גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יום הולדת לדונלד טראמפ - נא לא להביא מתנות | פרשנות

הנשיא עדיין תובע את זרי הדפנה של ניצחונו הסנסציוני  - אבל הדפנות נבלו ■ הסתירה בין דפוסי ההצבעה למצב הכלכלי מגלה כי האמריקאים אינם מצביעים לטובת פנקס הצ'קים שלהם ■ פרשנות

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס
דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

"אני אהיה הנשיא הנשיאותי ביותר מאז ומעולם, חוץ מאשר אייב לינקולן", פיטפט דונלד טראמפ במהלך מערכת הבחירות. הוא עורר ספקות באשר הלך אם יוכל להתרומם אל המעלה המלכותית, המתחייבת מכהונת הנשיא.

ניסיון ההרגעה כשלעצמו היה מגוחך עד כדי קומיות, לפחות בהתחשב בהרכב הרשימה של 44 הנשיאים שקדמו לו (בעצם 43, כי אחד מהם כיהן שתי כהונות לא רצופות, ונספר פעמיים). יותר נשיאותי מג'פרסון? ממדיסון? מאדמס האב והבן? מג'קסון? משני הרוזוולטים? מאייזנהאור? מקנדי? מרייגן? נו, באמת, אפילו מקום מס' 12 ברשימת הנשיאים "הנשיאותיים" היה מכבד את בעליו.

מה זו בכלל "נשיאותיות"? התשובה באמריקה אינה פשוטה. בארצות שבהן הנשיא הוא רק ראש מדינה סמלי, ברור למדי שהוא צריך להיות מורם מעם, על-מפלגתי; להציע לעם אהבה אבהית, או אמהית; לגזור הרבה סרטים, להשתתף בהרבה טקסים; להטיל את הרכבת הממשלה על המנצח בבחירות לפרלמנט, ולחתום באופן נומינלי על כל חוק המוגש לו.

הוא צריך ויכול להיות פופולרי, מפני שכל מהותו היא התרחקות מפני מחלוקת. הנשיא הטקסי הוא תחליף רפובליקאי למלך חסר סמכויות.

כמובן, לא בארה"ב, מדינה שבה כהונתו של הנשיא נוצרה כתחליף רפובליקאי למלך בעל סמכויות. הנשיא אינו יכול להישאר "מעל הפוליטיקה", מפני שהוא לא רק ראש מדינתו, אלא גם ראש ממשלתו ומנהיג מפלגתו. הוא שקוע בפוליטיקה עד צוואר. משימתו הלא פשוטה היא להיות בתוך הפוליטיקה מבלי להזדהם בה.

היעד הזה היה מלכתחילה מחוץ להשג ידו של טראמפ: איש ללא מעצורים ועכבות, המוכרח להשמיע תמיד וללא תנאי את המלה האחרונה; איש הרגיל כל כך לבלבל את יריביו ואת מתחריו, עד שאין הוא מבחין, כי רעש הרקע שלו שומט את הקרקע גם מתחת לרגליהם של בעלי בריתו.

טראמפ התייצב הבוקר בפני האסיפה הלאומית (פרלמנט) של דרום קוריאה, כדי לדבר על המשבר הבינלאומי המסוכן ביותר של זמננו. הוא הביא אתו את "שלוש נושאות המטוסים הגדולות ביותר בעולם", הוא הזכיר לשומעיו, שלא תמיד ידעו מה לעשות בבומבסטיות של הכרזותיו, והעדיפו רוב הזמן "לשבת על ידיהם", כפי שאומרים באנגלית מדוברת.

הוא נשא נאום חשוב, חזק ואפקטיבי. הוא הזכיר לשומעיו על פני חמש יבשות את ההבדל בין דמוקרטיה קפיטליסטית, לא מושלמת כאשר תהיה, לבין מדינת קסרקטין טוטליטרית. הוא הזכיר, כי בהגיחן מעיי החורבות של מלחמת קוריאה, כמעט לפני 65 שנה, שתי הקוריאות היו פחות או יותר עניות במידה שווה. עכשיו, הדרום עשיר מן הצפון פי 40. הוא מעורר הערצה במקום פחד.

ארה"ב מתנסה במשהו מעין נס

טראמפ גם הזכיר כי היום, 8 בנובמבר, מלאה שנה לניצחון הבחירות שלו, ולפיכך יש לו סיבה למסיבה. לאחר שמנה את השגיה המופלאים (באמת) של דרום קוריאה, הוא הכריז: "ארה"ב עצמה מתנסה עכשיו במשהו מעין נס. הבורסה שלנו עומדת עכשיו בשיא של כל הזמנים. האבטלה היא הנמוכה ביותר זה 17 שנה. אנחנו מביסים את דאעש. אנחנו מחזקים את מערכת המשפט שלנו, כולל מינוי של שופט מבריק לבית המשפט העליון, וכו' וכו' וכו'".

זה היה חיווי טראמפי אופייני. הוא מתקשה להבדיל בין פוליטיקה פנימית למדיניות חוץ. "שופט עליון מבריק", שהוא מינה בשבוע השני של נשיאותו, שימח מאוד את הימין השמרני בארה"ב, אבל קצת קשה לחשוב אותו ל"מעין נס". העובדה שהנשיא מזכיר אותו, ועוד בנאום בפני פרלמנט זר, היא תזכורת על מיעוט השגיו. בתשעת חודשי נשיאותו הראשונים, הקונגרס, שבו יש רוב למפלגתו, לא אימץ אף חקיקה חשובה אחת.

לא אוהבים, לא מצביעים

דקות אחדות לפני שפתח את נאומו בסיאול, טראמפ קיבל את החדשות מווירג'יניה. המדינה הדרומית הזו, השוכנת לצד וושינגטון, הנחילה תבוסה ברורה לנשיא ולמפלגה הרפובליקאית. היא העדיפה דמוקרט לכהונת המושל בהפרש של 8.6%. עצם ניצחונו של הדמוקרט לא היה הפתעה. אבל הפרש ניצחונו הפתיע בהחלט. הסקרים, לשם שינוי, המעיטו מכוח הדמוקרטים, ולא הביאו בחשבון את היקף האיבה לטראמפ.

כצפוי, דמוקרט ניצח גם בבחירות למושל בניו-ג'רזי. חשיבות הבחירות למושלים היא ברוחב המדגם. בווירג'יניה מתגוררים קצת יותר משמונה מיליון בני אדם, בניו-ג'רזי - כמעט 9 מיליון. יחד הן מספקות את המבחן האלקטורלי הגדול ביותר של טראמפ מאז תחילת נשיאותו.

הבחירות האלה, בייחוד בווירג'יניה, מספקות ראיה ראשונה לקשר בין הפופולריות הנמוכה של הנשיא לבין דפוסי ההצבעה. סקרי דעת הקהל של הימים האחרונים לא החמיאו לנשיא. שיעור האמריקאים הסומכים את ידיהם על התנהלותו נע בין 36% (בסקר של סי.אן.אן) ל-39% (בסקר של גאלופ). זה השיעור הנמוך ביותר של נשיא כלשהו בשלב הזה של כהונתו.

בשלב הזה, כמובן, לסקרים יש ערך מוגבל. הנשיא לא יעמוד לבחירה חוזרת אלא בסתיו 2020, ושלוש שנים מזמנות הרבה הזדמנויות לנשיאים כושלים. רונלד רייגן רשם 35% פופולריות בינואר 1983, בתחילת השנה השלישית של נשיאותו. בנובמבר 1984 הוא חזר ונבחר בתמיכה של כמעט 59% מן המצביעים, עם יותר קולות בחבר האלקטורים מכל נשיא לפניו או אחריו. באוקטובר 2011 ברק אובמה רשם 38%, אבל התאושש וחזר ונבחר - אם גם ברוב קטן - שנה אחת אחר כך.

אבטלה, ריבית, אינפלציה, בורסה

הנה הבדל חשוב אחד בין רונלד רייגן לדונלד טראמפ (יש הרבה הבדלים, כולל פקטור החביבות): רייגן סבל מגירעון בפופולריות מפני שהמצב הכלכלי היה קשה, עם אבטלה גבוהה מאוד (כמעט 11% בסוף 1982), עם שערי ריבית גבוהים במידה היסטורית (20% ב-1982). מאותו זמן ואילך המצב השתפר בדילוגים מהירים, ורייגן בא על שכרו.

טראמפ סובל מפופולריות נמוכה מאוד בשעה שהמצב הכלכלי טוב, אפילו טוב מאוד במובנים מסוימים. האבטלה עומדת על 4.1%, שערי הריבית סמוכים לאפס, האינפלציה סמוכה לאפס, הבורסה גואה, מדד אמון הצרכן קובע שיאים חדשים. הנשיא מצייץ בגאווה: "מקומות עבודה! מקומות עבודה! מקומות עבודה!".

באוצר הקלישאות של הפוליטיקה האמריקאית אנחנו מוצאים את החיוויים "זו הכלכלה, טמבל", או "האמריקאים מצביעים לטובת פנקס הצ'קים שלהם". ובכן? אם זו הכלכלה, ואם זה פנקס הצ'קים, מדוע זה האגודל הקולקטיבית מתארכת כלפי מטה? מדוע מועמד דמוקרטי מעוט כריזמה נחל אתמול את הניצחון הגדול ביותר זה 32 שנה של איזשהו מועמד של מפלגתו בווירג'יניה?

ומדוע התמיכה בנשיא מתכרסמת במקצת אפילו באותם אזורים, שתמיכתם בו לפני שנה הכריעה את הכף? על פי סקר משותף ל"וול סטריט ג'ורנל" ולרשת אן.בי.סי, 50% מן המצביעים ב"אזורי טראמפ" רואים את התנהלותו בעין רעה. 48% סומכים את ידיהם. אמנם אין מקום לדבר על התמוטטות התמיכה, אבל מוטב לזכור מה קטן היה הפרש ניצחונו של טראמפ בשלוש המדינות במערב התיכון, שבהן הוכרעה הכף.

האבטלה בארהב ממשיכה לרדת

המחיר של חוסר היכולת להתרכז

מה קורה אפוא לנשיא הזה, שמצבו כמעט סותר את חוקי הפיזיקה של הפוליטיקה?

במלה אחת: משמעת. הנשיא משלם את המחיר על חוסר יכולתו להתרכז. ילד בבית הספר היה מקבל ריטאלין.

חלק מהסחות הדעת היו אולי בלתי נמנעות. אבל רבות היו מעשה ידיו להתפאר. בהיעדר ריכוז הוא הפסיד בקרב הפוליטי הגדול ביותר שלו, על רפורמה של מערכת הבריאות. הוא מתקשה לפי שעה לגייס די תמיכה לרפורמות המס שלו. הוא אינו מסוגל לקבל תמיכה לתוכנית הסנסציונית לבנות "חומה" לאורך 5,500 ק"מ של הגבול עם מקסיקו.

אל התוכנית לחידוש התשתית בארה"ב הוא אפילו לא התקרב. הוא מעליב שותפים בכוח, הוא משפיל שותפים טבעיים; הוא משנה את דעתו חדשות לבקרים. הוא כמובן משלם מחיר על התארכות החקירה בעניין החשדות של קנוניה בין מטה הבחירות שלו למודיעין הצבאי הרוסי.

טראמפ טוען להשגים בתחום הסחר. הוא טוען כי הצליח להציל מקומות עבודה, שעמדו לעבור למקסיקו, או למזרח אסיה, או לדרום אסיה. יותר מכל נשיא לפניו הוא חושב את קידום המכירות של התעשייה האמריקאית לחלק בלתי נפרד של מסעותיו בחו"ל. השבוע הוא יצא מגדרו לקדם מכירות של מערכות נשק יקרות ליפן ולדרום קוריאה. זה משהו שלא ראינו דוגמתו אצל נשיא אמריקאי כלשהו לפניו.

מלחמת החורמה שהכריז הנשיא על סחר חופשי קנתה את לבם של הרבה מצביעים, אבל היא מתחילה לעורר התנגדות מאורגנת מצד התעשייה האמריקאית. היא מנוגדת לנטיותיה רבות השנים של המפלגה הרפובליקאית.

נוקטים טראמפיזם בלי טראמפ

הבחירות בווירג'יניה אתמול היו חשובות לרפובליקאים מפני שהן העמידו במבחן את יכולתם של רפובליקאים מתונים בקונגרס לשתף פעולה עם הנשיא מבלי להזדהות עם אישיותו ועם סגנונו, "טראמפיזם בלי טראמפ" בלשונו של סטיב באנון, יועץ בכיר לשעבר של הנשיא. וירג'יניה הפחיתה את רצינותו של הרעיון הזה.

טראמפ ניסה הבוקר לייחס את כישלונו של המועמד הרפובליקאי לחוסר נכונותו להזדהות אתו זיהוי מלא. אם הנשיא מאמין בזה, הוא בוודאי אחד היחידים במפלגתו. הבחירות בווירג'יניה גילו לרפובליקאים את ממדי הדילמה המעיקה עליהם זה שנה: קשה מאוד להיות מועמד רפובליקאי לאיזושהי כהונה נבחרת מבלי לתמוך בנשיא; אבל תמיכה בנשיא עלולה להיות לרועץ בבחירות הכלליות.

הבחירות בווירג'יניה הניבו לא רק מושל דמוקרטי, אלא גם סגן מושל ותובע כללי (הנבחרים שם באופן נפרד), ובאופן לא צפוי גם שורה של מושבים בבית הנבחרים של וירג'יניה, הנמצא בידי הרפובליקאים זו השנה ה-18. ערב הבחירות היו לרפובליקאים 66 מושבים מתוך מאה. בזמן כתיבת הרשימה הזו, הבוקר, הם איבדו 14, ועוד ארבעה היו תלויים על בלימה. איש בווירג'יניה לא ציפה לתוצאות כאלה. זה רעש אדמה. זה בדיוק רעש האדמה שהדמוקרטים מייחלים לו בנובמבר 2018, בבחירות לקונגרס. וירג'יניה מראה שהתפתחות כזאת היא לא בלתי אפשרית, וטראמפ הוא הסיבה העיקרית.

יהיה מעניין מאוד לראות באיזו מידה ישתנו עכשיו הגישות אצל הרפובליקאים. עד כה, ביקורת על הנשיא בתוך מפלגתו הייתה שקולה כנגד התאבדות פוליטית. שני סנאטורים ממבקרי טראמפ הודיעו בחודש שעבר, שהם לא ינסו לחזור ולהיבחר בשנה הבאה. הנשיא לגלג עליהם בארסיות אופיינית: אילו ניסו להתמודד, "הם לא היו נבחרים אפילו לתופסי כלבים". עכשיו מוכרחה להישאל השאלה איזו שיירה עוברת ואילו כלבים נובחים לעומתה.

■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי היום במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● 9 הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות