גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אוסטריה מצטרפת למועדון האג"ח למאה שנה, ואתם?

הנפקת חוב ארוך, כמו האג"ח ל-100 שנה שהנפיקה אוסטריה בשבוע שעבר, מהווה "תעודת ביטוח" מפני זעזועים ■ לנו כמשקיעים כדאי להבין שאם מדינות מנפיקות חוב כזה כדי להתמודד עם בעיית החובות - גם לנו כדאי לבצע התאמות ברוח זו בתיקי ההשקעות שלנו

אזור בורגלנד באוסטריה /צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
אזור בורגלנד באוסטריה /צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

"ולא אתכם לבדכם אנוכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת. כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה' אלוהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום". הפסקה מתוך פרק כ"ט בספר דברים מציגה את מעמד הר סיני. היא מציגה שם את הקשר שנוצר בין ה' לעם ישראל - אבל לא רק בני ישראל שנוכחים באותו מאורע, אלא גם ילדיהם. יש פה משום כפיית חוזה גם על מי שלא חתם עליו. גם אם לא היינו במעמד הר סיני, הרי שבעוד שבוע נחגוג את השנה היהודית החדשה תשע"ח - משמע מעמד הר סיני תקף לגבינו, אף שלא אנחנו אלו שעמדו בתחתית הר סיני, וקיבלו את עשרת הדיברות ממשה בן עמרם.

מעמד הר סיני הוא הפעם הראשונה המתועדת שבה דור אחד מבצע פעולה שמחייבת את הדורות שבאים אחריו. בעולם הכלכלי המודרני, התופעה הזו נפוצה לא פחות. כאשר ילידי שנות ה-50-60 נטלו חובות וזכו לפנסיה מפנקת, ילידי שנות ה-80 ואילך הם אלו שצריכים להתמודד עם ההשלכות. השאלות הנוגעות למשמעות של התופעה, ומשך הזמן שיידרש להתמודד איתה, הן בעלות חשיבות לאופן שבו ייראה תיק ההשקעות שלנו בעתיד.

ביס שאי אפשר לבלוע

לאחר מלחמת העולם השנייה הגיעו כלכלנים, ובראשם ג'ון מיינרד קיינס, לתובנה שהעולם חייב להיות בצמיחה מתמדת כדי שרמת החיים תשתפר כל הזמן, וכך תרד המוטיבציה לחולל מלחמות. המסקנה העיקרית של קיינס הייתה שיש לשפוך כסף על השווקים כדי להאיץ צמיחה - ובכל מקרה אין צורך לדאוג בנוגע להחזר של הכסף, משום ש"בטווח הארוך כולם מתים".

ג'ון מיינרד קיינס נפטר עשרה חודשים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, ואכן לא זכה להגיע ליום שבו יצטרכו לשלם על הר החובות שנוצר. כל מי שקורא את הטור הזה חי היום כדי לשלם את חובות העבר. הורינו וסבינו עמדו במעמד הר סיני הכלכלי שלהם, במהלך שמחייב את הדורות שמגיעים אחריהם. הבעיה בנטילת חוב עודף היא ההתמכרות. "אכול דבש הרבות לא טוב", נכתב במשלי, והמשל שלפיו אכילת כפית דבש זה טעים, אבל קערת דבש תוביל לכאב בטן - נכון גם לעניין האשראי.

לאחר מלחמת העולם השנייה אכן הייתה צמיחה מהירה, משום שצריך היה לבנות מחדש עולם שהוחרב במלחמה, ולשם כך גופים עסקיים וממשלתיים נטלו לא מעט אשראי. הצמיחה המהירה הובילה לכך ששיעור החוב ביחס לתוצר ירד לרמה של כ-125%, ביחס לכ-155% בסוף המלחמה.

הנתון הזה הוא שהוביל לא מעט כלכלנים לשכוח שלא לעולם חוסן, ולהאמין שיש להמשיך לשפוך כסף על השווקים. כל עוד הצמיחה הייתה גבוהה, זה היה הגיוני, אבל ברגע שהצמיחה החלה להתכנס למספרים נמוכים יותר, נוצר מצב שבו באופן תמידי החוב גדל, והדרך היחידה לשלם את החוב היא באמצעות הנפקת עוד חוב, מה שהוביל לכך שכיום יחס החוב הכולל לתוצר הוא כמעט 400%, עם חוב כולל של כמעט 60 טריליון דולר (הספרה 6 עם 13 אפסים אחריה). רמת החוב הזו אינה יכולה לשרור לאורך זמן, היא מקשה על הצמיחה, ומכאן שיש להקטין אותה. הבעיה היא שהביס שלקחו המדינות מהחוב כדי לצמוח חונק אותן, ודור אחד לא יכול להתמודד עם זה.

מדינות מנפיקות חוב למאה שנים

הנפקת חוב לתקופה כה ארוכה יכולה לזכות להתייחסות של "לבעוט בפחית", ולדחות את הטיפול בבעיות לעתיד הרחוק. אך זו לא הסיבה היחידה. בעולם שבו היכולת לשרת את החוב שהונפק תלויה ביכולת של המדינה/חברה לגייס חוב חדש - המשמעות היא שכל זעזוע מעמיד את כל המערכת בסיכון.

הבעיה העיקרית במשבר פיננסי היא שמדובר בבעיית רוחב שפוגעת בכולם, מכאן שחברות או מדינות שלא ישמרו על יתרות נזילות שדי בהן כדי להתמודד עם זעזועים, עלולות למצוא את עצמן בפני שוקת שבורה. ההבנה שבהיעדר צמיחה מהירה קשה לבצע השקעות בתשתיות או בחינוך שיובילו לצמיחה, ולחלופין, אין די ביתרות הנזילות כדי להתמודד עם זעזועים, גורמת למדינות רבות לפנות להנפקת חוב ארוך, כמעין תעודת ביטוח.

בעולם איגרות החוב, חוב לתקופה ארוכה נושא ריבית גבוהה יותר מאשר חוב לתקופה קצרה. כאשר אנו נוטלים מהבנק הלוואה לשנה, נשלם למשל ריבית של 3%, אך אם אותה הלוואה תהיה לתקופה של 10 שנים, הריבית כבר תעלה ל-5%.

כאשר מדינה מנפיקה איגרות חוב למאה שנה, המשמעות היא שהמדינה משלמת ריבית גבוהה יותר על החוב מאשר הייתה משלמת לו הייתה מנפיקה חוב לתקופה קצרה. אם נתייחס לזה כאל תשלום פרמיית ביטוח כנגד זעזועים, הרי שמדובר בתשלום סביר. לו מחר פורץ משבר פיננסי באירופה, לאוסטריה יש 3.5 מיליארד אירו זמינים שאותם היא תצטרך להחזיר רק בעוד מאה שנה, כלומר כסף שיכול לשמש אותה לצרכיה עד יעבור זעם.

ההבנה שלנו כמשקיעים צריכה להיות שאם המדינות עצמן מנפיקות חוב למאה שנה כדי להתמודד עם בעיית החובות - קל וחומר שאנחנו כמשקיעים צריכים לבצע התאמות בתיקים, בהתאם לתפיסה הזו.

האם זה יכול לעבוד בישראל?

ישראל היא מדינה שחשופה לזעזועים - בין אם ביטחוניים, אזוריים או פוליטיים. נניח לדוגמה מהלך של תקיפה באיראן, או לחלופין ניסוי גרעיני מוצלח שתבצע איראן - מה תהיה ההשפעה על ישראל ועל כלכלת ישראל?

כשמדינה כמו אוסטריה מוכנה לשלם ריבית מעט יותר גבוהה על החוב שלה כדי להגן על עצמה מפני זעזועים - האם לא נכון שגם ישראל תנהג כך?

מה גם שבהקשר הישראלי, הנפקת חוב לתקופה של מאה שנה יכולה לסייע לקירור שוק הנדל"ן, משום שלמשקיעים תהיה אלטרנטיבה להשקעה בדירה.

במקום לרכוש דירה הם יועלו לרכוש איגרת חוב למאה שנה, שתשלם 5% לשנה. ולמי שמפחד מכך שישראל תקרוס, נאמר: אז מה ההיגיון לרכוש דירה במדינה שתקרוס? הרי אם איגרות החוב של ישראל יקרסו, סביר מאוד להניח שגם מחירי הנדל"ן יירדו.

התאמת התיק לשנה החדשה

נהוג לברך לקראת שנים חדשות הבאות עלינו לטובה, כי "תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה". בשוק ההון, נכון יותר לומר תכלה שנה והרגליה. בכל שנה, עלינו לבחון מחדש את הנחות הבסיס שהובילו אותנו, ולבדוק אם הן עדיין תקפות.

כאשר העולם המערבי פועל לכיוון של הקטנת החוב, יחד עם הארכת משך החיים של החוב - כך שהמדינות יצטרכו להחזיר את החוב רק בעוד שנים רבות - המשמעות היא שסביבת התשואות תישאר נמוכה בעתיד הנראה לעין. מכאן נגזר, שציפיות התשואה שלנו מתיק ההשקעות צריכות להיות ריאליות, ולא כאלו שמסתמכות על תשואות העבר.

נוסף על כך, רכישה של איגרות חוב ארוכות, שנושאות תשואה גבוהה יותר, עלולה להתברר כתנודתית במחיר בטווח הקצר - אבל בהחלט תעניק פיצוי ראוי למי שיחזיק באיגרות החוב הללו לאורך זמן.

כך לדוגמה, מי שרכש את איגרת החוב למאה שנה של אוסטריה בשבוע שעבר, הרוויח 2% בפחות מ-24 שעות. שתהיה לנו שנת השקעות מוצלחת.

*** הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

סך החוב של ארהב

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● 9 הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו