מהפכות מתחילות לעתים מלמטה. מהפכת הדגמים ההיברידיים-נטענים (פלאג-אין), למשל, שכובשת כיום את שוק רכבי היוקרה הישראלי, החלה בכלל בשוק היבוא האישי. יבואני הרכב הסדירים התייחסו אליה בתחילה בחשדנות, בעיקר בשל היות הטכנולוגיה הזו מורכבת ודורשת הכשרה ייעודית ובניית מערך נקודות הטענה בבתי הלקוחות. אך אז גילו היבואנים האישיים את יתרונות המס של הפלאג-אין והשוק הוצף חיש קל. כיום אין כמעט שום יבואן סדיר מפלח היוקרה שלא מייבא את כל הארסנל הזמין של היצרן, ובחלק מהפלחים, הנתח של גרסאות הפלאג-אין חצה את רף 50% מהמכירות.
לא קשה להבין מדוע. קחו למשל את מרצדס e500GLE פלאג-אין. מחירה נע בין כ-515 ל-565 אלף שקל, בהתאם לרמת הגימור (ולפני מיקוח), מה שהופך אותה לזולה בקרוב ל-60 אלף שקל מה-GLE400 בנזין הרגילה והחלשה יותר. אבל כאשר לוקחים בחשבון, שהדגם הזה יקר יותר בחו"ל כמעט ב-15 אלף דולר, מקבלים הטבת מס מגולמת של כמעט 140 אלף שקל.
שיקולי מיסוי לחוד, סדרת ה-GLE (לשעבר ML) היא שחקנית מוכרת ומובילה בשוק ה-SUV- פאר הישראלי. עיצוב הדור האחרון אולי אינו אתלטי ואלגנטי כמו חלק מהמתחרים, אבל הרכב מסיבי, גבוה ומשדר למרחוק את המסר "פנו את הדרך, VIP בסביבה". חיצונית, גרסת הפלאג-אין נראית כמעט זהה לגרסת הבנזין, ואפילו פתח החיבור של כבל ההטענה מסתתר בפינת הפגוש האחורי.
פתיחת תא המטען כבר חושפת את ההבדלים. כמו דגמי פלאג-אין רבים שלא תוכננו מבראשית להיות כאלה, גם ה-GLE מצוידת בבליטה מסיבית בתא המטען, שבתוכה מאוחסנת סוללת הליתיום הנטענת. זה גוזל כ-30%מנפחו, אבל בשל מידות הכלי, הוויתור המעשי לא דרמטי. בתא הנוסעים אין שום ויתורים והוא מפנק ונוח כמו ב-GLE הרגילה, עם שפע מקום לחמישה נוסעים, איכות ייצור וחומרי דיפון מהשורה הראשונה, בידוד רעשים משובח ומיקום מתנשא מעל הכביש. גם כאן הצד "ההיברידי" מסתתר בעיקר בתפריטים ייעודיים במסך המולטימדיה הרחב ובבורר ייעודי למצבי נסיעה חשמליים.
הייחוד נמצא במערכת ההנעה. מנוע ה-3 ליטר V6 טורבו-בנזין של ה-GLE הרגילה, שלא חסר לו שום דבר במקור (333 כ"ס), מקבל כאן תגבור ממנוע חשמלי רציני ומסוללה גדולה, שביחד מייצרים 442 כ"ס. התאוצה ל-100 קמ"ש אורכת 5.2 שניות בלבד והמומנט עצום. אפילו בשלושת המצבים ה"ירוקים" (חשמלי נטו, היברידי והטענה), דחיפה בריאה לדוושת התאוצה מעיפה את המכונית על גל בלתי מתכלה של דחף כאילו הייתה איזו AMG קופה ולא בהמת פנאי משפחתית, ששוקלת למעלה מ-2.3 טון.
המצבים הירוקים מקבילים לאלה של ה-S פלאג-אין שאירחנו בעבר, אם כי כצפוי הטווח החשמלי "נטו" המוצהר, שהוא כ-30 קילומטרים אחרי הטענה מלאה (כ-4 שעות בשקע ביתי), מתקצר משמעותית בתנאי אמת. גם צריכת דלק מוצהרת של כ-32 קילומטרים לליטר היא די תיאורטית, אבל אפילו בנהיגה נמרצת אפשר לקבל כ-16 קילומטרים לליטר - וזו תוצאה מצוינת בהתחשב בממדים ובהספק. מי שלא יטרח לטעון את הסוללה יכול להתנחם שהטעינה העצמית (כמעט 80%) בסיוע מנוע הבנזין, אורכת כשעה בלבד.
מתלי האוויר המצוינים של מרצדס מנטרלים בצורה יעילה מאוד את תוספת המשקל הנכבדה מאחור ומאזנים את הרכב היטב בפניות. אמנם הם מעט רכים מדי לטעמנו, אבל ה-GLE שומר על איזון דינמי בנהיגה נמרצת ונוחות הנסיעה מצוינת ומרחפת בכל התנאים.
בשורה התחתונה, גרסת הפלאג-אין מספקת את התמורה הטובה ביותר לכסף בסדרת ה-GLE ומשלבת עידון, כיבוס יסודי של המצפון הסביבתי ואפילו בונוס נאה משר האוצר. אפשר אולי להתווכח על סדרי העדיפויות החברתיים של הטבת המס הזו, אבל כפי שכבר אמרנו לא פעם: אם נותנים לכם, לא תיקחו?.