השופטת אסתר חיות / צילום: אלון רון
הבקשה לאישור ניהול התביעה הייצוגית נגד השותפות במאגר הגז "תמר", בגין המחיר המופרז של הגז הטבעי - לא תימחק; יש לדון בה ולבחון את הטענות על השימוש של שותפות הגז בכוחן המונופוליסיטי על-מנת להעלות את המחירים לצרכן - כך קבע הבוקר (ה') בית המשפט העליון.
מדובר בתובענה הייצוגית הגדולה ביותר שהוגשה אי-פעם בישראל, בסך של כ-45 מיליארד שקל. כעת הדיון חוזר לבית המשפט המחוזי, לשם בחינת הטענות שהוגשו במסגרת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, לשם הכרעה אם יאושר ניהול התביעה.
התביעה הוגשה נגד השותפות ב"תמר" - נובל אנרג'י, ישראמקו, אבנר, דלק קידוחים ודור אנרגיה - בטענה כי המחיר שבו הן מוכרות גז טבעי לחברת החשמל הוא מחיר מונופוליסטי גבוה ובלתי הוגן, וכי יש בכך משום ניצול לרעה של מעמדן כמונופול בשוק אספקת הגז הטבעי.
התובע, משה נזרי, טען בתביעה שהוגשה ביוני 2014, כי שותפות "תמר" ניצלה את כוחה המונופוליסטי כדי לגבות מחברת החשמל תמורה בשווי כ-5.4 דולר ליחידת חום, אף שהמחיר הראוי אמור היה להיות כ-2.34 דולר.
לטענת התובע, המחיר המופרז "מגולגל" על צרכני חברת החשמל בהיקף של כ-2 מיליארד שקל לשנה.
הבקשה לאישור התובענה הייצוגית לוותה בידי חוות-דעת של המומחה האמריקאי העולמי לכלכלת גז, פרופ' ג'יימס סמית', שמצא כי התשואה של השותפות במאגר "תמר" על השקעתן במאגר נעה סביב 57% לשנה.
הדיון לא נחסם
השותפות ב"תמר" ביקשו מהמחוזי למחוק את הבקשה לאישור ניהול הייצוגית, בטענה כי פסק הדין בבג"ץ ממארס אשתקד, שביטל את מתווה הגז, ומתווה הגז החדש שגובש, מונעים כעת מבית המשפט לדון בתביעה הייצוגית. לדבריהן, ניהול התביעה יסכל את המתווה שגובש. לטענות של שותפויות הגז הצטרף היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שהתייצב לדיון.
שופטת בית משפט המחוזי מרכז, אסתר שטמר, קבעה כי החלטת בג"ץ שפסלה את מתווה הגז, ושבעקבותיה הוא תוקן, לא חסמה את הדיון בהוגנותו של מחיר הגז. "בניגוד לנטען, בג"ץ-מתווה-הגז לא הכריע בנושא הפיקוח על המחירים והשפעתו על מחיר הגז הטבעי", קבע המחוזי. "חברות הגז טוענות כי התערבות במחיר הגז עלולה להביא לקריסת מתווה הגז, אך לא צירפו ראיה לטענתן".
שותפויות הגז ערערו על ההחלטה לעליון, שדחה היום את הערעור. שופטי העליון, אסתר חיות, עוזי פוגלמן וענת ברון, דחו את טענת השותפות ב"תמר", לפיה לא ניתן לתקוף את מתווה הגז ב"תקיפה עקיפה" (בשאלת המחיר), לאחר שזה נבחן בדרך של תקיפה ישירה בפני בג"ץ (שפסל את המתווה), שבחר לא להתערב בפרק המחירים.
השופטת חיות ציינה כי "כבר נפסק כי תקיפה עקיפה אפשרית גם במסגרת הליך של תובענה ייצוגית. בענייננו אין מדובר ב'תקיפה עקיפה' במובן הרגיל, שכן הבקשה (לנהל תביעה ייצוגית - א' ל"ו) שהגיש התובע ב-2014, לא תקפה מעשה מינהלי כלשהו אלא הלינה על כך ששותפויות הגז, שהינן גופים פרטיים שהוכרזו כמונופול בתחום אספקת הגז הטבעי, מנצלות לרעה את מעמדן זה וגובות מחיר מופר. באותו שלב טרם בא לעולם מתווה הגז, ועל כן יש צדק בטענת התובע כי התקיפה כוונה מלכתחילה אל ההסכם שנקשר בין שותפויות הגז לחברת החשמל בשל המחיר שנקבע בו" - ולא אל המתווה.
עם זאת, דחתה השופטת את טענת התובע, לפיה מתווה הגז אינו רלוונטי כלל להכרעה בשאלות שמעוררת התביעה, וזאת לדבריה, משום שבעוד שהבקשה לנהל את התביעה כייצוגית תלויה ועומדת, גובש מתווה הגז, ובו הוראת המעבר המשמרת את תנאיו של ההסכם בין חברת החשמל לשותפויות.
בנסיבות אלה קבע העליון כי במסגרת הדיון במחוזי בבקשה לאישור ניהול התביעה כייצוגית, יש לבחון את פרק המחירים המעוגן בהסכם מול חברת החשמל ונכלל במתווה הגז החדש, בהיותו חלק בלתי נפרד מהפסיפס המרכיב את המתווה. זאת, בייחוד מאחר שהיועמ"ש ושותפויות הגז רואות ברכיב המחיר רכיב מרכזי של מתווה הגז - שאם יחול בו שינוי, יקרוס המתווה כולו.
עורכי הדין יצחק יערי וגלעד ברנע, המייצגים את התובע הייצוגי, מסרו: "העליון דחה את ניסיונו של מונופול 'תמר' ושל היועמ"ש למנוע דיון מעמיק ויסודי בשאלת ההוגנות של מחירי הגז הטבעי".
משותפות "תמר" נמסר: "החלטת העליון אינה משנה את ביטחוננו המוחלט בכך שמדובר בבקשת-סרק שדינה להידחות על הסף".