גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך הפך המיליארדר היהודי ג'ורג' סורוס לאויב העולם

רוסיה גירשה עמותות שלו, בהונגריה ובמקדוניה הוא מוצג כנבל, בספרד הוא מואשם במרד הקטלוני, ובארץ הוא מקושר עם "הקרן להשמדת ישראל" ונחשב לסדין האדום של הימין

הפגנה נגד ג'ורג' סורוס במקדוניה  / צילום: Robert Atanasovski, Getty Images
הפגנה נגד ג'ורג' סורוס במקדוניה / צילום: Robert Atanasovski, Getty Images

בזמן כתיבת שורות אלה, 8 מיליון מכתבים עושים את דרכם לבתיהם של אזרחי הונגריה. כשיפתחו אותם, יגלו סדרת שאלות שהכינה ממשלת הימין השולטת במדינה, בראשות ויקטור אורבן. כל השאלות מוקדשות ל"תוכנית סורוס", מונח שבו משתמשת הממשלה כדי לתאר קנוניה בינלאומית, שנועדה להציף את הונגריה בפליטים מוסלמים. השאלות ואופן ניסוחן הופכים את המסמך למעין כתב אישום של ממשלת הונגריה נגד ג'ורג' סורוס, המיליארדר היהודי בן ה-87 שעל שמו קרויה התוכנית, הכוללת את הריסת התרבות ההונגרית, שינוי מערכת המשפט וכפייה על המדינה לקבל מהגרים.

שליחת המכתבים, שמוגדרת באופן רשמי על-ידי הממשלה כחלק מ"התייעצות לאומית", היא שיאו של קמפיין שיטתי המתמקד באופן אישי בסורוס. איש העסקים, ששרד כנער את השואה, עבר לניו-יורק ועשה את הונו במסחר במט"ח ולאחר מכן בהשקעות ברחבי העולם, הפך בעשורים האחרונים לתורם מספר אחת למאות ארגונים ליברליים הממוקמים לרוב בשמאל הפוליטי, וחלק ניכר מתרומותיו הוקדש למקום שממנו הגיע - המדינות הקומוניסטיות לשעבר במזרח אירופה ובמרכזה.

עם עליית מפלגות ימין פופוליסטיות לשלטון במדינות אלו בשנים האחרונות, ועל רקע משבר הפליטים ב-2015 ותמיכתו של סורוס בהכנסתם למדינות האיחוד, הועלה המיליארדר היהודי למעמד שימושי של "אויב המדינה" ברבות מהן. בפולין קרא הנשיא להגביל את פעילות הארגונים שלהם הוא תורם, במקדוניה נערכו הפגנות המוניות נגדו וברומניה אמר ראש מפלגת השלטון כי סורוס "מממן רוע" במדינה. דמותו של סורוס צצה בהופעת אורח גם בקמפיין הבחירות באוסטריה (שם נבדקת מעורבותו של היועץ האסטרטגי הישראלי טל זילברשטיין, ועל כך בהמשך), והיא משמשת יעד לתיאוריות קונספירציה כבר שנים רבות בימין האמריקאי, וגם בישראל - בין השאר על ידי יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, ששיתף קריקטורה בעלת ניחוח אנטישמי, שבה נראה סורוס כמי שמפעיל אנשים כמו אלדד יניב, מני נפתלי, אהוד ברק ויצורים מהחלל החיצון.

אבל נראה כי הונגריה, המדינה שבה נולד סורוס, מובילה את המגמה. עלותה של ה"התייעצות הלאומית" שיזמו אורבן ופוליטיקאים עמיתים ממפלגת "פידס" (Fidesz) עומדת על לפחות 3 מיליון אירו. היא מצטרפת ל-21 מיליון אירו שהממשלה הוציאה על קמפיין טלוויזיוני ופוסטרים ברחבי המדינה, שבהם הוצג סורוס בקיץ האחרון כנבל המאיים על ההונגרים. "אל תתנו לו לצחוק אחרון", נכתב עליהם.

היא מצטרפת גם להאשמות מפורשות של אורבן ושריו, שלפיהן ארגונים לא-ממשלתיים בתוך הונגריה הם חלק מ"הצבא של סורוס", שחותר תחת השלטון.

בלב ההאשמה, מיוחסת לסורוס השפעה על הנציבות האירופית, שאימצה תוכנית שתחייב חלוקת נטל הפליטים באיחוד לפי מפתח כלכלי ודמוגרפי. "הם אוכלים מכף ידו", אמר אורבן. התוכנית עדיין לא יושמה, ועתירה של הונגריה נגדה לבית הדין של האיחוד האירופי נדחתה, אבל הממשלה מבטיחה להיאבק בה.

העולם נגד סורוס

"ממשלתו של אורבן צריכה להמציא אויב, בגלל הסגנון הפוליטי שמאפיין אותו", אומר יוזף פיטר מרטין, מנכ"ל הסניף ההונגרי של "Transparency International", ארגון לא ממשלתי העוסק בשקיפות ציבורית ובמאבק בשחיתות. "הם צריכים מישהו שייצג איום להונגריה. האופוזיציה במדינה נחלשה וכבר אי אפשר להאשים אותה בשום דבר, העיתונות העצמאית גם היא מדולדלת. האיחוד האירופי הוא יעד להתקפות, אבל צריך לזכור שבסופו של יום, הונגריה מקבלת כסף ממנו. לכן פידס מתמקדים בסורוס ומייחסים לו את ההשפעה על האיחוד האירופי. העובדה שהוא נולד בהונגריה מסייעת לצייר אותו כבוגד. ייתכן שמחר הם יאשימו מישהו אחר".

מרטין אומר כי מעולם לא פגש את סורוס, אבל הארגון שבראשו הוא עומד קיבל ממנו תרומה של 45,000 אירו בשנה שעברה, שמהווים כ-7% מהתרומות שקיבל בשנה זו. "בשביל הממשלה הנוכחית, חייב להיות אויב שאפשר להאשים אותו במצב הנוכחי. זו טקטיקה ותיקה, לומר לציבור - אנחנו בעדכם, אבל הנה יש דמות אחת שמטרפדת את ההצלחה שלכם. צריך לזכור שהבחירות הבאות יתקיימו עוד חצי שנה. זהו ניסיון לצבור תמיכה לפני כן".

הקמפיין בהונגריה מצטרף למאמצים קודמים להגביל את כוחו של סורוס בהונגריה. חוק עמותות שעבר במדינה, הדומה מאוד לחוק העמותות הישראלי, מקשה מאוד על ארגונים לא ממשלתיים לקבל כסף כתרומה למימון הפעילות. בנוסף, האוניברסיטה שהקים סורוס בבודפשט, "אוניברסיטת מרכז אירופה", נאלצה להתאים עצמה כדי להמשיך ולפעול, לאחר שהממשלה העבירה חוק שהקשה עליה. "מדובר בסוכנים זרים הממומנים על-ידי כסף זר", אמר דובר הממשלה, ד"ר זולטאן קובאץ'.

סורוס נולד ב-1930 בבודפשט למשפחה יהודית. אביו היה עורך דין, שחייו עוצבו על-ידי תלאות מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הבולשביקית. ב-1944, כשהנאצים נכנסו להונגריה ויותר מחצי מיליון מיהודי המדינה נשלחו לאושוויץ ולמחנות ריכוז אחרים, אביו הצליח להבטיח את שלומה של המשפחה על-ידי ניירות מזויפים, תשלומי שוחד ומעבר בין מקומות מחבוא. האב גם סייע ליהודים אחרים לשרוד, לפעמים עבור תשלום. סורוס עצמו, שהיה נער בן 14, התחזה לבנו של פקיד הונגרי בכיר. בתמורה, אשתו היהודייה של הפקיד זכתה בניירות מזויפים.

סורוס אמר בראיונות בעבר כי אביו היווה השפעה מרכזית על חייו. מעבר לעובדה כי האב סחר במטבעות חוץ במהלך המלחמה ואחריה, הוא היה בעל גישה בלתי מקובלת לכסף בעקבות חוויותיו הקשות בשבי הרוסי. "הוא לא רצה כבוד או כסף, ועבד רק מספיק כדי לפרנס את המשפחה", אמר על אביו בנאום באותה אוניברסיטה מרכז אירופית, שבו הציג את הביוגרפיה האישית שלו. הוא סיפר כי פעם נשלח ללוות כסף מלקוח של אביו לפני חופשת סקי, והאב רטן במשך חודשים לאחר מכן שהוא צריך לעבוד כדי להחזיר את הכסף: "לא היינו המשפחה הבורגנית הטיפוסית, והיינו גאים בכך".

גם סורוס עצמו לא הפך למיליארדר הטיפוסי. הוא הגיע לבד לאנגליה בגיל 17 בעזרת קשריו של אביו, אחרי שהונגריה הפכה לקומוניסטית. הוא למד כלכלה ב-LSE (לונדון סקול אוף אקונומיקס), אבל אמר כי התעניין בעיקר בפילוסופיה, ובמיוחד בהגותו של הפילוסוף היהודי-אוסטרי קרל פופר, מחבר הספר "החברה הפתוחה ואויביה" (על שמו נקראת רשת הארגונים הלא-ממשלתיים של סורוס, "קרנות החברה הפתוחה").

אחרי לימודיו עבר סורוס לניו-יורק ופתח שם חברת ברוקרים קטנה שהתמחתה בהשקעה בניירות ערך באירופה שאחרי המלחמה. את הפריצה שלו לתודעה הבינלאומית הוא חייב להימור המוצלח שלו על פיחות בערכו של הפאונד הבריטי בספטמבר 1992, שהניב לו רווח של כמיליארד דולר ביום אחד. מאז המשיך לצבור הון, ולחלק אותו, בסדרה של הימורי מט"ח מוצלחים לצד השקעות ברחבי העולם בראש קרן מצליחה ואקסקלוסיבית.

סורוס מגדיר את עצמו כמעין נדבן פוליטי ("Policy Oriented Philanthropist"). לפי הערכות, "קרנות החברה הפתוחה" שהוא מממן תרמו בעשורים האחרונים כ-13 מיליארד אירו לארגונים ולפרויקטים שונים ברחבי העולם. ברמה הגלובלית, הוא תורם מרכזי של ארגונים כמו Human rights Watch ו-Transparency International; בארה"ב הוא תרם בעבר למועמדים דמוקרטים ולשדולה היהודית ג'יי-סטריט המתחרה עם אייפאק בעלת האוריינטציה הימנית; בישראל תרם סורוס לקרן החדשה, למרכז עדאללה, ארגון אעלאם, בצלם, שוברים שתיקה ועוד. גם אחרי התרומות, הונו מוערך כיום ב-25 מיליארד יורו, לפי המגזין "פורבס", והוא אחד מ-30 האנשים העשירים בעולם.

הסנטימנט נגד סורוס, כך נראה, התפשט במהירות בשנתיים האחרונות, והוא הפך מנושא לתיאוריות קונספירציה של הימין הרדיקלי בארה"ב למעין ארכי-יריב של פוליטיקאים ימנים באירופה. מי שנתן את הטון, כמו במקרים אחרים, היה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שסילק מהמדינה את כל ארגוני "החברה הפתוחה" של סורוס ואסר על ארגונים לא ממשלתיים במדינה לקבל כספים ממנו באמצעות חקיקה לפני כשנתיים שנים. הוא הגדיר אותם כ"איום ביטחוני".

מאז, לצד ההאשמות בהונגריה, הפך סורוס גם לדמות שנואה במקומות אחרים. במקדוניה, מדינה שדרכה עברו כמיליון פליטים בנתיב הבלקני בדרך לגרמניה, נרשמו הפגנות ענק במארס השנה על-ידי ארגון שמכנה את עצמו SOS - Stop Operation Soros. הפוליטיקאים במדינה מאשימים אותו, בשל הארגונים הלא ממשלתיים שהוא מממן, באחריות למשבר פוליטי המשתק אותה. שר החוץ של מקדוניה קרא ל"דה-סורוסיזציה" שלה. בפולין, הפוליטיקאי הבכיר ירוסלב קצ'ינסקי הודיע כי הוא מתכוון לקדם חוקים נגד תרומות מחו"ל לארגונים לא ממשלתיים, כדי להיאבק בהשפעתו של סורוס.

שמו של סורוס צץ גם במערכת הבחירות הנוכחית באוסטריה, שעוסקת בעיקר בפרשת הקמפיין השלילי שיזם היועץ הישראלי טל זילברשטיין למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ששכרה את שירותיו. בימים האחרונים התברר כי צוות ישראלי-אוסטרי פרסם בעמודי פייסבוק שהקים "ממים" נגד המועמד היריב מטעם המפלגה השמרנית של אוסטריה, סבסטיאן קורץ. אחד מהם מראה את סורוס לוחש על אוזנו, ובאחרים כתוב כי קורץ יאפשר למאות אלפי פליטים להיכנס לאוסטריה, נאמן ל"חזונו" של המיליארדר היהודי. זילברשטיין, אגב, נעצר בפרשת החשד לשוחד ולהלבנת הון של המיליארדר הישראלי בני שטיינמץ, שטוען כי כל חקירתו היא תוצאה של "קנוניה" שרקם נגדו סורוס בשל עימותים עסקיים.

בגלל האופי הגלובלי של מעורבותו של סורוס והכספים שהוא מפזר, שמו מוזכר כעת בכל מקום. בשבוע האחרון הוא "נחשף" באתרי ימין אמריקאים כמי ש"עזר לממן" את מחאת שחקני ליגת הפוטבול האמריקאית נגד אפליה (שבמסגרתה הם כורעים על ברך אחת בזמן ההמנון הלאומי), נושא לעימות עם הנשיא דונלד טראמפ; בעיתונות הספרדית נכתב כי הוא "עומד מאחורי" השאיפה הקטלונית לעצמאות, לאחר שאותרה תרומה של כמה אלפי דולרים לארגון שקידם את בדלנות הקהילה האוטונומית. חבר קונגרס אמריקאי אף האשים אותו בשבוע שעבר באופן ישיר במימון סודי של המהומות הניאו-נאציות בשרלוטסוויל: "אני חושב שהוא מהונגריה, אני חושב שהוא יהודי, אני חושב שהוא הסגיר יהודים לנאצים".

סורוס עצמו מתמודד עם ההאשמות נגדו בעיקר באמצעות הודעות לעיתונות, והוא עצמו אינו מתראיין. "אין שום קונספירציה עולמית נגד הונגריה בהובלת ג'ורג' סורוס", אמר הדובר שלו, "אנחנו מצטערים שהממשלה ההונגרית מוציאה 3 מיליון אירו מכספי הציבור כדי לזרוע רגשות פחד ושנאה במטרה לגייס קולות, שישה חודשים לפני הבחירות". אחרי שיתקבלו המכתבים, על תושבי הונגריה לשקול את תשובותיהם ולשלוח אותן עד סוף בנובמבר. אורבן צפוי להורות לתומכיו לעשות זאת בהמוניהם.

עוד כתבות

חייל רוסי סוחב רחפן אוקראיני שתוקן ועודכן על ידי הצבא / צילום: ap, Russian Defense Ministry Press Service

איך נכשלו הרחפנים האמריקאים לחולל מפנה במלחמה באוקראינה?

רוב הרחפנים הקטנים של חברות אמריקאיות נכשלו בביצועיהם מול הטכנולוגיה הרוסית, ונחשבים כעת ליקרים ונוטים לתקלות ● בהיעדר פתרונות מהמערב, פנתה אוקראינה למוצרים סיניים זולים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 ירד בכ-1.1%

מדד ת"א 35 צלל ב-1.2% ● מדד המחירים לצרכן בישראל יפורסם הערב, מה צופים הכלכלנים? ● BDO: "המתיחות מול איראן תשפיע על שוק הנפט" ● בזכות מאזניהן החזקים, בוול סטריט צופים תשואת יתר ל"שבע המופלאות" ● וגם: 10.5 טריליון דולר - שיא בשווי הנכסים שמנהלת בלקרוק

רחוב כנפי נשרים 24 בירושלים / צילום: דוברות עיריית ירושלים

רשות המסים שכרה מקומות חניה ל-17 עובדים. כמה היא משלמת?

מאז פרצה המלחמה, רשות המסים שוכרת חניה ל־17 עובדים ותשלם כ־180 אלף שקל עד סוף 2024 ● "העובדים הועסקו במוקד למתן מענה לצורכי המלחמה. עובדים אלו נדרשו להגיע בשעות הבוקר המוקדמות וסיימו את עבודתם בשעות הערב המאוחרות" ● נכון להיום רשות המסים שוכרת חניות מבעלי חניונים פרטיים ב־48 חניונים ברחבי הארץ

גיל שויד / צילום: גלובס

גיל שויד על הפרישה מתפקיד מנכ"ל צ'ק פוינט: "לא מתחרט על כלום, רוצה לבנות את המוצר הבא"

"אני גאה שצ'ק פוינט תמיד הייתה יציבה, לא הייתה שנה אחת שלא הרווחנו", כך אומר גיל שויד, מנכ"ל חברת הסייבר צ'ק פוינט ב-31 השנים האחרונות, בשיחה עם עורך ההייטק של גלובס, אסף גלעד, בכנס TECH IL של גלובס ● על השפעות המלחמה אומר שויד כי "הנזק המקומי הוא לא הבעיה, אלא הנזק שייגרם לטווח רחוק"

בחינות הסמכה / צילום: אלון רון

תוצאות בחינת ההסמכה בראיית חשבון: הסטודנטים של מכללת ספיר בראש

מדובר בבחינת ההסמכה הראשונה שהתקיימה מאז פרוץ המלחמה ● הסטודנטים מהאוניברסיטה העברית נמצאים בתחתית הטבלה ● שיעור המעבר הכללי של כלל הנבחנים בבחינה עומד על 68%

פועלים עובדים באתר בנייה / צילום: Shutterstock

יותר ביקוש לפועלי בניין ועובדים בלתי מקצועיים, פחות למהנדסים ואקדמאים

שיעור התעסוקה עלה במרץ במקצת ועומד על 60.8%, ושיעור האבטלה הצטמצם ועומד על רמה של 3.1% ● עם זאת, ייתכן כי הגיוס הנרחב למילואים מצמצם מלאכותית את שיעור האבטלה

האלוף במיל' ישראל זיו / צילום: גיא חמוי

"אני מודאג": ישראל זיו מנתח - מה יקרה עם רפיח והאם נתקוף באיראן?

האלוף במיל' ישראל זיו, שכיהן בעבר כראש אגף מבצעים בצה"ל, עוקב בדאגה אחרי מהלך העניינים לאחר המתקפה האיראנית נגד ישראל ● "מבחינת ישראל, יש לה את הלגיטימציה לתקוף, אבל אני חושש שזו החלטה קצת נמהרת. יש לנו שתי חזיתות פתוחות" ● ומה הוא חושב שצריך לעשות ברפיח?

מנכ''לית בול מסחר, אדוה עשור / איור: גיל ג'יבלי (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

המנכ"לית שתקבל מיליונים בזמן שמחזיקי האג״ח יחטפו תספורת

שנה לאחר קריסתה הפתאומית של חברת האשראי החוץ-בנקאי, חושף מתווה הסדר החוב שלה כי מחזיקי האג"ח צפויים למחוק עשרות מיליוני שקלים ● מי שצפויה להוביל את ההסדר היא מנכ"לית בול מסחר, אדוה עשור, שתזכה לתגמולים המוערכים בכ-5 מיליון שקל בתקופת ההסדר

יירוטי כיפת ברזל מעל שמי אשקלון, ערב מתקפת הכטב''מים מאיראן / צילום: Reuters, Amir Cohen

ישראל החליטה: תקיפה ברורה ונחרצת נגד איראן; נשלמה היערכות חיל האוויר

דיווח: סעודיה ואיחוד האמירויות חלקו מידע מסווג עם ארה"ב כדי לסכל את המתקפה האיראנית ● קבינט המלחמה התכנס ב-14:00 לדיון נוסף על תגובת ישראל מול איראן ● נשיא צרפת מקרון הודיע כי ישוחח היום עם נתניהו; שר החוץ הבריטי: "שוקלים להטיל סנקציות נוספות על איראן" שר החוץ של ארה"ב אנתוני בלינקן שוחח עם שרי החוץ של ערב הסעודית, ירדן ומצרים עדכונים שוטפים

גל בר דעה, מנכ''ל בנק ONE ZERO בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

גל בר דעה, מנכ"ל ONE ZERO: "רוצים להיות בנק גדול. טכנולוגיה היא הדרך היחידה לתת ייעוץ לכולם"

מנכ"ל ONE ZERO אמר בכנס TECH IL של גלובס כי על הבנקים לקחת אחריות לעתיד הכלכלי של הלקוחות שלהם, להוציא אותם ממינוס ולאפשר להם לשפר את האשכול הסוציו-אקונומי שלהם ● על וואן זירו אמר: "בנקאות זה מרתון, אנחנו מתכוונים להיות בנק גדול ומשמעותי במערכת הישראלית"

מתן סמיש, רשא חולי ואילון לוי בפאנל בהנחיית נבו טרבלסי, גלובס / צילום: כדיה לוי

הצרכים, האתגרים והשאיפות: שלושה מנהיגים צעירים על במה אחת

בפאנל בהשתתפות נציגי הנבחרת לשנת 2024, מתן סמיש מלאומי סיפר על מהפכת השירות של הבנק, רשא חולי מדיפלסט סיפרה על אתגרי הניהול בתעשייה, ואילון לוי, דובר במערך ההסברה עד לאחרונה, דיבר על מצבה של ישראל בעולם

שיחה משותפת בין אילנית אדסמן, ר' נבחרת ביטוח ופינטק, KPMG, לבין עופר גולן, מנהל תחום תשלומים, ניהול סיכונים וציות, KLMG / צילום: תמר מצפי, כדיה לוי

הבנקים המרכזיים מול השוק הפרטי: מי ינצח במרוץ על המטבע הדיגיטלי?

במסגרת כנס TECH IL של גלובס, אילנית אדסמן ועופר גולן, שני בכירים מפירמת KPMG, דנו במאבק החם על שוק התשלומים העתידי, שכולל מגוון הזדמנויות לצד לא מעט סכנות ● השניים שוחחו על היתרונות והחסרונות של מטבעות דיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים

לאן תגיע הריבית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה צפוי היום במדד המחירים לצרכן בישראל?

העונתיות במספר סעיפים מושכת את מדד המחירים לצרכן כלפי מעלה, והקונצנזוס הוא לקצב אינפלציה שנתי של 2.6% ● עם זאת, הסיכונים הגאו-פוליטיים, העלייה העולמית במחירי הנפט והפיחות בשקל עלולים להחמיר את המצב אף יותר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

כלכלנים מעריכים: איך תשפיע העלייה באינפלציה על הריבית?

האינפלציה הפתיע את התחזיות המוקדמות כשעלתה לשיעור של 2.7% במרץ ● הכלכלנים הבכירים מנתחים את הנתונים ומסבירים את ההשפעה הצפויה על מתווה הריבית של בנק ישראל ● חן הרצוג, כלכלן ראשי ב-BDO: "חלק משמעותי מעליית המדד נובע מהתאמה חד-פעמית של המס על סיגריות וטבק"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בת"א; או פי סי אנרגיה מזנקת בכ-8%

מדד ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.9% ● התנודתיות החריגה בשווקים לאור המתיחות בין איראן לישראל ממשיכה, וגם בשאר העולם אי הוודאות מורגשת ● אי.בי.אי מתייחסים לזינוק באגרות החוב הממשלתיות: "ניתן לנצל את עליית התשואות להארכה הדרגתית של מח"מ התיק" ● מדד המחירים לצרכן הפתיע לרעה, והסיכויים להפחתת ריבית הולכים ומתרחקים ● לאומי: "התנודתיות תימשך, בגלל רגישות מחיר הנפט למתיחות באזור"

בנק J.P. Morgan / צילום: Reuters, Nicolas Economou

ריביות גבוהות היוו מכונת מזומנים לבנקים. לא עוד

הבנקים האמריקאים ג'יי. פי מורגן, וולס פארגו וסיטיגרופ הציגו דוחות טובים מהצפוי לרבעון הראשון, אך התחזיות שלהם קדימה מופחתות ● כשריבית הפד נותרת גבוהה, ייאלצו הבנקים לשלם יותר על פיקדונות, ומנגד יעמידו פחות הלוואות

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

המתקפה האיראנית יצרה "פקק" בנתב"ג: זה הפתרון של משרד התחבורה

בימי שגרה אין המראות מנתב"ג בשעות הלילה המאוחרות ● בליל המתקפה האיראנית המרחב האווירי של ישראל נסגר, ולמרות ביטולי הטיסות הרבים, עם חידוש הטיסות לישראל וממנה נוצר פקק ● במשרד התחבורה הנחו על פתרון ליומיים הקרובים

עומדים - אסף גריס ושירי הייסר, יושבים - זיו קורן (מימין) וניב חורש / צילום: שי פרנקו

משרד הפרסום ראובני-פרידן ממנה מנכ"לים חדשים: שירי הייסר ואסף גריס

בראובני-פרידן ממשיכים את המודל לפיו המושכות נמצאות בידי מנכ"לים משותפים ● זיו קורן וניב חורש, שמילאו את התפקיד עד כה, יכהנו כמנכ"לי הקבוצה, הכוללת עוד ארבע חברות ● לדברי השניים, "אצלנו אי-אפשר להצניח מנכ"לים מבחוץ, גם אם הם מנהלים ואנשי מקצוע מצוינים"

מדד ינואר-פברואר של 2024 קבע שיא חדש במחירי הדירות / אילוסטרציה: Shutterstock

מחירי הנדל"ן בדרך לשיא חדש, ואלה הדירות והמיקומים שהרוכשים מעדיפים

הירידות נמחקו לחלוטין, ומדד ינואר-פברואר של 2024 קבע שיא חדש במחירי הדירות ● עיון בנתונים מוצא כי בשלושת החודשים שבין דצמבר לפברואר השנה הוביל מחוז המרכז את עליות המחירים, עם 3.6% עלייה ● הבעיה המסתורית היא ההיצע 

אלונה בר און, מו''ל גלובס בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: אנחנו משתדלים להציף גם סוגיות שלא מסוקרות ולראות גם את הדברים הטובים, ויש כאלה

בפתח כנס TECH IL של גלובס, הציגה מו"ל העיתון את העשייה של מדור הטק שלו וכן ציינה את השאיפה להציע לקוראים "מזון בריא למוח" ● בר און הציגה גם את תהליך דירוג 10 הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס, המבוסס על בחירות של קרוב ל־90 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בענף ההייטק הישראלי