גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טראמפ באסיה: מי רוצה מטרייה אמריקאית?

הכמיהה אל אסיה בערה בארה"ב עוד מתחילת המאה ה-19

טראמפ וראש ממשלת יפן אבה / צילום: רויטרס
טראמפ וראש ממשלת יפן אבה / צילום: רויטרס

ההיסטוריה של ארה"ב היא במידה רבה סיפור משיכתה אל "המערב". המרכאות כפולות, מפני שהגדרת המערב לא חדלה להשתנות. המערב היה מלכתחילה די קרוב אל המזרח. לא היה צורך אלא לחצות את נהר המיסיסיפי כדי להיות בו.

עוד לפני שמלאו לה 30, ארה"ב הכפילה את שטחה מערבה בעסקה מפולפלת עם צרפת (יותר משני מיליארד דונם תמורת 15 מיליון דולר). עוד לפני שמלאו לה 75 היא שלטה בכל מרחב היבשה שבין ניו-יורק ללוס אנג'לס.

בשנה ה-125 לקיומה, ארה"ב סיפחה את הממלכה העצמאית של איי הוואי, שלושה אזורי זמן מערבה מן היבשת האמריקאית. הונולולו חדלה להיות בירתה של ממלכה אקזוטית (שארה"ב דווקא הכירה רשמית בעצמאותה, עד שחדלה להכיר), והפכה לכן השילוח של צי המלחמה האמריקאי באוקיאנוס השקט.

כמעט לפני 120 שנה, נשיא אמריקאי שכוח למדי, ויליאם מקינלי, הכניס את ארה"ב למלחמת התפשטות נגד האימפריה הספרדית השוקעת. עניין אחד היה לסלק את ספרד מקובה ומפוארטו ריקו הסמוכות. אבל כיבוש הפיליפינים הפך את ארה"ב לאימפריה קולוניאלית. מרק טוויין כתב אז, כי הרפובליקה האמריקאית מתה ביום שבו נולדה "האימפריה האמריקאית". הוא הגזים, אבל ארה"ב אמנם השתנתה ללא הכר. היא הפכה למעצמה גלובלית.

המשוואה בעינה עומדת

בימים האלה מתפרסמת בארה"ב ביוגרפיה של מקינלי, "הנשיא הבלתי ידוע ביותר שעליו צריך לדעת". הוא התחיל את מה שקראו לימים "המאה האמריקאית". זינוקה אל המעמד של מעצמת-על, כמעט חצי מאה אחר כך, היה תוצאה ישירה של התערבותה בענייני אסיה.

בשנות ה-30 של המאה ה-20, ארה"ב לא הייתה מוכנה להניח למעצמה אסיאנית דינאמית ותוקפנית למלא תפקיד שלטני (-דומיננטי) בסביבתה המיידית. המסורבת הייתה יפן, והתוצאה הייתה מלחמה כללית באוקיאנוס השקט ובמזרח אסיה.

בשנה הבאה ימלאו 120 שנה למלחמה שהכניסה את ארה"ב לאסיה, ומעניין לעמוד על המידה שבה הפקטורים השתנו, אבל המשוואה כמעט עומדת בעינה: מעצמה אזורית דינמית ותוקפנית תובעת לעצמה תפקיד שלטני במזרח אסיה, ורוצה לשים קץ לנוכחותה של ארה"ב.

שמה, כמובן, סין. ההשוואה, אין צריך לומר, היא חלקית ולא מדויקת. יפן של 1940 לא הייתה בעלת הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. סין גם אינה מנהלת מלחמות, ואינה מוחקת ארצות מן המפה. אבל כאז כן היום מתחוללת התנגשות חזיתית של רצונות, של אינטרסים ושל תחושות ייעוד.

סין מנסה לכונן הגמוניה באסיה, באמצעים צבאיים וכלכליים. היא מנסה להרחיב את ריבונותה על פני כל מרחב המים שבין סין ליפן, ובין סין לפיליפינים ולווייטנאם. הים שייך לה, האוויר שייך לה, האוצרות שמתחת למים שייכים לה - והיא מתכוונת להחיל את רצוה בכוח האיום, או בכוח הכוח. רק נושאות מטוסים אמריקאיות מפרידות בינה לבין ייעודה הגלוי.

רק לא רב-צדדי

דונלד טראמפ הגיע הבוקר למזרח אסיה למסעו הבינלאומי הארוך ביותר לפי שעה, 12 יום, שבמרוצתם מזומנות לו בין השאר פגישות עם מנהיגי סין ויפן. הוא יתארח בפיליפינים ובווייטנאם, ויסור אל קו החזית בין דרום קוריאה לצפונה. הוא יישא נאום פרוגרמטי בדאנאנג, עיר הנמל הווייטנאמית, ששמה נהג להעביר צמרמורת בגוום של אמריקאים.

לא לגמרי ברור איזו אסטרטגיה נשיא ארה"ב משווה לעיניו. קודמו, ברק אובמה, דיבר על הצורך להעתיק את כובד המשקל של מדיניות ארה"ב מאירופה לאסיה, כדי להציב משקל נגד לסין. קצת קשה להגיד שהוא נחל הצלחה מסחררת, אם מפני שאירופה והמזרח התיכון סירבו לסגת אל מאחורי הקלעים, ואם מפני שארה"ב לא הצליחה לעצב אסטרטגיה משכנעת.

אובמה קיווה לכונן שותפות בין שני עברי האוקיאנוס השקט לא רק על יסוד נוכחות צבאית, חשובה מאוד כשלעצמה, אלא גם על יסוד מסחר חופשי. הוא נשא ונתן על הסכם סחר רב-צדדי עם 12 ארצות השוכנות לחוף האוקיאנוס השקט, בהן ארבע אסיאניות. טראמפ קרע לגזרים את ההסכם כמעט תיכף להשבעתו. בעיניו זה היה עוד הסכם סחר, שהעניק יתרונות לא הגונים לזרים על חשבון העובד האמריקאי.

המסר, שטראמפ שיגר למזרח אסיה, היה של חוסר עניין ברב-צדדיות. המסר נקלט. ארצות שנטו להסתופף תחת מטרייה אמריקאית מתחילות להתאים את עצמן למה שיודעי ח"ן מכנים לפעמים, בלטינית מדוברת, "פאקס סיניקה", זאת אומרת "שלום סיני", או סדר בינלאומי שהבכורה בו תהיה שמורה לבייג'ין.

ממי מתפעל טראמפ

קשה לדעת מה יהיו תוצאות משבר צפון קוריאה. הוא קירב מאוד את יפן אל ארה"ב. המשבר כמובן גם השפיע על דרום קוריאה, שבהנהגת הנשיא עמדה לשנות כיוון, ולחפש נתיב של פיוס עם צפון קוריאה. אבל הוא מיהר לגלות שקשה להתפייס עם משטר, המשלח טילים בליסטיים לכל עבר.

צפון קוריאה מעמידה הן את ארה"ב והן את סין במבחן של בגרות ושל אחריות. לא ברור מי מהן תיטיב לעמוד בו.

יש עוד עניין אחד, שבו ארה"ב חוזרת ונבחנת במרוצת השנים. כל קודמיו של טראמפ, לפחות מאז אמצע שנות ה-70, כללו זכויות אדם בדיפלומטיה שלהם. טראמפ יוצא מגדרו להודיע, כי הוא אינו מתכוון להטיף לזרים איך לנהל את ארצותיהם.

לא זו בלבד שהנשיא אינו מעלה מס שפתיים, אלא שהוא מדבר בשבח מנהיגים המפירים זכויות אדם, כמו למשל נשיא הפיליפינים דוטרטה, המעודד את כוחות הביטחון שלו להוציא להורג עברייני סמים בלי משפט. טראמפ התפעל לאחרונה בפומבי ממעמד ההכתרה של נשיא סין שי ג'ינפינג בוועידת המפלגה הקומוניסטית, ותיאר אותו "מלך".

את מנהיג מלזיה, הנחקר על שחיתות מסיבית, טראמפ תיאר כ"ראש הממשלה החביב ביותר עליי". שורה של שליטים במזרח אסיה משתמשים בשיטות טראמפ, כדי להבאיש את ריח העיתונות החופשית בארצותיהם (בהשפעתו הישירה הם מצמידים את התווית fake news לכל ביקורת על מעשיהם).

מה רצה ג'פרסון

מן ההתנהגות האמריקאית מבצבצת פרגמטיות. התערבותה של ארה"ב ב"ענייניהן הפנימיים" של ארצות לא חיבבה אותה על ממשלותיהן, וברוב המקרים לא הניבה את התוצאות המקוות.

אבל מאז שתומס ג'פרסון התחיל לדחוף את ארה"ב מערבה, לפני 215 שנה, היא התעניינה בעולם החיצון לא רק לטובת אינטרסים מסחריים. הייתה בה תמיד מידה של אידיאליזם, המועמדת עכשיו בספק. מנהיגות בינלאומית צריכה להיות מיוסדת על יותר מאינטרס עצמי, בייחוד כאשר מציעה אותה ארץ הנמצאת בקצה השני של העולם.

סין מנסה עכשיו את כוחה במנהיגות בינלאומית. לצד החמרת הדיכוי הפוליטי מבית היא מציעה עולם של שותפויות רב-צדדיות, מפני ש"שום אומה אינה יכולה להתקפל אל האי שלה". כמובן, לא אכפת לה אם ארה"ב תתקפל. אדרבא, היא תנופף לה בעונג רב לשלום.

*** רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע