גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קובי אלכסנדר הכלוא בארה"ב מבקש לרצות המשך מאסרו בארץ

מייסד קומברס מרצה מראשית השנה עונש מאסר של 30 חודשים בכלא אמריקאי בגין הרשעתו בביצוע מניפולציות באופציות ■ הרקע לבקשה: בישראל קיימת אפשרות לקיצור המאסר בשליש, ובארה"ב הקיצור מצומצם יותר ■ הערכה: השרים שקד וארדן לא יתנגדו

קובי אלכסנדר / צלם: בלומברג
קובי אלכסנדר / צלם: בלומברג

איש העסקים הישראלי קובי אלכסנדר, מייסד חברת קומברס, מבקש לרצות את יתרת מאסרו בישראל. אלכסנדר נמלט מרשויות החוק בארה"ב לאפריקה, שבה שהה במשך 10 שנים, כדי לחמוק מתביעה פלילית בגין עבירת "בקדייטינג" (תיארוך לאחור - שינוי רטרואקטיבי של מועד הענקת אופציות) והורשע בראשית השנה בעבירות מרמה בארה"ב. מאז הוא מרצה עונש מאסר של 30 חודשים בכלא אמריקאי.

המניעים להגשת בקשתו של אלכסנדר מגוונים וכוללים, בין היתר, את העובדה שריצוי עונש מאסר בכלא ישראלי "נוח" יותר לאסיר, זכויות האסיר רחבות יותר (בנוגע לחופשות, ביקורים וכדומה) וכן - ואולי זה המניע המרכזי לבקשה - בישראל הפוטנציאל לשחרור מוקדם מהמאסר גבוה יותר מזה שבארה"ב. זאת, מאחר שבישראל קיימת האפשרות לקיצור שליש מתקופת המאסר בשל התנהגות טובה ועמידה בכללי שירות בתי הסוהר (שב"ס), בעוד שבארה"ב קיימת מגבלת קיצור של עד 54 יום עבור כל שנת מאסר, בכפוף למגבלות שונות.

המטרה: לקצר את קיצור העונש

עו"ד איתן מעוז, מומחה למשפט פלילי-בינלאומי ועבירות כלכליות, מסביר כי "הדרך לחזור לריצוי עונש בישראל מעט מורכבת ביורוקרטית, אבל היא אפשרית. דרושה לשם ההליך הסכמה גם של רשויות האכיפה במדינה השולחת, וגם את הסכמת השר לביטחון פנים ושרת המשפטים בישראל. אם אין נסיבות חריגות, השרים בישראל נוטים לאשר בקשות לריצוי עונש המאסר בישראל. בנוסף, בקשה להחזיר אסיר לריצוי עונשו מוגשת לבית המשפט המחוזי בירושלים, וטעונה את אישורו".

באשר ליתרונות הטמונים בריצוי המאסר בישראל, אומר עו"ד מעוז כי "מעבר לתנאי הכליאה היחסית נוחים בישראל, ביחס למה שמקובל בארה"ב והסביבה החברתית המוכרת - היתרונות בריצוי העונש בישראל נוגעים בעיקר לפוטנציאל החופשות ולמשך הזמן המקסימלי שהמורשע מרצה בפועל במאסר בישראל. בהקשר זה, עמידה בנוהלי שב"ס והחוק בישראל מאפשרת לקצר שליש מעונש המאסר בכפוף להחלטת ועדת השחרורים, כאשר בארה"ב הקיצור המקסימלי הוא 54 יום לכל שנת מאסר".

ההפחתה של ימי המאסר על פי-כללי המשפט הפדרלי האמריקאי היא, אם כן, עד 54 יום לכל שנת מאסר מלאה, וחלק יחסי של ההפחתה בהתאם לזמן הריצוי בפועל. ההחלטה מתקבלת על-ידי רשויות ההגירה, בהתאם למידת העמידה בנוהלי הכלא. לפיכך, לפי כללי קיצור עונש המאסר בארה"ב, גם אם הייתה מאושרת לאלכסנדר מלוא תקופת קיצור, ההפחתה המקסימלית שהיה יכול לקבל היא 135 ימים (כ-4.5 חודשים), מתוך 30 חודשי המאסר שנגזרו עליו. מניין ימים זה לא מגיע לפוטנציאל קיצור עונש המאסר בישראל - העומד על שליש מהמאסר (10 חודשים).

אולם, הדרך לקיצור עונש המאסר של אלכסנדר עדיין ארוכה. הבקשה של אלכסנדר עברה רק את המשוכה הראשונה במירוץ המשוכות בדרך להמשך ריצוי המאסר בישראל. הבקשה אושרה לאחרונה על-ידי הרשויות בארה"ב, והועברה לאישורם של שרת המשפטים, אילת שקד, והשר לביטחון פנים, גלעד ארדן. אלה טרם מסרו את עמדתם בנוגע לבקשה. אולם, ההערכות הן כי שני השרים יאשרו את הבקשה.

מניפולציות ובריחה לאפריקה

אלכסנדר נידון בפברואר השנה בבית משפט פדרלי בברוקלין ל-30 חודשי מאסר בבית כלא פדרלי בגין פרשת ה"בקדייטינג" זהו עונש המאסר הארוך ביותר שהוטל בפרשה מסוג זה.

הבקדייטינג שביצעו חברות (בעיקר מתחום ההיי-טק) בתאריכי הענקת האופציות שחילקו למנהליהן ולעובדיהן, התחיל להתגלות באמצע העשור שעבר.

במארס 2006 הצטרפה גם חברת "קומברס טכנולוג'י" לרשימה שחורה זו, בעקבות תחקיר שערך "הוול סטריט ג'ורנל", שחשף את דפוס הפעולה של הנהלת החברה תחת הנהגתו של אלכסנדר. לדברי התביעה בארה"ב, אלכסנדר חיפש תאריכים קודמים שבהם נסחרה מניית קומברס במחיר נמוך, במטרה לטעון באופן כוזב שהוא ועובדים אחרים קיבלו אופציות לרכישת מניות במחירים שבהם נסחרה המניה בתאריכים אלה.

אופציות לרכישת מניות מעניקות למחזיק בהן את הזכות לרכוש מניות במחיר מסוים, ולכן ביצוע מניפולציה בתאריכי ההענקה של אופציות אלה (ובחירת תאריכים שבהם נקבעו מחירי שפל במניה) הניבה, לטענת התביעה האמריקאית, מיליוני דולרים לאלכסנדר, התפיחה את חבילת התגמולים שלו, והונתה את בעלי המניות של החברה.

חודש וחצי לאחר שצצו החשדות לגבי התנהלות אלכסנדר, התפטר איש העסקים מתפקידו בקומברס, ועמו עוד שניים מבכירי החברה - סמנכ"ל הכספים, דיויד קריינברג, והיועץ המשפטי, ויליאם סורין. בהמשך אותה שנה הוגשו לבית המשפט בניו-יורק כתבי אישום נגד השלושה, אבל בעוד שקריינברג וסורין הסכימו לחתום על הסדרי טיעון, בחר אלכסנדר לברוח.

ב-2006 נמלט אלכסנדר מניו-יורק לנמיביה, בעוד התובעים מכינים את כתב האישום נגדו.

מכיוון שלנמיביה אין הסכם הסגרה רשמי עם ארה"ב, נשאר אלכסנדר בנמיביה במשך 10 שנים, למרות ניסיונותיה החוזרים ונשנים של ארה"ב לשכנע את המדינה להסגירו לידיה. ב-2016 הסכים אלכסנדר לשוב לארה"ב ולהודות בסעיף אחד של מרמה בניירות ערך. הוא גם שילם קרוב ל-60 מיליון דולר ליישוב תביעות אזרחיות שהגישה נגדו ממשלת ארה"ב.

בהודעה שפרסם התובע הפדרלי בברוקלין, רוברט קייפרס, ביום גזר הדין, נאמר, כי "גזר הדין אמור לשלוח מסר רב-עוצמה למנהלים בכירים - שדרגה רמה בתאגיד אינה מספקת הגנה מפני חבות פלילית. מנכ"לים ובכירי חברות אחרים שמבצעים פשעים, יאולצו לתת דין וחשבון במלוא חומרת החוק".

"היעדר בלתי ייאמן של כבוד לחוק"

בא-כוחו של אלכסנדר, עו"ד בנג'מין ברפמן, טען שעברו של אלכסנדר כפילנתרופ, כולל הקמת בתי תמחוי בנמיביה המאכילים 800 ילדים מדי יום, צריך לסייע להקלה בעונשו. "יש בנמיביה אנשים שתפסו אותי והתחננו שלא אקח אותו חזרה", סיפר ברפמן לשופט במועד הטיעונים לעונשו של אלכסנדר.

השופט הפדרלי ניקולס גרופיס שגזר את עונש המאסר על אלכסנדר, אמר כי השתכנע בעקבות קריאה של יותר מ-130 המכתבים שהגישו לבית המשפט בני משפחתו, ידידיו ועובדיו לשעבר של אלכסנדר, כי יש להביא בחשבון את מעשיו הטובים של אלכסנדר. אולם, לאור טיעוני התביעה הפדרלית, כי אלכסנדר "הפגין באופן מאוד ציבורי היעדר בלתי יאמן של כבוד לחוק", החליט השופט גרופיס כי בסופו של דבר גזר הדין צריך לשמש הרתעה לנאשמים עשירים ורבי-כוח, "שחייבים לדעת שהם לא יוכלו להימלט מתחום שיפוט ריבוני כדי לחמוק מהעמדה לדין".

מכיוון שאלכסנדר הוא אזרח ישראלי, היה צפוי שהוא יוסגר לישראל לאחר שחרורו מהכלא בארה"ב, ואולם אלכסנדר עצמו הקים את המאוחר וביקש לחזור לישראל להמשך ריצוי עונשו.

עלייתה ונפילתה של קומברס

קובי אלכסנדר בילה את רוב חייו הבוגרים בארה"ב, לשם הגיע לאחר שסיים את לימודי הכלכלה באוניברסיטה העברית ב-1978.

אלכסנדר הקים את חברת קומברס ב-1984 תחת השם "אפרת טכנולוגיות", יחד עם בועז משעולי ויחיעם ימיני, והציעה לחברות תקשורת שירותים שונים עם ערך מוסף.

בשנות ה-90 הפכה חברת קומברס למובילת שוק עולמית בתחום התאים הקוליים (Voicemail). בהמשך התחילה החברה לספק גם פתרונות בילינג (גבייה), והתחרתה בתחום בחברת אמדוקס הישראלית.

לפני שערוריית הבקדייטינג (מניפולציות בתארוך אופציות) הייתה קומברס חברת היי-טק בולטת בשוק, עם שווי של יותר מ-5 מיליארד דולר, שהעסיקה יותר מ-2,000 עובדים בישראל. בעשור שחלף לאחר התפוצצות הפרשה, קומברס התקשתה להתאושש. בדומה לאלכסנדר, גם מניית החברה הייתה ב"גלות" משל עצמה, כשנמחקה מהמסחר בנאסד"ק ונסחרה במשך שנים מעבר לדלפק בארה"ב. גם החברות האחרות שהיו אז חלק מהקבוצה - "ורינט" ו"אולטיקום" - סבלו מכך, כי בדומה לחברת קומברס גם הן לא יכלו לפרסם דוחות כספיים.

בסוף 2009 קומברס הגיעה להסדר פשרה, שיישב תביעה ייצוגית שהגישו נגדה משקיעים בעקבות פרשת הבקדייטינג. החברה שילמה לתובעים 225 מיליון דולר, שמתוכם נקבע כי 60 מיליון דולר יועברו על-ידי אלכסנדר עצמו.

ב-2011 חזרה המניה סוף-סוף להיסחר בנאסד"ק, ושנה לאחר מכן, תחת המנכ"ל צ'רלס בורדיק, ביצעה כמה מהלכים אסטרטגיים שחיסלו למעשה את המבנה שלה כחברת החזקות. גם שם החברה הוחלף ל-XURA. אשתקד הושלמה העסקה למכירת החברה לקרן ההשקעות Siris תמורת 643 מיליון דולר.

עוד כתבות

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

כותרות העיתונים בעולם

מבוכה לסין: מערכת ההגנה לא הצליחה להגן על חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טילים במיליוני דולרים משמשים לנטרל רחפנים איראניים זולים, מערכת ההגנה הסינית שנפרסה על פי דיווחים באיראן נכשלה במשימה, וחיזבאללה הצטרף למערכה נגד ישראל וישלם על כך ביוקר • כותרות העיתונים בעולם

מיצרי הורמוז / עיבוד: Shutterstock

"להורמוז אין חלופה": מה המשמעות של הצעד הדרמטי של איראן, ואיך תגיב ארה"ב

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

מי הכי יפסיד מסגירת הורמוז, ולמה ישראל דווקא תפסיד פחות

האזור שיושפע בצורה הקיצונית ביותר מסגירת מצרי הורמוז הוא מזרח אסיה: מתוך 19.2 מיליון חביות נפט שיוצאות מהורמוז בכל יום, 16 מיליון מגיעות לאסיה ● מבחינת סין, הנפט שעובר דרך הורמוז הוא כחצי מכלל הנפט שהיא מייבאת

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

אנשים רצים לחניון תת קרקעי בעת אזעקה בתל אביב / צילום: ap, Leo Correa

נתוני האזעקות מגלים: מה השעה הכי גרועה להיכנס למקלחת?

סטטיסטיקת ההתראות מגלה: השיגורים לישראל מתנקזים ברובם לחלון זמנים של שמונה שעות ● והמקומות השקטים ביותר הם בדרום, למעט אזור אחד מפתיע ● שאלת השעה, מדור חדש

אנשים במקלט בעת התקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

לא נתנו לכם להיכנס למקלט? מדובר בעבירה פלילית

סירבו להכניס אתכם למקלט בזמן אזעקה? מעבר לאי הנעימות, יש לכך גם השלכות משפטיות ● מה קובע החוק, מה הדין לגבי חיות מחמד ואיך נכון לפעול בזמן אמת? ● גלובס עושה סדר

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת הדירוג S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי"

סוכנות הדירוג היא הראשונה שמתייחסת למלחמה עם איראן ● ישראל מקבלת הערכה טובה באופן יחסי לנקודת המוצא של המלחמה: "הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן היסטורי בזכות מגזר הטכנולוגיה העילית שלה"

מיצרי הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

איראן שלפה את הנשק החזק ביותר שברשותה, ומאיימת על העולם בגל אינפלציוני חדש

חסימת מצר הורמוז על ידי משטר האייתוללות הציתה זינוק במחירי האנרגיה ● החשש בשווקים: מחיר הנפט עלול לנסוק ל־100 דולר ויותר לחבית ● כלכלנים מזהירים: הלחצים האינפלציוניים מתעוררים, והסוחרים כבר מתמחרים פחות הורדת ריבית בארה"ב עד סוף השנה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

ביהמ"ש ידון בהתנגדות להסדר החוב החדש של נוחי דנקנר עם הבנקים

אחרי שבעל השליטה לשעבר באי.די.בי סיכם עם שישה בנקים כי יעביר להם 5 מיליון שקל, התובע הייצוגי בפרשת "הנפקת החברים" טוען כי היה על דנקנר להעביר 7% מהסכום לטובת התובעים ● דנקנר: "טענות מופרכות שיגרמו לי נזקים עצומים"

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

פרסומים כוזבים / צילום: צילום מסך מרשת אקס, 02.23.26

האיראנים משקרים, והעולם מהדהד את זה

מאז תחילת מבצע "שאגת הארי", את הרשתות החברתיות שוטפים פרסומים כוזבים שמבקשים להאדיר את הישגי איראן ● אחד מהם אפילו הגיע אלינו ● המשרוקית של גלובס 

המוצרים החדשים של אפל / צילום: אפל

אפל חושפת את הדור הבא של המקבוקים לצד מעבדים חדשים – ויש חיבור לישראל

במוצרים החדשים שהשיקה אפל היום ישנם כמה רכיבים מרכזיים בהם השבבים M5 Pro, M5 Max ו-N1, שפותחו על ידי צוותי הסיליקון בישראל ● כל מה שצריך לדעת על המקבוקים והמעבדים החדשים של אפל

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: אלה שני האירועים שיכולים להחליש את השקל

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

ההרס מהפגיעה של טיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

יש שיפור, אבל לא מספיק: הערים שמובילות במספר הדירות ללא ממ"דים

למרות שיפור קל במספר הדירות הממוגנות, כשני שלישים מהדירות בערים הגדולות עדיין ללא ממ"ד ● בבת ים ובבני ברק יותר מ־80% מהדירות אינן ממוגנות

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

ביהמ"ש אישר לנהל ייצוגית נגד רמי לוי על טעות בדוחות

התביעה הוגשה על ידי בעל מניות ברמי לוי שיווק השקמה, בשל נזק שספגו המשקיעים לאחר שהחברה דיווחה על טעות שהגדילה את הרווח שלה ב-44 מיליון שקל ● רשות ני"ע הטילה קנס אישי על לוי בפרשה ● החברה: "אוחזים בטענות הגנה טובות"