גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך הפך המיליארדר היהודי ג'ורג' סורוס לאויב העולם

רוסיה גירשה עמותות שלו, בהונגריה ובמקדוניה הוא מוצג כנבל, בספרד הוא מואשם במרד הקטלוני, ובארץ הוא מקושר עם "הקרן להשמדת ישראל" ונחשב לסדין האדום של הימין

הפגנה נגד ג'ורג' סורוס במקדוניה  / צילום: Robert Atanasovski, Getty Images
הפגנה נגד ג'ורג' סורוס במקדוניה / צילום: Robert Atanasovski, Getty Images

בזמן כתיבת שורות אלה, 8 מיליון מכתבים עושים את דרכם לבתיהם של אזרחי הונגריה. כשיפתחו אותם, יגלו סדרת שאלות שהכינה ממשלת הימין השולטת במדינה, בראשות ויקטור אורבן. כל השאלות מוקדשות ל"תוכנית סורוס", מונח שבו משתמשת הממשלה כדי לתאר קנוניה בינלאומית, שנועדה להציף את הונגריה בפליטים מוסלמים. השאלות ואופן ניסוחן הופכים את המסמך למעין כתב אישום של ממשלת הונגריה נגד ג'ורג' סורוס, המיליארדר היהודי בן ה-87 שעל שמו קרויה התוכנית, הכוללת את הריסת התרבות ההונגרית, שינוי מערכת המשפט וכפייה על המדינה לקבל מהגרים.

שליחת המכתבים, שמוגדרת באופן רשמי על-ידי הממשלה כחלק מ"התייעצות לאומית", היא שיאו של קמפיין שיטתי המתמקד באופן אישי בסורוס. איש העסקים, ששרד כנער את השואה, עבר לניו-יורק ועשה את הונו במסחר במט"ח ולאחר מכן בהשקעות ברחבי העולם, הפך בעשורים האחרונים לתורם מספר אחת למאות ארגונים ליברליים הממוקמים לרוב בשמאל הפוליטי, וחלק ניכר מתרומותיו הוקדש למקום שממנו הגיע - המדינות הקומוניסטיות לשעבר במזרח אירופה ובמרכזה.

עם עליית מפלגות ימין פופוליסטיות לשלטון במדינות אלו בשנים האחרונות, ועל רקע משבר הפליטים ב-2015 ותמיכתו של סורוס בהכנסתם למדינות האיחוד, הועלה המיליארדר היהודי למעמד שימושי של "אויב המדינה" ברבות מהן. בפולין קרא הנשיא להגביל את פעילות הארגונים שלהם הוא תורם, במקדוניה נערכו הפגנות המוניות נגדו וברומניה אמר ראש מפלגת השלטון כי סורוס "מממן רוע" במדינה. דמותו של סורוס צצה בהופעת אורח גם בקמפיין הבחירות באוסטריה (שם נבדקת מעורבותו של היועץ האסטרטגי הישראלי טל זילברשטיין, ועל כך בהמשך), והיא משמשת יעד לתיאוריות קונספירציה כבר שנים רבות בימין האמריקאי, וגם בישראל - בין השאר על ידי יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, ששיתף קריקטורה בעלת ניחוח אנטישמי, שבה נראה סורוס כמי שמפעיל אנשים כמו אלדד יניב, מני נפתלי, אהוד ברק ויצורים מהחלל החיצון.

אבל נראה כי הונגריה, המדינה שבה נולד סורוס, מובילה את המגמה. עלותה של ה"התייעצות הלאומית" שיזמו אורבן ופוליטיקאים עמיתים ממפלגת "פידס" (Fidesz) עומדת על לפחות 3 מיליון אירו. היא מצטרפת ל-21 מיליון אירו שהממשלה הוציאה על קמפיין טלוויזיוני ופוסטרים ברחבי המדינה, שבהם הוצג סורוס בקיץ האחרון כנבל המאיים על ההונגרים. "אל תתנו לו לצחוק אחרון", נכתב עליהם.

היא מצטרפת גם להאשמות מפורשות של אורבן ושריו, שלפיהן ארגונים לא-ממשלתיים בתוך הונגריה הם חלק מ"הצבא של סורוס", שחותר תחת השלטון.

בלב ההאשמה, מיוחסת לסורוס השפעה על הנציבות האירופית, שאימצה תוכנית שתחייב חלוקת נטל הפליטים באיחוד לפי מפתח כלכלי ודמוגרפי. "הם אוכלים מכף ידו", אמר אורבן. התוכנית עדיין לא יושמה, ועתירה של הונגריה נגדה לבית הדין של האיחוד האירופי נדחתה, אבל הממשלה מבטיחה להיאבק בה.

העולם נגד סורוס

"ממשלתו של אורבן צריכה להמציא אויב, בגלל הסגנון הפוליטי שמאפיין אותו", אומר יוזף פיטר מרטין, מנכ"ל הסניף ההונגרי של "Transparency International", ארגון לא ממשלתי העוסק בשקיפות ציבורית ובמאבק בשחיתות. "הם צריכים מישהו שייצג איום להונגריה. האופוזיציה במדינה נחלשה וכבר אי אפשר להאשים אותה בשום דבר, העיתונות העצמאית גם היא מדולדלת. האיחוד האירופי הוא יעד להתקפות, אבל צריך לזכור שבסופו של יום, הונגריה מקבלת כסף ממנו. לכן פידס מתמקדים בסורוס ומייחסים לו את ההשפעה על האיחוד האירופי. העובדה שהוא נולד בהונגריה מסייעת לצייר אותו כבוגד. ייתכן שמחר הם יאשימו מישהו אחר".

מרטין אומר כי מעולם לא פגש את סורוס, אבל הארגון שבראשו הוא עומד קיבל ממנו תרומה של 45,000 אירו בשנה שעברה, שמהווים כ-7% מהתרומות שקיבל בשנה זו. "בשביל הממשלה הנוכחית, חייב להיות אויב שאפשר להאשים אותו במצב הנוכחי. זו טקטיקה ותיקה, לומר לציבור - אנחנו בעדכם, אבל הנה יש דמות אחת שמטרפדת את ההצלחה שלכם. צריך לזכור שהבחירות הבאות יתקיימו עוד חצי שנה. זהו ניסיון לצבור תמיכה לפני כן".

הקמפיין בהונגריה מצטרף למאמצים קודמים להגביל את כוחו של סורוס בהונגריה. חוק עמותות שעבר במדינה, הדומה מאוד לחוק העמותות הישראלי, מקשה מאוד על ארגונים לא ממשלתיים לקבל כסף כתרומה למימון הפעילות. בנוסף, האוניברסיטה שהקים סורוס בבודפשט, "אוניברסיטת מרכז אירופה", נאלצה להתאים עצמה כדי להמשיך ולפעול, לאחר שהממשלה העבירה חוק שהקשה עליה. "מדובר בסוכנים זרים הממומנים על-ידי כסף זר", אמר דובר הממשלה, ד"ר זולטאן קובאץ'.

סורוס נולד ב-1930 בבודפשט למשפחה יהודית. אביו היה עורך דין, שחייו עוצבו על-ידי תלאות מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הבולשביקית. ב-1944, כשהנאצים נכנסו להונגריה ויותר מחצי מיליון מיהודי המדינה נשלחו לאושוויץ ולמחנות ריכוז אחרים, אביו הצליח להבטיח את שלומה של המשפחה על-ידי ניירות מזויפים, תשלומי שוחד ומעבר בין מקומות מחבוא. האב גם סייע ליהודים אחרים לשרוד, לפעמים עבור תשלום. סורוס עצמו, שהיה נער בן 14, התחזה לבנו של פקיד הונגרי בכיר. בתמורה, אשתו היהודייה של הפקיד זכתה בניירות מזויפים.

סורוס אמר בראיונות בעבר כי אביו היווה השפעה מרכזית על חייו. מעבר לעובדה כי האב סחר במטבעות חוץ במהלך המלחמה ואחריה, הוא היה בעל גישה בלתי מקובלת לכסף בעקבות חוויותיו הקשות בשבי הרוסי. "הוא לא רצה כבוד או כסף, ועבד רק מספיק כדי לפרנס את המשפחה", אמר על אביו בנאום באותה אוניברסיטה מרכז אירופית, שבו הציג את הביוגרפיה האישית שלו. הוא סיפר כי פעם נשלח ללוות כסף מלקוח של אביו לפני חופשת סקי, והאב רטן במשך חודשים לאחר מכן שהוא צריך לעבוד כדי להחזיר את הכסף: "לא היינו המשפחה הבורגנית הטיפוסית, והיינו גאים בכך".

גם סורוס עצמו לא הפך למיליארדר הטיפוסי. הוא הגיע לבד לאנגליה בגיל 17 בעזרת קשריו של אביו, אחרי שהונגריה הפכה לקומוניסטית. הוא למד כלכלה ב-LSE (לונדון סקול אוף אקונומיקס), אבל אמר כי התעניין בעיקר בפילוסופיה, ובמיוחד בהגותו של הפילוסוף היהודי-אוסטרי קרל פופר, מחבר הספר "החברה הפתוחה ואויביה" (על שמו נקראת רשת הארגונים הלא-ממשלתיים של סורוס, "קרנות החברה הפתוחה").

אחרי לימודיו עבר סורוס לניו-יורק ופתח שם חברת ברוקרים קטנה שהתמחתה בהשקעה בניירות ערך באירופה שאחרי המלחמה. את הפריצה שלו לתודעה הבינלאומית הוא חייב להימור המוצלח שלו על פיחות בערכו של הפאונד הבריטי בספטמבר 1992, שהניב לו רווח של כמיליארד דולר ביום אחד. מאז המשיך לצבור הון, ולחלק אותו, בסדרה של הימורי מט"ח מוצלחים לצד השקעות ברחבי העולם בראש קרן מצליחה ואקסקלוסיבית.

סורוס מגדיר את עצמו כמעין נדבן פוליטי ("Policy Oriented Philanthropist"). לפי הערכות, "קרנות החברה הפתוחה" שהוא מממן תרמו בעשורים האחרונים כ-13 מיליארד אירו לארגונים ולפרויקטים שונים ברחבי העולם. ברמה הגלובלית, הוא תורם מרכזי של ארגונים כמו Human rights Watch ו-Transparency International; בארה"ב הוא תרם בעבר למועמדים דמוקרטים ולשדולה היהודית ג'יי-סטריט המתחרה עם אייפאק בעלת האוריינטציה הימנית; בישראל תרם סורוס לקרן החדשה, למרכז עדאללה, ארגון אעלאם, בצלם, שוברים שתיקה ועוד. גם אחרי התרומות, הונו מוערך כיום ב-25 מיליארד יורו, לפי המגזין "פורבס", והוא אחד מ-30 האנשים העשירים בעולם.

הסנטימנט נגד סורוס, כך נראה, התפשט במהירות בשנתיים האחרונות, והוא הפך מנושא לתיאוריות קונספירציה של הימין הרדיקלי בארה"ב למעין ארכי-יריב של פוליטיקאים ימנים באירופה. מי שנתן את הטון, כמו במקרים אחרים, היה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שסילק מהמדינה את כל ארגוני "החברה הפתוחה" של סורוס ואסר על ארגונים לא ממשלתיים במדינה לקבל כספים ממנו באמצעות חקיקה לפני כשנתיים שנים. הוא הגדיר אותם כ"איום ביטחוני".

מאז, לצד ההאשמות בהונגריה, הפך סורוס גם לדמות שנואה במקומות אחרים. במקדוניה, מדינה שדרכה עברו כמיליון פליטים בנתיב הבלקני בדרך לגרמניה, נרשמו הפגנות ענק במארס השנה על-ידי ארגון שמכנה את עצמו SOS - Stop Operation Soros. הפוליטיקאים במדינה מאשימים אותו, בשל הארגונים הלא ממשלתיים שהוא מממן, באחריות למשבר פוליטי המשתק אותה. שר החוץ של מקדוניה קרא ל"דה-סורוסיזציה" שלה. בפולין, הפוליטיקאי הבכיר ירוסלב קצ'ינסקי הודיע כי הוא מתכוון לקדם חוקים נגד תרומות מחו"ל לארגונים לא ממשלתיים, כדי להיאבק בהשפעתו של סורוס.

שמו של סורוס צץ גם במערכת הבחירות הנוכחית באוסטריה, שעוסקת בעיקר בפרשת הקמפיין השלילי שיזם היועץ הישראלי טל זילברשטיין למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ששכרה את שירותיו. בימים האחרונים התברר כי צוות ישראלי-אוסטרי פרסם בעמודי פייסבוק שהקים "ממים" נגד המועמד היריב מטעם המפלגה השמרנית של אוסטריה, סבסטיאן קורץ. אחד מהם מראה את סורוס לוחש על אוזנו, ובאחרים כתוב כי קורץ יאפשר למאות אלפי פליטים להיכנס לאוסטריה, נאמן ל"חזונו" של המיליארדר היהודי. זילברשטיין, אגב, נעצר בפרשת החשד לשוחד ולהלבנת הון של המיליארדר הישראלי בני שטיינמץ, שטוען כי כל חקירתו היא תוצאה של "קנוניה" שרקם נגדו סורוס בשל עימותים עסקיים.

בגלל האופי הגלובלי של מעורבותו של סורוס והכספים שהוא מפזר, שמו מוזכר כעת בכל מקום. בשבוע האחרון הוא "נחשף" באתרי ימין אמריקאים כמי ש"עזר לממן" את מחאת שחקני ליגת הפוטבול האמריקאית נגד אפליה (שבמסגרתה הם כורעים על ברך אחת בזמן ההמנון הלאומי), נושא לעימות עם הנשיא דונלד טראמפ; בעיתונות הספרדית נכתב כי הוא "עומד מאחורי" השאיפה הקטלונית לעצמאות, לאחר שאותרה תרומה של כמה אלפי דולרים לארגון שקידם את בדלנות הקהילה האוטונומית. חבר קונגרס אמריקאי אף האשים אותו בשבוע שעבר באופן ישיר במימון סודי של המהומות הניאו-נאציות בשרלוטסוויל: "אני חושב שהוא מהונגריה, אני חושב שהוא יהודי, אני חושב שהוא הסגיר יהודים לנאצים".

סורוס עצמו מתמודד עם ההאשמות נגדו בעיקר באמצעות הודעות לעיתונות, והוא עצמו אינו מתראיין. "אין שום קונספירציה עולמית נגד הונגריה בהובלת ג'ורג' סורוס", אמר הדובר שלו, "אנחנו מצטערים שהממשלה ההונגרית מוציאה 3 מיליון אירו מכספי הציבור כדי לזרוע רגשות פחד ושנאה במטרה לגייס קולות, שישה חודשים לפני הבחירות". אחרי שיתקבלו המכתבים, על תושבי הונגריה לשקול את תשובותיהם ולשלוח אותן עד סוף בנובמבר. אורבן צפוי להורות לתומכיו לעשות זאת בהמוניהם.

עוד כתבות

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם