גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"האינטרס המסחרי של גוגל מתנגש בעקרונות של שוויון וצדק"

גוגל החלה כמנוע חיפוש, אבל היום היא חולשת על מגוון תחומים שרבים מהם מחוץ לגבולות האינטרנט ■ ד"ר אלעד שגב, חוקר רשת העוקב אחרי גוגל זה עשור וחצי, מסביר מדוע היא אינה דמוקרטיה של מידע, למה אנחנו נאמנים לה למרות הפגיעה בפרטיות, ומזכיר שגם אחרי 20 שנה יש עוד מה לשפר בחיפוש

גוגל לא הייתה הראשונה. מנועי חיפוש מבוססי-רשת היו קיימים בגרסאות שונות מתחילת שנות התשעים - הוותיקים שבינינו אולי יזכרו את ארצ'י, WebCrawler ולייקוס. אך התוצאות שהם הציעו לא תמיד היו רלוונטיות וכללו הרבה ספאם. הרעיון של גוגל הגיע מאוחר יותר. לארי פייג' וסרגיי ברין, אז דוקטורנטים באוניברסיטת סטנפורד, פיתחו לראשונה שיטה לדירוג תוצאות החיפוש על בסיס הקישורים הנכנסים, כך שהתוצאות הפכו מדויקות יותר. בתוך שנים ספורות הפך גוגל למנוע החיפוש הדומיננטי בעולם.

ד"ר אלעד שגב, חוקר בתחום תורת הרשת בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל-אביב, החל לעקוב אחרי ההתפתחות של גוגל כבר ב-2003. החיבור בין מידע לכוח היה זה שריתק אותו. המחקרים של שגב עוסקים בחיפושי מידע, בפער הדיגיטלי, בזהות לאומית ובחדשות בינלאומיות. ב-2010 הוציא את הספר "Google and the Digital Divide: The Bias of Online Knowledge". אחרי עשור וחצי של התבוננות מקרוב, ניכרת בו הערכה גדולה להשפעה של גוגל על היום-יום שלנו, אך גם לא מעט ביקורת. לשיטתו, גוגל רחוקה מלהיות דמוקרטיה של מידע, וכיום, בעיקר בשווקים מפותחים, מי ששולט בה הוא החזק - זה שיש לו כסף.

"היתרון העצום של גוגל הוא גם החיסרון הגדול שלה", אומר שגב. "יש תחרות גדולה על תשומת לב הגולשים. חברות קידום אתרים למדו את האלגוריתם של גוגל מהר מאוד, ונוצרה סביבו תעשייה שלמה. לכן, אפילו שיש נטייה לחשוב שגוגל נותנת הזדמנויות שוות לכולם, זו לא תמיד התמונה המדויקת. זה תלוי מאוד בגודל השוק ובהיקף התחרות. כשהשוק קטן והתחרות קטנה יש יותר מקום לחלשים. בזירות מאוד תחרותיות ברשת, כמו תיירות או פיננסים, אי השוויון מתעצם ואין כמעט נראות לשחקנים החלשים או הקטנים יותר. זה נכון גם עבור משתמשים ועסקים במדינות מתפתחות לעומת מדינות מפותחות. באופן כללי מחקרים מראים שהתוצאות של גוגל מוטות לתכנים מסחריים, אמריקאים ובאנגלית".

- איך הצהרת הכוונות של מייסדי גוגל על הדמוקרטיזציה של המידע עומדת מול המציאות?

"אנחנו חיים בעולם שבו ערכי היסוד שלנו מתנגשים זה בזה. מצד אחד אנחנו שואפים לעולם שוויוני ודמוקרטי יותר, ומצד שני לשוק חופשי ולכלכלה קפיטליסטית. המקרה של גוגל מדגים מצוין את ההתנגשות הזאת".

- גוגל כבר מזמן לא עוסקת רק בחיפוש. איך היית מגדיר אותה היום?

"גוגל היא גם חברת פרסום, גם יועץ אישי וגם חברת מדיה להמונים. הרעיון בבסיסה הוא לקשר בין המשולש הזה של יצרני תוכן, צרכני תוכן ומפרסמים. החזון של גוגל הוא לארגן את כל המידע בעולם ולהפוך אותו לנגיש ושימושי לכולם. החברה אמנם התחילה כמנוע חיפוש מבוסס ווב וזה גם הבסיס המרכזי שלה, אך מאז היא חולשת על תחומים רבים שאינם נחלת הווב. הגידול וההתרחבות לתחומים חדשים לוו בהקמת התאגיד אלפאבית ב-2015. גוגל כיום היא חברה-בת, עדיין מאוד רחבה ומגוונת, שעוסקת בפרסום, יצירה וצריכה של מידע".

- מהן ההחלטות הכי משמעותיות שהתקבלו בגוגל והפכו אותה למה שהיא היום? מה ההצלחה הכי גדולה ומה הטעות הכי גדולה?

"אחת ההחלטות הכי משמעותיות של המייסדים של גוגל הייתה לבנות חברה בעצמם ולא לחבור לחברה אחרת. החלטה שנייה מאוד חשובה הייתה לבסס את מנגנון הרווח על בסיס PPC (תשלום על קליק). גם הגיוס של אנשים מוכשרים ובנייה של תרבות ארגונית יוקרתית היו חשובים. לבסוף, למרות כל ההתפזרות, ההתעקשות על איסוף וחיפוש מידע כמרכז הפעילות היא קריטית.

"לגבי טעויות, בראיון לפני כעשור מקימי גוגל טענו שכל המו"מ עם סין היה טעות אסטרטגית. אני לא בטוח. זה חלק מתהליך הלמידה של ארגון. השחקן הסיני קשה מאוד לפיצוח אבל הוא משמעותי, ויכול להיות שההתעלמות מסין בעקבות הניתוק ב-2011 היא נקודת התורפה של גוגל. המשתמשים בסין מהווים כוח כלכלי משמעותי, וגוגל תיאלץ ללמוד להתמודד עם השוק הסיני כדי להמשיך להוביל".

"צריך להגביל את כוחה של גוגל - וכן, זה אפשרי"

אחד החששות הגדולים מפני גוגל, הוא איסוף המידע שלנו והיכולת לעשות בו שימוש. "זה חולש כבר היום על תחומים מאוד פולשניים ואישיים, וזה רק מתעצם", אומר שגב. "כרגע גוגל עוסקת באיסוף מידע ומכירתו לחברות אחרות לצורך התאמת פרסומות. חברות אחרות אמנם לא יכולות עדיין לזהות את האנשים עצמם, אך מבצעות פילוחים מאוד מדויקים באמצעות המידע הזמין בכלים כמו AdWords כדי לאבחן מגמות וביקושים. כלים כמו גוגל טרנדס מאפשרים להבין לא רק מה אנשים רוצים לקנות, אלא גם מידע בריאותי ואישי. הכלים של גוגל משמשים כיועץ האישי שלנו ואנחנו סומכים עליהם מאוד.

"אנחנו שוכחים - אולי מדחיקים - שהשליטה של גוגל במידע שהיא אוספת אינה אבסולוטית. ממשלות, האקרים ואפילו כוחות השוק עלולים להעביר את המידע הזה למקומות לא רצויים. צריך להביא בחשבון שהכלכלה מאוד דינמית ופני השוק משתנים במהירות. אחת האפשרויות העתידיות היא שגוגל נתקלת בקשיים ונרכשת על ידי חברה אחרת עם מניעים שונים. המידע, שכבר עכשיו אין לנו שליטה בו, ישמש גורמים חדשים עם מטרות שונות".

- מישהו יכול לאיים על גוגל?

"לכל חברה יש תוחלת חיים. הנפילה של רוב התאגידים והמונופולים מתחילה בקריסה פנימית, בחולשה במבנה הארגוני. זה מאפשר לשחקנים אלטרנטיביים לתפוס בהדרגה נתח שוק ולגדול. נקודות התורפה העיקריות של גוגל לדעתי הן השליטה בפרטיות והשוק סיני".

- נוטים לדבר על הדור הצעיר ככזה שוויתר על ערך הפרטיות.

"למרות הדעה הרווחת, מחקרים מראים שהפרטיות מעסיקה את כולנו, בייחוד את הצעירים, שמפתחים מנגנונים שונים כדי להגן עליה. אני משוכנע שרבים מאיתנו מצאו עצמם מצטערים על מידע שפרסמו או פגועים ממידע שפרסמו עליהם. לגוגל כחברה שאוספת מידע ומוכרת אותו למפרסמים יש כוח עצום, ולכן גם אחריות תאגידית לא מבוטלת. עם זאת, לנו כיחידים אין הרבה כוח להחליט מה ייעשה עם המידע עלינו.

"גוגל עד לא מזמן לא התייחסה כלל לפניות של יחידים, אבל הדברים מתחילים להשתנות. בעקבות מאבק חברתי מתוקשר שהחל בספרד ב-2010, מדינות אירופה השיגו הסכם שנקרא 'הזכות להישכח'. כעת יש ערוץ גם ליחידים באירופה לפנות לגוגל ולבקש להסיר תוצאות חיפוש פוגעניות. החוק, לצערי, עדיין לא תקף מחוץ לאירופה. בישראל עדיין אין לנו יכולת לבקש מגוגל שתסיר מידע מתוצאות החיפוש. מעבר לכך, ממשלות מסוימות נהנות מהרבה יותר כוח מאחרות. כשממשלת ארה"ב מחליטה לקבל מידע ישירות מגוגל על החיפושים שלנו, היא מקבלת את המידע המבוקש. בל נשכח שגוגל היא חברה אמריקאית, ורוב המידע שאנו מייצרים בממשקים של גוגל מתנקז לשרתים בארה"ב ונתון למעקב".

- אז איך קורה שאנחנו נשארים נאמנים לגוגל - אנחנו פשוט מעדיפים את הנוחות על פני הפרטיות?

"המציאות מציבה אותנו בדילמה קבועה: נוחות או פרטיות. כל עוד לא נפגענו באופן אישי, הנוחות תהיה משתלמת יותר. ברגע שנפגענו, מחקרים מראים שנפתח מנגנונים להגן טוב יותר על הפרטיות שלנו או שנימנע מלייצר מידע שעתיד לפגוע בנו. אריק שמידט, לשעבר מנכ"ל גוגל, טען ב-2009 שאם יש משהו שאנחנו לא רוצים שאחרים יידעו, אולי לא היינו צריכים לעשות אותו מלכתחילה. בכך הוא למעשה מבקש להסיר את האחריות מגוגל. אבל לא יכול להיות שאנחנו נספק לגוגל כל כך הרבה מידע שיתורגם לכל כך הרבה רווחים, בלי שתהיה לחברה אחריות להגן עלינו מפני פגיעה. ומדוע אנחנו לא עוזבים? שוק מנועי החיפוש הוא מונופול של גוגל ברוב העולם, וככל שיש לחברה יותר מידע היא מספקת שירותים טובים יותר מאחרים. זה מעגל קסמים".

- הסיסמה של גוגל היא Don't be evil - זה עומד במבחן המציאות?

"גוגל יכולה וצריכה לשאוף לזה, אבל היא לא יכולה לעמוד בזה. אינטרסים מסחריים נמצאים בראש סדר העדיפויות ולעתים קרובות הם מתנגשים עם עקרונות של שוויון וצדק".

- צריך להגביל באופן כלשהו את הכוח של גוגל? זה בכלל אפשרי?

"צריך להגביל את כוחה, וכן, זה אפשרי. עלינו לנסות למצוא את האיזון בין צרכים חברתיים ואנושיים לצורכי השוק. כרגע המצב מאוד לא מאוזן לטובת הצרכים הכלכליים/מסחריים".

- לאן עוד יכולים לשפר את מנוע החיפוש?

