גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ד"ר שמואל חרל"פ: להבקיע, לא לכדרר

יש להתמקד בסוגיות המרכזיות שבחברה הישראלית

שמואל חרל"פ. "ייתכן שהעסקה תשנה את האסטרטגיה של היצרניות האמריקאיות" / צילום: איל יצהר
שמואל חרל"פ. "ייתכן שהעסקה תשנה את האסטרטגיה של היצרניות האמריקאיות" / צילום: איל יצהר

האסטרטגיה לישראל שנת 2030 צריכה להתמקד בסוגיות המרכזיות המעסיקות את החברה הישראלית בתחומי פנים, חוץ וביטחון. בחרתי לעסוק בשלוש סוגיות בלבד, ואף אחת אינה שייכת לרכב אוטונומי:

1. מגזריות וממלכתיות

מן המוסכמות הוא שהמגזר החרדי מופלה לטובה בכך שאינו נושא בנטל השירות הלאומי, אינו משתתף בשוק העבודה, ומתקיים בעיקרו על קצבאות ותמיכות. לעומתו, המגזר הערבי מופלה לרעה בכך שאינו זוכה לשוויון זכויות בתחומי תקציבים, תעסוקה, מגורים, ובכלל - ברוב הזכויות השמורות ליהודים בישראל.

לאמיתו של דבר, המגזר הערבי מופלה לטובה כשבניו ובנותיו פטורים משירות צבאי ולאומי. בכך נחסכים לבניהם שלוש שנות שירות לאומי, ולבנותיהם שנתיים. במקביל, המגזר הערבי מופלה לרעה בכל הסוגיות האחרות בחברה הישראלית. האפליה לטובת המגזר הערבי באי-שוויון הנשיאה בנטל, לעומת האפליה לרעתו באי-השוויון בהקצאת משאבים - היא המפתח למה שניתן לכנות 'העסקה הגדולה' בין הרוב היהודי למיעוט הערבי: המגזר הערבי יתגייס, לצד המגזר היהודי, לשירות לאומי, אם לא צבאי, ובכך יוותר על הפריבילגיה של אי-שירות. בתמורה, הוא יקבל מהרוב היהודי את מלוא זכויותיו האזרחיות והקהילתיות בתקציבי תשתיות, חינוך, מגורים ותעסוקה. שוויון זכויות מול שוויון חובות.

'העסקה הגדולה' עם המגזר הערבי אינה אפשרית עם המגזר החרדי. הסיבה לכך היא שלחרדים אין מה להציע לחילוניים. בשעה שבמגזר הערבי מתקיימות זו לצד זו אפליה לטובה (פטור משירות צבאי/לאומי) ואפליה לרעה (תקציבים וכו'), ולכן ניתן לסחור ביניהם - המגזר החרדי נהנה רק מאפליה לטובה בכל העולמות, ואין לו כל סיבה לוותר על דבר. בנוסף, המגזר הערבי מעוניין להשתייך למדינה, ותעיד על כך השלילה המוחלטת של המגזר הערבי להצעת שר הביטחון ליברמן להעביר את כפרי המשולש לריבונות המדינה הפלסטינית בתמורה להכללת גושי ההתיישבות בריבונות ישראלית.

לעומת רצון ההשתייכות של ערביי ישראל למדינת ישראל, הנהגת המגזר החרדי שואפת להתבדל מהמדינה. יעידו על כך תגובות החרדים לפסיקת בית המשפט העליון על שוויון בנטל, כמו גם הגזירות והאיסורים בקהילה החרדית על חשיפה לאינטרנט. הן בתחום המוטיבציה והן בתחום המעשי, שילוב ערביי ישראל בחברה הישראלית קל בהרבה משילובו של המגזר החרדי. בשעה שכלפי ערביי ישראל ניתן להגיע לעסקה גדולה של שוויון בנטל מול הפסקת אפליה בשאר התחומים, כלפי המגזר החרדי אין "גזרים", אלא, כפי שהוכיחה פסיקת ביהמ"ש העליון, רק, לצערנו, "מקלות": כפיית שוויון בנטל והתניית הטבות ביציאה לעבודה.

2. חינוך ורב-תרבותיות

החברה הישראלית מפוצלת כיום לזרמי חינוך סקטוריאליים: ממלכתי, ממלכתי-דתי, ערבי, חרדי, ובתוכם פיצולי משנה לבתי ספר פרטיים (רשתות 'דרכא' ומונטסורי, בתי הספר לטבע ולאומנויות). יש בתי ספר המתנים קבלה במיון מוקדם של תלמידים, וכאלה שאינם מתנים. גם תוכניות הלימודים משועבדות לזרמים הסקטוריאליים: בישיבות, החרדים ממעטים, אם בכלל, בלימודי ליבה. תלמידים ערבים לומדים ספרות והיסטוריה ערבית, אך לא יהודית. ערבית, אל אף שהיא השפה הרשמית השנייה בישראל, אינה שפת לימוד חובה בזרמי החינוך היהודיים.

בלהט הרפורמות שהנהיגו שרי החינוך לדורותיהם, נדחקה לשוליים השאלה הבסיסית: מה תפקידו של בית הספר? האם עליו להיות מגרש החנייה לשעות הבוקר של ילדי ישראל? כור ההיתוך ליצירת מותג ישראלי ייחודי? מכשיר להעמקת התוכן המגזרי-השתייכותי של הילד/ה, או עיצובם לאדם משכיל ואזרח תורם?

לדעתי, יש לבית הספר משימה עליונה אחת: לאפשר לבוגריו את חופש הבחירה בין המשך לימודים גבוהים לבין יציאה למעגל העבודה. אם חופש הבחירה בין לימודים גבוהים ליציאה לשוק העבודה נשלל מבוגרי תיכון, בית הספר ביטל את אפשרות ההתפתחות הנוספת של בוגריו - ובכך כשל במשימתו.

על מנת לאפשר לכל בוגר תיכון את חופש הבחירה בין לימודים גבוהים ליציאה לעבודה, כל בוגרי התיכון חייבים להיות כשירים להמשך ללימודים גבוהים. מאחר שזכאות ללימודים גבוהים מותנית בתעודת בגרות, משימת בית הספר היא להביא את כל תלמידיו לזכאות לתעודת בגרות ולמשימה משנית של העצמת איכות התעודה. על מנת להגיע לזכאות מלאה לבגרות, הרפורמה הנדרשת בחינוך היא זו: כל ילדי וילדות ישראל ילמדו יום לימודים ארוך שיפוצל לשני חלקים: מ-8:00 בבוקר עד 13:00 בצהריים יילמדו לימודי ליבה, ומ-14:00 עד 16:00 לימודים 'מגזריים'. לימודי הליבה יכללו מתמטיקה, מדעים, לימודי מחשב, היסטוריה כללית, אזרחות ושלוש שפות חובה: עברית, ערבית ואנגלית. לימודים 'מגזריים' ייכללו היסטוריה יהודית וערבית בהתאמה למגזרים, לימודי תורה בישיבות ולימודי העשרה שונים בזרמים החילוניים-ממלכתיים ופרטיים.

לימודי הליבה יהיו לימודי חובה, ממלכתיים ואחידים לכל ילדי וילדות ישראל. לימודים 'מגזריים' יהיו לימודי בחירה, באחריות המגזרים ומנהלי בתי הספר. בחינות הבגרות תהיינה רק בנושאי ליבה, ותעודת הבגרות, המהווה תנאי הכרחי ללימודים גבוהים, תתבסס אך ורק על זכאות והישגים בתחומי הליבה.

3. הסכסוך הישראלי-פלסטיני

כל הניסיונות לסיים את הסכסוך עלו, עד כה, בתוהו. התנאי לסיום הסכסוך הוא פשוט: סילוק כל התביעות והסכמה למה שקרוי 'קץ התביעות': כל צד מכריז בחתימה על הסכם השלום, שאין לו, ולא תהיינה לו, תביעות נוספות בעתיד. מה שהוסכם מסדיר את כל התביעות שהיו לצדדים. מדוע לא הצליחו הצדדים להסכים על קץ התביעות? כי על תביעה מרכזית אחת - זכות השיבה של הפליטים - אין הפלסטינים, מערפאת ועד אבו מאזן, יכולים ו/או מוכנים לוותר, הן במישרין או בעקיפין, מסיבות פוליטיות, אידיאולוגיות, היסטוריות ופרסונליות.

אי-ויתור על התביעה לזכות השיבה פירושו שסוגיית הפליטים נשארת פתוחה. כך, אין אפשרות לסיום הסכסוך גם אם מגיעים לפשרה בכל הנושאים האחרים. כל עוד אין פתרון מוסכם לבעיית הפליטים ולתביעה לזכות השיבה, ואין אפשרות לסיום הסכסוך - כל הסכם בין ישראל לפלסטינים מוגבל, בהגדרה, להסכם ביניים. הסכם כזה, מטבעו, משאיר את סיום הסכסוך, או המשכו, לדורות הבאים, ולכן הוא פתוח, לטוב או לרע. בהסכם כזה, כל צד, ביודעו שמדובר רק בהסכם ביניים, מוכן לתת מעט מאוד ודורש כמה שיותר. עד מהרה המו"מ נתקע, וזאת בדיוק בגלל אופיו הזמני של ההסכם: כל צד, בייחוד הישראלי, יודע שחוסר הסופיות של ההסכם היא בעוכריו ושהסוגיות הקשות עדיין לפנינו.

התוצאה היא שלא ניתן להגיע להסכם ביניים. מה שנשאר לעשות הוא לנסות לנהל את הסכסוך על האש הנמוכה ביותר, בתקווה שבעתיד הצד הפלסטיני יסכים לסיום הסכסוך ול'קץ התביעות'. או אז ניתן יהיה לחלק את ירושלים לשתי בירות, ישראלית ופלסטינית, להחליף שטחים ביחס שווה, לכונן שתי מדינות, זו בצד זו, בסידורי ביטחון מספקים לשני הצדדים ובשכנות פתוחה ושלווה.

■ ד"ר שמואל חרל"פ הוא יו"ר קבוצת כלמוביל

עוד כתבות

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

חיזבאללה ירה לעבר חיילים במרחב הר דב, צה"ל השיב אש

החות'ים טוענים: "תקפנו ספינה ישראלית כאות סולידריות עם הפלסטינים" ● בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה ● דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' ● כל העדכונים

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

בורסת טוקיו, יפן / צילום: Shutterstock

עליות בבורסות אסיה; גוגל טסה במסחר המאוחר

ניקיי מטפס ב-1.1%, מדד שנחאי מוסיף לערכו 0.8%, מדד שנזן מתחזק ב-1.5%, הנג סנג קופץ ב-2.1% ומדד קוספי מתקדם ב-1.2% ● גם החוזים העתידיים על מדדי ארה"ב נסחרים בעליות ● בהמשך היום יתפרסם בארה"ב מדד מחירי ההוצאה הפרטית (PCE), מדד האינפלציה המועדף על ידי הפד

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו