גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך הפך המיליארדר היהודי ג'ורג' סורוס לאויב העולם

רוסיה גירשה עמותות שלו, בהונגריה ובמקדוניה הוא מוצג כנבל, בספרד הוא מואשם במרד הקטלוני, ובארץ הוא מקושר עם "הקרן להשמדת ישראל" ונחשב לסדין האדום של הימין

הפגנה נגד ג'ורג' סורוס במקדוניה  / צילום: Robert Atanasovski, Getty Images
הפגנה נגד ג'ורג' סורוס במקדוניה / צילום: Robert Atanasovski, Getty Images

בזמן כתיבת שורות אלה, 8 מיליון מכתבים עושים את דרכם לבתיהם של אזרחי הונגריה. כשיפתחו אותם, יגלו סדרת שאלות שהכינה ממשלת הימין השולטת במדינה, בראשות ויקטור אורבן. כל השאלות מוקדשות ל"תוכנית סורוס", מונח שבו משתמשת הממשלה כדי לתאר קנוניה בינלאומית, שנועדה להציף את הונגריה בפליטים מוסלמים. השאלות ואופן ניסוחן הופכים את המסמך למעין כתב אישום של ממשלת הונגריה נגד ג'ורג' סורוס, המיליארדר היהודי בן ה-87 שעל שמו קרויה התוכנית, הכוללת את הריסת התרבות ההונגרית, שינוי מערכת המשפט וכפייה על המדינה לקבל מהגרים.

שליחת המכתבים, שמוגדרת באופן רשמי על-ידי הממשלה כחלק מ"התייעצות לאומית", היא שיאו של קמפיין שיטתי המתמקד באופן אישי בסורוס. איש העסקים, ששרד כנער את השואה, עבר לניו-יורק ועשה את הונו במסחר במט"ח ולאחר מכן בהשקעות ברחבי העולם, הפך בעשורים האחרונים לתורם מספר אחת למאות ארגונים ליברליים הממוקמים לרוב בשמאל הפוליטי, וחלק ניכר מתרומותיו הוקדש למקום שממנו הגיע - המדינות הקומוניסטיות לשעבר במזרח אירופה ובמרכזה.

עם עליית מפלגות ימין פופוליסטיות לשלטון במדינות אלו בשנים האחרונות, ועל רקע משבר הפליטים ב-2015 ותמיכתו של סורוס בהכנסתם למדינות האיחוד, הועלה המיליארדר היהודי למעמד שימושי של "אויב המדינה" ברבות מהן. בפולין קרא הנשיא להגביל את פעילות הארגונים שלהם הוא תורם, במקדוניה נערכו הפגנות המוניות נגדו וברומניה אמר ראש מפלגת השלטון כי סורוס "מממן רוע" במדינה. דמותו של סורוס צצה בהופעת אורח גם בקמפיין הבחירות באוסטריה (שם נבדקת מעורבותו של היועץ האסטרטגי הישראלי טל זילברשטיין, ועל כך בהמשך), והיא משמשת יעד לתיאוריות קונספירציה כבר שנים רבות בימין האמריקאי, וגם בישראל - בין השאר על ידי יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, ששיתף קריקטורה בעלת ניחוח אנטישמי, שבה נראה סורוס כמי שמפעיל אנשים כמו אלדד יניב, מני נפתלי, אהוד ברק ויצורים מהחלל החיצון.

אבל נראה כי הונגריה, המדינה שבה נולד סורוס, מובילה את המגמה. עלותה של ה"התייעצות הלאומית" שיזמו אורבן ופוליטיקאים עמיתים ממפלגת "פידס" (Fidesz) עומדת על לפחות 3 מיליון אירו. היא מצטרפת ל-21 מיליון אירו שהממשלה הוציאה על קמפיין טלוויזיוני ופוסטרים ברחבי המדינה, שבהם הוצג סורוס בקיץ האחרון כנבל המאיים על ההונגרים. "אל תתנו לו לצחוק אחרון", נכתב עליהם.

היא מצטרפת גם להאשמות מפורשות של אורבן ושריו, שלפיהן ארגונים לא-ממשלתיים בתוך הונגריה הם חלק מ"הצבא של סורוס", שחותר תחת השלטון.

בלב ההאשמה, מיוחסת לסורוס השפעה על הנציבות האירופית, שאימצה תוכנית שתחייב חלוקת נטל הפליטים באיחוד לפי מפתח כלכלי ודמוגרפי. "הם אוכלים מכף ידו", אמר אורבן. התוכנית עדיין לא יושמה, ועתירה של הונגריה נגדה לבית הדין של האיחוד האירופי נדחתה, אבל הממשלה מבטיחה להיאבק בה.

העולם נגד סורוס

"ממשלתו של אורבן צריכה להמציא אויב, בגלל הסגנון הפוליטי שמאפיין אותו", אומר יוזף פיטר מרטין, מנכ"ל הסניף ההונגרי של "Transparency International", ארגון לא ממשלתי העוסק בשקיפות ציבורית ובמאבק בשחיתות. "הם צריכים מישהו שייצג איום להונגריה. האופוזיציה במדינה נחלשה וכבר אי אפשר להאשים אותה בשום דבר, העיתונות העצמאית גם היא מדולדלת. האיחוד האירופי הוא יעד להתקפות, אבל צריך לזכור שבסופו של יום, הונגריה מקבלת כסף ממנו. לכן פידס מתמקדים בסורוס ומייחסים לו את ההשפעה על האיחוד האירופי. העובדה שהוא נולד בהונגריה מסייעת לצייר אותו כבוגד. ייתכן שמחר הם יאשימו מישהו אחר".

מרטין אומר כי מעולם לא פגש את סורוס, אבל הארגון שבראשו הוא עומד קיבל ממנו תרומה של 45,000 אירו בשנה שעברה, שמהווים כ-7% מהתרומות שקיבל בשנה זו. "בשביל הממשלה הנוכחית, חייב להיות אויב שאפשר להאשים אותו במצב הנוכחי. זו טקטיקה ותיקה, לומר לציבור - אנחנו בעדכם, אבל הנה יש דמות אחת שמטרפדת את ההצלחה שלכם. צריך לזכור שהבחירות הבאות יתקיימו עוד חצי שנה. זהו ניסיון לצבור תמיכה לפני כן".

הקמפיין בהונגריה מצטרף למאמצים קודמים להגביל את כוחו של סורוס בהונגריה. חוק עמותות שעבר במדינה, הדומה מאוד לחוק העמותות הישראלי, מקשה מאוד על ארגונים לא ממשלתיים לקבל כסף כתרומה למימון הפעילות. בנוסף, האוניברסיטה שהקים סורוס בבודפשט, "אוניברסיטת מרכז אירופה", נאלצה להתאים עצמה כדי להמשיך ולפעול, לאחר שהממשלה העבירה חוק שהקשה עליה. "מדובר בסוכנים זרים הממומנים על-ידי כסף זר", אמר דובר הממשלה, ד"ר זולטאן קובאץ'.

סורוס נולד ב-1930 בבודפשט למשפחה יהודית. אביו היה עורך דין, שחייו עוצבו על-ידי תלאות מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הבולשביקית. ב-1944, כשהנאצים נכנסו להונגריה ויותר מחצי מיליון מיהודי המדינה נשלחו לאושוויץ ולמחנות ריכוז אחרים, אביו הצליח להבטיח את שלומה של המשפחה על-ידי ניירות מזויפים, תשלומי שוחד ומעבר בין מקומות מחבוא. האב גם סייע ליהודים אחרים לשרוד, לפעמים עבור תשלום. סורוס עצמו, שהיה נער בן 14, התחזה לבנו של פקיד הונגרי בכיר. בתמורה, אשתו היהודייה של הפקיד זכתה בניירות מזויפים.

סורוס אמר בראיונות בעבר כי אביו היווה השפעה מרכזית על חייו. מעבר לעובדה כי האב סחר במטבעות חוץ במהלך המלחמה ואחריה, הוא היה בעל גישה בלתי מקובלת לכסף בעקבות חוויותיו הקשות בשבי הרוסי. "הוא לא רצה כבוד או כסף, ועבד רק מספיק כדי לפרנס את המשפחה", אמר על אביו בנאום באותה אוניברסיטה מרכז אירופית, שבו הציג את הביוגרפיה האישית שלו. הוא סיפר כי פעם נשלח ללוות כסף מלקוח של אביו לפני חופשת סקי, והאב רטן במשך חודשים לאחר מכן שהוא צריך לעבוד כדי להחזיר את הכסף: "לא היינו המשפחה הבורגנית הטיפוסית, והיינו גאים בכך".

גם סורוס עצמו לא הפך למיליארדר הטיפוסי. הוא הגיע לבד לאנגליה בגיל 17 בעזרת קשריו של אביו, אחרי שהונגריה הפכה לקומוניסטית. הוא למד כלכלה ב-LSE (לונדון סקול אוף אקונומיקס), אבל אמר כי התעניין בעיקר בפילוסופיה, ובמיוחד בהגותו של הפילוסוף היהודי-אוסטרי קרל פופר, מחבר הספר "החברה הפתוחה ואויביה" (על שמו נקראת רשת הארגונים הלא-ממשלתיים של סורוס, "קרנות החברה הפתוחה").

אחרי לימודיו עבר סורוס לניו-יורק ופתח שם חברת ברוקרים קטנה שהתמחתה בהשקעה בניירות ערך באירופה שאחרי המלחמה. את הפריצה שלו לתודעה הבינלאומית הוא חייב להימור המוצלח שלו על פיחות בערכו של הפאונד הבריטי בספטמבר 1992, שהניב לו רווח של כמיליארד דולר ביום אחד. מאז המשיך לצבור הון, ולחלק אותו, בסדרה של הימורי מט"ח מוצלחים לצד השקעות ברחבי העולם בראש קרן מצליחה ואקסקלוסיבית.

סורוס מגדיר את עצמו כמעין נדבן פוליטי ("Policy Oriented Philanthropist"). לפי הערכות, "קרנות החברה הפתוחה" שהוא מממן תרמו בעשורים האחרונים כ-13 מיליארד אירו לארגונים ולפרויקטים שונים ברחבי העולם. ברמה הגלובלית, הוא תורם מרכזי של ארגונים כמו Human rights Watch ו-Transparency International; בארה"ב הוא תרם בעבר למועמדים דמוקרטים ולשדולה היהודית ג'יי-סטריט המתחרה עם אייפאק בעלת האוריינטציה הימנית; בישראל תרם סורוס לקרן החדשה, למרכז עדאללה, ארגון אעלאם, בצלם, שוברים שתיקה ועוד. גם אחרי התרומות, הונו מוערך כיום ב-25 מיליארד יורו, לפי המגזין "פורבס", והוא אחד מ-30 האנשים העשירים בעולם.

הסנטימנט נגד סורוס, כך נראה, התפשט במהירות בשנתיים האחרונות, והוא הפך מנושא לתיאוריות קונספירציה של הימין הרדיקלי בארה"ב למעין ארכי-יריב של פוליטיקאים ימנים באירופה. מי שנתן את הטון, כמו במקרים אחרים, היה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שסילק מהמדינה את כל ארגוני "החברה הפתוחה" של סורוס ואסר על ארגונים לא ממשלתיים במדינה לקבל כספים ממנו באמצעות חקיקה לפני כשנתיים שנים. הוא הגדיר אותם כ"איום ביטחוני".

מאז, לצד ההאשמות בהונגריה, הפך סורוס גם לדמות שנואה במקומות אחרים. במקדוניה, מדינה שדרכה עברו כמיליון פליטים בנתיב הבלקני בדרך לגרמניה, נרשמו הפגנות ענק במארס השנה על-ידי ארגון שמכנה את עצמו SOS - Stop Operation Soros. הפוליטיקאים במדינה מאשימים אותו, בשל הארגונים הלא ממשלתיים שהוא מממן, באחריות למשבר פוליטי המשתק אותה. שר החוץ של מקדוניה קרא ל"דה-סורוסיזציה" שלה. בפולין, הפוליטיקאי הבכיר ירוסלב קצ'ינסקי הודיע כי הוא מתכוון לקדם חוקים נגד תרומות מחו"ל לארגונים לא ממשלתיים, כדי להיאבק בהשפעתו של סורוס.

שמו של סורוס צץ גם במערכת הבחירות הנוכחית באוסטריה, שעוסקת בעיקר בפרשת הקמפיין השלילי שיזם היועץ הישראלי טל זילברשטיין למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ששכרה את שירותיו. בימים האחרונים התברר כי צוות ישראלי-אוסטרי פרסם בעמודי פייסבוק שהקים "ממים" נגד המועמד היריב מטעם המפלגה השמרנית של אוסטריה, סבסטיאן קורץ. אחד מהם מראה את סורוס לוחש על אוזנו, ובאחרים כתוב כי קורץ יאפשר למאות אלפי פליטים להיכנס לאוסטריה, נאמן ל"חזונו" של המיליארדר היהודי. זילברשטיין, אגב, נעצר בפרשת החשד לשוחד ולהלבנת הון של המיליארדר הישראלי בני שטיינמץ, שטוען כי כל חקירתו היא תוצאה של "קנוניה" שרקם נגדו סורוס בשל עימותים עסקיים.

בגלל האופי הגלובלי של מעורבותו של סורוס והכספים שהוא מפזר, שמו מוזכר כעת בכל מקום. בשבוע האחרון הוא "נחשף" באתרי ימין אמריקאים כמי ש"עזר לממן" את מחאת שחקני ליגת הפוטבול האמריקאית נגד אפליה (שבמסגרתה הם כורעים על ברך אחת בזמן ההמנון הלאומי), נושא לעימות עם הנשיא דונלד טראמפ; בעיתונות הספרדית נכתב כי הוא "עומד מאחורי" השאיפה הקטלונית לעצמאות, לאחר שאותרה תרומה של כמה אלפי דולרים לארגון שקידם את בדלנות הקהילה האוטונומית. חבר קונגרס אמריקאי אף האשים אותו בשבוע שעבר באופן ישיר במימון סודי של המהומות הניאו-נאציות בשרלוטסוויל: "אני חושב שהוא מהונגריה, אני חושב שהוא יהודי, אני חושב שהוא הסגיר יהודים לנאצים".

סורוס עצמו מתמודד עם ההאשמות נגדו בעיקר באמצעות הודעות לעיתונות, והוא עצמו אינו מתראיין. "אין שום קונספירציה עולמית נגד הונגריה בהובלת ג'ורג' סורוס", אמר הדובר שלו, "אנחנו מצטערים שהממשלה ההונגרית מוציאה 3 מיליון אירו מכספי הציבור כדי לזרוע רגשות פחד ושנאה במטרה לגייס קולות, שישה חודשים לפני הבחירות". אחרי שיתקבלו המכתבים, על תושבי הונגריה לשקול את תשובותיהם ולשלוח אותן עד סוף בנובמבר. אורבן צפוי להורות לתומכיו לעשות זאת בהמוניהם.

עוד כתבות

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

מיצרי הורמוז / עיבוד: Shutterstock

"להורמוז אין חלופה": מה המשמעות של הצעד הדרמטי של איראן, ואיך תגיב ארה"ב

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"

דוכן של אחת החברות הישראליות בביתן הישראלי ב-MWC / צילום: תמונה פרטית

עם מתנדבים ותחת אבטחה: כך מציגים הישראלים בתערוכת הסלולר בברצלונה

על רקע הלחימה, רק 15 מתוך 25 החברות שתכננו להשתתף הגיעו לביתן הישראלי בתערוכת MSC בברצלונה, שפועל תחת אבטחה מתוגברת ● במקביל, נוצר גל יוזמות תמיכה: סיוע למשפחות מילואימניקים, פרויקט משותף של בנק לאומי ומלון פתאל למען האוכלוסיה המבוגרת והטבות חריגות מחברות הסלולר בארץ ובחו”ל ● אירועים ומינויים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

טראמפ בבית הלבן, השבוע / צילום: Reuters, Kyle Mazza

טראמפ פתח במלחמה עם איראן. עכשיו הוא חושב איך לסיים אותה

בין הקדנציה הראשונה לשניה, טראמפ עבר ממדיניות אי התערבות ללכידת מדורו בוונצואלה והפצצה באיראן ● מומחים מסבירים על הלך הרוח בארה"ב לתקיפה, הצורך של טראמפ להוכיח אמינות וגם: תאריך הסיום שהגדיר טראמפ כדי להרגיע את הביקורת

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

אילוסטרציה: shutterstock

ירידות בוול סטריט בהובלת מניות השבבים, והישראליות שביניהן

נאסד"ק יורד ב-1.6% ● הדולר מתחזק, מחיר הזהב יורד ● תעודת הסל על מניות השבבים נופלת בכ-4% ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב עולות, בעוד המשקיעים מעריכים כי הורדת ריבית נוספת מתרחקת ● הביטקוין מוחק את מרבית העליות שלו מאתמול ונסחר סביב 66 אלף דולר

טראמפ בנאומו הלילה / צילום: Reuters, via REUTERS

אזעקות במרכז ובחיפה - שיגורים מלבנון

טראמפ: ישראל לא דחפה אותי למלחמה, אם כבר אני דחפתי אותה ● איחוד האמירויות שוקלת לנקוט פעולה צבאית נגד איראן ● המהלך ששוקל טראמפ: "יחמש קבוצות נגד המשטר באיראן" ● מספר זירות של שברי יירוט במרכז; קטאר תקפה באיראן ● צה"ל השלים גל תקיפות נוסף בטהרן ובאיספהאן; במוקד: אתרים לייצור טילים בליסטיים ● צה"ל נכנס קרקעית ללבנון • עדכונים שוטפים

מיצרי הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

איראן שלפה את הנשק החזק ביותר שברשותה, ומאיימת על העולם בגל אינפלציוני חדש

חסימת מצר הורמוז על ידי משטר האייתוללות הציתה זינוק במחירי האנרגיה ● החשש בשווקים: מחיר הנפט עלול לנסוק ל־100 דולר ויותר לחבית ● כלכלנים מזהירים: הלחצים האינפלציוניים מתעוררים, והסוחרים כבר מתמחרים פחות הורדת ריבית בארה"ב עד סוף השנה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

אנשים במקלט בעת התקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

לא נתנו לכם להיכנס למקלט? מדובר בעבירה פלילית

סירבו להכניס אתכם למקלט בזמן אזעקה? מעבר לאי הנעימות, יש לכך גם השלכות משפטיות ● מה קובע החוק, מה הדין לגבי חיות מחמד ואיך נכון לפעול בזמן אמת? ● גלובס עושה סדר

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

פרסומים כוזבים / צילום: צילום מסך מרשת אקס, 02.23.26

האיראנים משקרים, והעולם מהדהד את זה

מאז תחילת מבצע "שאגת הארי", את הרשתות החברתיות שוטפים פרסומים כוזבים שמבקשים להאדיר את הישגי איראן ● אחד מהם אפילו הגיע אלינו ● המשרוקית של גלובס 

אנשים רצים לחניון תת קרקעי בעת אזעקה בתל אביב / צילום: ap, Leo Correa

נתוני האזעקות מגלים: מה השעה הכי גרועה להיכנס למקלחת?

סטטיסטיקת ההתראות מגלה: השיגורים לישראל מתנקזים ברובם לחלון זמנים של שמונה שעות ● והמקומות השקטים ביותר הם בדרום, למעט אזור אחד מפתיע ● שאלת השעה, מדור חדש

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת על יום המסחר בשווקים

היום לא יתקיים מסחר בתל אביב לרגל חג הפורים ● הבורסה המקומית הציגה את עוצמתה לנוכח המלחמה עם איראן וסיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים ● ירידות חדות בבורסות אסיה, מחירי הנפט ממשיכים לזנק ● וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת, סקטור הטכנולוגיה התאושש ● וגם: אנליסטים מעריכים מדוע הבורסה בניו יורק נותרה ללא פגע, בניגוד לרוב השווקים בעולם ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: אלה שני האירועים שיכולים להחליש את השקל

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק