בוקר אחד נתעורר, נשתה קפה, ונעבור חדר. שם נתיישב מול המחשב, עדיין בפיג'מה, ונתחיל את יום העבודה שלנו כמנהלים בחברת ענק. בין השאר נדפדף בקורות חיים של מועמדים, ונעדיף את אלה שעבדו פחות מארבע שנים באותו תפקיד, כי התמדה תתפרש כקיבעון, ומעברי תפקידים - כנכונות לקחת סיכונים. 'המהפכה התעשייתית הרביעית', המשלבת בין העולמות הפיזיים, הדיגיטליים והביולוגיים כבר כאן, והיא משנה מן הקצה אל הקצה גם את שוק העבודה ואת הכישורים שעלינו לרכוש כדי להצליח בעידן החדש. בשיחה עם "ליידי גלובס", מנבא ג'ייקוב מורגן, עתידן וחוקר קריירה ומחברם של שלושה רבי-מכר בתחום, עולם של עבודה וקריירה שיהיה שונה מהותית מזה שאנחנו מכירים, שבו אלו שיעזו לזוז ולהתנסות יהיו הגיבורים החדשים, ומה שנראה לכאורה ככאוס, הוא הסדר החדש.
- נסה לשרטט קווים לדמותו של שוק העבודה העתידי.
"אנחנו נפיק את המיטב מחיבוריות טוטאלית לאינטרנט ובינינו לבין עצמנו, באופן שבו נוכל להישאר במקום אחד בלי לזוז. העולם החדש יברא, בין השאר, אינספור מקצועות ותפקידים חדשים, כמו גם עסקים מהסוג שקשה לנו לדמיין כיום. כל תפקיד או מקצוע או קטגוריה יכולים לשרוד את המהפכה, או להיכחד. העיקר הופך להיות הנכונות שלנו להשתנות נון-סטופ, ללמוד כל הזמן וללמוד מכל מקור. מי שיצליח להשתלט על הקצב והתדר - יוביל".
- אתה מדבר על 'העתיד הארגוני'. כיצד צריך להתנהל ארגון כדי לשרוד בעידן של שינויים?
"ארגונים יצטרכו להיפתח לעולם כמקור הידע והכוח שלו. ארגונים שחושבים בשבלונות יישארו מאחור. להבין דיגיטל, ענן, אנליטיקס, האינטרנט של הדברים, זה לא באמת לתת מקום לשאלה כיצד ומדוע אנחנו, האנשים, עובדים כפי שאנחנו עובדים. הארגון החדש לא יהיה ממורכז, למרות היעילות והסדר שבמבנה הצנטרליסטי.
"היות שרוב התבונה והקדמה יהיו, לנצח, מחוץ לארגון, עליו לחדד את חושיו ולהקשיב רוב קשב לתדרי הידע ולאנשים, במיוחד אם הם צעירים ונעדרי ניסיון. זה מכבר נעשות פריצות דרך טכנולוגיות ועסקיות בידי צעירים, או אלו שלא סיימו לימודים גבוהים. מאותה סיבה, 'הארגון החדש' שרוצה להישאר במשחק, יצטרך לייבא פנימה את אלה שיבלגנו את הסדר".
- איך תיראה סביבת העבודה שלנו?
"הארגון החדש יהיה חייב להיות ממוקד ב'חוויית העובד', ויעצב אותה כמשאב חיוני. חוויית העובד היא מצרף של שלושה דברים שחייבים להשתלב בסינרגיה: התרבות הארגונית, הטכנולוגיה והסביבה הפיזית. ארגון העתיד ידע לחבר בין הקואורדינטה של הקדמה, לבין תכנון המרחב הפיזי של העובד והמערך הטכנולוגי שישמש אותו. כך תיוולד 'חוויית עובד' שתשרת את חלומותיו, כישוריו ושאיפותיו. הארגון שיבחר להתמקד ב'חוויית העובד', יביס את אלה שלא".
- מה ייצר את המוטיבציה שלנו להצליח בעבודה?
"הארגון יעניק לעובדיו את חוויית הסטארט-אפ, שהיא פסגת ההגשמה העצמית. המוטו יהיה 'אתה לא עובד אצלנו. אתה מביא את התקוות וההשראה שלך אלינו, ואנחנו מנהלים אותן עבורך'. המודל של משאבי אנוש הופך להיות מיושן ומיותר, היות שהוא רואה את העובד באופן דוגמטי וקונקרטי. התמקדות בטיפוח הכישרון של העובדים תשנה את עולם העבודה ואת האופן שבו ארגונים יתפקדו ויגייסו עובדים".
מדוע אני כאן
"הארגון החדש מחויב להשיב לעובד על השאלה 'מדוע אני כאן?'", אומר מורגן, ומשתמש שוב ושוב בשאלה הזו כגרעין המודל שלו. כל ארגון אמור להיות מחובר בכל רגע נתון לייעוד שלו לשנות את העולם מזווית כלשהי, ולרתום את העובד לאג'נדה הזו. ומאידך, כל עובד אמור לחוש שהוא יכול לרתום את הארגון לאג'נדה האישית שלו. באופן הזה תיווצר הדדיות בין המטרות האישיות והארגוניות. ארגון שיש לו תפקיד מוגדר ביקום, ישרת טוב יותר את תחושת הייעוד של עובדיו. שולחן פינג פונג מפנק בלובי, לפיכך, לא יוכל להחליף משמעות וייעוד אמיתי.
- סביבת העבודה שאתה מתאר היא כזו שהעובדים מושקעים בה רגשית.
"מושג ה'מעורבות' יעלה קומה. לא תהיה יותר פנקסנות קרה של ספירת תשומות ושעות, ולא יהיו יותר נהלים קטנוניים שהעובד ייאלץ לשנן. ארגון העתיד יטפח מעורבות בעלת צביון רגשי. העובד המעורב יזדהה עם הארגון מבחירה אישית, לא פנאטית, וישאב ממנו רוח גבית. הארגון החדש יהפוך ממקום שבו אנשים צריכים לעבוד - למקום שבו אנשים רוצים לעבוד".
- האם נצליח לעקוב אחר ההגדרות של העיסוקים החדשים?
"התפקידים ישתנו בקצב מסחרר והשינוי הזה יהיה הדבר הקבוע והשגרתי בחיינו. באמצע היום נבין שעשינו קפיצה אבולוציונית ממנהל קשרי קהילה למנהל יחסי סביבה. וכמובן מכוח אדם ומשאבי אנוש ל-Talent management. היות שהארגון החדש מחויב להקשיב לסביבה, עליו להמשיג מחדש את תפקידו בעולם. זה משפיע על הגדרת התפקידים של עובדיו".
להיות המנהיג של האי
התפקידים בשוק העבודה החדש ישתנו בקצב שיהיה קשה לעקוב אחריו. 'אז מה עושה הבן שלך?', תהפוך לשאלה קשה במיוחד. העולם החדש של הקריירה ישאיר ענן אבק שדרכו נוכל לדמיין בערך מה עושה 'הילד'. התשובה תהיה, כנראה, 'הוא עובד על המחשב'.
- מה יהיו הערכים שיובילו אותנו בשוק העבודה העתידי?
"מוטיב הנאמנות וההתמדה יהפוך לערך מיותר. הארגון החדש יעודד תנועתיות וגמישות לא כמס שפתיים, אלא ככורח הישרדותי. היות שהדבר הקבוע היחידי יהיה השינוי, הנכונות המתמדת להתקדם ולא להתייאש מתפניות חדות בקריירה תהיה תכונה חשובה משמעותית מהיכולת להתמיד ולהיות קונפורמי. העובד הזז והמתנסה יהיה זה שיוביל את הארגון".
כנראה שהנרטיב של העובד החדש הוא הנרטיב של רובינזון קרוזו שספינתו מתנפצת אלי חוף לא מוכר, מאוכלס בשבטים בעלי שפה ותרבות זרות, במיקום לא ידוע באוקיינוס. קרוזו לא רק שורד את האירוע, אלא הופך למנהיג הלא מעורער של האי. כל עובד יצטרך להיות 'רובינזון קרוזו' במידה כלשהי. השגרה תנפץ את ספינתנו באורח תדיר אל חופים שטרם הכרנו, ומשימתנו תהיה להפוך במהרה למנהיגי האי המטאפורי. על פי מורגן, כולנו נהיה כאלה, או שלא נהיה.
- איך נצליח להתנהל בעולם הכאוטי והתזזיתי?
"מנהל העתיד יהיה מנהיג. המנהיג לא יהיה זה שיודע טוב יותר מכפיפיו. השכל והידע יתפלגו באופן זהה על פני כל דרגי המבנה הארגוני, והמנהיג ינהל וינתב אותם. המנהל החדש יצמח בסביבה של עידוד חקירה, יצירה, דיאלוג ופידבק, והחרב המוכרת של הדד-ליין תפנה מקום להזמנה ברורה להתנסות ולשגות, ולנסות שוב. במקום להיות המנטור המלמד, יקשיב המנהל החדש לעובדיו ויעודד אותם להשמיע. ככל שהעובד טרי וצעיר יותר, הסיכוי שיביא איתו חדשנות מנצחת - גבוה יותר".
- מדבריך עולה שאלה מטרידה במיוחד. המנהל החדש יצטרך לוותר על הרבה שליטה וריבונות, ויישן פחות טוב בלילה.
"הרי תמיד יהיו עובדים גרועים, ארוגנטיים, כאלה שצריכים הוראות וגבולות כדי לתפקד, אולם חלקם הגדול ייעלם מהמערכת ויפנה מקום לאנשים בעלי משמעת עצמית, שרוצים להצליח ולשתף פעולה עם עמיתיהם ועם הבוס. הברירה הטבעית תפחית ואף תכחיד את סינדרום ה'ראש הקטן', ואנחנו נראה יותר ויותר עובדים שטבעי להם לעבוד בצוות. הם יהיו יותר אוטונומיים בהתנהלות שלהם, וירגישו יותר נוח בסביבה החדשה. המנהל, לכן, יוכל לישון בשקט למרות, ואולי בזכות, ה'מהפכה' הזו".
- למעשה, אפשר להבין מדבריך שהעובדים הופכים להיות עצמאיים בתוך העסק, ולא ממש שכירים בעסק של מישהו אחר.
"נכון. נוהלי העבודה הנוקשים יפנו מקום לעצמאותם של העובדים. הם יחליטו איך, מתי והיכן ירצו לבצע את המשימה. הם יתנו למנהל את המוצר המוגמר בסופו של התהליך. הרבה אחריות תואצל לכתפיים שלהם. מנהל עוסק בריכוז, ארגון ופיקוד. מנהיג הוא אדם שמפריד בין העיקר לטפל ויודע להוביל את הארגון אל עבר יעד שזז ומתעתע, מבלי לאבד קשר עין. המנהיג ידע להנהיג את הארגון בתוך הרבה הסחות דעת ורעש. למרות שקצת נעים להגיד לאחרים מה לעשות, המנהל החדש יוותר על פנטזיית השליטה על אנשים. הוא ישכור את האנשים שייזמו, ימציאו פתרונות חדשים, יפתיעו אותו ואפילו יחלקו עליו".
עידן ללא שליטה
תם עידן ה"הצצה מעל לכתף העובד", כפי שמתנסח מורגן, ומתחיל עידן האמון. הפירמידה חייבת להתהפך על ראשה. כמו בכל משחק דומינו, גם ההשכלה שנרכוש מיישרת קו עם המהפכה, ומשנה פניה כדי לתת כלים לעובדי המחר. גדרות הדיסציפלינה יקרסו, כי האקדמיה היא בבואה של החיים, וחיים מגוונים ורב תחומיים צריכים לערב תחומים. התשובה ל'מה ללמוד' תהיה, אם כן, 'הכול', לפי מורגן. הבוגר ימצא את עצמו תוך שלוש שנים מקבלת התואר נבוך נוכח חידושים ושינויים שעליו יהיה להפנים, אחרת ייפלט מהזירה.
- השכלה היא עדיין תנאי הכרחי בשוק העבודה?
"הארגונים שהבינו את מגבלת ההשכלה פונים היום לחסרי תואר אקדמי, ומוכנים להכשיר אותם בעצמם. האוניברסיטאות יודעות שאפל ומיקרוסופט מחפשות כאלה אנשים, ונאלצות להתמודד עם זה. שום דבר ממה שלמדתי באקדמיה לא מסייע לי כיום בעבודתי. ביומיום אינני עושה שימוש במה שלמדתי שם".
- מה אתה מציע לאדם צעיר ללמוד כדי לפתח קריירה בעולם המשתנה תדיר?
"צוות העבודה בארגון יפגיש מקצוענים שמסורתית לא היו נפגשים, כדי לספק פתרון אינטרדיסציפלינרי. הצוות ההומוגני יפנה מקומו ל-Diverse team, הצוות המגוון. נוצרים פתרונות השכלה חדשים, ובהם קורסים אונליין (דוגמת קורסרה של MIT) והשכלה אלטרנטיבית שאיננה בהכרח תואר אקדמי, למשל Harvardx. המודלים הללו מקדמים את הקריירה, מבלי להתעכב על השגת תואר אקדמי".
- מה, לאור הניבוי שלך, יהיו המקצועות שיפרחו, ואילו עבודות או תחומים ייכחדו?
"המגמות מצביעות על שני תחומי-על: אלה שיחוגו סביב טכנולוגי, ואלה שיהיו ממוקדי מיומנויות אנוש. עבודות שניתן יהיה לפרק לנהלים מדויקים ולשלבים סדורים, מצויות בסכנת הכחדה. לדוגמה, עבודות שנראות כמו הוראות הרכבת רהיט או מתכון לאפיית עוגה - לא ישרדו.
"זה לא קשור לקטגוריות ספציפיות כמו חברות מזון או חברות ביטוח, או תחום כזה או אחר. זה קשור לאיכויות הארגון וערכיו. עבודות שכרוכות במילוי טפסים או בדקלום תדריך טלמרקטינג סדור, לא יצלחו את העידן הבא, היות שהוא עידן שבו העבודה שלנו תתבסס על חשיבה, תקשורת, היכולת לייעץ ולהתייעץ והמיומנות לבנות אסטרטגיה. לא עוד 'מחשב מספרים' בחברת ראיית חשבון, אלא מי שידע לתת ייעוץ והדרכה באשר למשמעות המספרים".
- אז מה נעשה כשנהיה גדולים?
"עלינו לקחת אחריות על התפתחותנו האישית והמקצועית, כי שום אקדמיה או ארגון לא יספקו לנו את זה. אין ארגז כלים סדור, כי בחגיגה הקרבה אין טעם לטרוח ולבנות אחד כזה. עלינו להמציא את עצמנו מחדש מדי פעם, כי אזור הנוחות המוכר שקראו לו 'תלמד מקצוע' פס מן העולם. נכון, עדיין אפשר ללמוד מקצוע, אבל המקצוע הזה יהפוך בשיפוע תלול למקצוע אחר, שאותו נצטרך ללמוד בכוחות עצמנו כדי להצליח. העובד חייב להכין את עצמו לעשות reskill של עצמו ושל כישוריו דרך קבע. עליו ללמוד כיצד ללמוד, כי כדי להצליח, גורלו יהיה להיות לומד נצחי. עלינו להבין כיצד להשתמש באופן חכם בכישרונות ובכישורים שלנו בתחומים משיקים לתחומים הברורים מאליהם, כי לא ממש יהיו כאלה".
- מיהו 'האדם החדש' בשוק העבודה?
"מי שמוכן, מנטלית, לקחת על עצמו תפקיד שלא הכיר קודם לכן. זה האדם שיקבל בלב שלם את גורלו לרכוש ידע וכישורים ש'מסתובבים אי שם', אותם ישיג בדרכו שלו. סביבת העבודה תציע לו למידה מתמדת בנושאים של בינה מלאכותית, ביג דאטה, עיצוב חשיבה. הוא יתעקש על חוויית עובד שתעורר בו נחשקות ומוטיבציה. הוא יסמוך על עצמו יותר מאשר על הארגון או מנהליו, כי עבורו כל ארגון הוא פרק חולף לקראת הפרק הבא. הוא יאהב ללכת לעבודה, מפני שהארגון ישמש את מטרותיו".
משחקי החיפוש והגילוי
לעולם כבר לא נוכל לנוח על זרי הדפנה ולהכריז כי הגענו למנוחה ולנחלה, כי בעולמנו הסקרן ותאב החידושים לא תהיה לא מנוחה ולא נחלה. יש הרגשה של הרבה חוסר ודאות.
- ממה ניהנה בעולם הקריירה החדש שאתה מצייר לנו?
"נלמד ליהנות מדברים אחרים, ניהנה מהחיפוש ומהגילוי. נצטרך לעשות הרבה מאוד 'טעימות'. אם לא נטעם, לא נדע מה נכון לנו, ולא נוכל לבשל ולאכול. האדם הצעיר לא יוכל לתכנן את הקריירה שלו מהספה. יהיה עליו לנסות ולהתנסות, לפעול ולהיווכח. ליפול ולקום, ולא לפחד מזה. עליו להיות אמיץ, ולא לחשוש מכישלון. אין שום דרך לדמיין איזו קריירה תגרום לנו להצליח ולשגשג. הכי חשוב פשוט להתנסות ולהתחיל בה. האינפורמציה הכי טובה תגיע מתוך השטח, מההתנסות".
- מהו הטיפ הכי מהותי שאתה מציע לאדם העוסק בבניית קריירה?
"כדי להצליח בבניית הקריירה, אל תרדפו אחר התשוקה שלכם. הביאו אותה אתכם. המשפט הזה מערער על מה שאנחנו רגילים לשמוע: 'תעשו מה שאתם אוהבים'. אם ניצמד למה שעושה לנו קונקרטית טוב (נגינה, מחול, שחמט, מתמטיקה) - נמצא עצמנו במהרה רודפים אחרי משהו אחר. תשוקה היא תעתוע חמקמק כשמצמידים אותה לפעילויות קונקרטיות, כי אלו משתנות תדיר במהלך חיינו. תשוקה תצוץ בנו כשנהיה משמעותיים. אני הייתי ממש טוב בשחמט בצעירותי. אילו הייתי רודף אחר התשוקה שלי, הייתי נשאר שם ולא מגיע לאן שהגעתי. כרגע אני עושה משהו מהותי יותר עבור התקופה".
- איך הופכים את זה לדבר מעשי?
"אם לא ניתן לתשוקה לכוון אותנו, נוכל אנחנו לכוון אותה. תשאלו את עצמכם 'מהם כישוריי' ותקשיבו רוב קשב למקום ההוא בעולם שבו תוכלו להיות ממש טובים, לתרום מהותית ולבטא את כישרונכם. במקום שבו נרגיש ראויים, נזכה לתודה מהעולם בדמות פרנסה והכרה. ובדיוק שם, במקום שבו נהיה משמעותיים, תתעורר התשוקה. בסופו של יום, ניהנה מכל עיסוק שבו נרגיש חיוניים.
"בדיוק בגלל זה, אל לנו לחשוש לפתח קריירה שונה מהתחביבים והחלומות שלנו. זו אינה בגידה בעצמי לוותר על עתיד כפסנתרן או שחמטאי, למרות שאלו תשוקות נעורים. אנחנו מוכשרים יותר ממה שנדמה לנו, ולכן עלינו להתחיל את דרכנו המקצועית בעיסוק שמחבר אותנו לצוות, לקהילה, לקבוצה, לארגון, לסביבה, לעולם".
- האם משתמע מדבריך שהעולם שייך לצעירים?
"לא בהכרח. הצעירים הם אכן חלק מהותי מעתיד העבודה, אבל הם רחוקים מלהיות החלק הבלעדי שלו. עובדים מבוגרים יותר שיפנימו את הסדר החדש יצליחו להשתלב בעתיד העבודה. תלמדו ללמוד! כיום, הודות לטכנולוגיה, כל אדם יכול להפוך את החדשנות לנגישה לו, ויכול להישאר חיוני זמן רב יותר בכוח העבודה".
להיות 'רובינזון קרוזו'
הכללים של מורגן לניהול קריירה:
* תהפוך ללומד סדרתי. אל תפסיק ללמוד. למידה אינטנסיבית תמיד תהיה רק טיפה בים הידע שנזדקק לו, ולכן למידה מתמדת תיתן לנו מושג לגבי החדשנות העדכנית בתחומנו, וגם תלמד אותנו ענווה. כי ככל שנלמד יותר נבין כמה איננו יודעים. קח אחריות על הלמידה, דע ללמוד בכוחות עצמך ואל תצפה או תחכה שילמדו אותך. זה לא יקרה.
הקף את עצמך באנשים שאפתנים כמותך. כאלה שרוצים להצליח ולהיות מוצלחים. אל תיתן לאנשים תבוסתניים למשוך אותך לאחור.
חשוב כמו טועם מזון או יינות. אל תיתקע בהססנות ואל תפחד להיכשל. ייתכן שאתה טוב עם מספרים, אבל זה לא אומר שאתה חייב לעבוד בפיננסים. אולי תוכל להצליח יותר במדעי הדאטה או ב-people analytics - שימוש אסטרטגי בנתונים על עובדי החברה. רק ככה תכיר את עצמך ותדייק בעיצוב הקריירה שלך.
* אל תיתן לספק לשתק אותך. לכל אחד יש ספקות עצמיים לגבי יכולותיו. כולנו שואלים 'האומנם מגיע לי להצליח?'. אל תיתן לספק לעצור אותך מלנסות.
אל תצפה שלעבודתך יהיה אימפקט מיידי על העולם. עבודה הינה דרך שעליך לעשות. לוקח בין שנתיים לחמש שנים להגיע למקום שבו אתה רוצה להיות, ואתה בונה תשתית. כל מה שאתה עושה - נחשב. לוקח זמן לראות את התמונה הגדולה, אבל היא תפציע.
אל תיתן לאיש להרוג לך את המוטיבציה. ביקורת היא דבר שחשוב להקשיב לו, אבל אל תאמין לכל ביקורת ואל תיתן לה לשתק אותך.
אל תרדוף את התשוקה שלך. הבא אותה איתך. הכוונה אינה לחנוק את התשוקה שלך, ודאי שיש ליהנות מהעבודה. אולם נכון יותר ליהנות מעבודה משמעותית מאשר לרדוף אחר ההנאות החמקמקות. הפרד בין תשוקה למשמעותיות, כי משמעותיות חשובה מתשוקה. היא קבועה והיא שם להישאר, בעוד התשוקה באה והולכת ומשתנה ובסופו של יום - כפויית טובה.
5 מיומנויות חיוניות לזירה החדשה
גמישות. היכולת לחשב מסלול קריירה מחדש. להמציא את עצמי מחדש, בהסתמך על כישרון וכישורים ולא על מבנה נוקשה של הגדרת תפקיד.
ויתור על האגו. פתיחות לביקורת וקבלה של האחר כמי שעשוי להביא פתרון טוב משלי, בין אם ה'אחר' הוא כפיף או חבר לצוות.
מוכנות לעבוד בשיתוף פעולה. ויתור מהותי על פוזיציה תחרותית ופנטזיה אינדיבידואלית שאומרת 'אני לא זקוק לאיש' כדי להצליח, לטובת האמונה העמוקה שיחד אפשר להגיע רחוק יותר.
מוכנות לשנות תפקיד ומקום גיאוגרפי. רוח התקופה והמגמות בשוק העבודה מאלצות אותנו לוותר על תוכניות נוקשות. מטרות קונקרטיות מובילות להתעלמות מהזדמנויות מפתיעות, שרק מי שמוכן לשינויים מבחין בהן.
נטילת אחריות. מוכנות לעבוד בבדידות, בלי להשתוקק לחיזוקים, תוך שעתוק פרקטיקות מחשבה ועבודה של 'עצמאי', גם אם אתה עובד שכיר.