קרנית פלוג / צילום: רויטרס
ספק אחד אחראי מזה 20 שנה להדפסת כל שטרות הכסף במטבע ישראלי, כך מגלה דוח מבקר המדינה המתפרסם היום (ד').
לפי הדוח, מאז 1997 מתקשר בנק ישראל עם ספק אחד ויחיד לצורך הדפסת כל שטרות הכסף במדינה - וזאת תוך התעלמות משורת ועדות פנימיות שהתריעו מפני הסיכון האסטרטגי הכרוך בכך. "קיים סיכון של ממש בתלות בספק אחד מסוים להדפסת השטרות; תלות שכאמור עלולה לחשוף את מדינת ישראל לפגיעה באספקתם הסדירה של השטרות. על בנק ישראל לשוב ולבחון את הסיכונים הקיימים בהסתמכות על מדפיס אחד לעומת הסיכונים שבחיפוש אחר מדפיס נוסף. זאת ועוד, העובדה כי יצרני סימני הביטחון והגלאים אינם מסכימים לספק לישראל מוצרים חיוניים אלו מחדדת את הצורך שבמציאת מדפיסים חלופיים ובהכנת תוכנית למקרה חירום".
לא שיתפו את הציבור
בספטמבר לפני שלוש שנים פרצה סערה ציבורית לאחר שהתברר כי רק אנשי רוח ממוצא אשכנזי נבחרו להופיע בסדרת השטרות החדשים שבנק ישראל מתכוון להנפיק. הדוח מגלה כי האישים נבחרו על-ידי חבר ועדה אחד - למרות שנגיד בנק ישראל ושר האוצר דאז רצו באישים אחרים, ולמרות שחבר אחר בוועדה התריע כי "תקום צעקה גדולה בציבור; חלק יאמרו מדוע רק משוררים אשכנזים ולא ספרדים".
הליך עיצוב השטרות החדשים ארך תשע שנים תמימות. לפי חוק בנק ישראל, האחריות לבחירת הדמויות שיופיעו על השטרות היא בידי נגיד בנק ישראל, באישור המועצה המינהלית של הבנק והממשלה. התהליך החל בספטמבר 2006, בהמלצה להנפיק סדרה חדשה של שטרות בערכים של 20, 50, 100 ו-200 שקל.
במאי 2009 המליצה ועדת טירקל כי השטרות החדשים יישאו את דמויותיהם של הרצל, בן-גוריון, בגין ורבין, בהתאם להצעת הנגיד דאז, סטנלי פישר. "ישנה חשיבות עליונה להיותם של האישים מבין אבות המדינה והחותמים על הסכמי השלום", ציין אז יו"ר הוועדה, שופט בית המשפט העליון (בדימוס), יעקב טירקל. אלא ששר האוצר, יובל שטייניץ, שהתנגד לדמויות שנבחרו, פנה בבקשה לכלול בסדרה דמויות של נשים וכן לשקול שיקולים נוספים, ובכלל זה האפשרות שהסדרה תוקדש להנצחת זכרם ופועלם של אנשי תרבות ורוח.
בעקבות כך החליט הנגיד להחזיר את רשימת הדמויות לדיון נוסף בוועדת טירקל. אלא שבנובמבר 2011, לבקשתו של טירקל, החליטה הוועדה לאשר מחדש את ההחלטה המקורית - ואפילו הדגישה כי "הדמויות האמורות הן דמויות שבקונצנזוס. הרשימה של אנשי רוח היא ארוכה וודאי תעורר מחלוקות רבות מאלו שהתעוררו כאן".
בישיבתה מחודש יולי 2010 הציע אחד מחברי הוועדה את דמותם של רחל המשוררת, שאול טשרניחובסקי, לאה גולדברג ונתן אלתרמן. חבר אחר בוועדה התנגד להצעה כאמור, אולם היא התקבלה בכל זאת. הנגיד פישר עוד ניסה לשנות את הרכב הדמויות והתכוון להציע לממשלה את בגין, רבין, ש"י עגנון ורחל המשוררת, אך נסוג בו לאחר שגם החלטה זו עוררה התנגדות ציבורית.
לבסוף קיבל פישר את המלצת הוועדה, ובאפריל 2011 הביא לאישור הממשלה את דמויותיהם של רחל המשוררת, שאול טשרניחובסקי, לאה גולדברג ונתן אלתרמן. המבקר מציין בדוח כי "לא נעשתה פנייה לציבור על מנת לשתפו בתהליך ולאפשר לו להציע רעיונות לדמויות שלדעתו ראוי שיופיעו על גבי השטרות". על רקע זה ממליץ המבקר כי "בשל החשיבות הציבורית והחברתית שיש לבחירת הדמויות הציבוריות שדיוקניהם יופיעו על השטרות, יש מקום שבנק ישראל ישקול לקיים גם הליך המאפשר לציבור להתייחס להצעות שעל הפרק".
בנק ישראל מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2017 כי "בכל הנוגע לבחירת הדמויות, לא נעשתה פניה לציבור שכן זהו תפקידה ולשם כך בדיוק הוקמה וקיימת הוועדה לתכנון ועיצוב שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון המייעצת לנגיד. הדמויות שהומלצו על-ידי הוועדה נקבעו על ידי הנגיד סטנלי פישר, והובאו, בהתאם להוראות חוק בנק ישראל, לאישור המועצה המינהלית ואישור ממשלת ישראל".
בתשובה נוספת שמסר בנק ישראל במאי 2017, ציין כי "לאחר עבודה מסודרת ומאוזנת, אשר כללה, בין היתר, תהליך התייעצות רחב בבנק ישראל ודיונים מעמיקים עם הוועדה המייעצת לנגיד כאמור, מילא הנגיד דאז את תפקידו הקבוע בחוק לקבוע את המוטיב העיקרי של השטרות החדשים והדמויות שיופיעו עליהם, כשלב ראשון והכרחי בתהליך הנפקת הסדרה החדשה. במסגרת דיוני הוועדה המייעצת נבחן הנושא לעומק פעמים רבות לאורך תקופה של כשנתיים ואף הוחלפו הדמויות שהוצעו בראשונה. בעקבות המלצת הוועדה, בחירת הדמויות על-ידי הנגיד דאז נידונה גם במועצה המייעצת וגם במועצה המינהלית של בנק ישראל ובשתי ממשלות מכהנות. קביעת הנגיד אושרה על ידי המועצה המינהלית בבנק ישראל ובממשלה כנדרש".
המשטרה לא נלחמת בזיופים
בדיקת המבקר מגלה ממצאים חמורים נוספים לפיהם משטרת ישראל אינה ממלאת את תפקידה ואינה נלחמת בתופעת זיופי שטרות ומטבעות.
כך עולה, כי אין למשטרה תמונה מודיעינית של גורמים שעשויים לפעול כדי לזייף את הכסף המזומן, בין היתר כיוון שתפקיד האחראי לבניית תמונת המודיעין בנושא הזיופים כלל אינו מאויש. בנוסף, המשטרה לא טרחה להקים מאגר שירכז את המידע על זיוף מטבעות מכלל יחידות המשטרה. ואם לא די בכך, מתברר גם שכאשר כן מועברים למשטרה שטרות כסף מזויפים שנתפסו על-ידי הבנקים - היא לא ממהרת לטפל בכך.
המבקר מציין "טענות של נציגי הבנקים השונים על היעדר טיפול של תחנות המשטרה בשטרות מזויפים הנתפסים על ידי סניפי הבנקים השונים, סירוב לקבל תלונות והיעדר היזון חוזר בנוגע לתוצאות הטיפול". מבדיקת משרד המבקר עולה כי "בעוד שבנק ישראל נמצא בשלבים מתקדמים של הקמת המערכת לניהול מידע וידע על זיופי מטבע, משטרת ישראל טרם הקימה מערך לטיפול אכיפתי בתופעת הזיופים באופן מתכלל. עוד עולה, כי אין במשטרת ישראל הנחיות אחידות וברורות בעניין אופן טיפול יחידות המשטרה בכסף מזויף המגיע אליהן".
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "בנק ישראל מברך על בדיקת מבקר המדינה את פעילות מחלקת המטבע בבנק ישראל ועל פרסום דוח הביקורת בנושא והחל בלימוד ויישום ממצאי הדו"ח. בנק ישראל מנהל באופן מתמיד את הסיכונים בתחום המטבע תוך היכרות עמוקה וקשרים מקצועיים עם הגופים הרלבנטיים בתחום. התקשרות בנק ישראל עם יצרנים שונים בתחום השטרות נעשית בהתאם להוראות החוק, בהתחשב במצבה הגיאו-פוליטי הרגיש של מדינת ישראל והסיכון מפני ניסיונות זיוף על ידי ארגונים העוינים את ישראל.
"מדובר בתחום מקצועי ייחודי בו פועלים ספקים בודדים בעלי הידע והאיכות הנדרשת. מטבע הדברים ומפאת רגישותו הביטחונית של הנושא, הדיון בו אינו יכול להתקיים באמצעי התקשורת. אשר לטיפולה של משטרת ישראל במזויפים, בנק ישראל רואה בחומרה רבה את התופעה של זיוף שטרות, אולם יש לזכור שהמשטרה היא הגוף האמון והמוסמך לטיפול בעבירות כאמור. בנק ישראל מעריך את שיתוף הפעולה המקצועי עם משטרת ישראל ואת פעילותה נגד זייפני מטבע - הבנק ימשיך להעמיד לרשות המשטרה את כל הידע והכלים הנדרשים המצויים אצלו לטיפול בתופעה.
"מחלקת המטבע בבנק ישראל עשתה ותמשיך לעשות כל שביכולה על מנת להבטיח אספקה רציפה של שטרי כסף מהמתקדמים והבטוחים בעולם למשק הישראלי".