גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אוסטריה מצטרפת למועדון האג"ח למאה שנה, ואתם?

הנפקת חוב ארוך, כמו האג"ח ל-100 שנה שהנפיקה אוסטריה בשבוע שעבר, מהווה "תעודת ביטוח" מפני זעזועים ■ לנו כמשקיעים כדאי להבין שאם מדינות מנפיקות חוב כזה כדי להתמודד עם בעיית החובות - גם לנו כדאי לבצע התאמות ברוח זו בתיקי ההשקעות שלנו

אזור בורגלנד באוסטריה /צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
אזור בורגלנד באוסטריה /צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

"ולא אתכם לבדכם אנוכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת. כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה' אלוהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום". הפסקה מתוך פרק כ"ט בספר דברים מציגה את מעמד הר סיני. היא מציגה שם את הקשר שנוצר בין ה' לעם ישראל - אבל לא רק בני ישראל שנוכחים באותו מאורע, אלא גם ילדיהם. יש פה משום כפיית חוזה גם על מי שלא חתם עליו. גם אם לא היינו במעמד הר סיני, הרי שבעוד שבוע נחגוג את השנה היהודית החדשה תשע"ח - משמע מעמד הר סיני תקף לגבינו, אף שלא אנחנו אלו שעמדו בתחתית הר סיני, וקיבלו את עשרת הדיברות ממשה בן עמרם.

מעמד הר סיני הוא הפעם הראשונה המתועדת שבה דור אחד מבצע פעולה שמחייבת את הדורות שבאים אחריו. בעולם הכלכלי המודרני, התופעה הזו נפוצה לא פחות. כאשר ילידי שנות ה-50-60 נטלו חובות וזכו לפנסיה מפנקת, ילידי שנות ה-80 ואילך הם אלו שצריכים להתמודד עם ההשלכות. השאלות הנוגעות למשמעות של התופעה, ומשך הזמן שיידרש להתמודד איתה, הן בעלות חשיבות לאופן שבו ייראה תיק ההשקעות שלנו בעתיד.

ביס שאי אפשר לבלוע

לאחר מלחמת העולם השנייה הגיעו כלכלנים, ובראשם ג'ון מיינרד קיינס, לתובנה שהעולם חייב להיות בצמיחה מתמדת כדי שרמת החיים תשתפר כל הזמן, וכך תרד המוטיבציה לחולל מלחמות. המסקנה העיקרית של קיינס הייתה שיש לשפוך כסף על השווקים כדי להאיץ צמיחה - ובכל מקרה אין צורך לדאוג בנוגע להחזר של הכסף, משום ש"בטווח הארוך כולם מתים".

ג'ון מיינרד קיינס נפטר עשרה חודשים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, ואכן לא זכה להגיע ליום שבו יצטרכו לשלם על הר החובות שנוצר. כל מי שקורא את הטור הזה חי היום כדי לשלם את חובות העבר. הורינו וסבינו עמדו במעמד הר סיני הכלכלי שלהם, במהלך שמחייב את הדורות שמגיעים אחריהם. הבעיה בנטילת חוב עודף היא ההתמכרות. "אכול דבש הרבות לא טוב", נכתב במשלי, והמשל שלפיו אכילת כפית דבש זה טעים, אבל קערת דבש תוביל לכאב בטן - נכון גם לעניין האשראי.

לאחר מלחמת העולם השנייה אכן הייתה צמיחה מהירה, משום שצריך היה לבנות מחדש עולם שהוחרב במלחמה, ולשם כך גופים עסקיים וממשלתיים נטלו לא מעט אשראי. הצמיחה המהירה הובילה לכך ששיעור החוב ביחס לתוצר ירד לרמה של כ-125%, ביחס לכ-155% בסוף המלחמה.

הנתון הזה הוא שהוביל לא מעט כלכלנים לשכוח שלא לעולם חוסן, ולהאמין שיש להמשיך לשפוך כסף על השווקים. כל עוד הצמיחה הייתה גבוהה, זה היה הגיוני, אבל ברגע שהצמיחה החלה להתכנס למספרים נמוכים יותר, נוצר מצב שבו באופן תמידי החוב גדל, והדרך היחידה לשלם את החוב היא באמצעות הנפקת עוד חוב, מה שהוביל לכך שכיום יחס החוב הכולל לתוצר הוא כמעט 400%, עם חוב כולל של כמעט 60 טריליון דולר (הספרה 6 עם 13 אפסים אחריה). רמת החוב הזו אינה יכולה לשרור לאורך זמן, היא מקשה על הצמיחה, ומכאן שיש להקטין אותה. הבעיה היא שהביס שלקחו המדינות מהחוב כדי לצמוח חונק אותן, ודור אחד לא יכול להתמודד עם זה.

מדינות מנפיקות חוב למאה שנים

הנפקת חוב לתקופה כה ארוכה יכולה לזכות להתייחסות של "לבעוט בפחית", ולדחות את הטיפול בבעיות לעתיד הרחוק. אך זו לא הסיבה היחידה. בעולם שבו היכולת לשרת את החוב שהונפק תלויה ביכולת של המדינה/חברה לגייס חוב חדש - המשמעות היא שכל זעזוע מעמיד את כל המערכת בסיכון.

הבעיה העיקרית במשבר פיננסי היא שמדובר בבעיית רוחב שפוגעת בכולם, מכאן שחברות או מדינות שלא ישמרו על יתרות נזילות שדי בהן כדי להתמודד עם זעזועים, עלולות למצוא את עצמן בפני שוקת שבורה. ההבנה שבהיעדר צמיחה מהירה קשה לבצע השקעות בתשתיות או בחינוך שיובילו לצמיחה, ולחלופין, אין די ביתרות הנזילות כדי להתמודד עם זעזועים, גורמת למדינות רבות לפנות להנפקת חוב ארוך, כמעין תעודת ביטוח.

בעולם איגרות החוב, חוב לתקופה ארוכה נושא ריבית גבוהה יותר מאשר חוב לתקופה קצרה. כאשר אנו נוטלים מהבנק הלוואה לשנה, נשלם למשל ריבית של 3%, אך אם אותה הלוואה תהיה לתקופה של 10 שנים, הריבית כבר תעלה ל-5%.

כאשר מדינה מנפיקה איגרות חוב למאה שנה, המשמעות היא שהמדינה משלמת ריבית גבוהה יותר על החוב מאשר הייתה משלמת לו הייתה מנפיקה חוב לתקופה קצרה. אם נתייחס לזה כאל תשלום פרמיית ביטוח כנגד זעזועים, הרי שמדובר בתשלום סביר. לו מחר פורץ משבר פיננסי באירופה, לאוסטריה יש 3.5 מיליארד אירו זמינים שאותם היא תצטרך להחזיר רק בעוד מאה שנה, כלומר כסף שיכול לשמש אותה לצרכיה עד יעבור זעם.

ההבנה שלנו כמשקיעים צריכה להיות שאם המדינות עצמן מנפיקות חוב למאה שנה כדי להתמודד עם בעיית החובות - קל וחומר שאנחנו כמשקיעים צריכים לבצע התאמות בתיקים, בהתאם לתפיסה הזו.

האם זה יכול לעבוד בישראל?

ישראל היא מדינה שחשופה לזעזועים - בין אם ביטחוניים, אזוריים או פוליטיים. נניח לדוגמה מהלך של תקיפה באיראן, או לחלופין ניסוי גרעיני מוצלח שתבצע איראן - מה תהיה ההשפעה על ישראל ועל כלכלת ישראל?

כשמדינה כמו אוסטריה מוכנה לשלם ריבית מעט יותר גבוהה על החוב שלה כדי להגן על עצמה מפני זעזועים - האם לא נכון שגם ישראל תנהג כך?

מה גם שבהקשר הישראלי, הנפקת חוב לתקופה של מאה שנה יכולה לסייע לקירור שוק הנדל"ן, משום שלמשקיעים תהיה אלטרנטיבה להשקעה בדירה.

במקום לרכוש דירה הם יועלו לרכוש איגרת חוב למאה שנה, שתשלם 5% לשנה. ולמי שמפחד מכך שישראל תקרוס, נאמר: אז מה ההיגיון לרכוש דירה במדינה שתקרוס? הרי אם איגרות החוב של ישראל יקרסו, סביר מאוד להניח שגם מחירי הנדל"ן יירדו.

התאמת התיק לשנה החדשה

נהוג לברך לקראת שנים חדשות הבאות עלינו לטובה, כי "תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה". בשוק ההון, נכון יותר לומר תכלה שנה והרגליה. בכל שנה, עלינו לבחון מחדש את הנחות הבסיס שהובילו אותנו, ולבדוק אם הן עדיין תקפות.

כאשר העולם המערבי פועל לכיוון של הקטנת החוב, יחד עם הארכת משך החיים של החוב - כך שהמדינות יצטרכו להחזיר את החוב רק בעוד שנים רבות - המשמעות היא שסביבת התשואות תישאר נמוכה בעתיד הנראה לעין. מכאן נגזר, שציפיות התשואה שלנו מתיק ההשקעות צריכות להיות ריאליות, ולא כאלו שמסתמכות על תשואות העבר.

נוסף על כך, רכישה של איגרות חוב ארוכות, שנושאות תשואה גבוהה יותר, עלולה להתברר כתנודתית במחיר בטווח הקצר - אבל בהחלט תעניק פיצוי ראוי למי שיחזיק באיגרות החוב הללו לאורך זמן.

כך לדוגמה, מי שרכש את איגרת החוב למאה שנה של אוסטריה בשבוע שעבר, הרוויח 2% בפחות מ-24 שעות. שתהיה לנו שנת השקעות מוצלחת.

*** הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

סך החוב של ארהב

עוד כתבות

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי היום במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%