פשיטת רגל. לא כל הענקת נכס למקורבים תחשב פסולה / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מאז שאיש העסקים אליעזר פישמן הוכרז כפושט רגל בקיץ האחרון, הזרקורים הופנו במידה רבה לאשתו, טובה פישמן, ושאלת מידת אחריותה לחובות של בעלה. כאשר אדם צובר חובות במהלך חיי הנישואים כתוצאה מהסתבכות עסקית לגיטימית, החוק רואה בבן זוגו שותף מלא לחובותיו, ולכן בן הזוג נדרש לשלם את החזר חלקו בחובות גם מנכסיו הפרטיים.
לעתים קובע בית המשפט שבן הזוג אינו שותף בחובות, לדוגמה משום שלא היה ער להתנהלות הכלכלית החריגה של החייב, אך גם במקרים אלה בן הזוג לא יכול לנשום לרווחה. חלקו ברכוש המשותף אולי מוגן מפני הנושים, אך מה יעלה בגורל הדירה בה הוא חי?
בשנת 2010 בית המשפט העליון קבע את הלכת כובשי, לפיה בן זוגו של אדם שנקלע להליכי פשיטת רגל בכפייה, ייחשב כדייר מוגן בדירה בה הם חיים, ולא ניתן יהיה לפנותו משם. השבוע נדונה בבית המשפט המחוזי גורלה של דירת חייב, אשר הכריז על פשיטת רגל מרצון.
לחייב יש חוב בסך של 5 מיליון שקל כלפי 26 נושים, והנכס העיקרי שממנו ניתן לפדות חלק מהחוב הוא דירת מגוריו, הנמצאת בבעלות משותפת עם אשתו. הדירה היא פנטהאוז בשכונת רביבים בתל-אביב, אשר שוויה כ 4.5 מיליון שקל, ורובצת עליה משכנתא בסך מיליון שקל, שהחייב ואשתו משלמים עבורה החזר בסך של 7,300 שקל בחודש.
בית המשפט קבע כי האישה אינה שותפה לחובות של בעלה, ולכן עלתה השאלה האם ניתן למכור את הדירה, והאם זה ראוי. על השאלה האם הדין מאפשר למכור את הדירה לצדדים שלישיים, ולממן בכך חלק מהחזר החוב לנושים, ענה בית המשפט בחיוב, לאחר שקבע כי הלכת כובשי לא חלה במקרה זה, שבו הליך פשיטת הרגל נעשה מרצון. במקרה כזה החוק דורש מבית המשפט לדאוג לבת הזוג למקום מגורים חלופי סביר בלבד.
לגבי השאלה האם מהלך זה ראוי, האישה טענה כי מאחר שאין לראות בה שותפה בחובות, היא "לא חטאה כלפי אף אחד", ואין מקום לפגוע ב"זכויותיה היסודיות והבסיסיות למדור וחיים שלווים" בדירת מגוריה.
אמירה זאת קוממה מאד את בית המשפט, שקבע באופן נחרץ כי גם אם האישה והילדים אינם שותפים להליך פשיטת הרגל, הם אינם רשאים להתעלם מקיומו ולהמשיך להתנהל ברמת החיים הקודמת לה הורגלו. עצם העובדה שאחד מבני המשפחה נמצא בהליך של פשיטת רגל, קבע בית המשפט, צריכה להשפיע על התא המשפחתי ועל התנהלות המשפחה כולה, לא רק מהבחינה הנפשית, על כל המתח והקושי הנלווים אליה - אלא גם בהיבט החומרי שלה.
דומה שבמידה מסוימת של לעג, בית המשפט מנה שורה של דוגמאות לדילמות שמשפחות מהמעמד העליון בישראל עלולות לעמוד בפניהן, כאשר הן נדרשות להוריד את רמת חייהן בעקבות פשיטת הרגל של אבי המשפחה: "האם יש להעדיף את שיעורי פיתוח הקול של הילד שחלם על קריירה מבטיחה של זמר המונים, או תחת זאת לשלם את החובות. האם יש להמשיך ולרכוש את גבינת השמנת המיוצרת במחלבה יוקרתית של עדרי תאו (בופאלו) שניזונים בתזונה ייחודית מעבר לים והמיובאת לחנויות של יודעי-חיך ואניני-טעם, או שמא די להסתפק בתוצר של תנובת בקר מקומית במחיר מפוקח. האם ניתן לצאת לחופשת קיץ משפחתית בחו"ל באתר סקי יוקרתי, או שמא יש להסתפק בחופשה צנועה אצל הדודה והדוד".
במקרה שעמד לפניו, שווי חלקו של הבעל בדירה, בקיזוז המשכנתא, עמד על סך של 1.7 מיליון שקל. בית המשפט התבקש להכריע בין מכירת חלקו של הבעל בדירה תמורת סך של 1.5 מיליון שקל לצד ג' - או למכור את חלקו לאישה תמורת סך של 800,000 שקל, כך שיתאפשר לה ולילדיה להמשיך להתגורר בדירה. על אף הסתייגותו מגישתה של האישה, בית המשפט קיבל את הצעת האישה בשלב זה, כדי לקדם את הליך מימוש הדירה באופן המהיר והיעיל ביותר.
עם זאת, בית המשפט התריע בפני האישה כי אין זה בהכרח סוף פסוק. בהמשך הליכי פשיטת הרגל עוד ידון בית המשפט האם ראוי שהצדדים ימשיכו להחזיק בדירה יקרה זאת - או שמא יידרשו למכור אותה ולעבור למגורים צנועים יותר עם הוצאות מופחתות עבור משכנתא ואחזקת הבית, ובכך יגדילו את ההכנסה הפנויה לטובת החזר החובות.
המסר שבית המשפט ביקש להעביר הוא שגם כשהחובות אינם משותפים, הליך פשיטת רגל הוא מחויבות כלל-משפחתית, שמבחינה מוסרית וחוקית יש לצפות מכל בני המשפחה לתרום להצלחתו, באמצעות התאמת אורח חייהם למציאות הכלכלית החדשה.
■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", מומחית לדיני משפחה וירושה, בעלת אתר ww.divorceinfo.co.il