענת הנתבעת לא נעשה.
השופטת דרורה בית אור קבעה כי אין מחלוקת שהתובעת לא נתנה הסכמה בכתב לשגר לה דברי פרסומת, ולמרות שהתובעת לא הסירה את שמה, השופטת ציינה כי "לא אחת נקבע כי שימוש במילה 'הסרה' חושף את המשתמש לנזקים באינטרנט, ונמען רשאי להימנע משלוח הודעת הסרה" - ולפיכך קבעה כי התובעת תקבל מחצית מהסכום המרבי הקבוע בחוק, קרי 500 שקל לכל הודעה ובסך-הכול 10,000 שקל. אל הסכום הזה הוסיפה השופטת 500 שקל כהוצאות משפט.
"מסחטת כספים מהעסקים הקטנים"
האם הפיצוי הזה מוצדק? לפני זמן מה פנה ל"גלובס" בעלים של עסק קטן ובפיו טרוניות על חוק הספאם, שהפך, לטענתו, למסחטת כספים מהעסקים הקטנים. אותו בעל עסק הלין כי כעסק קטן אין לו תקציבים לפרסומים יקרים, ולכן שיגור הודעות לסלולרי או למייל הכרוכות בעלויות נמוכות יחסית - הוא הערוץ השיווקי שבו הוא יכול להשקיע.
לטענתו, במקרים שבהם החוק מופר, אפשר לפתור את המחלוקת בשיח עם בית העסק ולדאוג להסיר את שם הנמען מרשימת התפוצה, מבלי לגרום לו לשלום אלפי שקלים כפיצוי, כפי שנפסק לא אחת בבתי המשפט.
האם אותו בעל עסק צודק? האם הצרכנים צריכים לגלות סבלנות אל מול בתי עסק המשגרים להם הודעות ספאם, בעיקר כשמדור בעסקים קטנים - או שבכדי למגר את התופעה נכון יותר לממש את זכותנו ולמצות את סעיפיו החוק, שלא נולד יש מאין, הקובע פיצוי על כל הודעה שנשלחה בניגוד לחוק?
כך או כך, נציין כי לא תמיד בית המשפט נוטה לכיוון הצרכן במובן הזה, ויש לא מעט פסיקות שנדחות על רקע טענת השופט שהצרכן צריך להיות אקטיבי יותר בניסיון להסיר את שמו מרשימת התפוצה. לפני כשבועיים נדחתה תביעה שהוגשה נגד וול סטריט בטענה כי החברה שיגרה 22 הודעות פרסומיות בניגוד לחוק.
לפני זמן מה נדחתה תביעה שהוגשה נגד רשת KSP מחשבים על-ידי תובע שטען כי הרשת שיגרה לו הודעות ספאם בניגוד לחוק. בית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב פסק כי התובע השתהה בבקשה להסירו מרשימת התפוצה, מה שגרם לכך שמספר ההודעות שקיבל גדל משמעותית. עוד צוין כי התובע קיבל את הודעות הפרסום אחרי שרכש מוצר והסכים לקבל דברי פרסום.
השופט ד"ר מנחם (מריו) קליין ציין בפסיקה מחודש מאי 2016 כי "נוסח החוק בא למצות את האיזון הנכון והמידתי בין התערבות המדינה בחיי המסחר". אחרי שקבע כי התובע, עורך דין במקצועו, לא פעל בתום-לב עם הגשת התביעה, קליין אף פסק כי התובע ישלם לרשת המחשבים 5,000 שקל כשכר-טרחת עורך דין.
המסקנה היא שיש לנהוג בתבונה בכל הנוגע למיצוי חוק הספאם והפסקת המטרד. ראשית לדרוש את הסרת שמכם מרשימתה תפוצה; שנית יש לתעד כל מהלך וכל הודעה, ואם החלטתם לתבוע - יש לא רק לקוות ש"תפלו" על שופט רחמן עם גישה צרכנית, אלא שלפני שרצים לתבוע יש לבדוק כי אכן החברה ששיגרה אליכם את הודעות הספאם הפרה את החוק, וכי אתם כצרכנים פעלתם בהתאם.
עו"ד יובל חרש, המייצג את חברת "אריאל מדיקל" מסר:"חוק הספאם" איבד בשנים האחרונות את מטרתו באופן שצרכנים הפכו אותו למקור הכנסה שלהם. "אריאל מדיקל" שולחת הודעות אך ורק ללקוחות פעילים שלה שנרשמו כדין. במקרה דנן הובהר כי התובעת יצרה קשר עם "אריאל מדיקל", כפי שהובהר בכתב ההגנה, ונרשמה כמתעניינת אצלה.
"לא זו אף זו כי התובעת לא פעלה להפסקת ההודעות, כפי שיכלה לעשות בקלות, אלא העדיפה לאגור ולתבוע. השופטת לא נתנה משקל ראוי לתופעת אגירת ההודעות והשיהוי בהגשת התביעה. הנה כי כן נעשה שימוש ציני בחוק הספאם, כפי שנטען בבית המשפט".