עוד מכה לזרם התובענות הייצוגיות המוגשות לבתי המשפט: ראיות מרכזיות שהוגשו בהליך של תובענה ייצוגית - דוגמת סרטונים חשובים וקבלות המוכיחים לכאורה את טענת התובע - יימחקו מהתיק - זאת, אם הן היו אצל התובע כשהגיש את הבקשה לאישור ניהול תביעה ייצוגית, ובכל זאת התחמק מלהגישן עד שהנתבע הגיב לבקשתו - כך קבע בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בבקשה לאשר ניהול ייצוגית בעשרות מיליוני שקלים נגד חברת קייטרינג ואולם אירועים בעיר, "א.מ. יוסף תבל מרכז אירועים".
בדרך-כלל, מלחמות העולם שבין הצדדים בפתיחת הליכי התובענה הייצוגית חוזרות על עצמן בתבנית מוכרת: בפרקטיקה הנפוצה, בבקשה לניהול תביעה ייצוגית, התובע/המבקש טוען טענות בכתב טענות, תוך התחמקות מלצרף להן ראיות קיימות; לאחר מכן הנתבע שולל את הטענות או מבקש לדייק אותן; בהמשך, בכתב התשובה של התובע לתגובת הנתבע, הוא "נזכר" לצרף ראיות לסתירה, מבלי לבקש אישור לתיקון כתב הטענות שלו; והנתבע מצידו מבקש למחוק את התשובה שכוללת ראיות חדשות.
במקרה הנדון טען רותם צור כי חברת "א.מ. יוסף תבל מרכז אירועים" מטעה את לקוחותיה, בכך שהיא לא מפרסמת כי מחיר המזון שהיא משווקת נקבע לפי משקל שכולל גם את משקל אריזת הפלסטיק, ולא רק את משקל המזון עצמו. בעת הגשת הבקשה לניהול תביעה ייצוגית הגיש צור את כתב הטענות ללא סרטונים וקבלות שהיו בידו והמוכיחים לכאורה את טענתו.
לאחר שהחברה הגיבה לטענות, נזכר התובע "לצרף" סרטון יוטיוב וסרטון תדמית בפייסבוק המוכיחים, לטענתו, שאין כל שילוט המזכיר את עניין משקל המזון והאריזה עמו, וקבלות המוכיחות, לטענתו, כי הלקוחות ביצעו תשלום על משקל המזון והאריזה יחד.
בתגובה ביקשה החברה - באמצעות עוה"ד אילן בומבך ויריב רונן ממשרדו - למחוק את הסרטונים והקבלות שהוגשו באיחור. התובע טען בתגובה, כי לא צפה שעובדה פשוטה, כגון היעדר שילוט מהמתחם, תתיקל בהכחשה.
ניסיון למקצה שיפורים
השופט גד גדעון הורה על מחיקת הראיות החדשות שהוגשו, מאחר שלא צורפו לכתב הטענות מלכתחילה. נקבע כי הקבלות, הסרטונים והטענות הנלוות הם ראיה מרכזית שהיה צורך לצפות את החיוניות שבצירופם לכתב הטענות, וכי אין מדובר ב"מענה ישיר לטענות חברת הקייטרינג בתשובתה לכתב הטענות".
השופט גדעון אמנם הזכיר כי הנחיית בית המשפט העליון לבתי המשפט המחוזיים היא לשקול בחיוב הוספת ראיות וטענות חדשות בבקשות לאישור ייצוגית. אולם, הוא הבהיר כי גישה מקלה זו תינקט רק במקרים יוצאי דופן, "כאשר לפני בית המשפט הסבר הגיוני להיעדר הטענות או הראיות מבקשת האישור". בית המשפט קבע כי במקרה הנדון הסבר הגיוני כזה לא ניתן, וכי ומדובר ב"ניסיון למקצה שיפורים ביחס לבקשה לאשר ניהול תביעה ייצוגית". לדבריו, כתב התשובה של התובע לתגובת הנתבע לכתב הטענות (בבקשה לאישור ניהול התביעה הייצוגית), אינו יכול לכלול מענה לטענות שהיו צפויות מצד הנתבע להליך ושניתן היה לקדמן מראש.
המחוזי קבע כי במקרה הנדון לא רק שהטענות של הנתבע (כך, למשל, החברה טענה כי היה שילוט מתאים לעניין משקל המזון והאריזה) היו צפויות, אלא שהתובע צפה את הטענות הללו לפי דבריו שלו - ולפיכך היה על התובע להגיש את הקבלות והסרטונים שהיו בידיו לפני הגשת התביעה, כבר בכתב הטענות, בשלב הראשוני של הגשת הבקשה לאישור ניהול התביעה הייצוגית.