עו"ד אפי נוה / צילום: תמר מצפי
הרשתות החברתיות כפייסבוק וכאינסטגרם הביאו איתן דברים יפים ונפלאים לחיינו אך הולידו גם בעיות לא פשוטות. אחת מהן היא אובדן הפרטיות. בעיה נוספת היא תופעות השיימינג והוצאת הדיבה ברשתות, מהן סובלים מאות ואלפי אנשים מכל רבדי האוכלוסייה.
תופעת "הטרור הרשתי" הזו, שבה אנחנו נתקלים בשנים האחרונות, הפכה לאיום ממשי שלא ניתן להתעלם ממנו או להדחיק אותו. הבעיה הקשה היא לא רק בעצם קיומן של תופעות השיימינג ולשון הרע ברשתות החברתיות, אלא שבהיעדר חוק מתאים לנפגעים מהן, קשה מאוד להביא להסרת הפוסטים הפוגעניים מהרשתות החברתיות.
לשכת עורכי הדין בראשות עו"ד אפי נוה, התריעה מזמן כי על הכנסת לתקן את החוק ולתת מענה לתופעה החמורה, שפוגעת בציבור הולך וגדל.
אולם בזמן שלאזרחים "הפשוטים" שסובלים מלשון הרע ברשת האינטרנט, אין כלים להתמודד עם התופעה - פרקליטים, שוטרים, שופטים, ועובדי מדינה אחרים שסובלים ממנה, מקבלים שירות של אח"מים מהמדינה. זאת, בזכות הסדר המכונה "הסדר ויסמונסקי" אליו הגיע עו"ד חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, מול הנהלות פייסבוק, גוגל, יו-טיוב וכיוצ"ב. הסדר זה, שאין לו כל עיגון חוקי, מסדיר את מחיקת ההכפשות נגד ציבור השופטים, עובדי הפרקליטות ועובדי מדינה נוספים.
וכך, למשל, כששופט הדן בתיק גירושים מוכפש ברשת האינטרנט על-ידי אחד הצדדים ויחד עמו מוכפש הצד השני ועורך דינו - בתוך שעות ספורות מוסר פוסט הדיבה נגד השופט מהרשת החברתית, אך הפוסטים נגד עורך הדין והלקוח נותרים.
עו"ד נוה, ראש לשכת עורכי הדין, אמר ל"גלובס" השבוע כי "אין ספק שאלמלא ההסדר המקומם של הפרקליטות עם הרשתות החברתיות ("הסדר ויסמונסקי"), היו הגורמים הרלוונטיים דואגים להסדיר מזמן בחקיקה מתאימה את תופעת הטרור הרשתי". אך לדברי נוה, לאור ההסדר שפתר את בעיית 'המיוחסים', אין כל דחיפות או מוטיבציה מצדם לפעול לתיקון החוק למען 'פשוטי העם' שאינם נכללים ב"הסדר ויסמונסקי".
וזה לא שאין הצעות חוק בנושא בקנה. הצעת חוק שגיבשה ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני), למשל, אמורה הייתה לתת מענה כולל לתופעת הטרור הרשתי גם נגד "פשוטי העם", אבל כרגע הצעת חוק זו אינה מקודמת בכנסת.
לשכת עורכי הדין שקלה בעבר לעתור לבג"ץ נגד הסדר ויסמונסקי שהוא, כאמור, פסול ומפלה גם לעמדתה. בינתיים, הלשכה נמנעה מלעשות את זה, אבל הגיע הזמן לבחון איך ינהגו השופטים בעתירה התוקפת הסדר פסול ולא שוויוני שהם עצמם נהנים ממנו.
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה פיתחה ומיישמת תפיסה של אכיפה אלטרנטיבית כלפי עבירות ביטוי במרחב המקוון.
"בראש ובראשונה מטפלת המחלקה בנושאי הסתה לאלימות ולטרור ותמיכה בארגוני טרור, בהתאם להחלטת שרת המשפטים ביחד עם השר לביטחון הפנים, על דעתו של פרקליט המדינה. במסגרת זו, למשל, מאז הפיגוע השבוע בהר אדר, טיפלו המחלקה וגורמי הביטחון ביותר מ-160 דפים ותכנים מסיתים ותומכי טרור".
עוד נמסר מהפרקליטות כי "בנוסף, מטפלת מחלקת הסייבר בפרסומים מפרי חוק נוספים, ובהם פרסומים העולים כדי עבירה פלילית ומכוונים כלפי עובדי ציבור, על רקע עבודתם של עובדי הציבור. יודגש כי רק פרסומים העולים כדי עבירה פלילית מטופלים בידי המחלקה, ולא נעשית כל פעילות להסרת פרסומים ביקורתיים או לא נעימים כלפי עובדי ציבור, אף אם מגיעות פניות בעניינם".
לדברי הפרקליטות, "הטיפול בפגיעות כלפי עובדי ציבור נובע מההכרה של המחוקק ובית המשפט העליון בצורך לספק הגנה מוגברת לעובדי ציבור המותקפים על רקע מילוי תפקידם. ברקע הדברים נמצא מותו הטרגי של תנ"צ אפרים ברכה ז"ל, כמו גם פגיעות מקוונות רבות אחרות, שעל חלקן ניתן ללמוד מכתב האישום שהוגש באחרונה נגד לורי שם טוב ואחרים. אשר למערך כולל לטיפול בהסרת תכנים כלפי אזרחים יתר האזרחים, העניין נבחן על ידי ועדת ארבל, בראשות השופטת בדימוס עדנה ארבל".