גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם טבע תחויב לשלם תמלוגים למדענית שהעסיקה?

ד"ר רות לוי המציאה כ-25 פטנטים עבור תרופה המיועדת לפרקינסון ■ על סף פרישה גילתה שהייתה זכאית לתמלוגים, אך טבע טענה כי תרומתה הייתה שולית וכי טענתה התיישנה ■ מפתחי התרופה ב-2008: "ד"ר לוי היא זו שדחפה את טבע והביאה להצלחה"

טבע / צילום: רויטרס
טבע / צילום: רויטרס

האם צפויה לטבע מכה נוספת? לאחר שבשבוע האחרון הגיע החוב של חברת התרופות הישראלית להיקף של 35 מיליארד דולר, וסוכנות הדירוג הבינלאומית פיץ' הגדירה את האג"ח של טבע כלא ראוי להשקעה ("אג"ח זבל") – היא עוד עשויה למצוא את עצמה חבה מיליוני דולרים בשל עתירה לבג"ץ שהוגשה השבוע, ויותר מכך – ליצור לה מוניטין של מעסיקה נצלנית שמשתמשת בהישגים המחקריים של עובדיה אך לא מכירה בתרומתם כדי לשלם להם תמלוגים בגינה.

טבע, אחת מחברות התרופות הגנריות הגדולות בעולם, למעשה מרוויחה בעיקר ממכירות של תרופות מקור דווקא, שאחת מהן היא אזילקט, מושא המחלוקת להלן.

את העתירה, נגד טבע ונגד הוועדה לפיצויים ותמלוגים מכוח חוק הפטנטים, הגישה ד"ר רות לוי, מדענית ש-27 שנים הועסקה על-ידי טבע, בגין תמלוגים על המצאותיה, שהניבו כ-3 מיליארד שקל לחברה עד למועד הגשת העתירה.

במהלך אותן 27 שנים המציאה לוי פטנטים רבים עבור טבע, אך הבולטות בהמצאותיה הובילו לפיתוח ומסחור תרופת המקור "אזילקט" (""AZILECT®) לטיפול בתופעות של המחלה הניוונית פרקינסון, אחת מתרופות המקור הבודדות של טבע (לצד "קופקסון" הידועה), וכנטען בעתירה – "היחידה שפותחה במלואה על-ידה, כאשר ד"ר לוי עמדה בראש פרויקט הפיתוח ונרשמה כממציאה או כממציאה במשותף על 25 משפחות פטנטים שונות (הקשורות כולן לאזילקט, מ' ר')".

אלא שבתום השנים הרבות בהן עבדה לוי, שעמיתיה העניקו לה את הכינוי "האמא של אזילקט", בשירות טבע – גילתה בהסכם הפרישה עליו נדרשה לחתום כי היא נדרשת לוותר על זכותה לתמלוגים בגין המצאותיה.

מדובר בזכות שכלל לא ידעה שקיימת לה, כך שלמעשה רק נוכח פרישתה, נטען בעתירה, גילתה לוי כי במשך השנים זכאית הייתה לתמלוגים בגין המצאותיה.

תרומתה של לוי מצטיירת אקוטית לרווחי טבע. "פיתוחה של אזילקט, שנפרש על פני כ-20 שנה, ידע עליות ומורדות רבים. במהלך תקופה זו, נתקל הליך הפיתוח במספר כשלים מהותיים, אשר במקרים מסוימים הובילו את מקבלי ההחלטות בטבע לשקול את זניחת הפרויקט כולו. בכל אחד מהמקרים הללו, היצירתיות המדעית וכישורי ההמצאה של ד"ר לוי הם שהובילו לפתרון הבעיה ולהתגברות על הכשל", מתארת העתירה, ומוסיפה כי לוין היא זו אשר שכנעה את מקבלי ההחלטות בטבע להמשיך בפיתוח התרופה ולתור אחר פתרונות לא קונבנציונאליים, וכן לאמץ את הפתרונות שהיא שיחקה תפקיד מרכזי במציאתם ובפיתוחם.

לצד חשיבות הטיפול לחולי הפרקינסון, טבע ראתה מהסיפור הרבה כסף: זרם ההכנסות השנתי לטבע עמד על מעל 400 מיליון דולר ו"טבע עצמה הציגה את ד"ר לוי כדמות המפתח המרכזית מטעמה בפרויקט". עד למועד הגשת העתירה, נכתב, הסתכמו מכירות אזילקט בעולם בסך של כ-3 מיליארד דולר.

לוין לא היחידה שטוענת כך. בריאיון ל"כלכליסט" מ-2008, ייחסו שני החוקרים מפתחי התרופה, פרופסור מוסא יודעים וג'והן פינברג, את ההצלחה ללוי: "הצלחת התרופה נובעת משלושה גורמים חשובים", תיאר פינברג. "מוסא תרם את הבסיס הביוכימי שלו לתרופה, בזכות הידע שלו בתחום הפרקינסון. אני, שהגעתי מרקע של פרמקולוגיה, יכולתי לבצע את הבדיקות. הגורם השלישי, לו יש תרומה אדירה, הוא ד"ר רות לוי, שדחפה את טבע לעסק".

כיוון שבין טבע ללוי לא נחתם הסכם עבודה, והיא לא נשכרה על-מנת להמציא, לא הוסדרה שאלת התמורה לה זכאית. "היא הייתה, בראש ובראשונה, מדענית אשר רק טובתה של טבע לנגד עיניה, ולכן נושא התמורה גם לא העסיק אותה במהלך עשרות השנים שעסקה בפיתוח ובניהול הפרויקט", מדגיש בעתירה בא-כוחה של לוי, עו"ד ריצ'רד לוטי. ובהמשך: "טבע אמנם שמחה לקבל מד"ר לוי את הבעלות בהמצאותיה, אך מעולם לא הסבה את תשומת-ליבה של ד"ר לוי כי עומדת לה זכות לדרוש תמורה בגין המצאותיה".

טיוטת הסכם הפרישה שנמסרה ללוי כאמור החביאה בסעיפיה דרישה לוויתור על זכותה לתמלוגים בגין המצאותיה, ומשנודע ללוי על קיומה של הזכות פנתה לייעוץ משפטי וכך נמנעה מלחתום על הסכם שהיה מאיין את זכותה לתמורה. 

לאחר דין ודברים בין לוי לטבע, במהלכו אף הלינה טבע, על-פי הנטען בעתירה, את שכרה של לוי במשך חצי שנה בגלל שטרם נחתם הסכם הפרישה - הוסכם כי ייחתם הסכם בלי הדרישה לוותר על זכותה בתמלוגים. במקביל, פנתה לוי במכתב רשמי לטבע, בו העלתה את בקשתה לתמורה בעד המצאותיה.

אך אם חשבה לוי שבכך תם סבלה והיא תוכל לנצל את הפרישה וליהנות מהזמן עם הנכדים, התבררה לה עד מהרה גודל הטעות: טבע דחתה את בקשתה, בנימוקים של התיישנות ואפילו של תרומה שולית ומנהלית להמצאות, ובכך גזרה על לוי להמשיך במלחמה.

היא פנתה לוועדה לפיצויים ותגמולים לפי חוק הפטנטים, שאמורה לקבוע, לפי סעיף 134 לחוק הפטנטים, את זכאותה לתמורה אם אין הסכם בעניין זה בינה למעביד שלה.

הוועדה, שחבריה בתיק זה היו שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' יצחק אנגלרד; רשם הפטנטים (לשעבר) אסא קלינג; וחבר נוסף מתוך חברי סגל של מוסד להשכלה גבוהה, פרופ' דורון אורבך - לא שמעה עדויות (למעט עד שגילו מופלג), ודחתה על הסף את הבקשה מפאת התיישנות.

ערכאת הערעור על אותה ועדה היא בית הדין הגבוה לצדק, ובעתירה שהוגשה כעת טוענת לוי כי עצם העלאת טענת ההתיישנות היא מופת של חוסר תום-לב שרק בגללו יש לדחות אותה, גם מבלי לבחון משפטית את שאלת נכונותה, כיון שטבע עצמה היא שהביאה להתיישנות בכך שלא גילתה ללוי על זכויותיה: "טענת ההתיישנות (והשיהוי) של טבע ביחס לבקשתה של ד"ר לוי לתמורה יונקת מהתנהלותה הפגומה של טבע עצמה, שהפרה את חובת הגילוי והיידוע המוטלת עליה כמעסיקה ליידע את ד"ר לוי בדבר עצם זכותה בדין, כעובדת וכממציאה, לתמורה בעד המצאותיה, וממילא לא יידעה אותה לגבי זכויות דיוניות הקשורות בכך, כגון האפשרות להתיישנות זכות התביעה. נסיבות אלה, נחשבות טענותיה [של טבע] לשימוש בזכות דייונית בחוסר תום-לב, המקימה עילה עצמאית לדחייתן".

בעוד שהוועדה וטבע למעשה, כעולה מהעתירה, רואות את החוקר שתרם לחברה שמעסיקה אותו כמי שצריך להיות ער לכך שעליו לקבל תמורה – ולעקוב אחרי המועדים השונים בהם התרופה מומצאת, נרשמת כפטנט, מופצת לשוק ומשיאה רווחים – הרי שעמדת לוי היא כי העובד סומך על מעסיקו, לו תרם משמעותית במחקרו וברווחים שהמחקר הניב, כי יעביר לו את התמורה המגיעה לו בבוא עת הפרישה.

לטענת לוי ובא-כוחה, "בעוד שעובדים חוששים לפנות למעסיק או לוועדה בתקופת העסקתם כדי לא לצאת כנגד מעסיקיהם, המעסיקים, לפי הפרשנות שמוצעת על-ידי הוועדה כהסדר הולם, יכולים להימנע מהסדרת התמורה לה זכאים העובדים בכדי 'ליישן' את זכותם, ובכך להתחמק מתשלום תמורה. כלומר, מנגנוני ההתיישנות המוצעים על-ידי הוועדה מעודדים את המעסיקים להימנע מכל דיון עם עובדיהם בקשר לזכויות לתמורה בהמצאות – ובכך מקדמים אג'נדה הפוכה לכוונת המחוקק".

בהתייחס ל"החלטתה התקדימית של הוועדה, המהווה קביעה ראשונית לגבי התיישנות בקשה לתמורה", נטען בעתירה, הרי שזו "מציגה פרשנות לסעיף 134 לחוק הפטנטים [המסדיר, כאמור, פנייה לוועדה בהעדר הסכם בין העובד למעסיק, מ' ר'] שהופכת את הוראת החוק לאות מתה, וככזו אינה עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, לשון החוק ותכליתו".

עוד נכתב בעתירה כי "לטעויות שבבסיס החלטת הוועדה השלכות רוחביות, ציבוריות וחברתיות, על שאלת הסדרת תשלום תמורה לעובדים, הגבלת הגישה של עובדים לערכאות ועל הרציונלים העומדים בבסיסו של סעיף 134, המביאות לריקונו מתוכן ומחייבות את התערבות בג"ץ למען עשיית צדק".

מחברת טבע נמסר: "את הבירור המשפטי טבע תנהל בבית המשפט ולא בתקשורת".

עוד כתבות

גרף כלכלה חיובית / צילום: שאטרסטוק

מכירת אורפק: או.אר.טי מתדלקת רווח נוסף של מעל ל-8 מ' ש'

ב-2017 כבר הציגה החברה רווח של כ-250 מיליון שקל בעקבות מכירתה של חברת הדלקנים לג'ילברקו

המקלארן החדשה/ צילום: יח"צ

במחיר דירה בצפון ת"א: מכוניות על אקזוטיות נוחתות בישראל

בזו אחר זו מגיעות לכבשי ישראל מכוניות על דוגמת מקלארן, פורשה ואף הונדה ● מחירן של המכוניות צפוי לנוע בישראל בין 2-3 מיליון שקל וגם צפונה משם

גליה מאור / צילום: רמי זרנגר

איך ייראה דירקטוריון טבע אחרי הפרישה של מאור וזיסקינד

עם פרישתם של גליה מאור, דן זיסקינד וגבריאל זולצברגר יישארו בדירקטוריון טבע רק 3 דירקטורים שכיהנו בו בעת אישור רכישת אקטביס ב-2015 ● תצטרף לדירקטוריון טבע: פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, מנהלת המעבדה לחקר הסרטן

מנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס / צילום: Brendan McDermid, רויטרס

אמזון ניפצה את תחזיות האנליסטים עם עלייה של 43% בהכנסות; המניה קופצת לשיא כל הזמנים

הרווח הנקי עמד על 1.6 מיליארד דולר לעומת 724 מיליון דולר ברבעון המקביל ● ההכנסות זינקו ב-43% ל-51 מיליארד דולר ● המניה מזנקת במעל ל-6% במסחר המאוחר

ארכיון רשות השידור / צילום מתוך "היום זה אנחנו"

המחירים נחשפים: 1,000 ש' לדקה מארכיון רשות השידור

קטע של דקה מהארכיון שמהווה "אוצר לאומי" עולה ליוצרים ולחברות ההפקה 1,000 שקל ● עמותת הצלחה: "יש לבחון את הצורך בהתערבות הממונה על ההגבלים" ● יוצרים: "למרות השיפור לעומת רשות השידור, המחיר גבוה" ● התאגיד: "אנו קשובים ליוצרים, נדון בנושא שוב"

פיליפ פרוסט בפתיחת המסחר של אופקו / צילום: תמר מצפי

חברת התרופות אלוקס גייסה 50 מיליון דולר ותיכנס לנאסד"ק

עם בעלי המניות העיקריים בחברה נמנים יו"ר טבע לשעבר פיליפ פרוסט, קרן ההון סיכון פונטיפקס וכן גלעד שבתאי, מהמשקיעים הבולטים ב-Viber

מסוק צבאי מחלץ אנשים בשיטפון / צילום: רויטרס

אסון בערבה: 9 בני נוער נהרגו לאחר שנסחפו בשיטפון

(עדכון) - טיול של 25 בני נוער ממכינת "בני ציון" בתל אביב נגמר בטרגדיה, כששמונה נערות ונער נהרגו בשיטפונות שאליהם נקלעו ● נערה נוספת עדיין נעדרת, אולם בשל תנאי מזג האוויר פסקו החיפושים

סופי בלון / צילום גיא מישלי

הארוחה עם סיבוס יקרה? "למסעדנים אין סיבה להתקומם"

סודקסו, שרכשה ב-2013 את סיבוס בישראל, מספקת שירותי הסעדה ל-100 מיליון עובדים בעולם מדי יום, בהם אלפים בחברות הגדולות בארץ ● סופי בלון, יו"ר מועצת המנהלים של החברה הצרפתית, מספרת בראיון ל"גלובס" על הרגלי האכילה המשתנים ועל פוטנציאל הצמיחה הגבוה

קמפיין בזק / צילום: מסך

בוקר טוב בזק: הפרסומת עם עומר אדם הכי זכורה והכי אהובה

גיאוקרטוגרפיה: הפרסומת מציגה נתוני זכירות ואהדה בשיעור גבוה שנדיר לראות בדירוג

השופט ירון לוי / צילום: שלומי יוסף

השופט ירון לוי דחה בקשת גודובסקי לפסול אותו מלגזור עונשו

דאוד גודובסקי, נאשם מרכזי בפרשת ישראל ביתנו, הורשע בהסדר טיעון בעבירות שוחד והלבנת הון ● סנגוריו ביקשו לפסול את השופט ירון לוי מלגזור את דינו בטענה כי קיים חשש למשוא-פנים מצדו, אך השופט דחה את בקשתם, שלדבריו "מעוררת תחושה של ניסיון לבחירת מותב"

השופט דוד מינץ / צילום: אתר בתי המשפט

ביהמ"ש העליון עושה סדר בשאלת אופן מיסוי עסקאות בינ"ל

לידיעת חברות ההייטק בישראל שחברות-האם שלהן בחו"ל: השופט דוד מינץ דן בשאלת אופן מיסוי עסקאות בינלאומיות בין חברות קשורות והשית על חברות ההייטק הישראליות מס גבוה יותר

איש מקצוע / צילום: שאטרסטוק

6 שנות מאסר לאחד ממעורבי פרשת "עוקץ האינסטלטורים"

אושרי אבוטבול הורשע, במסגרת עסקת טיעון, בכך ששימש כ"קבלן-משנה" ברשת המרמה של הנאשמים אריאל ברוכים ורן לחיאני ● "עוקץ האינסטלטורים" הושתת על מרמה מתוחכמת תוך ניצול חולשתם של לקוחות, רבים מהם קשישים ● הפרשה נחשפה בתוכנית "יצאת צדיק"

גוד פארם GOOD FARM / צילום: רותם גרוסמן

רמי לוי השלים את רכישת השליטה ברשת גוד פארם

תמורת הרכישה ישלם לוי 16 מיליון שקל, חלקם במזומן וחלקם בתשלום מבוסס מניות ● הרשת, המתמקדת במכירת מוצרי טואלטיקה במחירי לואו קוסט, מונה כיום 9 סניפים פעילים, כאשר התוכנית היא להתרחב ל-40 סניפים תוך שנה וחצי

פרופ' חיים לוי / צילום: ליאור מזרחי

"הממשל התאגידי בארץ רקוב. ברגע המבחן דירקטורים שותקים"

רגע אחרי ש"גלובס" חשף את המכתב ששלח פרופ' חיים לוי, מומחה בינ"ל למימון, ובו ביקורת נוקבת על התנהלות דירקטוריון בנק לאומי, טוען לוי בראיון מיוחד ל"גלובס" כי אם הממשל התאגידי לא ישתנה, "יצוצו עוד מקרים כמו yes ודנקנר ועוד פרשות כמו בנק לאומי ובנק הפועלים בארה"ב"

General Motors ג`נרל מוטורס / צלם: רויטרס

ג'נרל מוטורס מכה את התחזיות עם רווחים של 1.43 דולר למניה

הכנסות החברה הסתכמו ב-36.1 מיליארד דולר, לעומת התחזיות שצפו הכנסות של 34.7 מיליארד דולר

טסלה / צילום: שאטרסטוק

נטישה נוספת בטסלה: ראש מערך המכוניות האוטונומיות פורש

העזיבה של ג'ם קלר מתווספת לעזיבה של בכירים נוספים בחברה ● קלר מצטרף לאינטל

האחים הוניגמן / צילום: שלומי יוסף

תפנית בעלילת הוניגמן: 2 הצעות לרכישת נתחים מהרשת

נאמני הרשת מדווחים על שתי הצעות חדשות, בהן הצעה לרכישת המותג TNT וכן המותג הוניגמן ● בסה"כ מוצעות רכישת עד 60 חנויות וכן העסקת 80% מהעובדים בחנויות הנרכשות

התפלת מים בישראל/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

נפתח שלב המיון במכרז להתפלת מי ים בשורק

המתקן שיוקם במסגרת תוכנית כוללת להרחבת היקף פעילות התפלת מי הים - אמור לספק 150 מיליון מ"ק

בניין הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

נעילה ירוקה בת"א; בי קום נפלה ב-3%

עליות נרשמו אתמול בסיום המסחר בוול סטריט ● דן זיסקינג וגליה מאור פורשים מדירקטוריון טבע

גולדפינגר ו-ויגיסר / צילום: יח"צ

"בעלי מניות במדיפאואר פועלים לסכל כל פעולה לטובת החברה"

חברת הנדל"ן המניב, בשליטת היו"ר יאיר גולדפינגר, דוחה את הטענות בעל מניות המיעוט ספי ויגיסר כי זימון האסיפה ששלחה החברה לא כולל "פרטים מהותיים"