גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קובי אלכסנדר הכלוא בארה"ב מבקש לרצות המשך מאסרו בארץ

מייסד קומברס מרצה מראשית השנה עונש מאסר של 30 חודשים בכלא אמריקאי בגין הרשעתו בביצוע מניפולציות באופציות ■ הרקע לבקשה: בישראל קיימת אפשרות לקיצור המאסר בשליש, ובארה"ב הקיצור מצומצם יותר ■ הערכה: השרים שקד וארדן לא יתנגדו

קובי אלכסנדר / צלם: בלומברג
קובי אלכסנדר / צלם: בלומברג

איש העסקים הישראלי קובי אלכסנדר, מייסד חברת קומברס, מבקש לרצות את יתרת מאסרו בישראל. אלכסנדר נמלט מרשויות החוק בארה"ב לאפריקה, שבה שהה במשך 10 שנים, כדי לחמוק מתביעה פלילית בגין עבירת "בקדייטינג" (תיארוך לאחור - שינוי רטרואקטיבי של מועד הענקת אופציות) והורשע בראשית השנה בעבירות מרמה בארה"ב. מאז הוא מרצה עונש מאסר של 30 חודשים בכלא אמריקאי.

המניעים להגשת בקשתו של אלכסנדר מגוונים וכוללים, בין היתר, את העובדה שריצוי עונש מאסר בכלא ישראלי "נוח" יותר לאסיר, זכויות האסיר רחבות יותר (בנוגע לחופשות, ביקורים וכדומה) וכן - ואולי זה המניע המרכזי לבקשה - בישראל הפוטנציאל לשחרור מוקדם מהמאסר גבוה יותר מזה שבארה"ב. זאת, מאחר שבישראל קיימת האפשרות לקיצור שליש מתקופת המאסר בשל התנהגות טובה ועמידה בכללי שירות בתי הסוהר (שב"ס), בעוד שבארה"ב קיימת מגבלת קיצור של עד 54 יום עבור כל שנת מאסר, בכפוף למגבלות שונות.

המטרה: לקצר את קיצור העונש

עו"ד איתן מעוז, מומחה למשפט פלילי-בינלאומי ועבירות כלכליות, מסביר כי "הדרך לחזור לריצוי עונש בישראל מעט מורכבת ביורוקרטית, אבל היא אפשרית. דרושה לשם ההליך הסכמה גם של רשויות האכיפה במדינה השולחת, וגם את הסכמת השר לביטחון פנים ושרת המשפטים בישראל. אם אין נסיבות חריגות, השרים בישראל נוטים לאשר בקשות לריצוי עונש המאסר בישראל. בנוסף, בקשה להחזיר אסיר לריצוי עונשו מוגשת לבית המשפט המחוזי בירושלים, וטעונה את אישורו".

באשר ליתרונות הטמונים בריצוי המאסר בישראל, אומר עו"ד מעוז כי "מעבר לתנאי הכליאה היחסית נוחים בישראל, ביחס למה שמקובל בארה"ב והסביבה החברתית המוכרת - היתרונות בריצוי העונש בישראל נוגעים בעיקר לפוטנציאל החופשות ולמשך הזמן המקסימלי שהמורשע מרצה בפועל במאסר בישראל. בהקשר זה, עמידה בנוהלי שב"ס והחוק בישראל מאפשרת לקצר שליש מעונש המאסר בכפוף להחלטת ועדת השחרורים, כאשר בארה"ב הקיצור המקסימלי הוא 54 יום לכל שנת מאסר".

ההפחתה של ימי המאסר על פי-כללי המשפט הפדרלי האמריקאי היא, אם כן, עד 54 יום לכל שנת מאסר מלאה, וחלק יחסי של ההפחתה בהתאם לזמן הריצוי בפועל. ההחלטה מתקבלת על-ידי רשויות ההגירה, בהתאם למידת העמידה בנוהלי הכלא. לפיכך, לפי כללי קיצור עונש המאסר בארה"ב, גם אם הייתה מאושרת לאלכסנדר מלוא תקופת קיצור, ההפחתה המקסימלית שהיה יכול לקבל היא 135 ימים (כ-4.5 חודשים), מתוך 30 חודשי המאסר שנגזרו עליו. מניין ימים זה לא מגיע לפוטנציאל קיצור עונש המאסר בישראל - העומד על שליש מהמאסר (10 חודשים).

אולם, הדרך לקיצור עונש המאסר של אלכסנדר עדיין ארוכה. הבקשה של אלכסנדר עברה רק את המשוכה הראשונה במירוץ המשוכות בדרך להמשך ריצוי המאסר בישראל. הבקשה אושרה לאחרונה על-ידי הרשויות בארה"ב, והועברה לאישורם של שרת המשפטים, אילת שקד, והשר לביטחון פנים, גלעד ארדן. אלה טרם מסרו את עמדתם בנוגע לבקשה. אולם, ההערכות הן כי שני השרים יאשרו את הבקשה.

מניפולציות ובריחה לאפריקה

אלכסנדר נידון בפברואר השנה בבית משפט פדרלי בברוקלין ל-30 חודשי מאסר בבית כלא פדרלי בגין פרשת ה"בקדייטינג" זהו עונש המאסר הארוך ביותר שהוטל בפרשה מסוג זה.

הבקדייטינג שביצעו חברות (בעיקר מתחום ההיי-טק) בתאריכי הענקת האופציות שחילקו למנהליהן ולעובדיהן, התחיל להתגלות באמצע העשור שעבר.

במארס 2006 הצטרפה גם חברת "קומברס טכנולוג'י" לרשימה שחורה זו, בעקבות תחקיר שערך "הוול סטריט ג'ורנל", שחשף את דפוס הפעולה של הנהלת החברה תחת הנהגתו של אלכסנדר. לדברי התביעה בארה"ב, אלכסנדר חיפש תאריכים קודמים שבהם נסחרה מניית קומברס במחיר נמוך, במטרה לטעון באופן כוזב שהוא ועובדים אחרים קיבלו אופציות לרכישת מניות במחירים שבהם נסחרה המניה בתאריכים אלה.

אופציות לרכישת מניות מעניקות למחזיק בהן את הזכות לרכוש מניות במחיר מסוים, ולכן ביצוע מניפולציה בתאריכי ההענקה של אופציות אלה (ובחירת תאריכים שבהם נקבעו מחירי שפל במניה) הניבה, לטענת התביעה האמריקאית, מיליוני דולרים לאלכסנדר, התפיחה את חבילת התגמולים שלו, והונתה את בעלי המניות של החברה.

חודש וחצי לאחר שצצו החשדות לגבי התנהלות אלכסנדר, התפטר איש העסקים מתפקידו בקומברס, ועמו עוד שניים מבכירי החברה - סמנכ"ל הכספים, דיויד קריינברג, והיועץ המשפטי, ויליאם סורין. בהמשך אותה שנה הוגשו לבית המשפט בניו-יורק כתבי אישום נגד השלושה, אבל בעוד שקריינברג וסורין הסכימו לחתום על הסדרי טיעון, בחר אלכסנדר לברוח.

ב-2006 נמלט אלכסנדר מניו-יורק לנמיביה, בעוד התובעים מכינים את כתב האישום נגדו.

מכיוון שלנמיביה אין הסכם הסגרה רשמי עם ארה"ב, נשאר אלכסנדר בנמיביה במשך 10 שנים, למרות ניסיונותיה החוזרים ונשנים של ארה"ב לשכנע את המדינה להסגירו לידיה. ב-2016 הסכים אלכסנדר לשוב לארה"ב ולהודות בסעיף אחד של מרמה בניירות ערך. הוא גם שילם קרוב ל-60 מיליון דולר ליישוב תביעות אזרחיות שהגישה נגדו ממשלת ארה"ב.

בהודעה שפרסם התובע הפדרלי בברוקלין, רוברט קייפרס, ביום גזר הדין, נאמר, כי "גזר הדין אמור לשלוח מסר רב-עוצמה למנהלים בכירים - שדרגה רמה בתאגיד אינה מספקת הגנה מפני חבות פלילית. מנכ"לים ובכירי חברות אחרים שמבצעים פשעים, יאולצו לתת דין וחשבון במלוא חומרת החוק".

"היעדר בלתי ייאמן של כבוד לחוק"

בא-כוחו של אלכסנדר, עו"ד בנג'מין ברפמן, טען שעברו של אלכסנדר כפילנתרופ, כולל הקמת בתי תמחוי בנמיביה המאכילים 800 ילדים מדי יום, צריך לסייע להקלה בעונשו. "יש בנמיביה אנשים שתפסו אותי והתחננו שלא אקח אותו חזרה", סיפר ברפמן לשופט במועד הטיעונים לעונשו של אלכסנדר.

השופט הפדרלי ניקולס גרופיס שגזר את עונש המאסר על אלכסנדר, אמר כי השתכנע בעקבות קריאה של יותר מ-130 המכתבים שהגישו לבית המשפט בני משפחתו, ידידיו ועובדיו לשעבר של אלכסנדר, כי יש להביא בחשבון את מעשיו הטובים של אלכסנדר. אולם, לאור טיעוני התביעה הפדרלית, כי אלכסנדר "הפגין באופן מאוד ציבורי היעדר בלתי יאמן של כבוד לחוק", החליט השופט גרופיס כי בסופו של דבר גזר הדין צריך לשמש הרתעה לנאשמים עשירים ורבי-כוח, "שחייבים לדעת שהם לא יוכלו להימלט מתחום שיפוט ריבוני כדי לחמוק מהעמדה לדין".

מכיוון שאלכסנדר הוא אזרח ישראלי, היה צפוי שהוא יוסגר לישראל לאחר שחרורו מהכלא בארה"ב, ואולם אלכסנדר עצמו הקים את המאוחר וביקש לחזור לישראל להמשך ריצוי עונשו.

עלייתה ונפילתה של קומברס

קובי אלכסנדר בילה את רוב חייו הבוגרים בארה"ב, לשם הגיע לאחר שסיים את לימודי הכלכלה באוניברסיטה העברית ב-1978.

אלכסנדר הקים את חברת קומברס ב-1984 תחת השם "אפרת טכנולוגיות", יחד עם בועז משעולי ויחיעם ימיני, והציעה לחברות תקשורת שירותים שונים עם ערך מוסף.

בשנות ה-90 הפכה חברת קומברס למובילת שוק עולמית בתחום התאים הקוליים (Voicemail). בהמשך התחילה החברה לספק גם פתרונות בילינג (גבייה), והתחרתה בתחום בחברת אמדוקס הישראלית.

לפני שערוריית הבקדייטינג (מניפולציות בתארוך אופציות) הייתה קומברס חברת היי-טק בולטת בשוק, עם שווי של יותר מ-5 מיליארד דולר, שהעסיקה יותר מ-2,000 עובדים בישראל. בעשור שחלף לאחר התפוצצות הפרשה, קומברס התקשתה להתאושש. בדומה לאלכסנדר, גם מניית החברה הייתה ב"גלות" משל עצמה, כשנמחקה מהמסחר בנאסד"ק ונסחרה במשך שנים מעבר לדלפק בארה"ב. גם החברות האחרות שהיו אז חלק מהקבוצה - "ורינט" ו"אולטיקום" - סבלו מכך, כי בדומה לחברת קומברס גם הן לא יכלו לפרסם דוחות כספיים.

בסוף 2009 קומברס הגיעה להסדר פשרה, שיישב תביעה ייצוגית שהגישו נגדה משקיעים בעקבות פרשת הבקדייטינג. החברה שילמה לתובעים 225 מיליון דולר, שמתוכם נקבע כי 60 מיליון דולר יועברו על-ידי אלכסנדר עצמו.

ב-2011 חזרה המניה סוף-סוף להיסחר בנאסד"ק, ושנה לאחר מכן, תחת המנכ"ל צ'רלס בורדיק, ביצעה כמה מהלכים אסטרטגיים שחיסלו למעשה את המבנה שלה כחברת החזקות. גם שם החברה הוחלף ל-XURA. אשתקד הושלמה העסקה למכירת החברה לקרן ההשקעות Siris תמורת 643 מיליון דולר.

עוד כתבות

חברת התעופה הבריטית EASY JET  איזי ג'ט / צלם: רויטרס

איזי ג'ט משנה את מדיניות הכבודה: המשקל המותר יהיה 23 ק"ג

חברת הלואו קוסט מודיעה על שינוי מדיניות הכבודה שהיא מאפשרת להוסיף לכרטיסי הטיסה ■ הכריזה על משקל ביניים של 15 ק"ג, ועבור מזוודה במשקל זה המחיר יתחיל ב-9 ליש"ט

אבנר מימון / צילום: יעל צור. באדיבות ועידת אנרגיה ועסקים

התפטרות מנכ"ל בזן - דווקא לאחר דוחות חזקים

(עדכון) - מימון מסיים קדנציה של מעט יותר משנתיים בתפקיד, בדומה לקודמו, אריק יערי ■ מקורב לנושא מסר ל"גלובס": "מנכ"ל בזן הופך בעל-כורחו לעבריין, וזה מצב בלתי נסבל"

נתי אברהמי / צילום: תמר מצפי

טלדור זכתה במכרז של משרד התחבורה בהיקף 90 מיליון שקל

המכרז, להקמה ותפעול של מערך המבחנים המעשיים הנדרשים לשם קבלת רישיון נהיגה באיזור המרכז והדרום, הוא לתקופה של 3 שנים

איילת שקד / צילום: איל יצהר

נדחתה בחודש ההצבעה על קיצוץ סמכויות מבקר המדינה

לפי הצעת החוק של ח"כ בצלאל סמוטריץ', מבקר המדינה לא יוכל "להתערב בהליך קבלת החלטות של גוף מבוקר תוך כדי התהוותן ולא ייתן הוראות לגוף כאמור לעשות פעולה מסוימת או להימנע מלעשות פעולה"

פרסום בנתב"ג. נתפס כפחות יוקרתי לעומת שאר העולם / צילום:  Shutterstock

השבוע צפוי להיסגר המכרז לזיכיון הפרסום בשדות התעופה

מינימם דמי זיכיון יהיו 13 מיליון שקל בשנה או 60% מההכנסות, ללא תלות במספר הנוסעים ■ בינתיים הביעו התעניינות JC דקו, נור ומקסימדיה

בנימין נתניהו / צילום: יחצ

נתניהו בישיבת הממשלה: לא מתייחס לשמועות על תוכנית שלום

רה"מ: "היחס שלי לנושא ייקבע בהתאם לאינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. האמריקאים יודעים זאת"

מפעל טבע / צילום:רויטרס Ronen Zvulun

ללא סיבה נראית לעין: מניית טבע זינקה ב-8%

בסך-הכול עלתה מניית טבע ב-23% מאז השפל אליו הגיעה לאחר פרסום דוחות הרבעון השלישי

נורוויגין קרוז ליין / צילום: יחצ

85 אלף ישראלים הפליגו השנה לקרוז; "ישראל מהווה שוק חשוב"

ניק ווילקינסון, סגן נשיא חברת הקרוזים NCL: "ישראל ניצבת במקום השישי בעולם במספר המפליגים ביחס לכמות התושבים"

חדר כושר של הולמס פלייס. הכנסה שנתית מוערכת של 290 מ' ש' / צילום: יח"צ

אירונאוטיקס אכזבה, בעלי הולמס פלייס ישלמו את המחיר?

הצעת המכר של החברה צפויה להצטמצם משמעותית ■ הדרישה לצמצום הצעת המכר והפחתת השווי המבוקש בהנפקת רשת חדרי הכושר מגיעה מצד גופים המשתתפים ב"רוד שואו" שעורכת החברה

בנימין נתניהו / צילום: יחצ

ראש הממשלה נתניהו נחקר בפעם השישית

(עדכון) - נתניהו נחקר היום באזהרה בפעם השישית במעונו בירושלים בשני התיקים שבהם הוא חשוד בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים ועבירה על חוק המתנות – תיק 1000 ותיק 2000

שי אוזון / צילום: שלומי יוסף

וואן טכנולוגיות תמחוק את כלנית כרמון מהמסחר בת"א

וואן, שכבר מחזיקה ב-86% מכלנית כרמון, הגישה את הצעת הרכש (בסך 10.7 מיליון שקל) בעקבות תביעה שהגיש בעל מניות נגד כלנית, וכחלק מהסתלקותו מהתביעה

סניף של סטפנל. סובלת מחוסר רווחיות ומנטל חובות כרוני / צילום:  Shutterstock

מתקפת הזומבים באירופה: כך מעכבות כמה מאות חברות התאוששות של יבשת שלמה

בעוד אירופה מחדשת את צמיחתה, חברות מקרטעות בעלות חובות כרוניים נשמרות בחיים בזכות הזרמות כספים מבנקים - וחוסמות את עסקי יריבותיהן הבריאות

יגאל עמיר  / צלם: אריאל ירוזלימסקי

אשתו של יגאל עמיר: יש לנו ראיות שלא הוא גרם למות רבין

לריסה עמיר-טרימבובלר פרסמה הבוקר כי ברשותם של עורכי הדין מצוות ההגנה אשר הוקם למטרת משפט חוזר, ראיות לכך שעמיר לא היה זה שגרם למותו של יצחק רבין ז"ל ■ צוות ההגנה מתכוון למסור את הראיות החדשות לתקשורת הבינלאומית, אך לא לזו בישראל

איתן כבל / צילום: יונתן בלום

קצין מלהב 433 ייעץ לוועדת החקירה לאשראי לטייקונים

הקצין יסייע לוועדת החקירה, בראשותו של ח"כ איתן כבל, בעיקר במיון החומרים שיתקבלו ובאיתור המידע המהותי שמתחבא בהם ■ דיוני הוועדה צפויים להתחיל בחודש הבא

רמי לוי בדיון על מגה / צילום: תמר מצפי

נדחתה עתירת רמי לוי לסלילת כביש גישה לקניון במבשרת ציון

התוכנית המקורית במקום הייתה ביטול כביש הגישה הקיים, שמפריד בין הקניון לרחוב הראשי של מבשרת ציון, וסלילת כביש חדש במיקום חלופי, מה שאמור היה לשפר משמעותית את הנגישות לקניון ולהגדיל את כמות המבקרים בו

תלמידי תיכון / צילום: איל יצהר

האוצר: מערכת החינוך דוחפת ללימודים "נמוכים" - בגלל המחיר

סקירת הכלכלן הראשי באוצר: ההבדלים בסכומים שמקבל משרד החינוך פר-תלמיד, גורר לעידוד תלמידים דווקא למסלולים שמרוויחים בהם פחות

מיקו צרפתי חברת חשמל / צלם: איל יצהר

ועד המהנדסים של חברת החשמל: "מוכרים את העובדים"

חברי ועד המהנדסים: "לא נהיה מוכנים לעבור בכל תנאי, מבלי שידונו איתנו על תנאי המעבר, תוך שמירה על מלוא זכויותינו, תנאי הפרישה והביטחון התעסקותי שלנו"

חיים מסילתי / צילום: דנה קופל

אחת מכל 10 בקשות למשכנתא נפסלת בעקבות דוח השמאי

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, חיים מסילתי: "הבנק שומר מצוין על הכסף שלו, למקרה שייאלץ לממש את הנכס. גם רוכשי הדירות שמבקשים לקחת משכנתא צריכים לנהוג כך"

שוק רוטשילד. בקשיים למרות המיקום המרכזי / צילום: שלומי יוסף

הקשיים והצרות של שוק אלנבי-רוטשילד

ל"גלובס" הגיעו טענות על כך שהשותפים מסוכסכים ולא מסכימים להזרים כסף נוסף לשוק

מנהרות הכרמל / צילום: אלבטרוס

שיכון ובינוי: רווח של 250-300 מיליון ש' מעסקת מנהרות הכרמל

המוסדיים ישקיעו 580 מיליון שקל בשותפות מוגבלת, שתחזיק 45% ממניות כרמלטון, זכיינית המנהרות, המוערכת בשווי של יותר ממיליארד שקל