מני מזוז / צלם: איל יצהר
"שמענו את כל הטיעונים, ומבלי לקבוע כרגע מסקנות כלשהן, אנו מבקשים מהמדינה לשקול בתוך שבועיים ימים אם יש איזשהו שינוי בעמדתה, לרבות הגשת הצעת חוק מתוקנת". במילים אלה נעל היום (ג') השופט חנן מלצר את הדיון בעתירות לבג"ץ שהוגשו בנוגע לתיקון מספר 8 בחוק השידור הציבורי.
דבריו החדים של ראש ההרכב, השופט מלצר, נעלו דיון שבו ביקרו השופטים שוב ושוב את התיקון השמיני לחוק השידור הציבורי, הקובע כי תחום החדשות והאקטואליה ייצא מידי תאגיד השידור "כאן", שמטפל בו כיום באמצעות חטיבת החדשות שלו, ויוצא לידיו של תאגיד נפרד, שאמור להיות מוקם בהמשך, בתוך 3 חודשים מיום כניסת החוק לתוקף.
במהלך הדיון ביקרו שישה מתוך שבעת חברי הרכב השופטים המורחב - חלקם כמעט בחמת-זעם - את התכליות המוצהרות של התיקונים שהוכנסו לחוק, והביעו ספקנות רבה כלפיהן וכלפי הסברי המדינה, כפי שהובאו באמצעות עו"ד נחי בן-אור.
עמדת המדינה היא שתכלית התיקון לחוק היא להגביר את המקצועיות של תחום החדשות ולאפשר קליטה של יותר עובדים מרשות השידור, אלא שלמעשה לכל הנוכחים באולם היה ברור כי בין הסיבות הללו לבין תיקון החקיקה שאישרה הכנסת במהלך מזורז - זמן קצר לפני עליית התאגיד לאוויר, כחלק מהסדר פוליטי בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר משה כחלון - אין כמעט דבר.
"אם אלה היו התכליות, אפשר היה להסתפק בתיקון של שליש עמוד, לא היה צריך את כל המהלך הגדול הזה", אמר השופט מני מזוז. "זה ברור שיש פער בין התכליות המוצהרות לבין החוק כפי שמנוח בפנינו. אין כל קשר (בין מה שנעשה) לבין התכליות המוצהרות, אי-אפשר עד כדי כך להתעלם".
גם חמשת חברי ההרכב האחרים היו שותפים לעמדתו של מזוז, כשהשופט היחיד שלא ביטא עמדה ברורה ומיעט להתבטא במהלך הדיון היה נעם סולברג.
"הבה נעבור על שתי התכליות", ניסה השופט יצחק עמית להכניס סדר בדיון. "תכלית אחת היא קליטת יותר עובדים מרשות השידור, אבל זה בגדול כבר התמלא. זה מוכיח שאולי לא היה צריך כזה תיקון רחב. נשארנו עם תכלית ההתמקצעות. במה באה לידי ביטוי אותה התמקצעות? זה שאנחנו מוספים שני חברי מועצה שהם יותר בקיאים תחום האקטואליה? אז היה אפשר להוסיף פסיק בחוק. כל המהומה הזאת היא לגבי פסיק של פסיק? קשה לנו לקבל את זה".
ראש ההרכב, השופט מלצר, תקף גם הוא את המנגנון החדש שיוצר החוק: "אולי יש מדינות שיש בהן הסדרים כאלה, אבל הן לא מערביות ולא דמוקרטיות". הוא גם תקף ברמה הפרקטית את מנגנון התיאום בין שני התאגידים ואמר: "עד שמתקיים מנגנון התיאום הזה (במקרה של פריצה לשידור בשל אירוע חדשותי דחוף), נגיע כבר חס וחלילה לעוד אירוע. המנגנון תיאום הזה פשוט לא פרקטי ולא עובד. אפשר גם להמציא דברים לא פרקטיים".
לדברי השופט מזוז, "כשמדברים על תאגיד ציבורי, בכל מקום בעולם הצידוק היחיד זה להבטיח במה חופשית מאינטרסים כלכליים של בעלים ומפרסמים ולהבטיח חופש ביטוי. בשביל לשדר סרטי טבע לא צריך תאגיד ציבורי. תאגיד ציבורי זה חדשות, כל השאר זה השלמות. אתם בעצם, במקום לבטל את התאגיד כפי שרצו מלכתחילה, החלטתם סתם לרוקן אותו מתוכן".
ככל שהדיון התקדם המסכות הלכו והוסרו, וגם השופטים התבטאו בצורה ברורה יותר. "אין כאן שום תכלית, וכולנו יודעים את זה, זה הפיל שבחדר", אמר השופט עמית. מצד שני, עוד קודם לכן רמז עמית כי חוסר התכליתיות של החוק אינה מהווה בהכרח עילה לפסילתו: "גם אם החוק הזה הוא חסר תכלית, זה לא אומר שהוא לא חוקתי. אולי מותר לכנסת להיות קפריזית".
גם מזוז תקף בהמשך הדיון את החוק בצורה הישירה ביותר האפשרית: "ברגע שיש בוס חדש (מנהל תאגיד החדשות שימונה) - או שמתיישרים איתו או שעוזבים. בשביל מה עשו את כל המהלך הזה אם לא כדי להשפיע על אנשי החדשות והאקטואליה? זאת התכלית היחידה, ואין שום תכלית אחרת".
בהמשך נשמעו טיעוניהם של העותרים, ארגון העיתונאים שיוצג בידי עורכי הדין מורן סבוראי ואמיר בשה, והתאגיד עצמו, שיוצג בידי עו"ד אביגדור (דורי) קלגסבלד. עו"ד קלגסבלד, שגויס על-ידי התאגיד מהשוק הפרטי, זכה כך נראה ללא מעט הנהוני הסמכה מכיוון חברי ההרכב, ונראה היה שהם מתרשמים מטיעוניו.
"מדובר במקרה נדיר שבו הפוליטיקאים אומרים לכם את האמת והפרקליטים מתחבאים מאחורי כל מיני מונחים משפטיים כמו 'התמקצעות'. בדרך-כלל זה הפוך", אמר עו"ד קלגסבלד לשופטים. "הפוליטיקאים אמרו אמת, תאמינו להם".
קלגסבלד כיוון כמובן לאותו "פיל שבחדר" שהזכיר קודם לכן השופט עמית - והוא רצונו הלא מוסתר של ראש הממשלה נתניהו להביא לסגירת תאגיד השידור הציבורי או, למצער, להחליש אותו ככל האפשר.
ההרכב המורחב שדן בעתירות כלל את המשנה לנשיאת העליון, חנן מלצר, שעמד כאמור בראש ההרכב, ואת השופטים ניל הנדל, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק־ארז, מני מזוז ואורי שהם.
כאמור, לאחר שמיעת הדיון ערכו השופטים התייעצות קצה בת דקות ספורות, ובסופה חזרו עם מה שנראה כמו "חצי-פצצה". כעת, במשך השבועיים הקרובים, יעבור הכדור לידי ראש הממשלה ואנשי משרד התקשורת, ואלה יצטרכו לבחון יחד משרד המשפטים והפרקליטות האם הם אכן מוכנים להכניס שינויים מהותיים בחוק. לאור עמדתו של נתניהו, וגם של שר התקשורת החדש יחסית איוב קרא, שהתבטא בחריפות נגד התאגיד - ספק אם הפתרון לפלונטר הזה יגיע מכיוונם.