קנאביס / צילום: שאטרסטוק
חברת נקסטאר, אחת החברות המובילות בישראל בתחום של פיתוח פורמולציות לתרופות, מתרחבת לתחום פורמולציות הקנאביס. נקסטאר תשקיע בהקמת מרכז פיתוח ובחממה למוצרי קנאביס רפואי. החממה, שתיקרא נקסטייג', צפויה לקבל שש חברות בשנה, ולהשקיע בכל חברה 100-400 אלף דולר בתחילת הדרך, עם אופציה לגייס הון נוסף בהמשך. החממה תקבל מנקסטאר שירותים מגוונים כולל שירותי רוקח, מעבדת בדיקות אנליטיות, פיתוח עסקי וניהול ניסוים קליניים.
בנוסף לחברות שיוקמו בחממה, שיכולות להיות בתחום פורמולציות הקנאביס או המכשור הרפואי המתאים לצריכתו, נקסטאר תיתן שירותי פיתוח בתחום הקנאביס גם לחברות חיצוניות וגם לחברות מחו"ל, ותפתח מוצרי קנאביס עצמאיים. היא תשקיע במיזם כולו 5 מיליון דולר, ותגייס גם הון מגורמים חיצוניים. שיתוף פעולה ראשון כבר נחתם עם קרן אוסטרלית לתחום הקנאביס בשם Budding Tech.
נקסטאר הוקמה ומנוהלת על ידי ד"ר אורנה דריזין והיא פיתחה עד היום 70 פורמולציות של תרופות, עבור רוב חברות הפארמה הבולטות בישראל. הרעיון להיכנס לתחום הקנאביס נולד במפגש בין נקסטאר לבין ד"ר ירון פן, יזם בתחום הקנאביס בוגר מכון ויצמן, שחיפש חברת שירות, במטרה לקצר תהליכים בהגעה לשוק הקנאביס עם יוזמה עצמאית. במפגש הבינו הצדדים כי התהליך יכול להתאים לסטארט-אפים נוספים בתחום וכך נולדה החממה, ופן הצטרף לנקסטאר כמדען ראשי.
לאחרונה הותר לייצא קנאביס מישראל, והמוצרים המפותחים בחממת נקסטאר יוכלו בעיקרון להישלח לכל מדינה בעולם שאליה ניתן לייבא את החומר. היום ישנה רק חברה אחת בעולם שמשרתת את השוק הבינלאומי, חברה הולנדית, עם מרכז גדול בקנדה.
הרפורמה בשוק הקנאביס, שאמורה להיכנס לתוקף בקרוב, מחלקת היום את התחום לשני סוגי שחקנים. סוג אחד הוא המגדלים, וסוג שני הם היצרנים - אשר ממצים את החומר ואורזים אותו. במקביל החומר נשלח לבדיקות מעבדה. אברהם דרזין (בנה של דריזין), אשר ינהל את מרכז הפיתוח: "שבנו עם יק"ר (יחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות) והבנו יחד איתם שהם דילגו על קטגוריה - הפיתוח. המוצר עובר מהצמח לחולה אבל לא באמת עובר פיתוח כתרופה. מגיעות אלי יק"ר חברות שרוצות לפתח - יש חדשנות, יש רצון ואמביציה, אבל אלה סטארט-אפים שאין להם ידע כיצד לגשת לשוק רפואי".
לדברי אברהם דרזין "משרד הבריאות לא רוצה שכל מי שמכריז על עצמו כסטארט-אפ למחקר בתחום, יקבל רישיון לקנאביס רפואי. נוח להם שבין הסטארט-אפ לשוק נמצא עוד גורם, כמונו, כדי שהחדשנות לא תלך לאיבוד אבל שבכל זאת יהיה פיקוח. כל סטארט-אפ כזה עדיין יצטרך לקבל רישיון מחקר קנאביס עצמאי, אבל יהיה לו בית לבצע בו את המחקר. אנחנו מעריכים שכך יהיה ליק"ר קל יותר לתת את הרישיון".
פן: "כמי שעסק בחומרים מוגבלים כחוקר באקדמיה ובסטארט-אפים, אני יכול לומר שזה תיק. די מלחיץ לדעת שיש לך סם במעבדה, שאתה חתום עליו".
אורנה דרזין: "אנחנו יודעים לעבוד עם חומרים שהם מסוכנים או מוגבלים. עבדנו עם תרופות המבוססות על אופיאטים ועם ריטלין שכפוף לפקודת החומרים המסוכנים ואנחנו יודעים גם להתמודד עם חומרים רעילים, כמו כימותרפיה".
אורנה דריזין מדגישה כי כל המוצרים שיצאו מהחממה ומנקסטאר עצמה יהיו באיכות רפואית. "אנחנו לא אורזים עכשיו פרחים לתעשיית הפנאי", היא אומרת. "אנחנו באים מעולם האיכות והתרופות. אנחנו מעוניינים לייצר מוצר הדיר מבוקר". סוגיית ההדירות היא אחת הסוגיות החשובות היום בתחום הקנאביס. דריזין: "קנאביס הוא מיצוי בוטני, כלומר מיצוי של צמח. כדי להבין את המורכבות תחשבו שכל אחד מאיתנו עושה מיצוי בוטני כשהוא מכין תה, אבל אחד שופך מים רותחים, אחד פושרים, אחד מערבב ואחד לא. ואז יש הבדלים בתה".
כך גם בקנאביס. ידוע כי שתי מנות של קנאביס, אפילו מאותו הצמח, אינן זהות. הדבר מקשה על הרופאים לרשום את התרופה, מאחר שהם לא בטוחים ביכולת שלהם לתת מינון מדוייק. דריזין אומרת כי: "אנחנו רוצים לערוך להגיע לפחות לרשימה של המולקולות הכי חשובות עם טווח מינונים רצוי שלהן (מונוגרף). לכל תרופה יש מונוגרף. בתרופה כימית קלאסית יש בו חומר אחד, ובתרופות בוטניות יש יותר. בקנאביס יכולים להיות עד אלף חומרים".
נקסטאר הייתה שותפה חיונית לפיתוח רבות מן הפורמולציות של התרופות שפותחו בישראל. היא הייתה שותפה פעילה מאוד בפיתוח הפורמולציה של נוירודרם, שנרכשה ב-1.1 מיליארד דולר, בעיקר בזכות הפורמולציה הייחודית שלה לתרופה מוכרת לטיפול בפרקינסון.
דריזין: "פורמולציה זו אמנות. כשמתכננים פורמולציה צריך להיות מאוד יצירתיים ולקחת המון פרמטרים בחשבון: מה האפקט שרוצים להשיג, באיזה מינון לאיזה איבר. יש חומרים שאסור להכניס וחומרים שמותר להכניס. למשל עכשיו הגיע אלינו רופא ואמר 'את התרופה הזו למבוגרים, אני רוצה עכשיו לתת לפגים'. יש חומרים מייצבים או אנטי-בקטריאליים שאסור לתת לפגים. הגוף שלהם מפרק את החומרים אחרת. אז מה שמים במקום כדי לשמור על אותה הפעילות ולא לפגוע בה? ובאיזה מינון?".
נקסטאר עבדה עד כה בעיקר במודל של ספקית שירות. "אבל כיום אנחנו לעיתים מבקשים גם אחזקה קטנה בחברות בהן אנחנו מאמינים במיוחד, כחלק מן ההסכם", אומרת אורנה דריזין . אלקוברה הייתה אחת מהן. "בחרתי בהם בגלל הניהול. ראיתי שהם יכולים להכניס מוצר לשוק, לגייס כספים. התחום של ה-ADHD, הוא תחום קשה". דריזין לא חושפת אם הרוויחה על המניות שקיבלה באלקוברה, אך יש אפשרות שכן, משום שהמניה הניבה תשואה יפה בנאסד"ק טרם קרסה לאחר שהמוצר נכשל בניסויים קליניים.
דריזין מגלה כי בחנה בעבר את האפשרות להנפיק את נקסטאר בבורסה בתל אביב. "יש לנו סיפור לספר ויש לנו גם יציבות עסקית, אבל החלטנו שנעשה זאת, אם בכלל, רק אחרי שיהיה לנו פורטפוליו יותר משמעותי. תלוי מאוד מי יכנס כמשקיע בתחום הקנאביס. יש משקיעים שפחות אוהבים להיות חלק מחברה ציבורית. כרגע אנחנו חברה משפחתית, שלי ושל אחי, ואנחנו מרוצים מהמצב הזה".
נקסטאר
תחום פעילות: פיתוח פורמולציות של תרופות
שנת הקמה: 2007 (כספין אוף של מעבדות אמינולאב)
מנכ"ל: ד"ר אורנה דריזין
גיוסי הון: מימון עצמי
עובדים: 40, ברחובות
עוד משהו: החברה הוקמה על בסיס המעבדה של פארמוס, מחלוצות תחום הקנאבינואידים בישראל