"קודם כל, לא כל המידע נמצא באינטרנט. מתוך המידע שכן קיים באינטרנט, אחוז קטן מאוד מגיע לאינדקס של גוגל. אחד האתגרים הטכנולוגיים הוא לכרות מידע מתוך הווב העמוק. תוצאות החיפוש עצמן לא תמיד רלוונטיות, וגם כאן יש מקום לשיפור. אבל יש פיתוח נוסף, בעל השלכות קצת יותר מדאיגות. מנוע החיפוש של גוגל הוא היועץ האישי שלנו. כחברה שאוספת כל מידע אפשרי עלינו, נראה שהמטרה היא לענות על השאלות שלנו לפני ששאלנו אותן. טכנולוגיות כמו השלמה אוטומטית של שאילתת חיפוש מנסות לנחש את השאלות שלנו על בסיס מה שאחרים חיפשו ומה שחיפשנו בעבר. זה מזכיר קצת את החזון של אלדוס האקסלי בספרו 'עולם חדש מופלא'".

עוד כתבות

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת הדירוג S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי"

סוכנות הדירוג היא הראשונה שמתייחסת למלחמה עם איראן ● ישראל מקבלת הערכה טובה באופן יחסי לנקודת המוצא של המלחמה: "הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן היסטורי בזכות מגזר הטכנולוגיה העילית שלה"

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

פטריק דרהי / צילום: Studio Alterego

לאחר התנגדות הרגולטורים: פטריק דרהי מודיע על שני משקיעים בינלאומיים שיצטרפו לעסקת רשת 13

הבעלים של HOT ו-i24News, פטריק דרהי, מודיע על שני משקיעים בינלאומיים בכירים שיצטרפו לעסקה של רשת 13 ● "מדובר בשילוב כוחות עוצמתי של שחקני מפתח בזירה העסקית הבינלאומית", ציין בדבריו ● במקביל להצעת דרהי, קבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט עדיין בתמונה

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: ap, Seth Wenig

הוא בדרך כלל נביא זעם, אבל דווקא ביחס להשלכות המלחמה הוא אופטימי

מנכ"ל ג'יי. פי. מורגן, בנק ההשקעות הגדול בעולם, אמר בראיון ל-CNBC כי הוא אופטימי לגבי האפשרות שהמבצע הצבאי נגד איראן יוביל לשלום במזרח התיכון ● לצד זאת, ג'יימי דיימון הזהיר כי "ישנה אדישות רבה בשווקים" וסימן התפרצות מחודשת של האינפלציה בארה"ב כסיכון מרכזי

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

אילוסטרציה: shutterstock

מחיר הנפט לא עוצר וחוצה רף נוסף, הירידות בחוזים על וול סטריט מעמיקות

בורסת פרנקפורט יורדת בקרוב ל-4%, הבורסות בלונדון ובפריז נופלות במעל 2.5% ● בורסת סיאול נפלה במעל 7% ● מחירי הנפט מזנקים במעל 9%, נפט מסוג ברנט נסחר סביב 85 דולר לחבית ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב קופצות, בעוד המשקיעים מעריכים כי הורדת ריבית נוספת מתרחקת לטווח הזמן הקרוב ● הביטקוין מוחק את מרבית העליות שלו מאתמול ונסחר סביב 66 אלף דולר

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת על יום המסחר בשווקים

היום לא יתקיים מסחר בתל אביב לרגל חג הפורים ● הבורסה המקומית הציגה את עוצמתה לנוכח המלחמה עם איראן וסיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים ● ירידות חדות בבורסות אסיה, מחירי הנפט ממשיכים לזנק ● וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת, סקטור הטכנולוגיה התאושש ● וגם: אנליסטים מעריכים מדוע הבורסה בניו יורק נותרה ללא פגע, בניגוד לרוב השווקים בעולם ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

ביהמ"ש אישר לנהל ייצוגית נגד רמי לוי על טעות בדוחות

התביעה הוגשה על ידי בעל מניות ברמי לוי שיווק השקמה, בשל נזק שספגו המשקיעים לאחר שהחברה דיווחה על טעות שהגדילה את הרווח שלה ב-44 מיליון שקל ● רשות ני"ע הטילה קנס אישי על לוי בפרשה ● החברה: "אוחזים בטענות הגנה טובות"

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות