רועי פולקמן/ צילום: תמר מצפי
בנק ישראל מתנגד בחריפות להצעת החוק למתן גרייס (דחיית תשלום) לנוטלי משכנתאות מובטלים. "משמעות הצעת החוק היא למעשה הטלת האחריות לסיוע ללקוח שנקלע לנסיבות של אובדן הכנסה, על הגוף שנתן את השירות ללקוח - הבנק. אם המדינה מעוניינת בכך, עליה לעשות זאת באמצעות הביטוח הלאומי, במסגרת הזכויות שהיא נותנת למובטלים", נכתב בנייר העמדה שנשלח לוועדת הכלכלה בנושא.
נזכיר, כי הצעת החוק של ח"כ רועי פולקמן קובעת שלווה מובטל רשאי לדחות פירעון חודשי של משכנתא באופן מלא או חלקי, לתקופה של עד שלושה חודשים. עוד מוצע, כי לא תוטל על הלווה ריבית פיגורים בשל דחיית פירעון ההלוואה בתרחיש שכזה. בנק ישראל מציג מספר נימוקים להתנגדותו להצעה, ומתריע כי אם היא תתקבל הדבר עלול להביא לעלייה בריבית המשכנתאות. "יישום הצעת החוק עלול להעלות את הריבית על המשכנתאות לכל הלווים, ובפרט ללקוחות המוחלשים שאין ודאות לגבי רצף תעסוקתם. העליה תשקף את עלות האופציה לדחיית תשלומים", כותבים בבנק ישראל.
כאמור, בבנק ישראל אומרים כי אם המדינה חפצה לסייע למובטלים עליה לעשות זאת באמצעות הביטוח הלאומי. "זכויות המובטלים במדינת ישראל נמוכות בהשוואה למדינות ה-OECD. במצב דברים זה מתקשים מובטלים להתמודד עם המציאות החדשה, ובפרט עם ההתחייבויות שנטלו על עצמם, ובכלל זה תשלומי שכר דירה, ארנונה, מים, חשמל וכיו"ב, וכן גם תשלומי המשכנתא", נכתב במסמך.
בנק ישראל צירף למסמך נתונים שמראים את מצבה של ישראל לעומת העולם בפרמטרים שונים הקשורים בדמי אבטלה. "בהשוואה בינלאומית, תנאי הזכאות לדמי אבטלה, משך תקופת הזכאות וגובה תשלום דמי האבטלה בישראל מחמירים יותר, וישראל ממוקמת קרוב לתחתית דירוג מדינות ה-OECD", הם כותבים. כך, למשל, בעוד שבישראל התקופה המרבית לקבלת דמי אבטלה עומדת על כחצי שנה, ביוון, לוקסמבורג ואיטליה היא עומדת על 10 חודשים; ובשווייץ, גרמניה וספרד היא מגיעה ל-20 חודשים ואף למעלה מכך.
ברשימת הנימוקים להתנגדות להצעה מציינים בבנק ישראל כי כבר היום חלק מהבנקים מציעים תוכניות לדחיית תשלומים. "יש לאפשר זאת כחלק מהתחרות בין הבנקים ולא כחובה חוקית. לא ברור מדוע המחוקק מוצא לנכון להתערב במצב שממילא השוק מציע פתרונות כאלה בפועל, וזאת בתקופה שבה קוראים קובעי מדיניות רבים להפחתת הנטל הרגולטורי", נכתב בנייר העמדה.
עוד מציינים בבנק ישראל כי הצעת החוק נועדה למנוע מצב של פינוי לווים מביתם בשל אי-תשלום של המשכנתא, אך בפועל מדובר בצעד שנעשה לעיתים נדירות. "שיעור המשכנתאות בהם פועלים הבנקים למימוש הנכס עומד על 0.3% מהמשכנתאות שבפיגור (היקף המשכנתאות בפיגור הוא כ-0.1% מהמשכנתאות, ע.א), כך שלמעט מקרים נדירים - הבנקים אינם נוהגים לנקוט בצעד זה", הם כותבים.
נציין, כי בנק ישראל מתמודד בכנסת הנוכחית עם מבול של הצעות חוק בתחום הבנקאות. בחלק מהמקרים הוא משתף פעולה ונענה לבקשות הכנסת. הפעם, בהצעת החוק הנוכחית, נראה כי הבנק עומד להילחם בה בכל הכוח, אך מנגד מצפה לו מלחמה לא קלה לאור האווירה השלילית נגד הבנקים בכנסת.