"לא קיבל טובות הנאה", "פעל בעצה אחת עם הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת", "קיבל החלטות שהיו לרעת בזק", "לא העביר מסמכים סודיים לבזק", ו"מילא אחר הנחיות המדינה". אלה הם קווי ההגנה של מנכ"ל משרד התקשורת המושעה, שלמה פילבר, במסגרת "פרשת בזק". פילבר חשוד, בין היתר, בקידום האינטרסים של בזק במשרד התקשורת, ובהעברת מסמכים פנימיים סודיים של משרדו, לידי בכירי בזק.
בראשית השבוע, העבירה רשות ניירות-ערך את תיק החקירה ב"פרשת בזק" לפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), לצורך הכרעה אם להגיש כתב אישום נגד החשודים המרכזיים בה - ביניהם בעל-השליטה בבזק שאול אלוביץ', בנו אור אלוביץ', מנכ"לית החברה סטלה הנדלר, וחשודים נוספים. במקביל, המליצה רשות ניירות-ערך על העמדתם לדין של פילבר והעוזרת האישית שלו, עדי קאהן-גונן (ראו מסגרת).
החשד המרכזי נגד פילבר - שמאז אוגוסט השנה נחקר באזהרה ולא התייצב לעבודתו במשרד התקשורת - שהוא שקידם במשרד התקשורת את האינטרסים העסקיים של בזק ושל בעל-השליטה בחברה, שאול אלוביץ', על-חשבון האינטרס הציבורי. בין היתר, נטען, כי פילבר עשה שימוש בעובדים אחרים במשרד כדי לקדם את בזק, וכן העביר מסמכים סודיים פנימיים של משרדו לנושאי המשרה בחברה, אשר תיקנו אותם והעבירו לו הערות עליהם.
ל"גלובס" נודע, כי פילבר חשוד עוד בכך שבמסגרת קידום האינטרסים של בזק לכאורה, הוא נפגש עם אלוביץ' בבתי-קפה בשעות הערב, כדי "לסגור עניינים", ושלח לסטלה הנדלר מיילים מהמייל הפרטי שלו.
פילבר נעצר בסבב המעצרים השני של חקירת פרשת בזק, והורחק מתפקידו. בשבוע שעבר, לאחר שהסתיימה רשמית תקופת הרחקתו מהמשרד, הודיעו באי-כוחו של פילבר לנציבות שירות המדינה, הממונה על הדין המשמעתי, כי פילבר מסכים להשעייתו הזמנית מתפקידו.
במסגרת הדיונים שהתקיימו בעניין הרחקתו ממשרד התקשורת, טען פילבר לחפותו. בין היתר, טענו באי-כוחו, עוה"ד יובל נחמני ודרור ארד-איילון, כי כל ההחלטות שהתקבלו בתקופת כהונתו כמנכ"ל משרד התקשורת, היו "בעצה אחת עם הגורמים המקצועיים במשרד", ואף אחת מהן לא מיטיבה עם בזק. טענת הגנה מרכזית נוספת, שהעלה בפני ביהמ"ש, הייתה כי הוא "מילא אחר הנחיות המדינה", שכרכה בין היתר בין שינוי תנאי הרישיון של בזק לבין הרחבת הפס הרחב.
טוען לחפות מלאה
ימים ספורים לאחר שרשות ניירות-ערך הביעה אי-אמון בעמדות אלה, שהציג פילבר בחקירותיו ובדיונים בביהמ"ש, פרס בא-כוחו של פילבר, עו"ד דרור ארד-איילון, את טענות ההגנה המלאות של פילבר בפני "גלובס". מהן עולה, כי פילבר טוען לחפות מלאה, וכי לא דבק בו כל רבב. הטענה המרכזית: לא רק שלא היטבתי עם בזק, אלא שמרבית ההחלטות שקיבלתי היו מנוגדות לעמדתה.
ובאשר למסמכים הסודיים שהועברו לכאורה, אלה לגישתו - לא היו סודיים בכלל. ובאשר לשאלות הנוספות שריחפו מעל, בנוגע למעורבותו של ראש-הממשלה בנימין נתניהו בפעולות שביצעו בעת כהונתו כשר התקשורת, מנקודת המבט של פילבר, אין פה בכלל שאלה. לטענתו, הוא לא פעל בשליחות של אף אחד, מלבד המדינה שמקבלת את ההחלטות וקובעת את המדיניות בשוק התקשורת.
הכול מתחיל בהחלטות הממשלה לכאורה בנוגע לביטול ההפרדה המבנית של בזק, וההחלטות בנוגע לסיבים האופטיים. לדברי סנגורו של פילבר, עו"ד ארד-איילון, "יש החלטות ממשלה שקובעות את מדיניות משרד התקשורת בהן ביטול ההפרדה המבנית בבזק. צחי הנגבי החליף את נתניהו כשר לענייני בזק, והנחה את משרד התקשורת לקיים את מדיניות הממשלה. הוא לא נכנס לפרטים, אבל הורה לפעול בצמידות ליועצים המשפטיים.
"תפקידו של פילבר כמנכ"ל היה לקדם את החלטות הממשלה ואת מדיניות המשרד, כשאחת מהן הייתה פריסת הסיבים האופטיים והשנייה היא ביטול ההפרדה המבנית. מאחר שתפקיד המנכ"ל הוא להיות הרגולטור, הוא קיבל 11 החלטות רגולציה - 10 מהן היו מנוגדות חזיתית לבזק. רק אחת מהן הוא קיבל בלי שהחברה התנגדה".
עוד מוסיף עו"ד ארד-איילון, כי "הדבר הבא שפילבר עשה היה לטפל בהפרדה המבנית ובפריסת הסיבים. בעוד שהנושא הראשון הוא שאלה רגולטיבית - יש החלטת ממשלה וצריך לבצע אותה - בנושא השני, הוא נכנס להידברות עם בזק, ואמר להם: 'אם אתם רוצים שאני אקדם את החלטת הממשלה בעניין הפרדה מבנית - אני מסכים, אם אתם תשלימו את פריסת הסיבים'. חודשים קודם לכן, פילבר היה בהידברות עם 'הוט' בעניין הסיבים האופטיים, ונשמעה נגדו ביקורת כאילו הוא נתן הטבה גדולה להוט. אז עם בזק הוא הלך לאט יותר. העניין נתקע כשהחלו החקירות וכשהחלה ביקורת מבקר המדינה".
פילבר נחשד בקידום האינטרסים של בזק, לא רק בהחלטות שקיבל, גם בפגישות מרובות איתם, העברת מסמכים סודיים לידיהם ועוד.
עו"ד ארד-איילון: "הביקורת עליו היא על הדרך שבה הוא ניהל את הדברים. אין טענה נגדו שהוא קיבל שוחד, או שהיה בניגוד אינטרסים אישי. הביקורת היא על כך שבמסגרת המפגשים והמו"מ עם בזק ואנשיה, הוא היה מוטה יותר מדי לטובת בזק - שהוא נפגש איתם גם מחוץ למשרד, בבתי-קפה, העביר מספר מסמכים - לא רבים - כדי לקבל את הערותיהם בטרם גיבוש מסמכי המדיניות, שכאמור היו אמורים להיות חלק מההסכמה עם החברה; שהאזין להצעותיהם לגבי שינויים במסמכים הללו - שבדרך-כלל לא קיבל אותן - ושהתכתב איתם מהמייל הפרטי שלו. אם רוצים לבקר אותו על כך צריך לציין כי זו דרך הפעולה המקובלת של מנהלים בשירות הציבורי, וזו אינה עבירה פלילית".
חלק הארי של הטענה הוא שפילבר העביר מסמכים מסווגים לנושאי המשרה בבזק.
עו"ד ארד-איילון: "הביטוי מסמך מסווג הוא שגוי, כי צריך בישראל להגדיר מסמך כמסווג כדי שיהיה מסווג מבחינה חוקית, ושיהיה אסור לפרסום. וכזה הוא לא העביר. הוא רק העביר הצעת חוק, טיוטות מדיניות שעליהן ניהל מו"מ וכן הלאה".
גורמים המכירים את פילבר ועבודתו במשרד התקשורת מוסיפים על דברים אלה, כי "פילבר לא עשה שום דבר פלילי. יהיה מי שיבקר ויאמר שמנכ"ל לא צריך להגיע להסכמות עם מי שעליו עושה רגולציה למרות שרגולציה בהסכמה היא לגיטימית ומותרת, ויש לה יתרונות. אפשר לומר שהוא לא צריך לפגוש את אלוביץ' בערב או להעביר לסטלה מייל, אבל להפוך את זה לעבירה פלילית, עם כל הכותרות המרעישות שנותנים לזה היום - זה הרבה מעבר למידה".
עוד טוענים גורמים המקורבים לפילבר, כי ברגע שלא הוכח ולא נטען כי פילבר קיבל טובות הנאה או שוחד בתמורה לקידום האינטרסים לכאורה של בזק, לא היה מקום לחקירה הפלילית נגדו ובטח שאין מקום להעמדה לדין פלילי. "אם אין לך טובת הנאה אישית; אם לא קיבלת הוראה לסדר איזו פרוטקציה לאלוביץ'; אם אתה לא מצוי בניגוד עניינים - לא עשית שום דבר פלילי. אין טענה לקבלת טובות הנאה, ואין טענה שקיבל הוראה ממאן דהוא, בטח לא מנתניהו, כי נתניהו לא נחקר בפרשה. יותר מזה, צחי הנגבי נחקר, ואישר את מה שפילבר אמר, שהוא מילא אחר מדיניות הממשלה".
מעללי פילבר: החשד - שימש "חפרפרת" של אלוביץ'
"פרשת בזק", שהחלה כחקירת אי סדרים לכאורה במסגרת עסקת בזק-yes, התעצמה והפכה לשלוש פרשות - האחת עוסקת בחשדות בנוגע להוצאת מסמכים וחומרים מסווגים; השנייה בחשדות בנוגע להתנהלות של בכירים ונושאי משרה סביב עסקאות בעלי עניין (עסקת רכישת yes על ידי בזק מחברת יורוקום ועסקת חלל-yes); והשלישית בנוגע לעבירות דיווח וטוהר המידות - שם נלכד ברשת החקירה מנכ"ל משרד התקשורת המושעה שלמה פילבר. בכל הפרשות עולים חשדות להפעלת נושאי משרה שונים, הן בחברת בזק והן בשירות הציבורי, לצורך קידום עניינים האישי של בעל השליטה בבזק, וקבלת כספים על ידם בהיקף של מיליארדי שקלים.
בפרשה בה מעורב פילבר לכאורה, הוא נחשד - יחד עם בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', בנו אור אלוביץ', מנכ"לית החברה, סטלה הנדלר, ומי שכיהן כדירקטור בחברות בזק, חלל תקשורת ו-yes עמיקם שורר - בקידום אינטרסים של בזק במשרד התקשורת. פילבר חשוד כי שימש כ"חפרפרת" של אלוביץ' במשרד התקשורת, בסיוע העוזרת האישית שלו, עדי קאהן גונן, ותוך שימוש בעובדי המשרד לקידום ענייני החברה.
על-פי הרשות, נמצאה תשתית ראייתית לכאורה לביצוע פעילות מירמתית, מתמשכת ומכוונת מצד פילבר במסגרת תפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת, וכן נושאי משרה ועובדים נוספים בחברת בזק. אלה פעלו בצורה שיטתית לקידום האינטרסים של חברת בזק, כאשר פעילות זו מתבצעת לא פעם תוך הסתרתה מהגורמים המקצועיים ובכלל זה המשפטיים במשרד התקשורת ומגורמים רלבנטיים במשרדי ממשלה אחרים.
מחקירת הרשות עולה, כי פעילות זו כללה, בין היתר, העברה שיטתית של מסמכים מסווגים, ניירות עמדה פנימיים, תכתובת ומסמכים מדיונים בין-משרדיים, לרבות כאלה אשר טרם נדונו בפורומים המוסמכים. במסגרת זו, נהגו גורמים בחברת בזק לעבור על המסמכים המודלפים, לתת את הערותיהם עליהם, לנסחם ולעיתים אף לכתוב אותם בכללותם והכל בהתאם לצרכיהם האסטרטגיים, הטקטיים והעסקיים.