ההבנה נחתה עליי שבועות מעטים אחרי שעברתי לעמק הסיליקון, כבר לפני כ-7 שנים: האמריקאים אוהבים תור. הם משוועים לתור, הם צמאים לתור, הם באמת ובתמים אוהבים את הקונספט הזה ואת כל מה שהוא מייצג. כשישראלי רואה תור הוא חושב "אוי לא, אני הולך לבזבז המון זמן"; כשאמריקאי רואה תור הוא חושב "אני במקום הנכון". כשישראלית מבחינה בתור מתארך היא מיד מצהירה "בטוח יש מקום אחר בשכונה עם פחות תור"; כשאמריקאית רואה אותו, מדובר מבחינתה באישור שהבחירה שלה נכונה.
בעידן שבו התור מהווה אישור למגניבות וחותמת איכות - לא פלא שמסעדות בעמק הסיליקון בוחרות במודע שלא לקבל הזמנות לשולחנות, אלא רק לעודד סועדים להגיע ולעמוד בתור: הגישה מבטיחה באזז, עדות חיצונית לפופולריות של המקום והתאמה מלאה לתרבות האמריקאית. מצד שני, הרבה מאוד אנשים בעלי ממון שיכלו להשאיר כמה שטרות יפים במסעדה עלולים בכל זאת להיבהל מהצורך לבלות דקות ארוכות בתור.
בדיוק לשם כך נוצרה אפליקציית NoWait, הצוברת תאוצה במהירות אצל סועדים ומסעדנים ויש שקוראים לה ה"אופן טייבל של המסעדות ללא הזמנה", על שם האפליקציה הפופולרית ביותר בארה"ב להזמנת מסעדות, OpenTable.
NoWait מאגדת בתוכה מסעדות שאינן מאפשרות הזמנת שולחנות, או שלכל הפחות שומרות כמות משמעותית של שולחנות בכל רגע נתון ל"מבקרים מזדמנים". האפליקציה מאפשרת חיפוש של מסעדות כאלה לפי מיקום ומספקת עדכון בזמן אמת, לכל אורך היום, באשר לזמן ההמתנה הצפוי בכל מסעדה. האפליקציה למעשה מספקת שירותי ניהול תור למסעדה עצמה, כך שמי שמגיע למסעדה יתווסף לתור ואליה על ידי המארח או המארחת, והיא תשלח הודעות טקסט או התראות סלולריות ככל שהתור מתקדם, ובנוסף - תאפשר לבדוק בכל רגע נתון את המיקום המדויק בתור. "שקיפות", מסבירים היזמים, "היא התרופה לכל תחושת קיפוח ורגשות רעים שאנשים בתור נוטים להרגיש לעתים תכופות מדי".
אם זה לא מספיק, האפליקציה מאפשרת גם להירשם לתור לפני ההגעה למסעדה - אפילו מהבית - ובלבד שאתם נמצאים לא יותר מ-10 מייל (16 ק"מ) מהמסעדה ברגע שאתם מוסיפים עצמכם לתור. כך, יכולים המשתמשים מהבית לבדוק בזמן אמת את זמן ההמתנה הצפוי בכל אחת מהמסעדות שהם מעוניינים בהן - לבחור לאן ללכת, ולהוסיף עצמם לתור הרבה לפני שעזבו את הבית.
בין המסעדות שהצטרפו מוקדם לטרנד אפשר למצוא כמה מאבני הדרך הקולינריות של צפון קליפורניה, כמו "פרמונט דינר" הידוע בנאפה, הנחשב למקום הפופולרי ביותר לארוחת בוקר בחבל היין שליד סן פרנסיסקו, רשתות ענק כמו "צ'ילי'ס" ואפילו "החומוס של אורן" - פנינת היזמים הישראלים בעמק הסיליקון, שגם מארק צוקרברג הודה בהתמכרותו אליה.
הסיסמה של האפליקציה היא "חיים בלי הזמנות", והיא מעודדת אנשים להיות ספונטניים יותר בחיים שלהם ובהרגלי האכילה שלהם. כדי לעודד את השימוש, האפליקציה אפילו מודדת כמה שעות "חסכה" האפליקציה לכל משתמש בהמתנה לשולחן.