גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצרות של בזק לא נגמרות - בדרך לקנס משמעותי

ל"גלובס" נודע כי רשות ההגבלים מקיימת זה תקופה בדיקה נגד החברה עקב חשש לשימוש בכוחה העצום בשוק התקשורת לפגיעה בתחרות ■ בזק: "החברה משקיעה משאבים רבים ופועלת בצייתנות"

מיכל הלפרין, שאול אלוביץ' / צילומים: רפי קוץ, יונתן בלום
מיכל הלפרין, שאול אלוביץ' / צילומים: רפי קוץ, יונתן בלום

הצרות של חברת בזק באות בצרורות. במקביל לחקירת רשות ני"ע שמאיימת להוביל את בעל החברה, שאול אלוביץ', ונושאי משרה בכירים בה אל ספסל הנאשמים, ל"גלובס" נודע, כי רשות ההגבלים העסקיים מקיימת זה תקופה בדיקה נגד החברה עקב חשש לשימושה לרעה בכוחה המונופוליסטי ופגיעה בתחרות. הרשות בודקת אם בזק ניצלה לרעה את כוחה המונופוליסטי במתן גישה לחברות אחרות לתשתיות תקשורת. מהרשות נמסר כי היא אינה רוצה להתייחס לנושא.

רשות ההגבלים מייחסת חשיבות רבה לתחום התקשורת, שבעגה המקצועית מכונה "השוק הפסיבי" - דהיינו הנגישות של המתחרים לתשתיות הפיסיות הפסיביות של בזק. הרשות רוצה לוודא שהתחרות לא תיחסם - בראש ובראשונה על-ידי בזק, שכבר פרסה סיבים אופטיים לאלפי בניינים - ועל-ידי כך תימנע מפרטנר ומסלקום כניסה והצעת שירותים מתחרים.

ל"גלובס" נודע כי נשקלת האפשרות להטיל קנס מינהלי משמעותי על בזק בעקבות הבדיקה. אולם, בתסריט הפחות טוב מבחינת בזק הבדיקה עשויה לעבור למסלול הפלילי. הבדיקה של רשות ההגבלים מתנהלת במקביל לחקירה הפלילית שהתנהלה על-ידי רשות ניירות ערך ואינה קשורה בעיקרה לחשדות שנחקרו בפרשת בזק. 

מבזק נמסר בתגובה כי "בזק משקיעה משאבים רבים ופועלת באופן צייתני ומלא לביצוע כל הנדרש ממנה במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי, ובפרט השוק הפסיבי. החברה לא קיבלה שום תלונה ממשרד התקשורת, שהוא המשרד המפקח על פעילותה ואשר מפקח באופן הדוק על פתיחת שוק התשתיות הפסיביות. המשרד מקבל מבזק באופן שוטף עדכונים על פעילות השוק הפסיבי, ומעולם לא נשמעה תלונה בעניין. בהתאם לכך החברה עומדת בכל הוראות הדין. לא ידוע לחברה על שום חקירה של רשות ההגבלים בעניין זה".

עוד נודע ל"גלובס", כי בימים אלה עורכת רשות ההגבלים בדיקה על שוק תשתיות התקשורת כולו, ובמסגרתה נשלח לכל השחקנים בשוק שאלון עם שאלות אינפורמטיביות רבות. גורמים בבזק הבהירו כי החברה שיתפה פעולה באופן מלא הרשות קיבלה מענה מלא לכל השאלות.

נגישות מוגבלת לתשתיות

הכוח של בזק בשוק הוא כוח בלתי מעורער. מדובר בחברה שמנצחת פעם אחר פעם כמעט בכל המאבקים הרגולטוריים. ממצאי החקירה שניהלה רשות ני"ע - המלמדים לכאורה על קשר פסול בין בזק למשרד התקשורת, ועל הסיוע שנתן לכאורה לבזק, מנ"כל משרד התקשורת המושעה, שלמה פילבר - מהווים הוכחה לכך שמשרד התקשורת עבד לכאורה למען בזק בשנתיים האחרונות. כפי שחשף לאחרונה כתב "גלובס", גד פרץ, חלופת המכתבים והמסמכים מתוך משרד התקשורת לבזק ובחזרה (כפי שמיוחס לפילבר) היא רק קצה הקרחון של הסיוע שהעניק המשרד הממשלתי לחברת התקשורת בשנים האחרונות.

הבעיה היא בסוגיות כמו השוק הפסיבי, שמשרד התקשורת עיכב מלטפל בהן בשנתיים האחרונות.בתקופה זו מנע משרד התקשורת מסלקום ומפרטנר להשתמש בתשתיות של בזק, בניגוד למדיניותו המוצהרת. דוח מבקר המדינה שפורסם בעניין זה לאחרונה, תיאר זאת בצורה ברורה. בסופו של דבר, דרך הביורוקרטיה, המשרד "הרג" בשקט את הרפורמה שלכאורה הותנעה מחדש -וזו ללא ספק הצלחה של בזק.

במה דברים אמורים? השוק הפסיבי אמור היה לאפשר לסלקום ופרטנר נגישות לגובים (צנרת בטון שבה מניחים את הסיבים) של בזק שבהם יש תשתית של סיבים אופטיים. המטרה היא לאפשר למתחרים להשתמש בסיבים כדי להגיע מנקודה א' לנקודה ב' על-ידי כך שיניחו סיב משלהם.כך, למשל, אם סלקום רוצה לפרוס תשתית בשכונת דניה בחיפה, היא צריכה להתחבר לגוב של בזק בצומת הכניסה לעיר, ולהשחיל סיב לשכונת דניה. בזק דרשה בתחילה שהסיב ייקטע בכל גוב בדרך - המשמעות היא שסלקום ופרטנר יידרשו להשקיע סכום משמעותי בחיבור של מספר רב של נקודות.

שתיקת משרד התקשורת

חודשים ארוכים של דיונים בוזבזו עד שמשרד התקשורת הסכים לבטל את דרישתה המחמירה של בזק והורה לחברה לאפשר את החיבור עד לנקודה הסופית - ובדוגמה שהובאה - המשמעות היא חיבור ישיר לשכונת דניה. אולם, בזק שוב התעקשה ובגוב האחרון לפני השכונה היא דרשה מהמתחרים להקים גוב משלהם. בנוסף, בזק לא מאפשרת להשתמש בתשתיות שמובילות מהרחוב ועד לארונות התקשורת בבניינים. נראה שמדובר במכשול מיותר שרק בזק יודעת לייצר, בזמן שמשרד התקשורת שותק.

עד כמה אנשי משרד התקשורת סייעו לכאורה לסיכול התחרות בין בזק לחברות התקשורת האחרות? כפי שחשף הכתב, גד פרץ, מנכ"ל משרד התקשורת פילבר פעל שוב ושוב על-מנת "לדחות את הקץ". במקום לקבל החלטה ולחייב את בזק לאפשר למתחרות שלה נגישות עד לבניין, פילבר העלים עין מההתחמקויות של בזק.

מדוע בזק דאגה לייצר את הסחבת הזאת? ראשית, בשל כוחה הגדול של החברה בשוק היא פשוט יכולה לעשות זאת; וכן בשל העובדה שהחברה לא נתקלה בהתנגדות למהלכיה מצד משרד התקשורת. בנוסף לכך, בזק מכירה את הרשת שלה היטב ועקב כך יודעת איזה מהלך שלה יסכל או ידחה את התחרות. עכשיו הכדור מתגלגל חזרה למנכ"ל משרד התקשורת בפועל, מימון שמילה, שצריך לפתור את הסוגייה.

הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, התייחסה לבעיית אופן השימוש בתשתיות של בזק, בדיון שהתקיים בינואר השנה בוועדת הכלכלה, ובין היתר הבהירה כי הרשות מוטרדת מהתפתחות התחרות בשוק התקשורת. "אנחנו רוצים שמה שקרה בשוק הסלולרי יקרה בשוק הקווי. אנחנו רוצים שגורמים נוספים ייכנסו לשוק, וזו מבחינתנו בשורה תחרותית. הרפורמה בשוק הסיטונאי מבוססת על שלושה נדבכים: האינטרנט, הטלפוניה ופתיחת הצינורות של בזק.

"אנחנו מזהים האטה בחלק הראשון (של האינטרנט - א' ל"ו)", ציינה אז הלפרין. "מה שמדאיג אותנו יותר זה החלקים הנוספים שלא מתפתחים. היכולת של חברות תקשורת לרכוש קיבולת מבזק כדי להעביר תקשורת לבתי הלקוחות ופתיחת הצינורות של בזק - שני החלקים לא החלו, ולהבנתנו הם לא החלו בגלל בזק. זה מה שאנחנו רואים כליבת העניין".

נזכיר, כי באוגוסט השנה חשף "גלובס", כי רשות רשות ההגבלים ומשרד התקשורת משתפים פעולה במטרה להסדיר שימוש בסיבים אופטיים בבנייני מגורים, באופן שימנע מבזק או מכל מפעיל אחר "להשתלט" על הכניסה לבניין ובכך לחסום אפשרות להנחת סיבים אופטיים שיחוברו לדירות. מדובר בצוואר בקבוק רגיש, ואין זו הפעם הראשונה שהנושא נדון במשרד התקשורת, אך ההתערבות של רשות ההגבלים לימדה על החשיבות של הסוגייה.

24 מיליון ש' לא מספיקים: הלפרין מבקשת להעלות את רף העיצומים

אחת האג'נדות המוצהרות של הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, היא הגברת ההרתעה של רשות ההגבלים על מונופולים מניצול כוחם לרעה. זאת, בין היתר על-ידי הטלת קנסות מינהליים משמעותיים על הפרות מינהליות ופגיעה בתחרות. הבדיקה נגד בזק נופלת למקום הזה.

סמכות הממונה על ההגבלים העסקיים להטיל עיצומים כספיים, נוספה לחוק ההגבלים העסקיים ביולי 2012, במסגרת "המהפכה המינהלית", והיא מאפשרת להטיל עיצומים כספיים בגין מגוון רחב של הפרות של חוק ההגבלים העסקיים. לממונה יש סמכות להטיל עיצומים כספיים עד גובה של 8% ממחזור המכירות של החברה, אך לא יותר מאשר 24 מיליון שקל. לגבי מפר שמחזור המכירות שלו נמוך מ-10 מיליון שקל, ולגבי מפר שהוא יחיד, החוק קובע תקרת עיצום של מיליון שקל.

מאז הוענקה לממונה הסמכות להטיל עיצומים כספיים, ננקטו צעדים כלכליים אלה בכמה מקרים על חברות במשק, וגובה הקנסות הלך ועלה עם הזמן. בין היתר, ב-2014 הוטל על תנובה ועל טיב טירת-צבי קנס כספי בגובה 1.04 מיליון שקל; בדצמבר 2015 קנסה רשות ההגבלים את נמל אשדוד ב-9 מיליון שקל; ובראשית השנה הודיעה הרשות על כוונתה להטיל עיצום כספי, בסך 25.6 מיליון שקל, על רשת יינות ביתן (בשל הפרת תנאי המיזוג עם מגה); ועיצום כספי בגובה 13 מיליון שקל על חברת החשמל - בכפוף לשימוע.

ואז הגיעה החלטת הממונה להטיל על החברה המרכזית למשקאות (קוקה-קולה-ישראל) עיצום כספי חסר תקדים, של כ-63 מיליון שקל, בגין מספר רב של הפרות חוק. לו היה מדובר בהפרה אחת, הייתה חלה על התיק המגבלה שלפיה לא ניתן להטיל עיצום כספי העולה על 24 מיליון שקל. כעת, מבקשת הלפרין, במסגרת תיקוני החקיקה המתוכננים, לבטל את תקרת הקנס האמורה לחלוטין.

הגם שהקנס על קוקה-קולה (שעדיין מצוי במחלוקת בין החברה לרשות) מהווה תקדים מבחינת גובהו, הקנסות המינהליים של הממונה עשויים להיות בקרוב מאוד, גבוהים הרבה אף יותר. זאת, מאחר שבמסגרת תיקון חקיקה חדש שמקדמת הלפרין, יחד עם שר הפנים, הממונה מבקשת לבטל את המגבלה הקיימת כיום בחוק על סכום העיצום שהרשות מוסמכת להטיל על חברות - עד 24 מיליון שקל.

עם או בלי ביטול תקרת הקנס, הלפרין מתכוונת להעלות את רף העיצומים הכספיים. לגישתה השוק קיבל תקופת הסתגלות מספקת, בת כחמש שנים ל"מהפכה המינהלית", שבמסגרתה הוטלו קנסות "מתונים" על מפירי חוק.

"בכירים בבזק קידמו אינטרסים אישיים, בסיוע מנכ"ל מש' התקשורת כדי להעשיר את כיסו של אלוביץ'"

בעל השליטה בחברת בזק, שאול אלוביץ', ונושאי משרה בכירים בחברה הציבורית מהמובילות במשק, נהגו לכאורה בכספי החברה כבשלהם, קידמו אינטרסים אישיים, העבירו מידע אסור בלי מעצורים וקיבלו בתוך כך מאות מיליוני שקלים. כל זה התרחש לכאורה מתחת לאף של ציבור המשקיעים ועל גבו, ובסיוע של איש ציבור בכיר - מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר - האמון על השמירה על האינטרסים הציבוריים וקידומם, ותחת זאת קידם את האינטרסים של בעל הון. אלו החשדות הכבדים העולים מחקירת פרשת "בזק" על-יד רשות ני"ע, שהסתיימה בראשית השבוע בהעברת תיק החקירה לפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), לצורך הכרעה אם יוגשו כתבי אישום בפרשה.

הרשות מסרה כי "קיימת תשתית ראייתית, לכאורה, המבססת את מעורבות החשודים המרכזיים בתיק בעבירות". החקירה הסבוכה מלווה מראשיתה על-ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה, כך שהפרקליטות מכירה היטב את התיק והראיות בו, ועל כן קיימת סבירות גבוהה - כמעט ודאית - כי יוגשו בו כתבי אישום. זאת, בכפוף לשימוע שייערך לחשודים.

במסגרת התיק נחקרו מספר פרשיות הנוגעות להתנהלות חשודה של גורמים בכירים בשלוש חברות מקבוצת "יורוקום אחזקות" שבבעלות אלוביץ' - בזק, החברה-הבת שלה "yes" וחברת "חלל תקשורת"; וכן של בכירי השירות הציבורי - מנכ"ל משרד התקשורת והעוזרת שלו - וזאת מתוקף תפקידם בממשקי עבודה מול חברת בזק. ממצאי החקירה מסבכים את החשודים בעבירות של קבלת כספים במרמה, הדלפת חומרים אסורים מוועדות פנימיות של בזק וממשרד התקשורת על-ידי מערך "חפרפרות" שהופעל בידי אלוביץ' ומקורביו; וכן בעבירות של פעילות מרמתית מתמשכת, מאורגנת וסדרתית סביב עסקאות ענק של בזק, בין היתר בשיתוף מנכ"ל משרד התקשורת פילבר והעוזרת האישית שלו, עדי קאהן-גונן.

בכל תתי-הפרשות שבפרשת בזק עולים חשדות כי אלוביץ' הפעיל נושאי משרה שונים, הן בחברה והן בשירות ציבורי, לצורך קידום עניינו האישי ולקבלת כספים באמצעותם בהיקף של מיליארדי שקלים. לפי ממצאי החקירה, מטרת החשודים בביצוע העבירות לכאורה הייתה להעשיר את כיסו של אלוביץ' במאות מיליוני שקלים, אם לא במיליארדים.

בין החשודים המרכזיים בפרשה, שנמצאה נגדם תשתית ראייתית: בעל השליטה אלוביץ' ובנו אור אלוביץ'; מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר; מזכירת החברה ויד ימינו של אלוביץ', עו"ד לינור יוכלמן; עמיקם שורר, שכיהן כדירקטור בשלוש חברות מקבוצת "יורוקום אחזקות" - בזק, החברה-הבת "yes" ו"חלל תקשורת"; אנשי הכספים ב-yes, החשב אורן ברגמן ומנהל המחלקה הכלכלית ירון רענן; וחשודים נוספים; כן נמצאה תשתית ראייתית נגד מנכ"ל משרד התקשורת פילבר ונגד העוזרת האישית שלו, קאהן-גונן.

עשרות חשודים, מאות עדים

פרשת בזק, שנחשפה לראשונה בסדרת תחקירים שפרסם כתב "גלובס", גד פרץ, על אי-סדרים בחברת התקשורת, היא אחת הפרשות החמורות ביותר שחקרה רשות ני"ע, ובמסגרתה נחקרו עשרות חשודים בביצוע עבירות כלכליות מהחמורות ביותר ומאות עדים. החקירה חשפה מערכת מסואבת לכאורה של שחיתות שנוהלה בחדרי חדרים בחברה הציבורית ופעלה כמכונה משומנת לביצוע פעולות מלאכותיות שיניבו רווחים לבעל השליטה אלוביץ'.

הפרשה, שהחלה כחקירת אי-סדרים במסגרת עסקת בזק-yes, התרחבה לשלוש פרשות - האחת עוסקת בכספים שאלוביץ' קיבל לכאורה במרמה באמצעות דיווחים כוזבים במערך התשלומים של בזק; הפרשייה השנייה עוסקת בהתנהלות שלא כדין של בכירים ונושאי משרה בבזק סביב עסקאות בעלי עניין (עסקת רכישת yes על-ידי בזק מחברת יורוקום של אלוביץ' ועסקת חלל-yes). בין היתר נחקר בפרשה זו חשד כי נושאי משרה בכירים מבזק הדליפו מסמכים וחומרים מסווגים מדיונים פנימיים בחברה לאלוביץ'; והפרשייה השלישית נוגעת לעבירות דיווח וטוהר המידות, שמגיעה עד מנכ"ל משרד התקשורת פילבר.

לפי החשד, פילבר והעוזרת האישית שלו, קאהן-גונן, "קידמו אינטרסים של בזק במשרד התקשורת, תוך ביצוע עבירות על חוק העונשין וחוק ני"ע". זאת, לכאורה באמצעות העברה שיטתית של מסמכים מסווגים, ניירות עמדה פנימיים, תכתובות ומסמכים מדיונים בין-משרדיים ממשרד התקשורת לגורמים בבזק. לפי החשד, הגורמים בבזק נהגו לעבור על המסמכים המודלפים, לתת את הערותיהם עליהם, לנסחם ולעיתים אף לכתוב אותם בכללותם - והכל בהתאם לצרכיהם העסקיים, האסטרטגיים והטקטיים.

עם התפוצצות הפרשה נעצרו לחקירה אלוביץ' ובנו; מנהל הכספים של yes מיכאל (מיקי) ניימן; ומנכ"ל yes, רון אילון, ובהמשך נעצרו גם גם מנכ"לית בזק הנדלר ויד ימינו של בעל השליטה, עו"ד יכולמן. לפי החשד, הנדלר, יחד עם אחרים, פעלו כ"חפרפרות" והעבירו באופן פעיל ושיטתי מידע ומסמכים מסווגים לאלוביץ' במסגרת עסקת בזק-yes ועסקת חלל תקשורת.

העבירות לכאורה שביצוע החשודים עוברים כחוט השני בעסקאות הכי מהותיות שביצעו בזק ו-yes בשנים האחרונות: רכישת מלוא יתרת מניות חברת yes מידי יורוקום, חברה פרטית שבבעלות אלוביץ', בתמורה שעשויה להסתכם במצטבר לכמיליארד שקל; ועסקת רכישת מקטעי לוויין מ"חלל תקשורת" - חברה ציבורית בשליטת יורוקום - וזאת בתמורה מצטברת של כ-920 מיליון שקל - היינו מדובר בשתי עסקאות עם בעל השליטה בבזק, שבמסגרתן התחייבה בזק לשלם לאלוביץ' סך מצטבר של כ-2 מיליארד שקל.

עוד כתבות

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

אייפון 17e החדש / צילום: אתר החברה

אפל חושפת דגם אייפון מוזל ומשדרגת את האייפד אייר

החברה חורגת מאירועי ההשקה המסורתיים שלה ומציגה אייפון 17e מוזל עם יכולות Apple Intelligence והבטחות לחיי סוללה ארוכים, ואייפד אייר עם תמיכה ב-Wi-Fi 7 ● השבבים במכשירים פותחו בין היתר גם במרכז הפיתוח הישראלי ● המחיר ההתחלתי: 599 דולר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה