גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"האינטרס המסחרי של גוגל מתנגש בעקרונות של שוויון וצדק"

גוגל החלה כמנוע חיפוש, אבל היום היא חולשת על מגוון תחומים שרבים מהם מחוץ לגבולות האינטרנט ■ ד"ר אלעד שגב, חוקר רשת העוקב אחרי גוגל זה עשור וחצי, מסביר מדוע היא אינה דמוקרטיה של מידע, למה אנחנו נאמנים לה למרות הפגיעה בפרטיות, ומזכיר שגם אחרי 20 שנה יש עוד מה לשפר בחיפוש

גוגל לא הייתה הראשונה. מנועי חיפוש מבוססי-רשת היו קיימים בגרסאות שונות מתחילת שנות התשעים - הוותיקים שבינינו אולי יזכרו את ארצ'י, WebCrawler ולייקוס. אך התוצאות שהם הציעו לא תמיד היו רלוונטיות וכללו הרבה ספאם. הרעיון של גוגל הגיע מאוחר יותר. לארי פייג' וסרגיי ברין, אז דוקטורנטים באוניברסיטת סטנפורד, פיתחו לראשונה שיטה לדירוג תוצאות החיפוש על בסיס הקישורים הנכנסים, כך שהתוצאות הפכו מדויקות יותר. בתוך שנים ספורות הפך גוגל למנוע החיפוש הדומיננטי בעולם.

ד"ר אלעד שגב, חוקר בתחום תורת הרשת בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל-אביב, החל לעקוב אחרי ההתפתחות של גוגל כבר ב-2003. החיבור בין מידע לכוח היה זה שריתק אותו. המחקרים של שגב עוסקים בחיפושי מידע, בפער הדיגיטלי, בזהות לאומית ובחדשות בינלאומיות. ב-2010 הוציא את הספר "Google and the Digital Divide: The Bias of Online Knowledge". אחרי עשור וחצי של התבוננות מקרוב, ניכרת בו הערכה גדולה להשפעה של גוגל על היום-יום שלנו, אך גם לא מעט ביקורת. לשיטתו, גוגל רחוקה מלהיות דמוקרטיה של מידע, וכיום, בעיקר בשווקים מפותחים, מי ששולט בה הוא החזק - זה שיש לו כסף.

"היתרון העצום של גוגל הוא גם החיסרון הגדול שלה", אומר שגב. "יש תחרות גדולה על תשומת לב הגולשים. חברות קידום אתרים למדו את האלגוריתם של גוגל מהר מאוד, ונוצרה סביבו תעשייה שלמה. לכן, אפילו שיש נטייה לחשוב שגוגל נותנת הזדמנויות שוות לכולם, זו לא תמיד התמונה המדויקת. זה תלוי מאוד בגודל השוק ובהיקף התחרות. כשהשוק קטן והתחרות קטנה יש יותר מקום לחלשים. בזירות מאוד תחרותיות ברשת, כמו תיירות או פיננסים, אי השוויון מתעצם ואין כמעט נראות לשחקנים החלשים או הקטנים יותר. זה נכון גם עבור משתמשים ועסקים במדינות מתפתחות לעומת מדינות מפותחות. באופן כללי מחקרים מראים שהתוצאות של גוגל מוטות לתכנים מסחריים, אמריקאים ובאנגלית".

- איך הצהרת הכוונות של מייסדי גוגל על הדמוקרטיזציה של המידע עומדת מול המציאות?

"אנחנו חיים בעולם שבו ערכי היסוד שלנו מתנגשים זה בזה. מצד אחד אנחנו שואפים לעולם שוויוני ודמוקרטי יותר, ומצד שני לשוק חופשי ולכלכלה קפיטליסטית. המקרה של גוגל מדגים מצוין את ההתנגשות הזאת".

- גוגל כבר מזמן לא עוסקת רק בחיפוש. איך היית מגדיר אותה היום?

"גוגל היא גם חברת פרסום, גם יועץ אישי וגם חברת מדיה להמונים. הרעיון בבסיסה הוא לקשר בין המשולש הזה של יצרני תוכן, צרכני תוכן ומפרסמים. החזון של גוגל הוא לארגן את כל המידע בעולם ולהפוך אותו לנגיש ושימושי לכולם. החברה אמנם התחילה כמנוע חיפוש מבוסס ווב וזה גם הבסיס המרכזי שלה, אך מאז היא חולשת על תחומים רבים שאינם נחלת הווב. הגידול וההתרחבות לתחומים חדשים לוו בהקמת התאגיד אלפאבית ב-2015. גוגל כיום היא חברה-בת, עדיין מאוד רחבה ומגוונת, שעוסקת בפרסום, יצירה וצריכה של מידע".

- מהן ההחלטות הכי משמעותיות שהתקבלו בגוגל והפכו אותה למה שהיא היום? מה ההצלחה הכי גדולה ומה הטעות הכי גדולה?

"אחת ההחלטות הכי משמעותיות של המייסדים של גוגל הייתה לבנות חברה בעצמם ולא לחבור לחברה אחרת. החלטה שנייה מאוד חשובה הייתה לבסס את מנגנון הרווח על בסיס PPC (תשלום על קליק). גם הגיוס של אנשים מוכשרים ובנייה של תרבות ארגונית יוקרתית היו חשובים. לבסוף, למרות כל ההתפזרות, ההתעקשות על איסוף וחיפוש מידע כמרכז הפעילות היא קריטית.

"לגבי טעויות, בראיון לפני כעשור מקימי גוגל טענו שכל המו"מ עם סין היה טעות אסטרטגית. אני לא בטוח. זה חלק מתהליך הלמידה של ארגון. השחקן הסיני קשה מאוד לפיצוח אבל הוא משמעותי, ויכול להיות שההתעלמות מסין בעקבות הניתוק ב-2011 היא נקודת התורפה של גוגל. המשתמשים בסין מהווים כוח כלכלי משמעותי, וגוגל תיאלץ ללמוד להתמודד עם השוק הסיני כדי להמשיך להוביל".

"צריך להגביל את כוחה של גוגל - וכן, זה אפשרי"

אחד החששות הגדולים מפני גוגל, הוא איסוף המידע שלנו והיכולת לעשות בו שימוש. "זה חולש כבר היום על תחומים מאוד פולשניים ואישיים, וזה רק מתעצם", אומר שגב. "כרגע גוגל עוסקת באיסוף מידע ומכירתו לחברות אחרות לצורך התאמת פרסומות. חברות אחרות אמנם לא יכולות עדיין לזהות את האנשים עצמם, אך מבצעות פילוחים מאוד מדויקים באמצעות המידע הזמין בכלים כמו AdWords כדי לאבחן מגמות וביקושים. כלים כמו גוגל טרנדס מאפשרים להבין לא רק מה אנשים רוצים לקנות, אלא גם מידע בריאותי ואישי. הכלים של גוגל משמשים כיועץ האישי שלנו ואנחנו סומכים עליהם מאוד.

"אנחנו שוכחים - אולי מדחיקים - שהשליטה של גוגל במידע שהיא אוספת אינה אבסולוטית. ממשלות, האקרים ואפילו כוחות השוק עלולים להעביר את המידע הזה למקומות לא רצויים. צריך להביא בחשבון שהכלכלה מאוד דינמית ופני השוק משתנים במהירות. אחת האפשרויות העתידיות היא שגוגל נתקלת בקשיים ונרכשת על ידי חברה אחרת עם מניעים שונים. המידע, שכבר עכשיו אין לנו שליטה בו, ישמש גורמים חדשים עם מטרות שונות".

- מישהו יכול לאיים על גוגל?

"לכל חברה יש תוחלת חיים. הנפילה של רוב התאגידים והמונופולים מתחילה בקריסה פנימית, בחולשה במבנה הארגוני. זה מאפשר לשחקנים אלטרנטיביים לתפוס בהדרגה נתח שוק ולגדול. נקודות התורפה העיקריות של גוגל לדעתי הן השליטה בפרטיות והשוק סיני".

- נוטים לדבר על הדור הצעיר ככזה שוויתר על ערך הפרטיות.

"למרות הדעה הרווחת, מחקרים מראים שהפרטיות מעסיקה את כולנו, בייחוד את הצעירים, שמפתחים מנגנונים שונים כדי להגן עליה. אני משוכנע שרבים מאיתנו מצאו עצמם מצטערים על מידע שפרסמו או פגועים ממידע שפרסמו עליהם. לגוגל כחברה שאוספת מידע ומוכרת אותו למפרסמים יש כוח עצום, ולכן גם אחריות תאגידית לא מבוטלת. עם זאת, לנו כיחידים אין הרבה כוח להחליט מה ייעשה עם המידע עלינו.

"גוגל עד לא מזמן לא התייחסה כלל לפניות של יחידים, אבל הדברים מתחילים להשתנות. בעקבות מאבק חברתי מתוקשר שהחל בספרד ב-2010, מדינות אירופה השיגו הסכם שנקרא 'הזכות להישכח'. כעת יש ערוץ גם ליחידים באירופה לפנות לגוגל ולבקש להסיר תוצאות חיפוש פוגעניות. החוק, לצערי, עדיין לא תקף מחוץ לאירופה. בישראל עדיין אין לנו יכולת לבקש מגוגל שתסיר מידע מתוצאות החיפוש. מעבר לכך, ממשלות מסוימות נהנות מהרבה יותר כוח מאחרות. כשממשלת ארה"ב מחליטה לקבל מידע ישירות מגוגל על החיפושים שלנו, היא מקבלת את המידע המבוקש. בל נשכח שגוגל היא חברה אמריקאית, ורוב המידע שאנו מייצרים בממשקים של גוגל מתנקז לשרתים בארה"ב ונתון למעקב".

