גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תעשיית הרכב קמה ליום שאחרי ארגוס: ארוכה הדרך לאקזיט

הוועידה לתחליפי דלקים ותחבורה חכמה נפתחה על רקע התעניינות שיא של תעשיית הרכב בחברות אוטו-טק ישראליות ■ מה מביא חברות ענק שמרניות להשקעה בחברות נטולות הכנסות מהמזה"ת, ועם מה נדרשות חברות הסטארט-אפ להתמודד רגע אחרי האופוריה של הצ'קים השמנים?

היום (ג') נפתחה בתל-אביב ועידת ראש הממשלה החמישית לתחליפי דלקים ותחבורה חכמה. הוועידה החל את דרכה בתחילת העשור על תקן של אירוע יחסי ציבור סביבתי, שנועד לשמר את התדמית "הירוקה מתוחכמת" של ישראל, שיצרה בטר פלייס בעולם. למרבה הצער, לא הרבה השתנה מאז בחזית הסביבתית ואנו ממשיכים לפגר אחרי העולם המתקדם בכל הנוגע ליישום צעדים סביבתיים משמעותיים בתחבורה.

אלא שבשנים האחרונות החל מרוץ גלובלי אחרי רכב אוטונומי ותחבורה שיתופית, וישראל הפכה כמעט בן לילה למעצמה יזמית בתחום האוטו-טק. התדמית הזו קיבלה חותם רשמי בעסקת הענק של מובילאיי ובעקבותיה הפך גם הכנס של 2017 לאירוע חשוב על סדר יומה של תעשיית הרכב הגלובלית והמשקיעים.

בשבועות הקרובים צפויה להגיע לישראל צמרת תעשיית הרכב עם פיגורות דוגמת נשיא קבוצת דיימלר, דיטר זטשה (שיגיע לחנוך את מרכז המו"פ של החברה בישראל); נשיא ג'נרל מוטורס, דן אמאן, ועוד. אלה שמות, שמחוזרים על ידי ממשלות בכל העולם ומייצגים ביניהם כוח קנייה והשקעה של מאות מיליארדי דולרים. בהחלט הישג לא מבוטל למדינה שלא מייצרת אפילו כלי רכב סדרתי אחד.

אבל האקשן האמיתי שנלווה לכנס השנה מתחולל מאחורי הקלעים, שם עסוקים בשעות אלה ממש "סוגרי עסקאות" חשובים, עם פנקסי צ'קים גדולים, במרוץ להקדים את המתחרים בכל הנוגע להשקעה, רכישה ומיזוג של חברות וטכנולוגיות בישראל.

המו"מ למכירת חברת הסייבר סקיוריטי לרכב "ארגוס", תמורת כ-450 מיליון דולר, שנחשף השבוע, יצר הרבה רעש והלהיט את העניין בכנס בתל-אביב וכבר ראינו עסקאות גדולות פי כמה, שנסגרו בזריזות מאחורי הקלעים עם מעט מאוד חשיפה. בשנה שעברה, למשל, קטפה פורד את SAIPS הקטנה תמורת כמיליארד דולר עוד לפני שמישהו שמע בכלל על קיומה.

מלחמת כל בכל

מה בעצם מביא חברות ענק שמרניות ומבוססות, עם מוניטין של עשרות שנים ומקורות הכנסה יציבים, להוציא סכומי עתק על השקעות ועל רכישות של חברות צעירות ונטולות הכנסות מהמזרח התיכון, שאפילו בנקאי השקעות הון סיכון הרפתקנים היו חושבים פעמיים לפני כניסה אליהן?

ובכן, בתעשיית הרכב הגלובלית, שמגלגלת כ-2 טריליון דולר בשנה, הייתה עד לפני שנים לא רבות היררכיה תחרותית מסודרת: בקצה העליון ניצבו יצרני הרכב, שהתחרו בעיקר זה מול זה; מתחתם ניצבים הספקים הגדולים של התעשייה, חברות טיר1 כמו מאגנה, קונטיננטל, דלפי ושות', שמגלגלות ביניהן מאות מיליארדי דולרים בשנה ולוקחות בשנים האחרונות חלק הולך וגדל ממשימות המחקר והפיתוח של יצרני הרכב.

אלא שאז הגיע עידן "הרכב החכם" וכל ההיררכיה המסודרת התהפכה על פניה. בעידן הזה מעבדי הנתונים וה"חוכמה" האלקטרונית מקבלים חשיבות קריטית והופכים את ספקי הצ'יפים - דוגמת אינטל, NXP, NVIDIA ועוד - לשחקני מפתח, עם צבירת כוח רב מאוד בשרשרת המזון ועם מוטיבציה להתרחבות לתחומי חומרה (חיישנים, למשל) חדשים ועצמאיים.

במקביל, יצרני הרכב מרגישים כי השוק "בורח" להם לעבר חברות של טכנולוגיה שיתופית דוגמת אובר ושות', ומתחילים לנקוט בגישה אקטיבית עם השקעות ישירות בחברות טכנולוגיה, שבעבר נחשבו לטריטוריה של הספקים שלהם.

בתווך ניצבים כיום ספקי הטיר1, שמרגישים כיום בלחץ גם מלמטה וגם מלמעלה וכתוצאה פותחים את הארנק ומנסים לשריין לעצמם בכל מחיר כמעט מיזמים/טכנולוגיות, שיבטיחו את התחרותיות שלהם.

את חומר הבעירה לכל המדורה הענקית הזו מספק ה"הייפ" הטכנולוגי של שוק ההון. המשקיעים הגלובליים מתגמלים או מענישים כיום את המניות של כל השחקניות הציבוריות בענף בהתאם להשקעתן ב"פוטנציאל החלום" של הרכב האוטונומי והתחבורה השיתופית. הוסיפו לכך את המיזוג עם תחום התחבורה השיתופית וקיבלתם חגיגה, שדוחפת כיום לשמיים את הערכות השווי של חברות אוטו-טק ישראליות, כולל כאלה שלא השיקו עדיין מוצרים מסחריים.

מי הבא בתור?

כאמור, חלק גדול מהפעילות הזו מתבצע כיום בשקט מאחורי הקלעים. אבל גם בחזית הבמה אפשר למצוא כמה רמזים מעניינים למי ומי בבוחשים בקלחת. ניקח כדוגמה את אינוביז (INNOVIZ), שמפתחת חיישני רכב מבוססי לייזר.

אינוביז הפגינה היום בוועידה פרופיל גבוה במיוחד. מלבד נוכחות פיזית נרחבת, שכללה גם רכב הדגמה שמצויד בחיישן של החברה, "שמרה" החברה לוועידה הכרזה על הרחבה של סבב הגיוס השני שלה ל-73 מיליון דולר.

החברה, שנוסדה רק לפני שנה וחצי, גייסה עד כה 82 מיליון דולר כאשר המשתתפים בסבב הגיוס השני שלה הם מעין מיקרו-קוסמוס של המתחרים על שוק הרכב החכם העתידי. ברשימת המשקיעים אפשר למצוא נוכחות גם של ספקיות הטיר1 המתחריות דלפי ומאגנה, כאשר את תעשיית האלקטרוניקה והצ'יפים מייצגת חטיבת ההשקעה של סמסונג אלקטרוניקה.

סמסונג היא אחת המתחרות הגדולות על שוק הצ'יפים העתידי לרכב וכבר רכשה, בעקיפין, חברות אוטו-טק ישראליות באמצעות רכישת קבוצת HARMAN.

ברשימה מצאנו גם את זרוע ההשקעות הקוריאנית של קונגלומרט סופטבנק היפני. סופטבנק היא לא רק חברת טלקומוניקציה גלובלית אלא משקיעה בשנים האחרונות הון ברכישת חברות של טכנולוגיות מתקדמות בכל רחבי העולם, כולל כמה השקעות עם פרופיל גבוה בתחום הרכב האוטונומי. היא מבשרת על התעניינות רצינית של היפנים בישראל.

האם אינוביז תייצר עוד אקזיט גדול? לא היינו פוסלים את האפשרות. מדובר במעין "חברה אחות" של ארגוס סייבר סקיוריטי, שצמחה ב"חממה" של זוהר זיסאפל, אחד מיצרני האקזיטים הגדולים בתולדות היי-טק הישראלי. בנוסף החברה הודיעה כי היא לקראת תחילת הייצור ההמוני של החיישנים שלה ופירוש הדבר, כנראה, שיש לה כבר חוזים סגורים עם ספקי טיר1, ודרכם עם יצרני הרכב לשילוב החיישן שלה בכלי רכב עתידיים.

לא גן של שושנים

למרות שקל להידבק בהייפ של תעשיית האוטו-טק הישראלית, במיוחד על רקע העניין בוועידה השבוע, צריך לזכור שישראל היא לא מרכז עולם הרכב ואפילו לא הזירה היחידה שבה מתחוללות כיום פריצות דרך טכנולוגיות בתחום. האירופאים והסינים סוגרים במהירות את הפער היזמי, וחברות סטארט-אפ אמריקאיות ואסיאתיות מהתחום הרכב נחטפות במאות מיליוני דולרים.

אפילו חברות ישראליות מבוססות, שכבר מיסדו לעצמן מעמד של "חד-קרן" (שווי של למעלה ממיליארד דולר), עדיין נאבקות בשוק האגרסיבי של תעשיית הרכב.

מובילאיי מנערת מעל עצמה כיום את האופוריה של רכישת הענק ונערכת להתגוששות אלימה מול מתמודדות, שלא מעניקות לה שום תקופת חסד; ענקית האלקטרוניקה NVIDIA, למשל, ממשיכה להרחיב בקצב את מעגל היצרנים והספקים, שמאמצים את הפלטפורמה הממוחשבת שלה כבסיס לרכב אוטונומי וחכם.

כיום נאבקים יצרני הצ'יפים והתוכנה לרכב בשיניים על כל יצרן רכב, שיצטרף ל"ברית האלקטרונית" שלהם ויאמץ את הפלטפורמה שפיתחו, ועל רקע זה מדווחת החודש העיתונות הקוריאנית על התהדקות הקשר בין מובילאיי לתאגיד יונדאי מוטורס, כולל פגישה חשאית של פרופסור אמנון שעשוע עם בכירי הקונצרן בסיאול לפני כשבועיים.

נזכיר, שבמסגרת הוועידה נמצא השבוע בארץ סגן נשיא יונדאי מוטורס, שאחראי על כל הפיתוח הטכנולוגי בקבוצה - כולל פרויקט הרכב האוטונומי - אם כי בינתיים, לפחות, הקוריאנים לא משחררים מידע רשמית.

ולא נשכח גם את GETT, "נושאת הדגל" של חברות התחבורה השיתופית בישראל. לאחר צמיחה מסחררת, התרחבות גלובלית מואצת, וברית שלא ניתנת לניתוק עם קבוצת פולקסווגן שהשקיעה בה 300 מיליון דולר אשתקד - דיווחו החודש סוכנויות הידיעות על קשיים של GETT בביצוע גיוס נרחב נוסף, שחיוני לתוכנית הגלובלית שלה. זאת בין השאר בשל החלטת פולקסווגן לפתח מותג רכב שיתופי עצמאי משלה.

הגורמים המעורבים סירבו להגיב לידיעות . אבל המסר ברור: למרות החיזורים המוקדמים והצ'קים השמנים, בתעשיית הרכב אף אחד לא מחכה ליזמים הישראלים ולטכנולוגיות שלהם עם זר של שושנים. מי שנכנס לתחום צריך להכין את עצמו לזירת מלחמה בקנה מידה שאינו מוכר כאן.

עוד כתבות

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

כוחות צה''ל בדרום לבנון, ארכיון / צילום: דובר צה''ל

אזעקות באצבע הגליל, פגיעה ישירה בבית מגורים

צה"ל צפוי להרחיב את התקיפות נגד חיזבאללה, גם תמרון קרקעי על הפרק • דיווח: המוסד וכוחות מיוחדים של ישראל ביצעו פעולות קרקעיות באיראן • במקביל: דיווחים על פיצוצים בטהראן, באספאהן ובתבריז • בלילה - מטח נרחב מאיראן לעבר ישראל: אין נפגעים בנפש, רסיסים נפלו במרכז • עדכונים שוטפים

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

פרסומים כוזבים / צילום: צילום מסך מרשת אקס, 02.23.26

האיראנים משקרים, והעולם מהדהד את זה

מאז תחילת מבצע "שאגת הארי", את הרשתות החברתיות שוטפים פרסומים כוזבים שמבקשים להאדיר את הישגי איראן ● אחד מהם אפילו הגיע אלינו ● המשרוקית של גלובס 

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם