גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איילת שקד צודקת

מכירת השליטה באי.די.בי תואמת את חוק הריכוזיות

אדוארדו אלשטיין / צילום: רוני שיצר
אדוארדו אלשטיין / צילום: רוני שיצר

דעתי על חוק הריכוזיות ידועה לקוראי הטור הזה: מדובר בחוק מיותר שהתקשורת הכלכלית ניפחה הרבה מעבר לתועלתו. יותר מכך, נזקיו ותועלתו כבר ניכרים בשטח, לדוגמה עודף הרגולציה שהוציא את אסם מהבורסה ועוד. לאחרונה עלה החוק לכותרות הכלכליות לצד חברה חבוטה תקשורתית - אי.די.בי. הנושא: קיפול שכבה על ידי בעל השליטה, אדוארדו אלשטיין. מדובר בעסקה למכירת השליטה של אי.די.בי פיתוח (כ-71%) בחברת דסק"ש לחברה פרטית זרה של אלשטיין, ממש בדקה ה-90, לפני תום התקופה הראשונה שהוקצבה בחוק הריכוזיות לצמצום מספר השכבות בקונגלומרטים. שרת המשפטים איילת שקד אישרה בפועל את העסקה, למרות גל הביקורות. בצדק אישרה, וטוב שגברה על עוד גל של פופוליזם הרוכב על סיסמאות ריקות מתוכן.

"עיון בחוק הריכוזיות - בשמו המלא, החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות - על דברי ההסבר שלו, מביא למסקנה שנוסח החוק והרוח השורה עליו אינם מופרים על ידי העסקה של קבוצת אי.די.בי", אומרת עו"ד שירין הרצוג, שותפה וראש מחלקת מיזוגים ורכישות, ני"ע ועסקאות בינלאומיות במשרד רון גזית, רוטנברג ושות'. "כפי שמעיד שמו של החוק, הוא נועד לצמצם את הריכוזיות במשק הישראלי. להשגת מטרה זו, נבחרו שלושה מסלולים מוגדרים: הגבלת השליטה בחברות במבנה פירמידלי, הפרדת החזקה צולבת בנכסים פיננסיים וריאליים משמעותיים ושילוב שיקולי תחרות משקיים בהקצאת זכויות מדינה - כגון זיכיונות ורשיונות. בעוד ששני המסלולים האחרונים מתייחסים במישרין לשיקולי ריכוזיות - מבחינת תחומי עיסוק וגודל/השפעה, המסלול הראשון לא מתייחס כלל לשיקולים כאלה. הוא מתייחס לשיקולי ממשל תאגידי, שעניינם צמצום הפער בין הסיכון הכספי - ההון - לבין כוח ההצבעה - השליטה, פער שגדל ביחס ישר למספר השכבות הציבוריות בפרמידה".

ומהם המבחנים של המסלול הראשון בחוק?

"הרכיבים הנבחנים במסלול הראשון הם שניים בלבד, היות הגוף שכבה ציבורית - מניות או אג"ח נסחרות - ומספר השכבות הציבוריות. מכניסת החוק לתוקף, אין להקים מבנים בעלי יותר משתי שכבות ציבוריות. מבני פירמידה קיימים חייבים לרדת לשלוש שכבות עד סוף 2017 ולשתי שכבות עד סוף 2019".

האם המחוקק קבע את אופן צמצום השכבות והאם עסקת אלשטיין סותרת את החוק כפי שנטען?

"המחוקק לא הגביל את הדרכים לצמצום השכבות. כך, למשל, ניתן לבצע זאת בדרך של הצעת רכש מלאה או חלקית, מיזוג, הנפקה, מכירה כוללת או חלקית, דיבידנד בעין, פירוק וכו'. יתר על כן, אין כל דרישה של מכירה החוצה או של צמצום שווי הקבוצה או כוחה וניתן להפוך חברה ציבורית לפרטית ולבצע עסקאות אחרות בתוך הקבוצה, כפי שנעשה לא פעם בקבוצות אחרות במשק ובקבוצת אי.די.בי עצמה. העסקה המתוכננת כעת על ידי אי.די.בי אינה שונה בכך ועל כן אינה מפירה את נוסח החוק או את רוחו".

אני מניח שההבדלים בין העסקאות נובעים בעיקר מתכנון המס שלהן.

"כמי שהייתה מעורבת במגוון עסקאות מסוג זה, אני יכולה להעיד שלמבנה העסקה הנבחר ישנן השלכות רחבות היקף, לרבות מיסוי, קבלת אישורים רגולטוריים, אישורי אורגנים של החברה ושל צדדים שלישיים, זכויות עובדים, לוחות זמנים ועוד. כשמדובר בחברה ציבורית, תהיינה השלכות גם על בעלי המניות מן הציבור או על מחזיקי האג"ח. דרישת צמצום שכבות ציבוריות במבנים קיימים היא גזירה חמורה דיה, גם בלי שנוסיף עליה מגבלות המתייחסות לשיקולי ריכוזיות במשק או גודל ונראה שאי-שילוב מגבלות כאלה במסלול שיטוח הפירמידות לא נבע מהיסח דעת של המחוקק, שנתן דעתו בדברי ההסבר לחוק למבנה הפירמידלי המאפיין חלק מהגורמים הריכוזיים במשק".

נטען נגד אלשטיין שהיה צריך לבצע הצעת רכש לשאר בעלי המניות של דסק"ש, מעבר לרכישת המניות מאי.די.בי שבשליטתו.

"אני חושבת שהציבור דווקא היה נפגע מהצעת רכש כזאת. במקרה כזה, יש להניח שאלשטיין היה מציע מחיר קרוב למחיר השוק, להבדיל מהפרמיה של 23% שהוא מציע כעת, ומעדכן שאי.די.בי פתוח הודיעה שבכוונתה להעביר את כלל מניותיה במחיר זה. בעלי המניות מהציבור היו מוזמנים להצטרף, אך סביר שהיו נמנעים מכך בגלל המחיר, מימון הרכישה על ידי המוכר כפי שזה נקבע במתווה הנוכחי, וחלופת המכירה בשוק העומדת לציבור. העסקה המתוכננת היא כנראה הרע במיעוטו לקבוצת אי.די.בי ובעלי המניות מהציבור, שהרי אילו הייתה מבוצעת עסקה ברמת דסק"ש או חברות תחתיה בלחץ הזמן שנותר עד סוף השנה, היו מן הסתם תנאיה טובים פחות עבורם".

יש עוד בעיה: אלשטיין לא ממש מממן בכספו את העסקה אלא לוקח הלוואה מאי.די.בי פתוח עצמה.

"למרות שמן, 'הלוואות מוכר' אינן באמת הלוואות אלא למעשה דחיית התמורה שעל הרוכש לשלם למוכר למשך תקופה ובתנאים שסוכמו. זהו מעין תחליף לכספים שהרוכש יכול היה להביא ממקורות אחרים, כולל הלוואות. האם נכון להטיל מגבלות על חברות שגייסו אג"ח מהציבור לעניין השימוש הנעשה בכספים מתוך הקבוצה? ככלל לא, זוהי התערבות יתר בעסקים. ניתן להעלות טענה כי במקרים מוגבלים ומסוימים, יהיה לשימוש בכספים אלה תוצאות מוגדרות מראש. עם זאת, צריך לזכור כי זוהי החמרה רגולטורית נוספת על הנטל הכבד שכבר כעת מקשה על עסקים בישראל. אם מחליטים בכל זאת לאמץ מגבלה, עליה להיות עתידית ולא לחול רטרואקטיבית על עסקאות קיימות".

לא הגזימו עם חוק הריכוזיות וההגבלות? הרי אין לזה אח ורע בעולם.

"חוק הריכוזיות הינו חוק חריג במידת התערבותו במשק הישראלי. נוסח החוק הוחמר על ידי ועדת הכספים מהנוסח שאושר על ידי ועדת הריכוזיות, וקריאת פרוטוקול ישיבת ועדת הכספים מעלה את הרושם שנציגי משרד המשפטים ורשות ניירות ערך עמלו קשות במאמץ להגביל את השינויים הפופוליסטיים שהוצעו על ידי משתתפים אחרים בישיבה. כידוע, מעבר לטיפול בריכוזיות באמצעות הגבלות עתידיות על התנהלות אנשי עסקים, החוק אף כופה עליהם למכור נכסים שבבעלותם או לשנות באופן אחר את מצבם הקיים באופן חוקי, בתחולה רטרואקטיבית. עסקאות כפויות אלה מושכות מצד אחד משקיעים מחו"ל, אך מצד אחר רבים מהם מוטרדים מ'הפתעות רגולטוריות' נגדם לאחר שירכשו את הנכסים.

"ודאות עסקית היא לחם חוקו של משק בריא במדינה מתוקנת. על כן חשוב להמעיט בהתערבות הממשלתית בשוק, לפרש מגבלות חוקיות בצמצום ולהימנע מהפתעות רגולטוריות. במקרה שלפנינו, ראוי לה למדינה לאמץ גישה של 'ישחקו החברות לפנינו' ולא להתערב בעסקה העונה על תנאי מסלול שיטוח הפירמידות שהיא עצמה קבעה בחוק".

עוד כתבות

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● 9 הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