היינץ־כריסטיאן שטראכה עם אשתו פיליפה בק / צילום: רויטרס
שלל הודעות הברכה שזרמו היום (ב') ממפלגות ימין המתנגדות להגירה מרחבי אירופה על בחירתו המסתמנת של סבסטיאן קורץ לתפקיד קנצלר אוסטריה ועל התמיכה הגוברת ב"מפלגת החירות האוסטרית", ממקמות את הישגי שתי המפלגות בהקשר ברור: חלק מתגובת נגד של הציבור האירופי לגל הפליטים ששטף את היבשת החל מקיץ 2015. "תודה לאוסטריה. די לאיסלאם ודי לפלישה", כתבה "הליגה הצפונית" מאיטליה; קורץ הוא "חומה בפני פלישה קרקעית של זרים", אמר אלכסנדר גאולנד, ראש ה-AfD מגרמניה.
שנתיים אחרי שיותר ממיליון וחצי פליטים, מבקשי מקלט ומהגרים - חלק גדול מהם מוסלמים - הגיעו לאיחוד האירופי דרך הנתיב הבלקני, כבר אפשר לראות את ההשפעות הפוליטיות של הגל: הפחד מהגירה שיחק תפקיד מרכזי בהחלטתם של הבריטים לפרוש מהאיחוד האירופי; הוא הפך את "המפלגה למען החירות" של חירט וילדרס בהולנד לשנייה בגודלה בפרלמנט; הוא הכניס לפרלמנט הגרמני את מפלגת הימין האנטי-איסלאמית הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה - "אלטרנטיבה לגרמניה"; והוא גרם ל-6.4 מיליון בעלי זכות בחירה באוסטריה השמרנית להציב בראשה קנצלר צעיר, בן 31, שביסס את עיקר הקמפיין שלו על הבטחה להיאבק בהגירה.
רוב המומחים הפוליטיים ומפלגות המרכז באירופה מגדירים זאת כ"גל פופוליסטי" ששוטף את היבשת. "שוב הוכח כי באוסטריה, די בשנאת זרים, איסאלמופוביה ואירו-סקפטיות כדי להשיג קולות", נכתב ב"זידויטשה צייטונג" הגרמני הבוקר, שציין כי הפופוליזם האוסטרי שנסוג אחרי ההצלחה ב-1999 של יירג היידר שב וחזר. המפלגות הימניות, מנגד, כמו גם נשיא ארה"ב טראמפ, אומרות כי מדובר ב"חוכמת המונים", וכי אין כל רע בצורך להקשיב למה שהציבור עצמו רוצה.
ואין כל ספק כי הציבור האירופי כבר אינו מקבל בזרועות פתוחות את המהגרים. אפילו בגרמניה, שהובילה את המגמה וקיבלה כ-1.3 מיליון פליטים מאז קיץ 2015, שבחלקם הגיעו אל רציפי תחנות הרכבת לחיבוקים ולשלטי "Refugees Welcome", הגישה משתנה. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שראתה כיצד מצביעי המפלגה הנוצרית-דמוקרטית שלה בורחים ימינה ל-AfD בבחירות האחרונות כתוצאה ממדיניות הפליטים שלה, כבר נקטה צעדים בשטח.
לפי הדיווחים בכלי התקשורת בגרמניה, מרקל הסכימה לראשונה לקבוע רף עליון של מספר הפליטים שגרמניה תקבל - 200,000 בני אדם בשנה. ההסכמה מהווה פשרה בינה לבין המפלגה-האחות הבווארית, CSU, שדרשה זאת במסגרת המשא-ומתן הקואליציוני, הממשיך להתנהל מאחורי הקלעים בגרמניה. מרקל גם הבטיחה "לא לחזור" על מה שקרה בקיץ 2015 וממשלתה מקשה על הליך איחוד משפחות, שעשוי להביא לגרמניה מאות אלפי פליטים נוספים.
תוצאות הבחירות באוסטריה גם ממחישות את קו השבר שנבקע באיחוד האירופי בנוגע למדיניות הפליטים של הגוש. בעוד איטליה ויוון, המתמודדות עם מספרים גדולים של פליטים ומהגרים בשל מיקומן הגיאוגרפי, דורשות כי האיחוד כולו יסייע במשימה, ישנן כמה מדינות המסרבות לגבש מדיניות פליטים מסודרת לאיחוד, בראשות הונגריה ופולין, ובשיתוף צ'כיה וסלובקיה. כעת, ככל הנראה, גם אוסטריה תצטרף אליהן - עם מנהיג מפלגת החירות הימנית היינץ-כריסטיאן שטראכה בקואליציה או בלעדיו.
התוכנית שמקדמת הנציבות האירופית בנושא זוכה להתנגדות חריפה במדינות אלה. נכון לעכשיו, הנתיב הבלקני שדרכו הגיעו הפליטים נחסם. הונגריה ומקדוניה בנו גדרות המונעות את המעבר. הסכם בשווי מיליארדי אירו עם טורקיה הביא את הרשויות באנקרה להקשות על ההפלגה לאיי יוון. הנתיב הנוכחי הוא בעיקר מחופי לוב אל האיים האיטלקיים במרכז הים התיכון, שאליהם הגיעו בקיץ האחרון אלפי בני אדם כל שבוע.
ישנם גם מאות פליטים המגיעים לרומניה באמצעות שיט בים השחור מטורקיה. גרמניה ממשיכה לקבל פליטים, בעיקר מאיטליה, שתלך לבחירות באביב 2018, שגם בהן משבר הפליטים צפוי לשחק תפקיד מרכזי.
בהונגריה, הממשלה הימנית בראשות ויקטור אורבן כבר החלה בקמפיין שלה לקראת הבחירות באפריל, שמתרכז במאבק בתוכנית הנציבות האירופית ליישוב פליטים במדינות האיחוד. שר החוץ ההונגרי ממפלגת "פידס" (Fidesz) בירך גם הוא היום את קורץ על הצלחת "המפלגה האחות" בבחירות. מספר הפליטים והמהגרים שמצליחים להיכנס לאירופה אולי נמוך יותר, אבל תוצאות משבר הפליטים של קיץ 2015 ממשיכות להדהד ביבשת, ולשנות את המפה הפוליטית באירופה.