גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אוסטריה מצטרפת למועדון האג"ח למאה שנה, ואתם?

הנפקת חוב ארוך, כמו האג"ח ל-100 שנה שהנפיקה אוסטריה בשבוע שעבר, מהווה "תעודת ביטוח" מפני זעזועים ■ לנו כמשקיעים כדאי להבין שאם מדינות מנפיקות חוב כזה כדי להתמודד עם בעיית החובות - גם לנו כדאי לבצע התאמות ברוח זו בתיקי ההשקעות שלנו

אזור בורגלנד באוסטריה /צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
אזור בורגלנד באוסטריה /צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

"ולא אתכם לבדכם אנוכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת. כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה' אלוהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום". הפסקה מתוך פרק כ"ט בספר דברים מציגה את מעמד הר סיני. היא מציגה שם את הקשר שנוצר בין ה' לעם ישראל - אבל לא רק בני ישראל שנוכחים באותו מאורע, אלא גם ילדיהם. יש פה משום כפיית חוזה גם על מי שלא חתם עליו. גם אם לא היינו במעמד הר סיני, הרי שבעוד שבוע נחגוג את השנה היהודית החדשה תשע"ח - משמע מעמד הר סיני תקף לגבינו, אף שלא אנחנו אלו שעמדו בתחתית הר סיני, וקיבלו את עשרת הדיברות ממשה בן עמרם.

מעמד הר סיני הוא הפעם הראשונה המתועדת שבה דור אחד מבצע פעולה שמחייבת את הדורות שבאים אחריו. בעולם הכלכלי המודרני, התופעה הזו נפוצה לא פחות. כאשר ילידי שנות ה-50-60 נטלו חובות וזכו לפנסיה מפנקת, ילידי שנות ה-80 ואילך הם אלו שצריכים להתמודד עם ההשלכות. השאלות הנוגעות למשמעות של התופעה, ומשך הזמן שיידרש להתמודד איתה, הן בעלות חשיבות לאופן שבו ייראה תיק ההשקעות שלנו בעתיד.

ביס שאי אפשר לבלוע

לאחר מלחמת העולם השנייה הגיעו כלכלנים, ובראשם ג'ון מיינרד קיינס, לתובנה שהעולם חייב להיות בצמיחה מתמדת כדי שרמת החיים תשתפר כל הזמן, וכך תרד המוטיבציה לחולל מלחמות. המסקנה העיקרית של קיינס הייתה שיש לשפוך כסף על השווקים כדי להאיץ צמיחה - ובכל מקרה אין צורך לדאוג בנוגע להחזר של הכסף, משום ש"בטווח הארוך כולם מתים".

ג'ון מיינרד קיינס נפטר עשרה חודשים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, ואכן לא זכה להגיע ליום שבו יצטרכו לשלם על הר החובות שנוצר. כל מי שקורא את הטור הזה חי היום כדי לשלם את חובות העבר. הורינו וסבינו עמדו במעמד הר סיני הכלכלי שלהם, במהלך שמחייב את הדורות שמגיעים אחריהם. הבעיה בנטילת חוב עודף היא ההתמכרות. "אכול דבש הרבות לא טוב", נכתב במשלי, והמשל שלפיו אכילת כפית דבש זה טעים, אבל קערת דבש תוביל לכאב בטן - נכון גם לעניין האשראי.

לאחר מלחמת העולם השנייה אכן הייתה צמיחה מהירה, משום שצריך היה לבנות מחדש עולם שהוחרב במלחמה, ולשם כך גופים עסקיים וממשלתיים נטלו לא מעט אשראי. הצמיחה המהירה הובילה לכך ששיעור החוב ביחס לתוצר ירד לרמה של כ-125%, ביחס לכ-155% בסוף המלחמה.

הנתון הזה הוא שהוביל לא מעט כלכלנים לשכוח שלא לעולם חוסן, ולהאמין שיש להמשיך לשפוך כסף על השווקים. כל עוד הצמיחה הייתה גבוהה, זה היה הגיוני, אבל ברגע שהצמיחה החלה להתכנס למספרים נמוכים יותר, נוצר מצב שבו באופן תמידי החוב גדל, והדרך היחידה לשלם את החוב היא באמצעות הנפקת עוד חוב, מה שהוביל לכך שכיום יחס החוב הכולל לתוצר הוא כמעט 400%, עם חוב כולל של כמעט 60 טריליון דולר (הספרה 6 עם 13 אפסים אחריה). רמת החוב הזו אינה יכולה לשרור לאורך זמן, היא מקשה על הצמיחה, ומכאן שיש להקטין אותה. הבעיה היא שהביס שלקחו המדינות מהחוב כדי לצמוח חונק אותן, ודור אחד לא יכול להתמודד עם זה.

מדינות מנפיקות חוב למאה שנים

הנפקת חוב לתקופה כה ארוכה יכולה לזכות להתייחסות של "לבעוט בפחית", ולדחות את הטיפול בבעיות לעתיד הרחוק. אך זו לא הסיבה היחידה. בעולם שבו היכולת לשרת את החוב שהונפק תלויה ביכולת של המדינה/חברה לגייס חוב חדש - המשמעות היא שכל זעזוע מעמיד את כל המערכת בסיכון.

הבעיה העיקרית במשבר פיננסי היא שמדובר בבעיית רוחב שפוגעת בכולם, מכאן שחברות או מדינות שלא ישמרו על יתרות נזילות שדי בהן כדי להתמודד עם זעזועים, עלולות למצוא את עצמן בפני שוקת שבורה. ההבנה שבהיעדר צמיחה מהירה קשה לבצע השקעות בתשתיות או בחינוך שיובילו לצמיחה, ולחלופין, אין די ביתרות הנזילות כדי להתמודד עם זעזועים, גורמת למדינות רבות לפנות להנפקת חוב ארוך, כמעין תעודת ביטוח.

בעולם איגרות החוב, חוב לתקופה ארוכה נושא ריבית גבוהה יותר מאשר חוב לתקופה קצרה. כאשר אנו נוטלים מהבנק הלוואה לשנה, נשלם למשל ריבית של 3%, אך אם אותה הלוואה תהיה לתקופה של 10 שנים, הריבית כבר תעלה ל-5%.

כאשר מדינה מנפיקה איגרות חוב למאה שנה, המשמעות היא שהמדינה משלמת ריבית גבוהה יותר על החוב מאשר הייתה משלמת לו הייתה מנפיקה חוב לתקופה קצרה. אם נתייחס לזה כאל תשלום פרמיית ביטוח כנגד זעזועים, הרי שמדובר בתשלום סביר. לו מחר פורץ משבר פיננסי באירופה, לאוסטריה יש 3.5 מיליארד אירו זמינים שאותם היא תצטרך להחזיר רק בעוד מאה שנה, כלומר כסף שיכול לשמש אותה לצרכיה עד יעבור זעם.

ההבנה שלנו כמשקיעים צריכה להיות שאם המדינות עצמן מנפיקות חוב למאה שנה כדי להתמודד עם בעיית החובות - קל וחומר שאנחנו כמשקיעים צריכים לבצע התאמות בתיקים, בהתאם לתפיסה הזו.

האם זה יכול לעבוד בישראל?

ישראל היא מדינה שחשופה לזעזועים - בין אם ביטחוניים, אזוריים או פוליטיים. נניח לדוגמה מהלך של תקיפה באיראן, או לחלופין ניסוי גרעיני מוצלח שתבצע איראן - מה תהיה ההשפעה על ישראל ועל כלכלת ישראל?

כשמדינה כמו אוסטריה מוכנה לשלם ריבית מעט יותר גבוהה על החוב שלה כדי להגן על עצמה מפני זעזועים - האם לא נכון שגם ישראל תנהג כך?

מה גם שבהקשר הישראלי, הנפקת חוב לתקופה של מאה שנה יכולה לסייע לקירור שוק הנדל"ן, משום שלמשקיעים תהיה אלטרנטיבה להשקעה בדירה.

במקום לרכוש דירה הם יועלו לרכוש איגרת חוב למאה שנה, שתשלם 5% לשנה. ולמי שמפחד מכך שישראל תקרוס, נאמר: אז מה ההיגיון לרכוש דירה במדינה שתקרוס? הרי אם איגרות החוב של ישראל יקרסו, סביר מאוד להניח שגם מחירי הנדל"ן יירדו.

התאמת התיק לשנה החדשה

נהוג לברך לקראת שנים חדשות הבאות עלינו לטובה, כי "תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה". בשוק ההון, נכון יותר לומר תכלה שנה והרגליה. בכל שנה, עלינו לבחון מחדש את הנחות הבסיס שהובילו אותנו, ולבדוק אם הן עדיין תקפות.

כאשר העולם המערבי פועל לכיוון של הקטנת החוב, יחד עם הארכת משך החיים של החוב - כך שהמדינות יצטרכו להחזיר את החוב רק בעוד שנים רבות - המשמעות היא שסביבת התשואות תישאר נמוכה בעתיד הנראה לעין. מכאן נגזר, שציפיות התשואה שלנו מתיק ההשקעות צריכות להיות ריאליות, ולא כאלו שמסתמכות על תשואות העבר.

נוסף על כך, רכישה של איגרות חוב ארוכות, שנושאות תשואה גבוהה יותר, עלולה להתברר כתנודתית במחיר בטווח הקצר - אבל בהחלט תעניק פיצוי ראוי למי שיחזיק באיגרות החוב הללו לאורך זמן.

כך לדוגמה, מי שרכש את איגרת החוב למאה שנה של אוסטריה בשבוע שעבר, הרוויח 2% בפחות מ-24 שעות. שתהיה לנו שנת השקעות מוצלחת.

*** הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

סך החוב של ארהב

עוד כתבות

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

יצחק קרויזר, עוצמה יהודית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האם שיעורי הגיוס באוכלוסייה הכללית נמצאים במגמת ירידה?

האם שיעורי הגיוס יורדים בחברה הכללית כפי שטוען ח"כ יצחק קרויזר? פירקנו לגורמים ● המשרוקית של גלובס

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האחים אמיר הגיעו לפשרה עם רשות ני"ע: מגדירים עצמם כבעלי השליטה בשופרסל

המשמעות היא שאישור תנאי השכר או מינויי מקורבים של האחים אמיר יצריכו כינוס של אסיפת בעלי המניות ואישור הצעדים הללו ברוב מיוחד ● האחים מטילים על עצמם את המגבלות באופן וולונטרי

רחוב כנפי נשרים 24 בירושלים / צילום: דוברות עיריית ירושלים

רשות המסים שכרה מקומות חניה ל-17 עובדים. כמה היא משלמת?

מאז פרצה המלחמה, רשות המסים שוכרת חניה ל־17 עובדים ותשלם כ־180 אלף שקל עד סוף 2024 ● "העובדים הועסקו במוקד למתן מענה לצורכי המלחמה. עובדים אלו נדרשו להגיע בשעות הבוקר המוקדמות וסיימו את עבודתם בשעות הערב המאוחרות" ● נכון להיום רשות המסים שוכרת חניות מבעלי חניונים פרטיים ב־48 חניונים ברחבי הארץ

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי

זה מה שאומר ציר בית הנבחרים הימני הקיצוני בארה"ב על תכסיס פרלמנטרי שנועד לאפשר סיוע צבאי לאוקראינה, לישראל ולטייוואן ● במקביל, הימין שוקל להדיח את יו"ר בית הנבחרים על נכונותו להתפשר ● "הם רוצים שהעולם יעלה בלהבות", אומר הציר הדמוקרטי

מדפי חלב בסופרמרקט / צילום: גלובס

האם ישראל תחזור לייבא חלב? תלוי את מי שואלים ומתי

העלייה הצפויה במחירי החלב הניגר מעלה את השאלה האם המנגנון שקובע מכסים ומחירים מפוקחים לא מיותר ● כיצד ייראה השוק אם התחרות תיפתח, ואיך כדאי לפתור מחסור בפעם הבאה?

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 צלל ב-1.7%

ת"א 35 ירד ב-1% ● ישראייר חזרה לגודל צי מטוסים שהיה זמין לפני המלחמה ●  קרן המטבע חתכה את תחזית הצמיחה של ישראל ● בעקבות האג"ח האמריקאי, תשואת האג"ח הממשלתית הארוכה בישראל בשיא של 12 שנים ● ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" ● יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה, זה לוקח יותר זמן משחשבנו"

עסקים ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

תביעה ייצוגית נגד מילואימניק העלתה מחלוקת ישנה. האם נמצא לה פתרון?

תובעים ייצוגים מתנגדים זה שנים לרצון לחייב אותם להתריע בפני עסקים טרם הגשת תביעה נגדם ● אולם כעת, סיפורו של בעל עסק שחזר מעזה וגילה שהוא נתבע ב־2.5 מיליון שקל, עשוי לגרום לזה לקרות ● מומחים חלוקים לגבי ההשלכות

חנן מור / צילום: אייל טואג

חנן מור מכר מניות ב-2 מיליון שקל, המניה נפלה ב-37%

המשקיעים של חברת הנדל"ן שנמצאת בהסדר חוב הרימו גבה כשראו את בעל השליטה לשעבר מוכר מניות, בהיקף של 78% ממחזור המסחר ביומיים, מה שהפיל את המניה ● ניתן להניח שמור היה מוכר עוד לולא עו"ד גינדס שביקש שיעצור

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

חיקוי ירוד וזול: זהו הכטב"ם שאיראן שיגרה לעבר ישראל

שאהד 136 נחשב גם לחיקוי ירוד של המל"ט המתאבד הארופ, מתוצרת התעשייה האווירית, שלפי הערכות מחירו עומד על כ־700 אלף דולר ● לצורך ההשוואה, מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד

רועי קדוש, סמנכ''ל ההשקעות בהכשרה ביטוח / צילום: שירעד שליט

תחזיקו מזומן: ההמלצה החריגה של מנהל ההשקעות

רועי קדוש מהכשרה ביטוח מודה כי התמחור הגבוה בשווקים "בעייתי", וממליץ להשקיע במדדי וול סטריט במשקל שווה - כדי לנטרל את הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" ● חלק מהכסף הוא מציע להשאיר כיום במזומן, כדי "לנצל הזדמנויות כשיגיעו ירידות"

מארק קיובן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המיליארדר שהתחיל כמוכר שקיות אשפה חושף כמה מסים שילם ואומר: "אני שמח"

"אני משלם את מה שאני צריך. ארה"ב עשתה הרבה בשבילי, ואני גאה להחזיר לה במסים כל שנה", אומר המיליארדר מארק קיובן, שצפוי שלם מס של 275.9 מיליון דולר על הרווחים שלו ב-2023

מסילות רכבת בחדרה, באזור מתחם 27 / צילום: תמר מצפי

המאבק שתוקע הכפלת מסילת הרכבת ופיתוח קרקע ביותר ממיליארד שקל

הוועדה לתשתיות לאומיות רוצה להפקיע כ-400 דונם במערב חדרה ● בעלי הקרקעות עתרו לבג"ץ והזהירו: ההפקעה, הפיצויים וביטול אזור התעסוקה יגרמו נזק של יותר ממיליארד שקל

יירוטים באשקלון מהתקיפה האיראנית / צילום: Reuters, Amir Cohen

המתקפה האיראנית ייקרה את עלויות גיוס החוב של ישראל

בתחילת החודש עמדה התשואה על אג"ח ממשלתי של ישראל לתקופה של עשר שנים על 140 נקודות אחוז מעל התשואה של אג"ח אמריקאי מקביל ● בעקבות ההתלקחות, זינקה התשואה על אגרות החוב של ישראל לפער של כ-180 נקודות בסיס מעל ארה"ב ● בהמשך השבוע נרגעה מעט ה"הסלמה" בתשואות האג"ח הישראלי

צוות המייסדים של מנטי רובוטיקס / צילום: Mentee Robotics

ישטוף כלים ויעשה כביסה? אמנון שעשוע משיק רובוט דמוי אדם

הרובוט המכונה "מנטיבוט", פותח במסגרת חברה שהקים שעשוע לפני כשנתיים עם פרופ' ליאור וולף, שבעבר היה חוקר בינה מלאכותית במטא ● מדובר ברובוט דמוי אדם המיועד לבצע מטלות בסיסיות במשקי הבית או במחסנים תעשייתיים

קיבוץ כפר עזה. עלות שיקום הנזק מוערכת ביותר מ־5 מיליארד שקל / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

יותר מ־5 מיליארד שקל: ממדי הנזק בעוטף עזה נחשפים

נזקים ביישובי העוטף, שמוערכים במיליארדי שקלים, נחשפו בהצעת המחליטים של הממשלה שאושרה היום ● מספר דורשי העבודה זינק והפגיעה בחקלאות מוערכת במאות מיליונים ●  שיקום הבתים טרם החל בשלב זה

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: יח''צ

כמעט 100 מיליון שקל בשנה: זה שיאן השכר החדש בבורסת ת"א

עלות שכרו של מנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס בשנת 2023 עמדה על כ-26 מיליון דולר, רוב הסכום ניתן כתגמול הוני ● פרנסיס עקף בכך את ברק עילם, מנכ"ל נייס והפך לשיאן השכר בבורסה המקומית ● בשנה שעברה הביעו בעלי המניות של טבע מחאה על התגמולים הגבוהים לעומת ביצועי המניה באותה עת ● בתוך כך, טבע קיבלה אישור FDA לתרופת ביוסימילר

שירי הייסר ואסף גריס, מנכ''לים משותפים בראובני-פרידן

תקציב הפרסום של ישראכרט, 25 מיליון שקל, עובר לראובני פרידן

ב–12 השנים האחרונות טופל תקציב ישראכרט בקבוצת פובליסיס וכעת הוא יעבור לראובני פרידן ● היקף התקציב של חברת כרטיסי האשראי עומד על כ–25 מיליון שקל בשנה

נרשמה עלייה של 19% במחזור הקניות בכרטיסי אשראי בהשוואה לשנה שעברה / צילום: Shutterstock

החשש מתקיפה איראנית וחג הפסח הובילו לעלייה ברכישות מזון ומוצרי חשמל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי מספר הרכישות בענף החשמל נותר דומה, אך בשל עליות המחירים שילם הציבור כ–20% יותר