גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אומת הפקקים

אחרי פקקי התנועה, מגיע הדבר הבא - פקקי החניה

פקקים
פקקים

לפני כ-9 שנים כתבתי כאן בטור הזה על בעיות החניה באזור התעשייה 'עתיר ידע' שבמזרח כפר-סבא. תיארתי את גבורתם של המבקרים בחברות ההיי-טק הנוצצות, המפתחות שם את מיטב המוצרים פורצי הדרך. אבל המבקרים שלהן נאלצו להתמודד עם חניה בבוץ, בין שלוליות ודרכי עפר שקישטו את שני צדי הרחוב הפכו אותו למרחב של נהיגת שטח אתגרית ומהנה ללא ספק, אם במקרה הגעת לשם עם רכב שטח 4X4 מאובזר היטב. תכיפות ביקוריי באזור פחתה בשנים האחרונות, אבל עד כמה שידוע לי את רוב המגרשים הפתוחים והבוציים החליפו בניינים מודרניים, חלקם אפילו עם מגרשי חניה שתוכננו להכיל גם מבקרים הבאים להתארח ולהתרשם מקרוב.

נזכרתי בדברים האלה בשבוע שעבר, שעה שהייתי תקוע בפקק חניה אינסופי בכיכר אתרים בתל-אביב. למה פקק חניה? משום שזה מה שהוא היה. לא מבחירה, חלילה, הגעתי למגרש החניה המביש של כיכר אתרים. מגרש מטונף, ברמת תחזוקה ירודה ביותר וכנהוג במקומותינו בעל מסלולים צרים ביותר המשאירים במקרים רבים את שריטות חותמם המעצבנות על המכוניות המתפתלות דרכם באין ברירה.

הגעתי אל המגרש הזה אחרי נסיעה מעצבנת של קרוב לשעתיים מאזור השרון אל מלון הילטון בתל-אביב, שם התקיים הכנס השנתי של ג'רני. מגרש החניה של המלון היה מלא וסגור, כי כמקובל במדינתנו אף אחד לא מעלה על דעתו שאישורי בנייה לבניין שרשאי לארח אלפי אנשים בין כתליו חייבים גם לכלול את החובה - לא הרשות - להקים מגרשי חניה בעלי תכולה תואמת סביב אותו בניין. ומאחר שמגרש החניה היה חסום, המשכתי כמה מאות מטרים דרומה אל מתחם החניה התת קרקעי של כיכר אתרים. רק עם הכניסה אל תוך מגרש החניה הבנתי את גודל הטעות. מוקף בעשרות או מאות נהגים אחרים, שבתמימותם גלשו אף הם מהכניסות השונות אל אותו מבוך בלתי אפשרי, כי אף אחד לא טרח להזהיר אותם שהחניה מלאה עד אפס מקום, עמדתי דקות ארוכות בפקק מתסכל באמצע מגרש החניה.

צפירות קולניות

כמקובל במקרים אלה התפתח במקום הווי ישראלי מעורר גאווה של צפירות קולניות, צעקות מכל עבר, קולות של חריקות צמיגים בלתי ברורות (איפה לעזאזל הם יכלו לבצע תמרונים שגרמו לחריקות?), ופה ושם אנשים שנטשו את רכבם כדי למצוא מישהו שאפשר לצרוח עליו ללא תכלית. השילוב של הצרחות האנושיות, צפצופי הרכבים וקולות החריקה התעצם באופן מרשים למדי בשל התכונות האקוסטיות של המגרש והדי הרעש התגלגלו שוב ושוב מסביב כשהם הופכים לשאגה אחת גדולה ומתמשכת. אחרי כ-45 דקות הצלחתי לפלס את דרכי חזרה אל השער ממנו נכנסתי אל מגרש החניה. שילמתי כמובן את דמי החניה עבור השעה הראשונה (היו כאלה שטרחו לרדת מהמכונית כדי לצרוח על השומר המשועמם וחסר היכולת לעזור להם ואז חזרו לרכב שלהם ושילמו את דמי התענוג של עמידה בפקק חניה, אבל אני חסכתי זאת מעצמי מטעמי עצלנות וחוסר אידאולוגיה, פשוט שילמתי) ויצאתי לאוויר העולם היפה שמחוץ לטינופת התת קרקעית של כיכר אתרים.

למען האמת היה משהו מרענן בחוויה הזו. כי למרות שנים של ניסיון בעמידה בפקקים מעצבנים ומתסכלים, ההופכים יותר ויותר למכת מדינה, אני חייב להודות שהחווייה לעמוד בפקק חניה היתה חדשה ולא ממש מוכרת. כלומר, אם אני לא לוקח בחשבון שבדיוק שבוע לפני כן המתנתי חצי שעה בסבלנות מעוררת רחמים כדי להיחלץ מבניין משרדים מפואר בפתח תקוה. למען האמת, החווייה שם היתה שונה, כי ניכר בנהגים האחרים שהמתינו איתי באותו פקק, שהם כבר מורגלים לבזבז את זמנם כדי להיחלץ מאותו מגרש חניה ולכן חסכו מעצמם וממני את צרחות התיסכול ואת הצפירות הקולניות ומחרישות האוזניים. הם פשוט עמדו בפקק בהכנעה והזדחלו לאיטם בדרך החוצה מהחניה תוך שהם בוהים במבטים אטומים במכוניות שלפניהם. חצי שעה.

ובעצם, כולנו הפכנו להיות כאלה. מקבלים בהכנעה את גזירת הגורל. הפקקים הישראלים הפכו את אומת הסטארט-אפ, ממש אל נגד עינינו, לאומת הפקקים. אנחנו יותר ויותר מבזבזים את מיטב שעות היום על הדרך לעבודה וממנה, על הדרך לפגישה והחזרה ממנה, על חוסר התכלית שנכפה עלינו בשל חוסר תכנון משווע או תכנון לקוי, לעתים אולי רשלני. אני גר ביישוב קטן בשרון. מדינת ישראל, באמצעות משרדי הממשלה השונים, עודדו מאז ראשית שנות התשעים עשרות אלפי משפחות, רובן זוגות צעירים עם ילדים קטנים, לעבור לאזור על מנת להקל על הצפיפות באזור גוש דן ולאפשר אורח חיים ירוק ובריא למאות אלפי אזרחי המדינה. כך הגענו לכאן גם אנחנו.

מה ששכחו פרנסי המדינה, זה שהאנשים האלה יצטרכו גם לנוע ממקום למקום. והתוצאה: פקקים אינסופיים, שעות של בזבוז זמן וזיהום אוויר בניסיון להגיע מאזור השרון לכל מקום אחר ברחבי המדינה. ועל פי הדיווחים, התמונה הזו דומה גם באזורים אחרים שמחוץ לגוש דן. ומי שמנסה להיעזר בתחבורה הציבורית, מוצא שאין כיסוי אמיתי לצרכיו ברוב המקרים. שלא לדבר על מגרשי החניה באזור תחנות הרכבת, שכמובן אינם גדולים מספיק על מנת להכיל את הדרישה ההולכת וגדלה של נהגים מתוסכלים.

לחשוב מחוץ לקופסה

אנחנו כמעט בנקודת האל-חזור. אבל, מן הסתם אפשר עוד לחשוב מחוץ לקופסה על פתרונות שיקלו על המצב כאן ועכשיו, לא בעוד עשרים או שלושים שנה. מגרשי חניה אפשר לסלול בכמה שבועות. אוטובוסים ורכבות ניתן לתגבר בטווח של חודשים. תקנות תעבורה שמתבססות על ניתוחים של דפוסי תנועה ניתן לתקנן ולאכוף. כל אלה אמנם לא מצטלמים טוב כמו עמידה עם קסדה על גשר שעומד להתפוצץ בשידור חי לטובת פרויקט מגלומני שיסתיים בעוד 15 שנה במקרה הטוב, אבל הם יכולים להקל על חייהם של מיליוני אנשים בישראל בעתיד הנראה לעין.

היום, בשעה 9 בבוקר, תזמנו בגלגל"צ את הנסיעה על כביש החוף מחבצלת השרון ועד למחלף הסירה בהרצליה בכשעתיים עד שעתיים וחצי. הדיווחים מכביש 4 לא היו יותר אופטימיים. סביר להניח שחלק ממי שקוראים את המילים האלו כרגע בזבזו היום שעות בכבישים, ללא תכלית. כנס ג'רני היה מדהים, כרגיל.

■ הכותב הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל. 

עוד כתבות

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

מטחים בגליל (ארכיון) / צילום: דוברות כבאות והצלה לישראל, מחוז צפון

פגיעת רסיסים בבית פרטי במרכז, ללא נפגעים; מוקדם יותר פגיעה ישירה בבית מגורים בגליל

לאחר האזעקות: דיווח על פגיעת רסיסים בבית פרטי, לא היו דיירים בבית ● צה"ל בגל תקיפות בלבנון אחרי פגיעה ישירה בבית מגורים בגליל ● כוחות קרקעיים נכנסו לדרום לבנון • דיווח: המוסד וכוחות מיוחדים של ישראל ביצעו פעולות קרקעיות באיראן • במקביל: דיווחים על פיצוצים בטהראן, באספאהן ובתבריז • עדכונים שוטפים

מיצרי הורמוז / עיבוד: Shutterstock

"להורמוז אין חלופה": מה המשמעות של הצעד הדרמטי של איראן, ואיך תגיב ארה"ב

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

ההרס מהפגיעה של טיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

שיפור קטן אך לא מספיק במצב מיגון הדירות בערים הגדולות בין שתי המלחמות עם איראן

למרות שיפור קל במספר הדירות הממוגנות, כשני שלישים מהדירות בערים הגדולות עדיין ללא ממ"ד ● בבת ים ובבני ברק יותר מ־80% מהדירות אינן ממוגנות

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

אייפון 17e החדש / צילום: אתר החברה

אפל חושפת דגם אייפון מוזל ומשדרגת את האייפד אייר

החברה חורגת מאירועי ההשקה המסורתיים שלה ומציגה אייפון 17e מוזל עם יכולות Apple Intelligence והבטחות לחיי סוללה ארוכים, ואייפד אייר עם תמיכה ב-Wi-Fi 7 ● השבבים במכשירים פותחו בין היתר גם במרכז הפיתוח הישראלי ● המחיר ההתחלתי: 599 דולר

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת הדירוג S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי"

סוכנות הדירוג היא הראשונה שמתייחסת למלחמה עם איראן ● ישראל מקבלת הערכה טובה באופן יחסי לנקודת המוצא של המלחמה: "הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן היסטורי בזכות מגזר הטכנולוגיה העילית שלה"

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"