סוחרים בוול סטריט/ צילום: רויטרס
אנו חיים בזמנים של אופוריה גדולה, וזאת בכל הקשור לשוק המניות העיקרי בעולם, דהיינו שוק המניות האמריקאי. אין ספור פרמטרים של סנטימנט מורים זאת, כאשר הפופולארי ביותר, ה-VIX, משיג בתקופה זו שיאים חדשים של שאננות. כאלו המורים על צפי להמשך חיובי מתמשך.
זה המקום להזכיר שה-VIX הוא אינדיקטור המהווה קומפילציה של מה שקרוי אצלנו "סטיות התקן" (ובחו"ל ה"תנודתיות המובנית" Implied Volatility) של האופציות הנסחרות על מדד המניות העיקרי S&P 500. שם, מספרים מתחת ל-10 מהווים נמוך היסטורי, וה-VIX נמצא סביב אזור זה כבר תקופה ארוכה, למרות היינו אמורים לראות שינוי לרעה עקב העונתיות הקשה סביב סתיו בכלל וסביב חודש אוקטובר בפרט.
בכל אופן, הראלי המתמשך בשוק המניות בארה"ב מייצר עוד תופעת לוואי מעניינת, ולדעתי מדאיגה הרבה יותר היסטורית, והיא כמות החוב שהמשקיעים לוקחים על עצמם מעל ההון העצמי שלהם, וכל זה על מנת להשקיע במגמה העולה הקיימת.
לפניכם גרף מעורר מחשבה בתחום זה, מבית Advisor Perspective:
התמונה מציגה מצב של 22 השנים האחרונות, כאשר בתקופה זו היינו עדים לשני משברים פיננסיים קשים יחסית: ניקובה ופיצוצה של בועת ה"דוט קום", ב-2000, אשר פגעה בעיקר במניות הטכנולוגיה, ומדד הנאסד"ק, וקריסת בועת ה"סאב פריים", ב-2007-2009, אשר השפיעה על כל המגזרים כולם, ובמיוחד איימה לגרום לקריסת המערכת הפיננסית עצמה, דרך חדלות הפירעון של רוב הבנקים בוול סטריט.
לפני שני מקרי ה"בועה" האלו, ראינו עלייה יפה של הגידול הריאלי בחוב (הקו האדום) מעל הגידול הריאלי בערכו של המדד, והנפילה הבלתי נמנעת שבאה לאחר מכן. אגב, מעניין לראות שבאף מקרה, החוב לא חזר לנקודת ה-0, אשר נקבעה בתחילת הגרף, דהיינו ב-1995.
לא רק זאת, אלא שלמרות התחושה הנכונה שמשבר 2007-9 היה חמור הרבה יותר, אנו רואים שהחזרה של החוב של המשיקעים הייתה שם ל-100% (דהיינו סה"כ השקעה של 200% בשוק) לעומת סה"כ של 150% בנקודה התחתונה של משבר 2000.
ומה קרה מאז 2009? לא מזמן עברנו את רף ה-400% חוב ריאלי, דהיינו השקעה כוללת של פי 5 מן ההון העצמי. זהו מצב חסר תקדים, המראה שוב כמה בטחון, ושכנוע, עצמי נמצאים היום במוחם של המשקיעים ביחס לאי האפשרות של קריסה קרובה. הם פשוט אינם רואים זאת כהגיוני כלל!
העובדה שאנו נמצאים גם במצב של שיא היסטורי, באותו אחוז חוב, וזאת מאז 2014, ממשיכה להדיר שינה מאלו החושבים שלפנינו פוטנציאל לבעיה פיננסית גדולה מזו של 2009. בינתיים, קשה להתווכח עם עקומת המדד (בכחול). כזו יפה לא ראינו דורות. השאלה הגדולה תהיה כאשר כולם, או אפילו חלקם מאלו המחזיקים כל כך הרבה סחורה באשראי, ירצו לממש ולהחזיר חלק מן הסחורה לכל המרבה במחיר.
משה שלום - מנתח שווקים פיננסים
*** אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.