גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קובי אלכסנדר הכלוא בארה"ב מבקש לרצות המשך מאסרו בארץ

מייסד קומברס מרצה מראשית השנה עונש מאסר של 30 חודשים בכלא אמריקאי בגין הרשעתו בביצוע מניפולציות באופציות ■ הרקע לבקשה: בישראל קיימת אפשרות לקיצור המאסר בשליש, ובארה"ב הקיצור מצומצם יותר ■ הערכה: השרים שקד וארדן לא יתנגדו

קובי אלכסנדר / צלם: בלומברג
קובי אלכסנדר / צלם: בלומברג

איש העסקים הישראלי קובי אלכסנדר, מייסד חברת קומברס, מבקש לרצות את יתרת מאסרו בישראל. אלכסנדר נמלט מרשויות החוק בארה"ב לאפריקה, שבה שהה במשך 10 שנים, כדי לחמוק מתביעה פלילית בגין עבירת "בקדייטינג" (תיארוך לאחור - שינוי רטרואקטיבי של מועד הענקת אופציות) והורשע בראשית השנה בעבירות מרמה בארה"ב. מאז הוא מרצה עונש מאסר של 30 חודשים בכלא אמריקאי.

המניעים להגשת בקשתו של אלכסנדר מגוונים וכוללים, בין היתר, את העובדה שריצוי עונש מאסר בכלא ישראלי "נוח" יותר לאסיר, זכויות האסיר רחבות יותר (בנוגע לחופשות, ביקורים וכדומה) וכן - ואולי זה המניע המרכזי לבקשה - בישראל הפוטנציאל לשחרור מוקדם מהמאסר גבוה יותר מזה שבארה"ב. זאת, מאחר שבישראל קיימת האפשרות לקיצור שליש מתקופת המאסר בשל התנהגות טובה ועמידה בכללי שירות בתי הסוהר (שב"ס), בעוד שבארה"ב קיימת מגבלת קיצור של עד 54 יום עבור כל שנת מאסר, בכפוף למגבלות שונות.

המטרה: לקצר את קיצור העונש

עו"ד איתן מעוז, מומחה למשפט פלילי-בינלאומי ועבירות כלכליות, מסביר כי "הדרך לחזור לריצוי עונש בישראל מעט מורכבת ביורוקרטית, אבל היא אפשרית. דרושה לשם ההליך הסכמה גם של רשויות האכיפה במדינה השולחת, וגם את הסכמת השר לביטחון פנים ושרת המשפטים בישראל. אם אין נסיבות חריגות, השרים בישראל נוטים לאשר בקשות לריצוי עונש המאסר בישראל. בנוסף, בקשה להחזיר אסיר לריצוי עונשו מוגשת לבית המשפט המחוזי בירושלים, וטעונה את אישורו".

באשר ליתרונות הטמונים בריצוי המאסר בישראל, אומר עו"ד מעוז כי "מעבר לתנאי הכליאה היחסית נוחים בישראל, ביחס למה שמקובל בארה"ב והסביבה החברתית המוכרת - היתרונות בריצוי העונש בישראל נוגעים בעיקר לפוטנציאל החופשות ולמשך הזמן המקסימלי שהמורשע מרצה בפועל במאסר בישראל. בהקשר זה, עמידה בנוהלי שב"ס והחוק בישראל מאפשרת לקצר שליש מעונש המאסר בכפוף להחלטת ועדת השחרורים, כאשר בארה"ב הקיצור המקסימלי הוא 54 יום לכל שנת מאסר".

ההפחתה של ימי המאסר על פי-כללי המשפט הפדרלי האמריקאי היא, אם כן, עד 54 יום לכל שנת מאסר מלאה, וחלק יחסי של ההפחתה בהתאם לזמן הריצוי בפועל. ההחלטה מתקבלת על-ידי רשויות ההגירה, בהתאם למידת העמידה בנוהלי הכלא. לפיכך, לפי כללי קיצור עונש המאסר בארה"ב, גם אם הייתה מאושרת לאלכסנדר מלוא תקופת קיצור, ההפחתה המקסימלית שהיה יכול לקבל היא 135 ימים (כ-4.5 חודשים), מתוך 30 חודשי המאסר שנגזרו עליו. מניין ימים זה לא מגיע לפוטנציאל קיצור עונש המאסר בישראל - העומד על שליש מהמאסר (10 חודשים).

אולם, הדרך לקיצור עונש המאסר של אלכסנדר עדיין ארוכה. הבקשה של אלכסנדר עברה רק את המשוכה הראשונה במירוץ המשוכות בדרך להמשך ריצוי המאסר בישראל. הבקשה אושרה לאחרונה על-ידי הרשויות בארה"ב, והועברה לאישורם של שרת המשפטים, אילת שקד, והשר לביטחון פנים, גלעד ארדן. אלה טרם מסרו את עמדתם בנוגע לבקשה. אולם, ההערכות הן כי שני השרים יאשרו את הבקשה.

מניפולציות ובריחה לאפריקה

אלכסנדר נידון בפברואר השנה בבית משפט פדרלי בברוקלין ל-30 חודשי מאסר בבית כלא פדרלי בגין פרשת ה"בקדייטינג" זהו עונש המאסר הארוך ביותר שהוטל בפרשה מסוג זה.

הבקדייטינג שביצעו חברות (בעיקר מתחום ההיי-טק) בתאריכי הענקת האופציות שחילקו למנהליהן ולעובדיהן, התחיל להתגלות באמצע העשור שעבר.

במארס 2006 הצטרפה גם חברת "קומברס טכנולוג'י" לרשימה שחורה זו, בעקבות תחקיר שערך "הוול סטריט ג'ורנל", שחשף את דפוס הפעולה של הנהלת החברה תחת הנהגתו של אלכסנדר. לדברי התביעה בארה"ב, אלכסנדר חיפש תאריכים קודמים שבהם נסחרה מניית קומברס במחיר נמוך, במטרה לטעון באופן כוזב שהוא ועובדים אחרים קיבלו אופציות לרכישת מניות במחירים שבהם נסחרה המניה בתאריכים אלה.

אופציות לרכישת מניות מעניקות למחזיק בהן את הזכות לרכוש מניות במחיר מסוים, ולכן ביצוע מניפולציה בתאריכי ההענקה של אופציות אלה (ובחירת תאריכים שבהם נקבעו מחירי שפל במניה) הניבה, לטענת התביעה האמריקאית, מיליוני דולרים לאלכסנדר, התפיחה את חבילת התגמולים שלו, והונתה את בעלי המניות של החברה.

חודש וחצי לאחר שצצו החשדות לגבי התנהלות אלכסנדר, התפטר איש העסקים מתפקידו בקומברס, ועמו עוד שניים מבכירי החברה - סמנכ"ל הכספים, דיויד קריינברג, והיועץ המשפטי, ויליאם סורין. בהמשך אותה שנה הוגשו לבית המשפט בניו-יורק כתבי אישום נגד השלושה, אבל בעוד שקריינברג וסורין הסכימו לחתום על הסדרי טיעון, בחר אלכסנדר לברוח.

ב-2006 נמלט אלכסנדר מניו-יורק לנמיביה, בעוד התובעים מכינים את כתב האישום נגדו.

מכיוון שלנמיביה אין הסכם הסגרה רשמי עם ארה"ב, נשאר אלכסנדר בנמיביה במשך 10 שנים, למרות ניסיונותיה החוזרים ונשנים של ארה"ב לשכנע את המדינה להסגירו לידיה. ב-2016 הסכים אלכסנדר לשוב לארה"ב ולהודות בסעיף אחד של מרמה בניירות ערך. הוא גם שילם קרוב ל-60 מיליון דולר ליישוב תביעות אזרחיות שהגישה נגדו ממשלת ארה"ב.

בהודעה שפרסם התובע הפדרלי בברוקלין, רוברט קייפרס, ביום גזר הדין, נאמר, כי "גזר הדין אמור לשלוח מסר רב-עוצמה למנהלים בכירים - שדרגה רמה בתאגיד אינה מספקת הגנה מפני חבות פלילית. מנכ"לים ובכירי חברות אחרים שמבצעים פשעים, יאולצו לתת דין וחשבון במלוא חומרת החוק".

"היעדר בלתי ייאמן של כבוד לחוק"

בא-כוחו של אלכסנדר, עו"ד בנג'מין ברפמן, טען שעברו של אלכסנדר כפילנתרופ, כולל הקמת בתי תמחוי בנמיביה המאכילים 800 ילדים מדי יום, צריך לסייע להקלה בעונשו. "יש בנמיביה אנשים שתפסו אותי והתחננו שלא אקח אותו חזרה", סיפר ברפמן לשופט במועד הטיעונים לעונשו של אלכסנדר.

השופט הפדרלי ניקולס גרופיס שגזר את עונש המאסר על אלכסנדר, אמר כי השתכנע בעקבות קריאה של יותר מ-130 המכתבים שהגישו לבית המשפט בני משפחתו, ידידיו ועובדיו לשעבר של אלכסנדר, כי יש להביא בחשבון את מעשיו הטובים של אלכסנדר. אולם, לאור טיעוני התביעה הפדרלית, כי אלכסנדר "הפגין באופן מאוד ציבורי היעדר בלתי יאמן של כבוד לחוק", החליט השופט גרופיס כי בסופו של דבר גזר הדין צריך לשמש הרתעה לנאשמים עשירים ורבי-כוח, "שחייבים לדעת שהם לא יוכלו להימלט מתחום שיפוט ריבוני כדי לחמוק מהעמדה לדין".

מכיוון שאלכסנדר הוא אזרח ישראלי, היה צפוי שהוא יוסגר לישראל לאחר שחרורו מהכלא בארה"ב, ואולם אלכסנדר עצמו הקים את המאוחר וביקש לחזור לישראל להמשך ריצוי עונשו.

עלייתה ונפילתה של קומברס

קובי אלכסנדר בילה את רוב חייו הבוגרים בארה"ב, לשם הגיע לאחר שסיים את לימודי הכלכלה באוניברסיטה העברית ב-1978.

אלכסנדר הקים את חברת קומברס ב-1984 תחת השם "אפרת טכנולוגיות", יחד עם בועז משעולי ויחיעם ימיני, והציעה לחברות תקשורת שירותים שונים עם ערך מוסף.

בשנות ה-90 הפכה חברת קומברס למובילת שוק עולמית בתחום התאים הקוליים (Voicemail). בהמשך התחילה החברה לספק גם פתרונות בילינג (גבייה), והתחרתה בתחום בחברת אמדוקס הישראלית.

לפני שערוריית הבקדייטינג (מניפולציות בתארוך אופציות) הייתה קומברס חברת היי-טק בולטת בשוק, עם שווי של יותר מ-5 מיליארד דולר, שהעסיקה יותר מ-2,000 עובדים בישראל. בעשור שחלף לאחר התפוצצות הפרשה, קומברס התקשתה להתאושש. בדומה לאלכסנדר, גם מניית החברה הייתה ב"גלות" משל עצמה, כשנמחקה מהמסחר בנאסד"ק ונסחרה במשך שנים מעבר לדלפק בארה"ב. גם החברות האחרות שהיו אז חלק מהקבוצה - "ורינט" ו"אולטיקום" - סבלו מכך, כי בדומה לחברת קומברס גם הן לא יכלו לפרסם דוחות כספיים.

בסוף 2009 קומברס הגיעה להסדר פשרה, שיישב תביעה ייצוגית שהגישו נגדה משקיעים בעקבות פרשת הבקדייטינג. החברה שילמה לתובעים 225 מיליון דולר, שמתוכם נקבע כי 60 מיליון דולר יועברו על-ידי אלכסנדר עצמו.

ב-2011 חזרה המניה סוף-סוף להיסחר בנאסד"ק, ושנה לאחר מכן, תחת המנכ"ל צ'רלס בורדיק, ביצעה כמה מהלכים אסטרטגיים שחיסלו למעשה את המבנה שלה כחברת החזקות. גם שם החברה הוחלף ל-XURA. אשתקד הושלמה העסקה למכירת החברה לקרן ההשקעות Siris תמורת 643 מיליון דולר.

עוד כתבות

בניין בנק ישראל / צילום: אריאל ירוזולימסקי

האינפלציה בישראל מתה עד להודעה חדשה: למה זה קרה?

מדיניות ממשלתית, השקל החזק והקניות באינטרנט הן הסיבות המרכזיות לכך שהאינפלציה בישראל נעלמה ■ היא גם לא צפויה לחזור

הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי

ירידות שערים בבורסה בת"א; מניית בזק עולה בכ-1.5%

אמש רשמו המדדים בארה"ב שינוי כיוון חד ■ מוסדיים ישראלים רכשו את מניות כיל שהוחזקו בידי פוטאש ■ קרן אקטיביסטית החלה לפעול בבזק

חנות לכלים סניטריים / צילום: תמר מצפי

הצד האפל במחיר למשתכן: התעשייה הנלווית מתחילה להיפגע

התעשייה המקומית והעסקים המשיקים לענף הנדל"ן רושמים ירידה תלולה במכירות ובכנסות ■ דקור ונגב היו רק סנוניות מתוקשרות

אזורים זכתה במכרז לבניית 284 דירות להשכרה באור יהודה / צילום: קרדיט הדמיה: 3DESIGN

הכלכלן הראשי: המשקיעים קנו 1,500 דירות בנובמבר 2017

מהסקירה של אגף הכלכלן הראשי באוצר לרבעון השלישי של 2017 עלה כי סך רכישות המשקיעים הוסיף לרדת ברבעון השלישי של 2017 והגיע לרמה הנמוכה ביותר מאז 2003

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

ממשל טראמפ מקפיא 65 מיליון דולר מתקציב אונר"א

דוברת משרד החוץ האמריקאי: "הצעד אינו עונש" ■ גורמי ממשל: ארגון הסעד והתעסוקה של האו"ם חייב לשנות את דרכי פעולתו ■ שגריר ישראל באו"ם: הגיע הזמן להפסיק את אבסורד אונר"א

טעינת רכב חשמלי / צילום: שאטרסטוק

משרד האנרגיה ישקיע 25 מ' ש' בתשתית טעינת רכבים

המשרד יקים בשנים הקרובות בין 1,000-2,000 עמדות טעינה ■ בעמדות ימכרו רשויות מקומיות ובעלי חניונים חשמל במחיר לא מפוקח

ביטקוין / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

רשות המסים: זו עמדתנו בנוגע למיסוי הנפקות בשיטת בלוקצ'יין

לעמדת רשות המסים, המטבעות הווירטואליים מהווים "נכס" של המחזיק בהם וימוסו במס רווחי הון או כהכנסה מעסק בעת מכירתם

כביש / צילום: איל יצהר

דוחות תעבורה הניבו למדינה 900 מיליון שקל ב-5 שנים

הנתונים מתייחסים לשנים 2012-2016 ■ עבירות תנועה חמורות מהוות חלק זעיר מהדוחות ■ ב-2018 צפוי זינוק משמעותי בהכנסות, בין היתר בשל העלאת סכומי הקנסות

סופרמרקט / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

החוק להגבלת היבואנים הבלעדיים עבר בקריאה ראשונה

החוק מסמיך את הממונה על ההגבלים העסקיים להורות ליבואן מורשה על צעדים קונקרטיים שעליו לנקוט על-מנת למנוע חשש לפגיעה משמעותית בתחרות מיבוא מקביל

תכנון בניין / צילום: שאטרסטוק

הגיע הזמן לרענן את הדרכים להפצת המידע על היתרי בנייה

היום, כשכולנו מקבלים נוטיפיקציות היישר למסך הנייד שלנו, מתעורר צורך דחוף שגם המידע הממשלתי יותאם לציפיות הציבור ולהרגליו ■ בכל הקשור לנתוני בנייה, דרוש מנגנון שמייצר התראות אישיות בדבר תוכניות והיתרי בנייה ■ דעה

אורי יהודאי / צילום: סיון פרג'

פרוטרום מוכרת את עסקי הקריל של אנזימוטק ב-26 מיליון דולר

בשיא הפעילות שלו באנזימוטק הכניס תחום עסקי הקריל, שלמעשה היה תחום הפעילות הראשון עליו התבססה החברה, 45 מיליון דולר, אולם בשנים האחרונות הלכה הפעילות ודעכה, כשבשנה האחרונה התכווצה עד להכנסות של כ-6 מיליון דולר בלבד

משרדי Citrix Systems בעמק הסיליקון / צילום:א.ס.א.פ קרייטיב / Shutterstock : צילום

סיכון מחושב: כשהכול יקר - אפשר לחשוב על אג"ח בדירוג נמוך

בשוק האג"ח הקונצרניות של ארה"ב נסחרות לא מעט אגרות חוב בדירוג BBB במרווחים גבוהים יחסית, שמציעות למשקיעים תמורה טובה במונחי סיכוי-סיכון ■ האג"ח של חברת התוכנה סיטריקס היא אחת מהן

דולר-שקל / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

הדולר מתחזק ב-1% על רקע רכישות מט"ח של פוטאש

הדולר נסחר ברמה של 3.44 שקלים, לאחר שאתמול ירד אל מתחת ל-3.4 שקלים ■ האירו מתחזק ב-1% ונסחר ברמה של 4.21 שקלים

הרובוט ג'וני 5 מתוך הסרט - תקלה מופלאה

המחשבים של עליבאבא ומיקרוסופט קוראים יותר טוב מבני אדם

תוכנות של עליבאבא ומיקרוסופט הציגו תוצאות משופרות ביחס לממוצע האנושי: "הטכנולוגיה תפחית באופן חסר תקדים את הצורך במעורבות אנושית"

איוב קרא / צלם: איל יצהר

"חוק ערוץ 20": הקלות של 7 מיליון שקל בשנה לערוצים הגדולים

שר התקשורת איוב קרא וח"כ יואב קיש הודיעו היום על הפחתת דמי הרישיון שמשלמים קשת רשת וערוץ 10 ל-5 מיליון שקל בשנה ■ בנוסף, המחויבות השנתית להפקות קולנוע תופחת מ-4 מיליון שקל ל-2 מיליון שקל בשנה

ביטקוין / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

קריסת המטבעות הדיגיטליים: מחיר הביטקוין - כ-10,000 דולר

גל הירידות במטבעות הקריפטו, שהחל ככל הנראה על רקע צעדים של רגולטורים אסיאתיים לריסון פעילויות הכרייה והמסחר, לא מפסיק ■ שווי הביטקוין נחתך בכמעט חצי מהשיא אליו הגיע בחודש שעבר

וול סטריט / צילום: שאטרסטוק

אחרי נעילה שלילית אמש, בורסות נ"י צפויות להיפתח בעליות

הפדרל רזרב יציג היום את ספר הבז' ואת דירוג היקף ניצול היצרנים, שמשפיע על מדד המחירים לצרכן ■ בנק אוף אמריקה וגולדמן סאקס יפרסמו דוחות רבעוניים

מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר

רשות ההגבלים: מתווה העמלה הצולבת לא נעשה בשת"פ עימנו

בנק ישראל הודיע היום על הפחתה בעמלה הצולבת בכרטיסי אשראי מ-0.7% ל-0.5% במשך 6 שנים ■ בשלב זה רשות ההגבלים העסקיים עדיין לא החליטה אם לתמוך להתנגד למתווה שמציע בנק ישראל

רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי

גיוס האג"ח של ישראל בלונדון יעלה ביוקר למשלם המסים

ביום רביעי שעבר השלים רוני חזקיהו, החשב הכללי באוצר, הנפקת אג"ח ב-2 מיליארד דולר ■ ישראל תשלם על האג"ח הדולרי ריבית הגבוהה בהרבה מאג"ח מקביל שיגויס בשוק ההון המקומי

עו"ד אביחי נעמן / צילום: אמיר מאירי

היזם אביחי נעמן: “לב תל-אביב זה סוג של הונג-קונג קטנה"

קבוצת נעמן רכשה מגרש בתל-אביב במחיר שמשקף יותר מ-2 מיליון שקל לרכיב הקרקע בדירה ■ "הקהל שלנו הוא בעיקר ישראלים שעוזבים בתים פרטיים, אבל גם לא מעט תושבי חוץ וצרפתים"