מנכ"לית שדולת הנשים / צילום: רן מלמד
יו"רית שדולת הנשים בישראל, אלה אלקלעי ומנכ"לית השדולה, מיכל גרא-מרגליות, פנו היום (ב') לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בבקשה למנות אישה לעמוד בראש נציבות שירות המדינה. "נשים בישראל כבר ממלאות חלק מן התפקידים הבכירים ביותר בשירות הציבורי, ואולם הגם שנשים מהוות למעלה מ- 60% בקרב עובדי ועובדות שירות המדינה, קיים תת ייצוג לנשים בתפקידים המהווים את 'ראש הפירמידה' בשירות הציבורי ובכלל זה במוסד הנציבות, ולראיה, מאז קום מדינת ישראל ועד היום טרם מונתה אישה לתפקיד נציבת שירות המדינה", כתבו.
לפני מספר שבועות הועלה שמה של מנהלת אגף ביקורת על רשויות מקומיות עפרה ברכה כמועמדת לנציבות שירות המדינה, אך לאור ביקורת ציבורית על העדר כישורים מתאימים, השם נדחק. ארגון שדולת הנשים ולצידו גם ארגון להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל ופורום בוגרות תוכנית וקסנר-ישראל, פנו לראש הממשלה להציב נשים בראש הגוף הממשלתי החשוב.
נציבות שירות המדינה פועלת ללא נציב בראשה מזה חצי שנה מאז פרש משה דיין מן התפקיד. בחצי שנה שחלפה, ממלא המקום אהוד פרוואר מנהל מאמצים להדוף את מהלכי המינויים הפוליטיים והשינויים שמובלים על ידי שרי הממשלה תחת הכותרת "משילות".
עד כה הצליחו השרים להוסיף מינוי משנים למנכ"לים במסגרת תפקידים שאינם מן הדרג המקצועי של המשרדים ותוך מתן פטור למכרזים. בנוסף, אתמול עברה הצעת חוק לאפשר מינוי יועצים משפטים שלא באמצעות מכרז, אלא בדרך של ועדת איתור. ההחלטה הזו עברה למרות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה. כמו כן, לאחרונה שונה מבנה ועדות האיתור בנציבות, כך שיכללו רק שלושה חברים לוועדת איתור במקום חמישה, וגם זה נתפס כדרך להלבנת מינויים פוליטיים שכן זה מצמצם את מספר האנשים העוסקים במינויים ומקל על שרים לקדם מועמדים הנוחים להם.
המכתב מטעם שדולת הנשים ציין כי "בקרב עובדות השירות הציבורי יש כיום מספר לא מבוטל של נשים מקצועיות, מנוסות ובעלות הישגים מרשימים המכהנות במשרות בכירות, כיום או בעבר, הראויות ובוודאי כשירות לעמוד בראש הנציבות".
עו"ד רועי כהן נשיא להב כתב לנתניהו, "אי איוש תפקיד נציב/ת שירות המדינה במשך תקופה ארוכה מסב נזק לשירות הציבורי וכפועל יוצא גם למגזר העסקי… לאור הצהרתך על השאיפה למינוי של אישה לתפקיד, אציין כי למינוי הזה השפעה רבה על קידום תהליכים במגזר הציבורי… אני קורא לכבודו למנות בהקדם אישה ראויה, מנוסה ובעלת רקורד מוכח בהובלת תהליכי שינוי וניהול גוף גדול".
אחת מן הבעיות בקידום נשים בזירה הציבורית והפוליטית היא גישתם של רבים שייתכן כי אין בנמצא מספיק נשים מתאימות ובכירות. לא אחת, בכירים בזירה הפוליטית מצהירים מן השפה לחוץ שהם בעד קידום ושוויון, אך כאשר הדבר מגיע לידי יישום, מועלת הטענה שאין מספיק מועמדות בולטות.
לכן, מסתובבת כיום גם רשימה של מועמדות היכולות להתאים למשרת נציבת שירות המדינה. מדובר ברשימה כללית ולא מחייבת. בין השאר מוזכרות שם עו"ד אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים שעמדה בראש הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה והייתה מנהלת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, קרן טרנר, מנכ"לית משרד התחבורה ולשעבר משנה למנכ"ל וסמנכ"לית בכירה לתשתיות ותיאום, יעל אנדורן, לשעבר מנכ"לית משרד האוצר, מיכל כהן, מנכ"לית משרד החינוך עד 2017 ובעברה סמנכ"לית משאבי אנוש במשרד החינוך, מיכל צוק, המשנה למנכ"ל משרד העבודה והרווחה, עו"ד ציונה קניג-יאיר, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה עד 2016, איריס לוונשטין לוי, מנכ"לית קרן המחקרים של בית חולים וולפסון, לשעבר מנכ"לית בית חולים "עין-טל" וסמנכ"לית כספים של אוניברסיטת תל-אביב, רונית בראון-קניס, משנה למנכ"ל ענייני כ"א רשות השידור (בפירוק), עו"ד רונית עמיאל פרקליטת מחוז מרכז מ-2012 ועוד.