ועדת הכספים צפויה לאשר תיקון לחוק מעמד המוסדות הלאומיים שהעניק לקרן קיימת לישראל (קק"ל) פטור ממסים מאז שנות ה-50.
שר האוצר משה כחלון אמר היום (ד') בראיון לרינו צרור בגלי צה"ל כי "לא יכול שיש שם 4 מיליארד שקל, וזו קופה קטנה של כל מיני גופים, 35 חברי דירקטוריון שמחליטים איך לחלק, מי לחלק ואני לא רוצה לדבר על דוחות מבקר. אנחנו כמדינה... הגיע הזמן שהמונופולים האלה יתפרקו".
התיקון לחוק אינו כולל את הרחבת סמכות מבקר המדינה לקק"ל וברגע האחרון הוצעה מנוסח החוק החלת חוק חובת מכרזים על קק"ל. הצעת החוק אמורה לעלות להצבעה בוועדת הכספים במהלך היום ותועבר משם לאישור מליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית היום או בתחילת שבוע הבא.
הבוקר הושגה הסכמה בין חברי הכנסת על נוסח הצעת תיקון החוק שיאפשר לקק"ל לקבל בכל-זאת פטור מתשלום מסים עד 2023 אם תשלם בתמורה למדינה 65% מהכנסותיה בשנים 2018-2019. מדובר למעשה בהקדמת תשלומי המסים (מס שבח ומס חברות) שקק"ל אמורה לשלם בתקופה עד 2023. באוצר אומרים כי אין להם מושג מה היקף ההכנסות הצפויות למדינה מהטלת מיסוי על קק"ל משום שקק"ל לא דיווחה עד היום למדינה על נכסיה ורווחיה. מקור ההכנסות העיקרי של קק"ל הוא קרקעותיה המנוהלות על-ידי רשות מקרקעי ישראל.
כחלון תקף בדבריו את התנהלות חברי דירקטוריון קק"ל שהקליטו את מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ואת ראש הסגל במשרד ראש הממשלה יואב הורביץ ללא ידיעתם בעת שאלה נפגשו עימם בחודש שעבר. לדבריו "אין פה עונש מה שהם עשו זה מעשה שלא ייעשה אני חושב שזה מעשה לא ערכי ולא מוסרי אבל אין פה שכר ועונש אנחנו נמצאים איתם במו"מ הרבה מאד זמן. אנחנו צריכים את הכסף הזה ואנחנו נקבל אותו בחוק. בעבר קיבלנו אבל בתקופה האחרונה משום מה הם החליטו לחלק את הכסף בעצמם, הם החליטו שהם מייצגים את העם היהודי, ולא ממשלת ישראל מייצגת את העם היהודי".
כחלון הסביר את רעיון הקדמת התשלומים ל-2018-2019 כי "זה לא כסף של קק"ל בכל הכבוד. למה שקק"ל לא ישלמו מס? כמה שקק"ל ישלמו יותר האזרחים ישלמו פחות. הקרקעות של קק"ל הערך שלהן עולה כל הזמן למה ערך של קרקע עולה כי מדינת ישראל סוללת כבישים שומרת עליהם, משביחה את הקרקע קק"ל לא משלמת לנו את השבחת הקרקע ולא משלמת מסים. על הרקע הזה באנו ואמרנו להם 'רבותיי, אנחנו צריכים את הכסף הזה לפרויקטים לאומיים, בתי חולים, כבישים גשרים, מתקני טיהור שפכים. אז תחליטו אתם לא רוצים להעביר - אנחנו ניקח במסגרת החוק.
למרות שחמקו מעיקר הפגיעה המתוכננת, הודיעו נציגי קק"ל שנכחו בדיון בוועדת הכספים של הכנסת כי הקרן תעתור לבג"ץ נגד החוק ובמקביל תוגש תביעה אזרחית לבית המשפט נגד המדינה בדרישה להשבת הכספים שהועברו למדינה מכוח הסכם מ-2015 - כשני מיליארד שקלים לטענת קק"ל.