גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצרות של בזק לא נגמרות - בדרך לקנס משמעותי

ל"גלובס" נודע כי רשות ההגבלים מקיימת זה תקופה בדיקה נגד החברה עקב חשש לשימוש בכוחה העצום בשוק התקשורת לפגיעה בתחרות ■ בזק: "החברה משקיעה משאבים רבים ופועלת בצייתנות"

מיכל הלפרין, שאול אלוביץ' / צילומים: רפי קוץ, יונתן בלום
מיכל הלפרין, שאול אלוביץ' / צילומים: רפי קוץ, יונתן בלום

הצרות של חברת בזק באות בצרורות. במקביל לחקירת רשות ני"ע שמאיימת להוביל את בעל החברה, שאול אלוביץ', ונושאי משרה בכירים בה אל ספסל הנאשמים, ל"גלובס" נודע, כי רשות ההגבלים העסקיים מקיימת זה תקופה בדיקה נגד החברה עקב חשש לשימושה לרעה בכוחה המונופוליסטי ופגיעה בתחרות. הרשות בודקת אם בזק ניצלה לרעה את כוחה המונופוליסטי במתן גישה לחברות אחרות לתשתיות תקשורת. מהרשות נמסר כי היא אינה רוצה להתייחס לנושא.

רשות ההגבלים מייחסת חשיבות רבה לתחום התקשורת, שבעגה המקצועית מכונה "השוק הפסיבי" - דהיינו הנגישות של המתחרים לתשתיות הפיסיות הפסיביות של בזק. הרשות רוצה לוודא שהתחרות לא תיחסם - בראש ובראשונה על-ידי בזק, שכבר פרסה סיבים אופטיים לאלפי בניינים - ועל-ידי כך תימנע מפרטנר ומסלקום כניסה והצעת שירותים מתחרים.

ל"גלובס" נודע כי נשקלת האפשרות להטיל קנס מינהלי משמעותי על בזק בעקבות הבדיקה. אולם, בתסריט הפחות טוב מבחינת בזק הבדיקה עשויה לעבור למסלול הפלילי. הבדיקה של רשות ההגבלים מתנהלת במקביל לחקירה הפלילית שהתנהלה על-ידי רשות ניירות ערך ואינה קשורה בעיקרה לחשדות שנחקרו בפרשת בזק. 

מבזק נמסר בתגובה כי "בזק משקיעה משאבים רבים ופועלת באופן צייתני ומלא לביצוע כל הנדרש ממנה במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי, ובפרט השוק הפסיבי. החברה לא קיבלה שום תלונה ממשרד התקשורת, שהוא המשרד המפקח על פעילותה ואשר מפקח באופן הדוק על פתיחת שוק התשתיות הפסיביות. המשרד מקבל מבזק באופן שוטף עדכונים על פעילות השוק הפסיבי, ומעולם לא נשמעה תלונה בעניין. בהתאם לכך החברה עומדת בכל הוראות הדין. לא ידוע לחברה על שום חקירה של רשות ההגבלים בעניין זה".

עוד נודע ל"גלובס", כי בימים אלה עורכת רשות ההגבלים בדיקה על שוק תשתיות התקשורת כולו, ובמסגרתה נשלח לכל השחקנים בשוק שאלון עם שאלות אינפורמטיביות רבות. גורמים בבזק הבהירו כי החברה שיתפה פעולה באופן מלא הרשות קיבלה מענה מלא לכל השאלות.

נגישות מוגבלת לתשתיות

הכוח של בזק בשוק הוא כוח בלתי מעורער. מדובר בחברה שמנצחת פעם אחר פעם כמעט בכל המאבקים הרגולטוריים. ממצאי החקירה שניהלה רשות ני"ע - המלמדים לכאורה על קשר פסול בין בזק למשרד התקשורת, ועל הסיוע שנתן לכאורה לבזק, מנ"כל משרד התקשורת המושעה, שלמה פילבר - מהווים הוכחה לכך שמשרד התקשורת עבד לכאורה למען בזק בשנתיים האחרונות. כפי שחשף לאחרונה כתב "גלובס", גד פרץ, חלופת המכתבים והמסמכים מתוך משרד התקשורת לבזק ובחזרה (כפי שמיוחס לפילבר) היא רק קצה הקרחון של הסיוע שהעניק המשרד הממשלתי לחברת התקשורת בשנים האחרונות.

הבעיה היא בסוגיות כמו השוק הפסיבי, שמשרד התקשורת עיכב מלטפל בהן בשנתיים האחרונות.בתקופה זו מנע משרד התקשורת מסלקום ומפרטנר להשתמש בתשתיות של בזק, בניגוד למדיניותו המוצהרת. דוח מבקר המדינה שפורסם בעניין זה לאחרונה, תיאר זאת בצורה ברורה. בסופו של דבר, דרך הביורוקרטיה, המשרד "הרג" בשקט את הרפורמה שלכאורה הותנעה מחדש -וזו ללא ספק הצלחה של בזק.

במה דברים אמורים? השוק הפסיבי אמור היה לאפשר לסלקום ופרטנר נגישות לגובים (צנרת בטון שבה מניחים את הסיבים) של בזק שבהם יש תשתית של סיבים אופטיים. המטרה היא לאפשר למתחרים להשתמש בסיבים כדי להגיע מנקודה א' לנקודה ב' על-ידי כך שיניחו סיב משלהם.כך, למשל, אם סלקום רוצה לפרוס תשתית בשכונת דניה בחיפה, היא צריכה להתחבר לגוב של בזק בצומת הכניסה לעיר, ולהשחיל סיב לשכונת דניה. בזק דרשה בתחילה שהסיב ייקטע בכל גוב בדרך - המשמעות היא שסלקום ופרטנר יידרשו להשקיע סכום משמעותי בחיבור של מספר רב של נקודות.

שתיקת משרד התקשורת

חודשים ארוכים של דיונים בוזבזו עד שמשרד התקשורת הסכים לבטל את דרישתה המחמירה של בזק והורה לחברה לאפשר את החיבור עד לנקודה הסופית - ובדוגמה שהובאה - המשמעות היא חיבור ישיר לשכונת דניה. אולם, בזק שוב התעקשה ובגוב האחרון לפני השכונה היא דרשה מהמתחרים להקים גוב משלהם. בנוסף, בזק לא מאפשרת להשתמש בתשתיות שמובילות מהרחוב ועד לארונות התקשורת בבניינים. נראה שמדובר במכשול מיותר שרק בזק יודעת לייצר, בזמן שמשרד התקשורת שותק.

עד כמה אנשי משרד התקשורת סייעו לכאורה לסיכול התחרות בין בזק לחברות התקשורת האחרות? כפי שחשף הכתב, גד פרץ, מנכ"ל משרד התקשורת פילבר פעל שוב ושוב על-מנת "לדחות את הקץ". במקום לקבל החלטה ולחייב את בזק לאפשר למתחרות שלה נגישות עד לבניין, פילבר העלים עין מההתחמקויות של בזק.

מדוע בזק דאגה לייצר את הסחבת הזאת? ראשית, בשל כוחה הגדול של החברה בשוק היא פשוט יכולה לעשות זאת; וכן בשל העובדה שהחברה לא נתקלה בהתנגדות למהלכיה מצד משרד התקשורת. בנוסף לכך, בזק מכירה את הרשת שלה היטב ועקב כך יודעת איזה מהלך שלה יסכל או ידחה את התחרות. עכשיו הכדור מתגלגל חזרה למנכ"ל משרד התקשורת בפועל, מימון שמילה, שצריך לפתור את הסוגייה.

הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, התייחסה לבעיית אופן השימוש בתשתיות של בזק, בדיון שהתקיים בינואר השנה בוועדת הכלכלה, ובין היתר הבהירה כי הרשות מוטרדת מהתפתחות התחרות בשוק התקשורת. "אנחנו רוצים שמה שקרה בשוק הסלולרי יקרה בשוק הקווי. אנחנו רוצים שגורמים נוספים ייכנסו לשוק, וזו מבחינתנו בשורה תחרותית. הרפורמה בשוק הסיטונאי מבוססת על שלושה נדבכים: האינטרנט, הטלפוניה ופתיחת הצינורות של בזק.

"אנחנו מזהים האטה בחלק הראשון (של האינטרנט - א' ל"ו)", ציינה אז הלפרין. "מה שמדאיג אותנו יותר זה החלקים הנוספים שלא מתפתחים. היכולת של חברות תקשורת לרכוש קיבולת מבזק כדי להעביר תקשורת לבתי הלקוחות ופתיחת הצינורות של בזק - שני החלקים לא החלו, ולהבנתנו הם לא החלו בגלל בזק. זה מה שאנחנו רואים כליבת העניין".

נזכיר, כי באוגוסט השנה חשף "גלובס", כי רשות רשות ההגבלים ומשרד התקשורת משתפים פעולה במטרה להסדיר שימוש בסיבים אופטיים בבנייני מגורים, באופן שימנע מבזק או מכל מפעיל אחר "להשתלט" על הכניסה לבניין ובכך לחסום אפשרות להנחת סיבים אופטיים שיחוברו לדירות. מדובר בצוואר בקבוק רגיש, ואין זו הפעם הראשונה שהנושא נדון במשרד התקשורת, אך ההתערבות של רשות ההגבלים לימדה על החשיבות של הסוגייה.

24 מיליון ש' לא מספיקים: הלפרין מבקשת להעלות את רף העיצומים

אחת האג'נדות המוצהרות של הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, היא הגברת ההרתעה של רשות ההגבלים על מונופולים מניצול כוחם לרעה. זאת, בין היתר על-ידי הטלת קנסות מינהליים משמעותיים על הפרות מינהליות ופגיעה בתחרות. הבדיקה נגד בזק נופלת למקום הזה.

סמכות הממונה על ההגבלים העסקיים להטיל עיצומים כספיים, נוספה לחוק ההגבלים העסקיים ביולי 2012, במסגרת "המהפכה המינהלית", והיא מאפשרת להטיל עיצומים כספיים בגין מגוון רחב של הפרות של חוק ההגבלים העסקיים. לממונה יש סמכות להטיל עיצומים כספיים עד גובה של 8% ממחזור המכירות של החברה, אך לא יותר מאשר 24 מיליון שקל. לגבי מפר שמחזור המכירות שלו נמוך מ-10 מיליון שקל, ולגבי מפר שהוא יחיד, החוק קובע תקרת עיצום של מיליון שקל.

מאז הוענקה לממונה הסמכות להטיל עיצומים כספיים, ננקטו צעדים כלכליים אלה בכמה מקרים על חברות במשק, וגובה הקנסות הלך ועלה עם הזמן. בין היתר, ב-2014 הוטל על תנובה ועל טיב טירת-צבי קנס כספי בגובה 1.04 מיליון שקל; בדצמבר 2015 קנסה רשות ההגבלים את נמל אשדוד ב-9 מיליון שקל; ובראשית השנה הודיעה הרשות על כוונתה להטיל עיצום כספי, בסך 25.6 מיליון שקל, על רשת יינות ביתן (בשל הפרת תנאי המיזוג עם מגה); ועיצום כספי בגובה 13 מיליון שקל על חברת החשמל - בכפוף לשימוע.

ואז הגיעה החלטת הממונה להטיל על החברה המרכזית למשקאות (קוקה-קולה-ישראל) עיצום כספי חסר תקדים, של כ-63 מיליון שקל, בגין מספר רב של הפרות חוק. לו היה מדובר בהפרה אחת, הייתה חלה על התיק המגבלה שלפיה לא ניתן להטיל עיצום כספי העולה על 24 מיליון שקל. כעת, מבקשת הלפרין, במסגרת תיקוני החקיקה המתוכננים, לבטל את תקרת הקנס האמורה לחלוטין.

הגם שהקנס על קוקה-קולה (שעדיין מצוי במחלוקת בין החברה לרשות) מהווה תקדים מבחינת גובהו, הקנסות המינהליים של הממונה עשויים להיות בקרוב מאוד, גבוהים הרבה אף יותר. זאת, מאחר שבמסגרת תיקון חקיקה חדש שמקדמת הלפרין, יחד עם שר הפנים, הממונה מבקשת לבטל את המגבלה הקיימת כיום בחוק על סכום העיצום שהרשות מוסמכת להטיל על חברות - עד 24 מיליון שקל.

עם או בלי ביטול תקרת הקנס, הלפרין מתכוונת להעלות את רף העיצומים הכספיים. לגישתה השוק קיבל תקופת הסתגלות מספקת, בת כחמש שנים ל"מהפכה המינהלית", שבמסגרתה הוטלו קנסות "מתונים" על מפירי חוק.

"בכירים בבזק קידמו אינטרסים אישיים, בסיוע מנכ"ל מש' התקשורת כדי להעשיר את כיסו של אלוביץ'"

בעל השליטה בחברת בזק, שאול אלוביץ', ונושאי משרה בכירים בחברה הציבורית מהמובילות במשק, נהגו לכאורה בכספי החברה כבשלהם, קידמו אינטרסים אישיים, העבירו מידע אסור בלי מעצורים וקיבלו בתוך כך מאות מיליוני שקלים. כל זה התרחש לכאורה מתחת לאף של ציבור המשקיעים ועל גבו, ובסיוע של איש ציבור בכיר - מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר - האמון על השמירה על האינטרסים הציבוריים וקידומם, ותחת זאת קידם את האינטרסים של בעל הון. אלו החשדות הכבדים העולים מחקירת פרשת "בזק" על-יד רשות ני"ע, שהסתיימה בראשית השבוע בהעברת תיק החקירה לפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), לצורך הכרעה אם יוגשו כתבי אישום בפרשה.

הרשות מסרה כי "קיימת תשתית ראייתית, לכאורה, המבססת את מעורבות החשודים המרכזיים בתיק בעבירות". החקירה הסבוכה מלווה מראשיתה על-ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה, כך שהפרקליטות מכירה היטב את התיק והראיות בו, ועל כן קיימת סבירות גבוהה - כמעט ודאית - כי יוגשו בו כתבי אישום. זאת, בכפוף לשימוע שייערך לחשודים.

במסגרת התיק נחקרו מספר פרשיות הנוגעות להתנהלות חשודה של גורמים בכירים בשלוש חברות מקבוצת "יורוקום אחזקות" שבבעלות אלוביץ' - בזק, החברה-הבת שלה "yes" וחברת "חלל תקשורת"; וכן של בכירי השירות הציבורי - מנכ"ל משרד התקשורת והעוזרת שלו - וזאת מתוקף תפקידם בממשקי עבודה מול חברת בזק. ממצאי החקירה מסבכים את החשודים בעבירות של קבלת כספים במרמה, הדלפת חומרים אסורים מוועדות פנימיות של בזק וממשרד התקשורת על-ידי מערך "חפרפרות" שהופעל בידי אלוביץ' ומקורביו; וכן בעבירות של פעילות מרמתית מתמשכת, מאורגנת וסדרתית סביב עסקאות ענק של בזק, בין היתר בשיתוף מנכ"ל משרד התקשורת פילבר והעוזרת האישית שלו, עדי קאהן-גונן.

בכל תתי-הפרשות שבפרשת בזק עולים חשדות כי אלוביץ' הפעיל נושאי משרה שונים, הן בחברה והן בשירות ציבורי, לצורך קידום עניינו האישי ולקבלת כספים באמצעותם בהיקף של מיליארדי שקלים. לפי ממצאי החקירה, מטרת החשודים בביצוע העבירות לכאורה הייתה להעשיר את כיסו של אלוביץ' במאות מיליוני שקלים, אם לא במיליארדים.

בין החשודים המרכזיים בפרשה, שנמצאה נגדם תשתית ראייתית: בעל השליטה אלוביץ' ובנו אור אלוביץ'; מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר; מזכירת החברה ויד ימינו של אלוביץ', עו"ד לינור יוכלמן; עמיקם שורר, שכיהן כדירקטור בשלוש חברות מקבוצת "יורוקום אחזקות" - בזק, החברה-הבת "yes" ו"חלל תקשורת"; אנשי הכספים ב-yes, החשב אורן ברגמן ומנהל המחלקה הכלכלית ירון רענן; וחשודים נוספים; כן נמצאה תשתית ראייתית נגד מנכ"ל משרד התקשורת פילבר ונגד העוזרת האישית שלו, קאהן-גונן.

עשרות חשודים, מאות עדים

פרשת בזק, שנחשפה לראשונה בסדרת תחקירים שפרסם כתב "גלובס", גד פרץ, על אי-סדרים בחברת התקשורת, היא אחת הפרשות החמורות ביותר שחקרה רשות ני"ע, ובמסגרתה נחקרו עשרות חשודים בביצוע עבירות כלכליות מהחמורות ביותר ומאות עדים. החקירה חשפה מערכת מסואבת לכאורה של שחיתות שנוהלה בחדרי חדרים בחברה הציבורית ופעלה כמכונה משומנת לביצוע פעולות מלאכותיות שיניבו רווחים לבעל השליטה אלוביץ'.

הפרשה, שהחלה כחקירת אי-סדרים במסגרת עסקת בזק-yes, התרחבה לשלוש פרשות - האחת עוסקת בכספים שאלוביץ' קיבל לכאורה במרמה באמצעות דיווחים כוזבים במערך התשלומים של בזק; הפרשייה השנייה עוסקת בהתנהלות שלא כדין של בכירים ונושאי משרה בבזק סביב עסקאות בעלי עניין (עסקת רכישת yes על-ידי בזק מחברת יורוקום של אלוביץ' ועסקת חלל-yes). בין היתר נחקר בפרשה זו חשד כי נושאי משרה בכירים מבזק הדליפו מסמכים וחומרים מסווגים מדיונים פנימיים בחברה לאלוביץ'; והפרשייה השלישית נוגעת לעבירות דיווח וטוהר המידות, שמגיעה עד מנכ"ל משרד התקשורת פילבר.

לפי החשד, פילבר והעוזרת האישית שלו, קאהן-גונן, "קידמו אינטרסים של בזק במשרד התקשורת, תוך ביצוע עבירות על חוק העונשין וחוק ני"ע". זאת, לכאורה באמצעות העברה שיטתית של מסמכים מסווגים, ניירות עמדה פנימיים, תכתובות ומסמכים מדיונים בין-משרדיים ממשרד התקשורת לגורמים בבזק. לפי החשד, הגורמים בבזק נהגו לעבור על המסמכים המודלפים, לתת את הערותיהם עליהם, לנסחם ולעיתים אף לכתוב אותם בכללותם - והכל בהתאם לצרכיהם העסקיים, האסטרטגיים והטקטיים.

עם התפוצצות הפרשה נעצרו לחקירה אלוביץ' ובנו; מנהל הכספים של yes מיכאל (מיקי) ניימן; ומנכ"ל yes, רון אילון, ובהמשך נעצרו גם גם מנכ"לית בזק הנדלר ויד ימינו של בעל השליטה, עו"ד יכולמן. לפי החשד, הנדלר, יחד עם אחרים, פעלו כ"חפרפרות" והעבירו באופן פעיל ושיטתי מידע ומסמכים מסווגים לאלוביץ' במסגרת עסקת בזק-yes ועסקת חלל תקשורת.

העבירות לכאורה שביצוע החשודים עוברים כחוט השני בעסקאות הכי מהותיות שביצעו בזק ו-yes בשנים האחרונות: רכישת מלוא יתרת מניות חברת yes מידי יורוקום, חברה פרטית שבבעלות אלוביץ', בתמורה שעשויה להסתכם במצטבר לכמיליארד שקל; ועסקת רכישת מקטעי לוויין מ"חלל תקשורת" - חברה ציבורית בשליטת יורוקום - וזאת בתמורה מצטברת של כ-920 מיליון שקל - היינו מדובר בשתי עסקאות עם בעל השליטה בבזק, שבמסגרתן התחייבה בזק לשלם לאלוביץ' סך מצטבר של כ-2 מיליארד שקל.

עוד כתבות

רועי קדוש, סמנכ''ל ההשקעות בהכשרה ביטוח / צילום: שירעד שליט

הסמנכ"ל שמזהיר: "להוציא מהתיק את מניות גוגל או מיקרוסופט זו נאיביות"

רועי קדוש מהכשרה ביטוח מודה כי התמחור הגבוה בשווקים "בעייתי", וממליץ להשקיע במדדי וול סטריט במשקל שווה - כדי לנטרל את הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" ● חלק מהכסף הוא מציע להשאיר כיום במזומן, כדי "לנצל הזדמנויות כשיגיעו ירידות"

יאיר ארז, מנהל צוות החלוץ של רשות המטרו / צילום: יונתן בלום

150 ק"מ של רכבת: עוד לא היה בישראל פרויקט כזה. הכירו את הצעיר שאחראי עליו

יאיר ארז סולד מפוליטיקה, אך תמיד ידע שהוא רוצה לחולל שינוי דרך המגזר הציבורי ● כיום הוא מנהל צוות החלוץ של רשות המטרו: "רוצה כבר לראות את העבודות יוצאות לדרך" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

אלונה בר און, מו''ל גלובס בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: אנחנו משתדלים להציף גם סוגיות שלא מסוקרות ולראות גם את הדברים הטובים, ויש כאלה

בפתח כנס TECH IL של גלובס, הציגה מו"ל העיתון את העשייה של מדור הטק שלו וכן ציינה את השאיפה להציע לקוראים "מזון בריא למוח" ● בר און הציגה גם את תהליך דירוג 10 הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס, המבוסס על בחירות של קרוב ל־90 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בענף ההייטק הישראלי

רז בכר, מנהל מיקרוסופט פור סטארט-אפ ישראל / צילום: כדיה לוי

רז בכר, מנהל מיקרוסופט פור סטארט-אפ ישראל: "המלחמה הציבה את ההייטק הישראלי בפני דברים שלא ראו קודם"

רז בכר, מנהל מיקרוסופט פור סטארט-אפ ישראל, אמר בכנס TECH IL של גלובס כי כלי הבינה המלאכותית מנוצלים היטב על ידי יזמים ישראלים ● בהתייחסו למלחמה בישראל סיפר: "במהלך המלחמה ציפינו לראות האטה, אבל נהפוך הוא - ראינו עלייה בקצב הבקשות לתכנית"

רחוב כנפי נשרים 24 בירושלים / צילום: דוברות עיריית ירושלים

רשות המסים שכרה מקומות חניה ל-17 עובדים. כמה היא משלמת?

מאז פרצה המלחמה, רשות המסים שוכרת חניה ל־17 עובדים ותשלם כ־180 אלף שקל עד סוף 2024 ● "העובדים הועסקו במוקד למתן מענה לצורכי המלחמה. עובדים אלו נדרשו להגיע בשעות הבוקר המוקדמות וסיימו את עבודתם בשעות הערב המאוחרות" ● נכון להיום רשות המסים שוכרת חניות מבעלי חניונים פרטיים ב־48 חניונים ברחבי הארץ

רכבים מוכנים לייצוא בטורקיה, ב־2023 / צילום: Shutterstock

לא רק טורקיה: גם בסין מחלחלת לשוק אווירה אנטי־ישראלית, ואלה ההשלכות

טורקיה מאיימת להטיל "מיסי יצוא" כבדים על כל הסחורות לישראל, בנוסף למגבלות הסחר עליהן הודיעה בשבוע שעבר, ובסין מתחילה האווירה האנטי־ישראלית לחלחל לשוק ● בינתיים, שתי המדינות חולשות על כ־30% מיבוא הרכב לארץ ● כיצד יוכל הענף המקומי להתגבר?

חייל רוסי סוחב רחפן אוקראיני שתוקן ועודכן על ידי הצבא / צילום: ap, Russian Defense Ministry Press Service

איך נכשלו הרחפנים האמריקאים לחולל מפנה במלחמה באוקראינה?

רוב הרחפנים הקטנים של חברות אמריקאיות נכשלו בביצועיהם מול הטכנולוגיה הרוסית, ונחשבים כעת ליקרים ונוטים לתקלות ● בהיעדר פתרונות מהמערב, פנתה אוקראינה למוצרים סיניים זולים

מתן סמיש, רשא חולי ואילון לוי בפאנל בהנחיית נבו טרבלסי, גלובס / צילום: כדיה לוי

הצרכים, האתגרים והשאיפות: שלושה מנהיגים צעירים על במה אחת

בפאנל בהשתתפות נציגי הנבחרת לשנת 2024, מתן סמיש מלאומי סיפר על מהפכת השירות של הבנק, רשא חולי מדיפלסט סיפרה על אתגרי הניהול בתעשייה, ואילון לוי, דובר במערך ההסברה עד לאחרונה, דיבר על מצבה של ישראל בעולם

מדד ינואר-פברואר של 2024 קבע שיא חדש במחירי הדירות / אילוסטרציה: Shutterstock

מחירי הנדל"ן בדרך לשיא חדש, ואלה הדירות והמיקומים שהרוכשים מעדיפים

הירידות נמחקו לחלוטין, ומדד ינואר-פברואר של 2024 קבע שיא חדש במחירי הדירות ● עיון בנתונים מוצא כי בשלושת החודשים שבין דצמבר לפברואר השנה הוביל מחוז המרכז את עליות המחירים, עם 3.6% עלייה ● הבעיה המסתורית היא ההיצע 

מייסדי סנאפי, חני גולדשטיין ודביר כהן / צילום: Elad Malka

הגיוס מגלה: השווי של הסטארט-אפ נחתך בחצי, אבל ההכנסות עלו

חברת הסטארט-אפ סנאפי, פלטפורמת המתנות לעובדים וללקוחות, השלימה סיבוב גיוס הון חדש בהובלת קרן קומרה ● הסיבוב בהיקף של 25 מיליון דולר משקף לחברה ירידת שווי, שנע כעת בין 180-200 מיליון דולר - כמחצית מהשווי הקודם שקיבלה החברה בשנת 2021

משקאות ממותקים / צילום: Shutterstock

גביית יתר של 16.7 מיליון שקל: התביעה שאושרה נגד רשות המסים

בית המשפט אישר הגשת תובענה ייצוגית נגד רשות המסים בגין גביית מס קנייה ביתר מיבואני המשקאות הממותקים ● ברשות טענו בתגובה כי תנאי להשבת הכסף ליבואניות המשקאות יהיה הוכחה שהן לא גלגלו את המס לצרכנים ● המס, שהטיל שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן, בינתיים כבר בוטל ע"י הממשלה הנוכחית

תוכנית הכשרת הסייבר למפוני כפר עזה / צילום: CyberProof

החברה שמסייעת למפוני קיבוץ כפר עזה לעבור הסבה מקצועית לתחום הסייבר

בנק דיסקונט ועמותת אלו"ט חברו למיזם משותף בו ילדי המפונים במלונות ים המלח לקחו חלק בסדנאות ציור שבהן התבקשו לצייר בהשראת המילים "חופש" ו"תקווה" ● סטארט-אפ ההכשרות להייטק, Elevation, יאפשר למפונים לעבור הכשרות במטרה לספק להם עבודה והכנסה בתחום בניית האתרים ● ישראל מתגייסת

שיחה משותפת בין אילנית אדסמן, ר' נבחרת ביטוח ופינטק, KPMG, לבין עופר גולן, מנהל תחום תשלומים, ניהול סיכונים וציות, KLMG / צילום: תמר מצפי, כדיה לוי

הבנקים המרכזיים מול השוק הפרטי: מי ינצח במרוץ על המטבע הדיגיטלי?

במסגרת כנס TECH IL של גלובס, אילנית אדסמן ועופר גולן, שני בכירים מפירמת KPMG, דנו במאבק החם על שוק התשלומים העתידי, שכולל מגוון הזדמנויות לצד לא מעט סכנות ● השניים שוחחו על היתרונות והחסרונות של מטבעות דיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

החל מהחודש הבא: מחירי החלב בפיקוח עולים בכ-4.5%

החל מ-1 במאי ייכנס לתוקפו עדכון במחירי מוצרי החלב, שיעלו בשיעור של כ-4.5% ● אלה המוצרים שצפויים להתייקר בעקבות העדכון

פועלים עובדים באתר בנייה / צילום: Shutterstock

יותר ביקוש לפועלי בניין ועובדים בלתי מקצועיים, פחות למהנדסים ואקדמאים

שיעור התעסוקה עלה במרץ במקצת ועומד על 60.8%, ושיעור האבטלה הצטמצם ועומד על רמה של 3.1% ● עם זאת, ייתכן כי הגיוס הנרחב למילואים מצמצם מלאכותית את שיעור האבטלה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 ירד בכ-1.1%

מדד ת"א 35 צלל ב-1.2% ● מדד המחירים לצרכן בישראל יפורסם הערב, מה צופים הכלכלנים? ● BDO: "המתיחות מול איראן תשפיע על שוק הנפט" ● בזכות מאזניהן החזקים, בוול סטריט צופים תשואת יתר ל"שבע המופלאות" ● וגם: 10.5 טריליון דולר - שיא בשווי הנכסים שמנהלת בלקרוק

לאן תגיע הריבית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה צפוי היום במדד המחירים לצרכן בישראל?

העונתיות במספר סעיפים מושכת את מדד המחירים לצרכן כלפי מעלה, והקונצנזוס הוא לקצב אינפלציה שנתי של 2.6% ● עם זאת, הסיכונים הגאו-פוליטיים, העלייה העולמית במחירי הנפט והפיחות בשקל עלולים להחמיר את המצב אף יותר

מנכ''ל שטראוס, שי באב''ד / צילום: איל יצהר

נפרדת מתחומים עם רווחיות נמוכה: אלה הפעילויות ששטראוס מתכוונת למכור

קבוצת שטראוס חוזרת להתמקד בפעילויות הליבה שלה ומעמידה על המדף את חלקה במפעל וכוורת יד מרדכי, את פעילות הירקות הטריים והמצוננים "טעם הטבע" ואת רשת קפה עלית

יירוטי כיפת ברזל מעל שמי אשקלון, ערב מתקפת הכטב''מים מאיראן / צילום: Reuters, Amir Cohen

ישראל החליטה: תקיפה ברורה ונחרצת נגד איראן; נשלמה היערכות חיל האוויר

דיווח: סעודיה ואיחוד האמירויות חלקו מידע מסווג עם ארה"ב כדי לסכל את המתקפה האיראנית ● קבינט המלחמה התכנס ב-14:00 לדיון נוסף על תגובת ישראל מול איראן ● נשיא צרפת מקרון הודיע כי ישוחח היום עם נתניהו; שר החוץ הבריטי: "שוקלים להטיל סנקציות נוספות על איראן" שר החוץ של ארה"ב אנתוני בלינקן שוחח עם שרי החוץ של ערב הסעודית, ירדן ומצרים עדכונים שוטפים

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית