גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"חייבים למלא את קופת הביטוח הלאומי, דואגת לעתיד הילדים"

ח"כ נחמיאס-ורבין דורשת משרי האוצר והרווחה ליישם את הוראות סולבנסי המבטיחות את יכולת הפירעון של חברות הביטוח, גם על ביטוח לאומי ■ "מתקרב מועד הקטסטרופה"

ח"כ איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני), דורשת משר האוצר ושר הרווחה יישום מיידי של הוראות וחובות סולבנסי, החלות על חברות הביטוח בעולם ובארץ - גם על הביטוח הלאומי. במכתב לחיים כץ, משה כחלון, פרופ' אבי שמחון ראש המועצה לכלכלה, ודורית סלינגר הממונה על רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון, היא כותבת: "המצב הנוכחי ידוע לכם, הביטוח הלאומי, שהוא 'חברת הביטוח הלאומית', ימצא עצמו בבעיית תשלומים כבר בעתיד הנראה לעין, ומדי שנה מתקרב מועד הקטסטרופה. לאחרונה, דובר על שנת 2045, אבל יש הערכות שמקדימות לשנת 2038, וגם הערכות קיצוניות יותר שמצביעות על כך שהאיומים מרחפים מעל קצבאות הזקנה שייפגעו כבר ב-2017".

- לא הגזמת?

"אני עוקבת אחרי המצב של הביטוח הלאומי הרבה זמן ומוטרדת ממצב הביטחון הסוציאלי של הילדים שלנו. כל הזמן קורים דברים: סוגיות גיל הפרישה לנשים, סוגיות פרישה בכלל, רואים אנשים מבוגרים שפורשים ועדיין חייבים לעבוד כדי להיות מסוגלים להתפרנס בכבוד, בני ובנות 40 פלוס שיוצאים ממעגל העבודה ולא מצליחים לחזור אליו. כל אלה יוצרים חורים גדולים בביטוח הלאומי ובהפרשות לפנסיה. השינויים כל-כך רבים מהירים ודרמטיים, רואים את זה גם בשיעור הבלתי מועסקים, גם בדיון שמתקיים בעניין הקצבאות לנכים, דנים מעט מדי באפשרות לבטל את חוק לרון (החוק הקובע כי נכה מועסק המשתכר מעל רמה מסוימת יאבד את קצבת הנכות שלו - סק"ל). למה זה חשוב? כי כל הדברים הללו מרוקנים את הקופה של הביטוח הלאומי, ואנחנו חייבים לדאוג למלא אותה במקביל. אני מבקשת היום את מה שאנחנו דורשים מכל חברת ביטוח עסקית רגילה, וזה: לשמור ולהבטיח את האיתנות".

- ביטוח לאומי הוא לא חברת חברת ביטוח, זה תקציב המדינה.

"הביטוח הלאומי הוא חברת הביטוח הלאומית. אז נכון שהנחת העבודה הסמויה היא שתמיד, אם יהיה צורך, יהיה מאין למלא את החסר, כלומר מתקציב המדינה. אבל, קודם כול צריך לומר שעד היום העודפים שהיו בביטוח הלאומי הם שמימנו והם שעברו לתקציב המדינה השוטף, ולא להפך - ומדובר במיליארדים. גם צריך לומר שיש בביטחון הסוציאלי של אזרחי ישראל סוג של סבסוד צולב, שהרי הצעירים של היום ממנים את המבוגרים של היום, וספק אם בתורם, כשהם יהיו מבוגרים, יהיה מי שיסבסד אותם".

- ככה זה ביטוח, הצעירים של העתיד ייממנו את המבוגרים בעתיד שהם הצעירים של היום.

"אבל כשהסתכלו לפני 29 שנה אקטוארית לא ראו את הבור האקטוארי שאנחנו רואים היום. אולי כי מדובר בסוגיות פנסיה תקציבית שלא ידעו למדוד אז את ההשפעות וההשלכות שלהן, אולי בגלל סיבות אחרות. מבקר המדינה הצביע מזמן על כך שהביטוח הלאומי לא נערך כלל אקטוארית במשך שנים רבות. פעם אפילו לא היה שם אקטואר לעשות את זה. יש לומר בעניין זה שיובל שטייניץ כשר אוצר כן הבין את גודל הברוך ומינה ועדה לבחינת דרכים לשימור האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי. ביוני 2015 הממשלה גם קיבלה את החלטה 145 בעניין, רק שמאז לא הצליחו לבצע הרבה.

"החלטה זו מכוונת בדיוק למה שאני מבקשת - להיכנס למהלך מרחיק לכת של הכללת הוראות סולבנסי גם על הביטוח הלאומי, כמובן בווריאציה שמתאימה לו. אין ברירה אלא לראות את השינויים שכבר קורים: העלייה בתוחלת החיים, ביטוח סיעודי ממלכתי שאין מנוס ממנו. על הזמן מתרחבים השימושים, אבל לא רואים את המקורות. לזה חייבים להתחיל להיערך ברצינות".

- אבל אלה היו חברות הכנסת מהמפלגות השונות, גם שלך, שחיסלו בשמחה, קפיצה וצהלה את ההצעה להעלאת גיל הפרישה לנשים.

"לא חברות הכנסת חיסלו את זה, אלא העובדה שהביאו לכנסת הצעה חלקית. בלי פתרון שמביא בחשבון את פערי השכר בין נשים וגברים, את המשרות החלקיות בשוק שמאוישות בעיקר בנשים. הרי כשמתגאים באבטלה של 4.5% כולם יודעים שזה לכל הפחות קשקוש, מפני שלא נכללים בזה משרות חלקיות וגם לא מובטלים לאורך שנים. ההצעה שהגיעה לכנסת גם לא כוללת את הטיפול במצב של כניסה ויציאה של נשים משוק העבודה בגלל לידת ילדים. כך שההצעה שהוגשה של ידי משרד האוצר הייתה חלקית, לכן אי-אפשר היה לקבל אותה".

- נחזור לביטוח הלאומי ודרישת הסולבנסי. יש מדינה בעולם שעושה את זה?

"הביטוח הלאומי שלנו לא זהה למנגנוני הסושיאל סקיוריטי בעולם המערבי. ניסיתי להבין אם יש עוד ביטוח לאומי שמצוי בכזו רמת גירעון, ולא הצלחתי למצוא. אולי יש, אבל בכל מקרה צרת רבים במקרה כזה איננה נחמת טיפשים".

- את למעשה מובילה לכך שלביטוח הלאומי יהיה הון עצמי משלו. במדינה של 8.5 מיליון תושבים צריך לזה כמה מאות מיליארדי שקלים.

"בפועל, הביטוח הלאומי יושב על הר הכסף שלנו כדי לממן את הקצבאות שצריך לממן. אני רוצה שאנחנו נדע מה העתודות שהמוסד צריך, מה המסלול ההדרגתי לבניית האיתנות הפיננסית שלו. אפשר לקרוא לזה הון עצמי ואפשר לקרוא לזה בניית עתודות. אני חושבת שהכלים של הסולבנסי, כפי שהם נדרשים לחול על חברות ביטוח, הן המסלול הנכון כי זהו ארגז כלים חשוב שדרכו אפשר לשרטט תרחישי קיצון וגם להגיע להבנה טובה של מה צריך לעשות - וזה מבלי ששמנו מאות מיליארדי שקלים. אנחנו בכלל לא שם. אנחנו במקום שבו הביטוח הלאומי אומר שבקרוב, אולי בקרוב מאוד, אפשר שלא יהיה לו כסף לשלם קצבאות זקנה".

- לא קיים גוף ממשלתי ציבורי שלא מתלונן כל הזמן שאין לו כסף. ואז, כשנכנס כסף, הם מגדילים שכר, מרחיבים גיוס עובדים.

"אני לא זוכרת שראיתי אי-פעם חריגות שכר בביטוח הלאומי, ואם צריך לייצר מנגנוני התייעלות, כמו שעושה היום השר חיים כץ בעניין הוועדות הרפואיות, אז זה מה שצריך לעשות. ברור בלי כל ספק שהמנגנון לא יכול להזין את עצמו, שהוא חייב לשרת את הציבור. את הבירוקרטיה ברור שצריך להשטיח, וכמה שיותר מהיר ויעיל אחרת המפולת תהיה עוד יותר מוקדם".

- הבטחת איתנות, זה די מיותר שכן הביטוח הלאומי נסמך על תקציב המדינה, כספי אזרחים.

"לא. אני לא מניחה שתקציב המדינה יהיה מסוגל לעמוד במטלה כלכלית כזו כבדה. אם מחברת ביטוח רגילה נדרש לעמוד בכללי הלימות הון, כפי שדורש הסולבנסי, זאת כדי שתוכל לעמוד בהתחייבויות שלה, ובזה מותנה, למשל, גם משיכת הדיבידנדים לבעלים - אז אי-אפשר להניח אוטומטית שחברת הביטוח הלאומית כן תוכל לעמוד בזה".

- את באופוזיציה, זו לא הצעה פוליטית שמנגחת את הממשלה?

"האמת, במקרה זה, ממש לא. הרי המצב לא נוצר בגלל הממשלה הזו ולא הקודמת. זו היסטוריה של מדינה. זה קלאסי שאנחנו רואים טווח קצר, לא מציצים כלל בטווח ארוך. זה בדיוק תפקידה של המועצה הלאומית לכלכלה, וזו בדיוק הדרישה שלי".

- אפשר שגם את שמה עין על מה שהשר כחלון מכנה "עודפי הכנסות", ובמקום הורדת מיסי חברות או מיסי עבודה את רוצה שכסף יעבור לביטוח הלאומי.

"אני לא מופתעת מהגישה של כחלון שאומרת שכאשר יש עודפי גבייה אז בואו נוריד מסים, אבל קודם כול צריך לזכור שמול זה יש כל הזמן קיצוצים רוחביים בתקציבי המשרדים הממשלתיים. לכן, שר האוצר חייב קודם כול להחליט מה קורה. יש לו, או אין לו. ובכלל, אכן חשבתי שבעיתוי הזה, כאשר מדברים על הכנסה גבוהה ברשות המסים, וכאשר יודעים שמדובר בהכנסה חד-פעמית שאולי לא תחזור על עצמה בשנה הבאה ואחריה - אנחנו חייבים לדון בבעיות האקוטיות גם של דור הילדים שלנו.

"אי-אפשר כל הזמן לחשוב רק על הבחירות הבאות, חייבים ראיה ממלכתית ארוכת טווח. אני לא מאלה שמדברים לא על 80 שנות החשמונאים ולא על 100 שנות נתניהו - אני בעניין של 300 שנים של עצמאות שהן רק ההתחלה להמשך - ולזה צריך להיערך".

- ייצא משהו אמיתי מזה?

"האמת, אף-אחד לא רוצה להתעסק בזה גם כי זה מסובך מאוד, גם כי זה לא מביא קולות בבחירות, ובכלל מעטים מאיתנו, הפוליטיקאים, יהיו פה כשהגירעון בביטוח הלאומי יתפוצץ בפרצופם של ילדינו".

- מה הן תקנות סולבנסי?

בסוף 2009 אימץ הפרלמנט האירופי סדרת הוראות והנחיות בשם סולבנסי 2 (solvency 2), שאומצו גם בישראל. המטרה היא ליצור משטר אחיד לפיקוח על חברות הביטוח כדי להבטיח את יציבותן ויכולת הפירעון שלהן ולתמוך בשוק ביטוח יעיל וגמיש

עוד כתבות

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

פגיעת רסיסי טיל איראני בבית במרכז / צילום: מד''א

פגיעת רסיסים בבית פרטי במרכז, ללא נפגעים; מוקדם יותר פגיעה ישירה בבית מגורים בגליל

לאחר האזעקות: דיווח על פגיעת רסיסים בבית פרטי, לא היו דיירים בבית ● צה"ל בגל תקיפות בלבנון אחרי פגיעה ישירה בבית מגורים בגליל ● כוחות קרקעיים נכנסו לדרום לבנון • דיווח: המוסד וכוחות מיוחדים של ישראל ביצעו פעולות קרקעיות באיראן • במקביל: דיווחים על פיצוצים בטהראן, באספאהן ובתבריז • עדכונים שוטפים

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

הם ברחו לדובאי כדי לא לשלם מסים, ועכשיו הם מבקשים חילוץ ממשלתי

מגן עדן של אפס מסים, יציבות וזוהר אינסטגרמי – למציאות של אזעקות, מחסור בציוד בסיסי וקריאות חילוץ: ההסלמה במפרץ מטלטלת את דובאי ● העיר שסימלה מודל הגירה לעשירים אירופים מערערת כעת את תדמית הביטחון והנוחות שבנתה בעשור האחרון

מיצרי הורמוז / עיבוד: Shutterstock

"להורמוז אין חלופה": מה המשמעות של הצעד הדרמטי של איראן, ואיך תגיב ארה"ב

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

ההרס מהפגיעה של טיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

שיפור קטן אך לא מספיק במצב מיגון הדירות בערים הגדולות בין שתי המלחמות עם איראן

למרות שיפור קל במספר הדירות הממוגנות, כשני שלישים מהדירות בערים הגדולות עדיין ללא ממ"ד ● בבת ים ובבני ברק יותר מ־80% מהדירות אינן ממוגנות

כלי רכב חדשים בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

ההודעה של רשות הספנות שעלולה להוביל לעיכובים כבדים במסירות רכבים

רשות הספנות והנמלים הורתה לנמלים במפרץ חיפה ואשדוד שלא לאכסן כלי רכב חדשים נוספים ולפנות אותם תוך 3 ימים ● המשמעות: אוניות להובלת רכב יופנו לנמלים זרים ועלולים להיווצר עיכובים משמעותיים במסירות כלי הרכב

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת על יום המסחר בשווקים

היום לא יתקיים מסחר בתל אביב לרגל חג הפורים ● הבורסה המקומית הציגה את עוצמתה לנוכח המלחמה עם איראן וסיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים ● ירידות חדות בבורסות אסיה, מחירי הנפט ממשיכים לזנק ● וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת, סקטור הטכנולוגיה התאושש ● וגם: אנליסטים מעריכים מדוע הבורסה בניו יורק נותרה ללא פגע, בניגוד לרוב השווקים בעולם ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

פטריק דרהי / צילום: Studio Alterego

לאחר התנגדות הרגולטורים: פטריק דרהי מודיע על שני משקיעים בינלאומיים שיצטרפו לעסקת רשת 13

הבעלים של HOT ו-i24News, פטריק דרהי, מודיע על שני משקיעים בינלאומיים בכירים שיצטרפו לעסקה של רשת 13 ● "מדובר בשילוב כוחות עוצמתי של שחקני מפתח בזירה העסקית הבינלאומית", ציין בדבריו ● במקביל להצעת דרהי, קבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט עדיין בתמונה

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת הדירוג S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי"

סוכנות הדירוג היא הראשונה שמתייחסת למלחמה עם איראן ● ישראל מקבלת הערכה טובה באופן יחסי לנקודת המוצא של המלחמה: "הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן היסטורי בזכות מגזר הטכנולוגיה העילית שלה"

כותרות העיתונים בעולם

מבוכה לסין: מערכת ההגנה לא הצליחה להגן על חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טילים במיליוני דולרים משמשים לנטרל רחפנים איראניים זולים, מערכת ההגנה הסינית שנפרסה על פי דיווחים באיראן נכשלה במשימה, וחיזבאללה הצטרף למערכה נגד ישראל וישלם על כך ביוקר • כותרות העיתונים בעולם