גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אליעזר וטובה פישמן בבית המשפט / צילום: שלומי יוסף

כחודש וחצי לאחר שעו"ד יוסי בנקל, הנאמן לנכסי אליעזר פישמן, ביקש שבית המשפט יקבע כי אשתו של פישמן צריכה להיחשב שותפה מלאה בחובותיו לנושים - טובה פישמן משיבה מלחמה.

באמצעות בקשה שהגישו הערב (ג') עו"ד שלום גולדבלט ממשרד גולדבלט, גינדיס יריב ועו"ד אבנר זינגר ממשרד א. זינגר ושות', טוענת פישמן כי בקשת בנקל היא "ניסיון לערוך שינוי דרמטי בהלכות ומוסכמות יסוד בדין הישראלי בכלל ובדיני המשפחה בפרט. נראה כי הנאמן נלכד ברשת הדמגוגיה, הפופוליזם והשיח המצוי ברשתות החברתיות".

עוד מבקשת פישמן בפתח דבריה כי הדיון בתיק יועבר לבית משפט לענייני משפחה - מה שיזכה את ההליך בחיסיון - וכן כי בית המשפט ידחה את הבקשה לגופה או לפחות ייתן לה, לטובה פישמן, שהות ראויה להגיב לבקשתו של בנקל.

עו"ד בנקל הגיש בסוף יולי האחרון לנשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, בקשה לשיתוף בחובות ובנכסים בין החייב ורעייתו, בטענה כי אצל הזוג חל שיתוף מלא בחובות ובנכסים אשר הושגו ונרכשו על-ידם במהלך חייהם המשותפים.

בנקל כתב כי טובה פישמן קיבלה מניות בעסקים שהקים וניהל אליעזר פישמן, נרשמה וישבה כדירקטורית בחברות שהוא-הוא היה מייסדן, פניהן, מנהלן והרוח החיה בהן, "וזאת - ואין מנוס מלומר זאת בלא כחל ושרק ובלא כל כוונה לפגוע - בלא מיומנות עסקית או יכולת ניהול עסקים (קל וחומר מורכבים כאלה נשוא הדיון) משל עצמה".

בכך, טען הנאמן, "הפכה רעיית החייב את עצמה לשותפה מרכזית, ובאורח מובהק שבמובהקים, באותם עסקים אשר במסגרתם נוצרו חובות החייב, כולל ובעיקר ערבויות אישיות לבנקים, המהוות, לשיטת החייב עצמו, כ-95% ממצבת חובותיו נשוא הליך פשיטת הרגל".

בבקשה שהוגשה היום טענה פישמן כנגד הפעלתה, במקרה הזה, של "חזקת השיתוף": "מדובר בראש ובראשונה בכלי שנועד לסייע בהתוויית מערך הזכויות בנכסי בני הזוג במישור הפנימי, היינו, במישור היחסים בין בני הזוג", נטען, ו"הזכות לפנות לבית המשפט בבקשה 'להפעילה' נתונה בראש ובראשונה בידי בני הזוג (או מי מהם), שכן היא נועדה להטיב עם בני הזוג בלבד ולקדם מטרות בדיני המשפחה - להבדיל ממטרות הדין המסחרי הרגיל".

עורכי הדין של טובה פישמן ציינו שורה של שאלות שבית המשפט צרך לבחון טרם שיכול לקבוע שאמנם יש שיתוף בחוב:

א) כיצד, אם בכלל, הייתה המשיבה מעורבת ביצירת כל אחד מהחובות הישירים של החייב?

ב) כיצד, אם בכלל, הייתה אשת החייב מעורבת ביצירת כל אחת מן הערבויות עליהם חתם החייב?

ג) מה ידעה המשיבה על כל אחד מן החובות? מה היא ידעה על כל אחת מן הערבויות?

ד) מה ידעו נושי החייב על מעמדה של המשיבה בנושא החוב? בנושא הערבות?

ה) מה הוסבר למשיבה על-ידי כל אחד מן הנושים כלפיהם נחתמה כל אחת מן הערבויות?

ו) מי הגורם בבנק שהנפיק את הערבות, ומה היה אומד דעתו לגבי הערבות ותחולתה?

הסוגיות הללו, לדעת עורכי הדין של פישמן, מחייבות כל אחת מן בירור מעמיק אצל כל אחד מנושי החייב. "יתר על כן", נכתב בבקשה, "הודאת החייב בחובותיו אינה יכולה לחייב את המשיבה. לכן, עומדת למשיבה הזכות לכפור בכל אחד ואחד מן החובות הללו ולדרוש מנושי החייב להוכיח את תביעתם".

עוד טענו באי-כוחה של טובה פישמן גם כי "לפי הלכת השיתוף (שעל בסיסה מבקש הנאמן לשתף בחובות) - מחצית החוב מועברת לרעיית החייב, והחבות היא לחוד, ועל כן זכות התביעה היא של הנושים בלבד, ובמסגרת תביעה כספית נפרדת (ולא בהליך פשיטת רגל כמו כאן, מ' ר)".

עוד נטען כי "אם וככל שהנאמן מבסס את התביעה על חבות יחד ולחוד מכוח שותפות עסקית, אם טוען לקיומה של שותפות כזו ויוכיח אותה - הרי שעילת התביעה שלו תקום רק אם ולאחר שהחייב יפרע למעלה ממחצית החוב שלו".