- אז איך קורה שאנחנו נשארים נאמנים לגוגל - אנחנו פשוט מעדיפים את הנוחות על פני הפרטיות?

"המציאות מציבה אותנו בדילמה קבועה: נוחות או פרטיות. כל עוד לא נפגענו באופן אישי, הנוחות תהיה משתלמת יותר. ברגע שנפגענו, מחקרים מראים שנפתח מנגנונים להגן טוב יותר על הפרטיות שלנו או שנימנע מלייצר מידע שעתיד לפגוע בנו. אריק שמידט, לשעבר מנכ"ל גוגל, טען ב-2009 שאם יש משהו שאנחנו לא רוצים שאחרים יידעו, אולי לא היינו צריכים לעשות אותו מלכתחילה. בכך הוא למעשה מבקש להסיר את האחריות מגוגל. אבל לא יכול להיות שאנחנו נספק לגוגל כל כך הרבה מידע שיתורגם לכל כך הרבה רווחים, בלי שתהיה לחברה אחריות להגן עלינו מפני פגיעה. ומדוע אנחנו לא עוזבים? שוק מנועי החיפוש הוא מונופול של גוגל ברוב העולם, וככל שיש לחברה יותר מידע היא מספקת שירותים טובים יותר מאחרים. זה מעגל קסמים".

- הסיסמה של גוגל היא Don't be evil - זה עומד במבחן המציאות?

"גוגל יכולה וצריכה לשאוף לזה, אבל היא לא יכולה לעמוד בזה. אינטרסים מסחריים נמצאים בראש סדר העדיפויות ולעתים קרובות הם מתנגשים עם עקרונות של שוויון וצדק".

- צריך להגביל באופן כלשהו את הכוח של גוגל? זה בכלל אפשרי?

"צריך להגביל את כוחה, וכן, זה אפשרי. עלינו לנסות למצוא את האיזון בין צרכים חברתיים ואנושיים לצורכי השוק. כרגע המצב מאוד לא מאוזן לטובת הצרכים הכלכליים/מסחריים".

- לאן עוד יכולים לשפר את מנוע החיפוש?

"קודם כל, לא כל המידע נמצא באינטרנט. מתוך המידע שכן קיים באינטרנט, אחוז קטן מאוד מגיע לאינדקס של גוגל. אחד האתגרים הטכנולוגיים הוא לכרות מידע מתוך הווב העמוק. תוצאות החיפוש עצמן לא תמיד רלוונטיות, וגם כאן יש מקום לשיפור. אבל יש פיתוח נוסף, בעל השלכות קצת יותר מדאיגות. מנוע החיפוש של גוגל הוא היועץ האישי שלנו. כחברה שאוספת כל מידע אפשרי עלינו, נראה שהמטרה היא לענות על השאלות שלנו לפני ששאלנו אותן. טכנולוגיות כמו השלמה אוטומטית של שאילתת חיפוש מנסות לנחש את השאלות שלנו על בסיס מה שאחרים חיפשו ומה שחיפשנו בעבר. זה מזכיר קצת את החזון של אלדוס האקסלי בספרו 'עולם חדש מופלא'".

עוד כתבות

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

כוחות צה''ל בדרום לבנון, ארכיון / צילום: דובר צה''ל

צה"ל נכנס קרקעית ללבנון; דיווחים על תקיפת אתר הגרעין בנתנז

צה"ל צפוי להרחיב את התקיפות נגד חיזבאללה, גם תמרון קרקעי על הפרק • דיווח: המוסד וכוחות מיוחדים של ישראל ביצעו פעולות קרקעיות באיראן • במקביל: דיווחים על פיצוצים בטהראן, באספאהן ובתבריז • בלילה - מטח נרחב מאיראן לעבר ישראל: אין נפגעים בנפש, רסיסים נפלו במרכז • כל העדכונים

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

אילוסטרציה: shutterstock

ירידות חדות באירופה; מחירי הנפט ממשיכים לטפס

בורסת פרנקפורט יורד בכ-2% ● בורסת סיאול נפלה במעל 7% ● מחירי הנפט ממשיכים לעלות אחרי הודעת איראן על חסימת מיצרי הורמוז ● וול סטריט הגיבה יחסית במתינות למבצע הצבאי נגד איראן, מניות הטכנולוגיה התאוששו ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב קפצו, בעוד המשקיעים מעריכים כי הורדת ריבית נוספת מתרחקת לטווח הזמן הקרוב ● הביטקוין התאושש ונסחר הבוקר סביב 68 אלף דולר

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שמסבירה: כך תקבלו תשואה סולידית ואטרקטיבית

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות