אווה מדז'יבוז' / צילום: ענבל מרמרי
כ-100 נשים וכמה גברים הצטופפו ביום שני האחרון בוועדה לשוויון מגדרי. ביומו הראשון של כנס החורף, היה חדר ועדת חוק הלאום בראשות ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) עמוס במיוחד; חדר הדיון בתקציב קק"ל שנערך בוועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני (יהדות התורה) היה מפוצץ; אך לא פחות גדוש היה חדר הוועדה לשוויון מגדרי, שלא תמיד משמשת מוקד משיכה.
לחדר נכנסו שתיים - יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש, המשותפת), ואוה מדז'יבוז, יושבת-הראש הטרייה של הרשות לקידום מעמד האישה. מאז פברואר 2016 הוזנחה הרשות החשובה הזו שהוקמה מכוח חוק, והיא למעשה יצור כלאיים: מצד אחד, היא בעלת מעמד סטטוטורי מחייב; מצד שני, נטולת תקציב עצמאי שתלויה בחסדי המשרד הממשלתי שאליו היא כפופה. עד כמה ההזנחה של הרשות לקידום מעמד האישה צורמת? אתר האינטרנט של הרשות מונח באוויר הווירטואלי בפינת החדר עם קורי עכביש. תקוע אי-שם בשנת 2014, מרוקן. גם ערך הויקיפדיה של הרשות שייך לעבר. הרשות לקידום מעמד האישה ננטשה על ידי ממשלת ישראל ה-33, לאחר שבשלהי הממשלה הקודמת עזבה יושבת-הראש, ורד סוויד, את התפקיד. סוויד הייתה כפופה למשרד ראש הממשלה והעסקתה הסתיימה בטונים צורמים. היא סיפרה בתוכנית "עובדה", שבמסגרת כפיפותה המינהלית ללשכת רה"מ ביקשו ממנה לגייס את ארגוני הנשים בנושא מני נפתלי."ברור שלא עסקתי בגיוס ולא פעלתי מעולם במשימות מהסוג הזה", אמרה אז בשידור.
ביום שנכנסה השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, לתפקידה, היא דרשה להעביר את הרשות תחת סמכותה. אבל גמליאל בזבזה זמן רב במאבק בירוקרטי ואישי בנציבות שירות המדינה. היא רצתה למנות לתפקיד היו"ר את רינת דנון, בעלת כישורים והשכלה ראויים, וגם חברה אישית שלה. בנציבות חסמו את החלטתה. רק בקיץ האחרון הרימה גמליאל ידיים והביאה את מינויה של אוה מדז'יבוז לאשרור, והשבוע כאמור, היא החלה בתפקידה.
מיד בראשית הדברים הציגה תומא-סלימאן את היו"רית החדשה. "הרבה זמן חיכינו לרגע הזה שנוכל לחנוך יו"רית חדשה. אוה מדז'יבוז, אמרתי את שם משפחתך נכון?", שאלה. מדז'יבוז חייכה אליה והשיבה: "זה בסדר, אף אחד לא מסוגל להגיד את שם משפחתי, אני רגילה". במקום מדז'יבוז, אמרו אם כן אוה, ונסתדר עם זה גם כאן. שם נדיר שלא רק שקשה להגות אותו, גם לכתוב אותו באיות תקין זה אתגר.
אוה פתחה את דבריה תוך שהיא כורכת ידיה סביב אישה צעירה שישבה לצידה. "זו לירון אלמוג, אתם רואים? היא כל מה שיש היום ברשות לקידום מעמד האישה. לירון - היא כל הרשות כולה". אוה המחישה לנוכחות שאין לה צוות מקצועי, שאין ברשות תוכנית עבודה ושאין יעדים. אפילו מזכיר/ה אין.
אין מהלכים ואין יוזמות
הבעיה המרכזית של הרשות הזו היא שתקציבה ופועלה תלויים ברצונה הטוב של השרה. השליטה התקציבית בידיה (וקודם לכן בידיו של ראש הממשלה), ובלי תקצוב צבוע וממוקד - אין מהלכים ואין יזמות. תקציב המשרד לשוויון חברתי (המוקצה גם לקידום מיעוטים, פרויקטים לאוכלוסיות גמלאים, צעירים, ישראל דיגטילית ועוד) עמד על 750 מיליון שקל ב-2017 ו-800 מיליון שקל מיועדים לשנת 2018.
אוה נחשבת לקרייריסטית בענף התקשורת. היא מילאה מספר רב של תפקידי ניהול, החל ממנכ"לית מעריב, מנכ"לית רדיו 102, סמנכ"לית קשת ועד ליו"ר הרשות השנייה. עכשיו עברה לתחום שהוא עולם ומלואו. זירה מורכבת, מלאה במאות ארגונים ועם מאבקי אגו לא פשוטים. ואי-אפשר להתעלם מכך שבפעם הראשונה הרשות זוכה למינוי מלמעלה ולא של עובדת ציבור הצומחת מלמטה.
במובן הזה מדובר בבשורה. אוה הגיעה לתפקיד למודת קרבות. בשיחות סגורות בעבר סיפרה על כיפופי הידיים בנושא שמירת ערוץ 10 באוויר ביום האחרון של 2014, בשיאו של קמפיין הבחירות. היועמ"ש יהודה ויינשטין, סיפר בראיונות לתקשורת על השיח שהתנהל באותו היום בינו לבין נתניהו ואוה, אז בתפקיד יו"ר הרשות השנייה.
השבוע, בפני אורחות הוועדה לשוויון מגדרי, ציינה אוה שהיא אינה מזוהה עם אף צד פוליטי של המפה, שהיא לא מינוי פוליטי (אירוע נדיר בפני עצמו), ושהיא לא חייבת דין וחשבון לאף אחד מן הפוליטיקאים, כולל לא לשרה הממונה. אבל זהו עצם העניין: הרשות לקידום מעמד האישה תלויה בתקציב המוחזק על-ידי פוליטיקאית. הרשות אמורה להיות עצמאית, ובכל זאת כפופה למשרד ממשלתי. מן הצד השני, אוה קיבלה הזדמנות פז. למן הרגע שהוצאה הרשות מתוך משרד רה"מ, היא כמי ששוחררה לחופשי. למרות שהיא חרשה את השטח והופיעה בפני פורומים רבים - ידיה של סוויד היו כבולות והיא לא באמת יכלה להניע מהלכים גדולים.
ויש היבט נוסף להזדמנות שהונחה לפתחה של אוה. בכנסת ה-20 התקבצו באופן נדיר 33 ח"כיות, כמעט כולן פמיניסטיות מחויבות. למרות הפערים הפוליטיים, הן מרבות לשתף פעולה בנושאים מגדריים. כמה זמן נותר להן עוד לעבוד ביחד עד שתפוזר הכנסת הזו? אם אוה תשכיל להיות אסרטיבית וחזקה, היא תוכל להירתם עבורן ולרתום אותן אליה.
החדשנות של ח"כ סבטלובה
ליפסטיק אדום משוח על השפתיים הוא שפתון. בהשלכה, שפה קטנה. המילים שבחרה ח"כ קסניה סבטלובה לכתוב על שמשת הרכב הקדמית של ח"כ לאה פדידה היו קטנות. דרך לא נאה לערוך קבלת פנים לעמיתה לסיעה. אבל לפחות היה משהו חדשני בשחרור אגרסיות באמצעות שפתון.
כאשר ארגוני נשים החלו לדרוש ייצוג שוויוני בוועדות, במועצות ובדירקטוריונים, היו גברים בוטים שטענו נגד המינויים של נשים בטענה שהן "לא מוצלחות" מספיק. כאילו שכל הגברים בתפקידים הציבוריים מושלמים; כאילו שרק הנשים חייבות להיות מצטיינות, מוקפדות, מושלמות בכל עשייתן. אבל האמת היא שיש משהו מנחם ונורמלי כשגם נשים הופכות לבוטות יותר ועומדות על שלהן.